שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[יבגניפ]

כן, אני מעריך אנשים שמדברים מתוך ידע מוכח כלשהו, ולא כאלו שחושבים שאם אנחנו באתר אינטרנט אנונימי יחסית, אז אפשר לפתח איזה שגעון גדלות מינורי, ולכתוב שטויות; בטח לא כשזה מלווה באיזו שרלטנות עלובה במיוחד, והגזמה פראית ברמה כזו, שאדם שמתקשה להבדיל בין ארועים או תופעות או מושגים היסטוריים די פשוטים, מרשה לעצמו לזלזל באחרים ולגחך עליהם. מאידך, תוך כדי כתיבת הדברים גם הבנתי למה, לפחות בעבר, הצבעת וקראת להצביע למפלגה שהמנהיג שלה היה בעל דעות רבות, עד שלמד את העובדות. אם כי עדיין ממליץ לקרוא את המצע שלה - הם בעד נסיגה מיו"ש.

 

 

וללא קשר לויכוח הארוך כאן, ממליץ לקרוא את הטור הזה על המשפט של אזריה. ציטוט נבחר:

המציאות היא שצה"ל שולח בני 18 לפקח על אוכלוסייה אזרחית ולנהל אותה, ונאלץ להענישם כשחוסר הכשירות המובהק שלהם למשימה וחוסר ההיגיון בסיטואציה כולה נחשף

[shugiflex]

כי דיברתי עם מספיק מהם ונחשפתי למספיק מחקרים שמדברים על השפעות של רצח עם ומלחמות בכל העולם.

התעסקתי עם מחקרים של השפעות חברתיות ופסיכולוגיות של רצח העם ברואנדה, קמבודיה, המלחמה בויאטנאם, דארפור ומן הסתם השואה.

 

הצורה היחידה לגרום לבן אדם לרצות מלחמה אחרי שהוא כבר חווה אותה באופן אישי היא לגרום לו להיות פנאט דתי או אם הוא פסיכופת.

 

אם תסתכל על הדמוגרפיה ועל מגמות שונות גם אצל הסורים וגם אצל הפלסטינים תראה שכמות הפנאטים היא ממש קטנה יחסית.

האדם הממוצע שם רוצה שקט בחיים שלו, וזו עובדה אוניברסלית.

 

גם אם תיקח את נער הגבעות הכי ימני והכי לוחמני שיש, ברגע שתזרוק לו כמה פצצות קרוב אליו ותייצר לו PTSD והוא ייראה את השכונה שלו מפוצצת והמשפחה שלו מתה, תראה איך הוא רק ירצה שקט.

 

זה המצב שם (גם בשטחים ובעזה וגם בסוריה), שיש רוב של אנשים ששבויים בידיים של מנהיגים רצחניים ואין להם את היכולת להתנגד להם.

 

אם זה היה תלוי בהם, הייתה הפסקת אש או לפחות משא ומתן.

כל דבר כדי שיפסיקו להרוג אותם.

 

אתם יכולים להגיד שאני חולם בהקיץ אבל מי שלא מבין עובדה בסיסית לגבי בני אדם, שאלא אם כן חינכו אותם לשנוא, הם טובים בבסיסם, לא יודע על מה הוא מדבר.

 

אף עם לא רוצה מלחמה, עמים נלחמים כאשר יש סכסוך על רקע כלשהו. בסכסוך בינינו לבין הפלסטינים מדובר על רקע טריטוריאלי ותרבותי. הסכסוך עמוק מספיק בשביל לדחוף מספיק אנשים לבצע פעולות אלימות והמאסה הקריטית הזאת היא לב הסכסוך. אזרחי לבנון, למשל, כבר חטפו פצצות בשביל כמה גלגולים ועדיין המלחמה שם לא נגמרה. אותו הדבר בעזה.

אגב, בביקור שערכתי בויאטנם לפני כמה שנים שמעתי יותר מפעם אחת את האמירה "אנחנו רוצים לחיות בשקט, אבל מי שיתעסק איתנו יקבל את מה שקיבלו האמריקאים".

 

בניגוד אליך, אני לא מכליל ואין לי שמץ של מושג מה רוצה העם הפלסטיני או כל עם אחר. כל מה שאני יודע זה שיש שם הרבה מאוד אנשים אלימים מאוד. נסה לדמיין מה יקרה ליהודי שיכנס בטעות לכפר בשטח A ותבין למה אני מתכוון.

[gadik6]

יש לך נתונים - אתה יודע שעמדת צה"ל היא שהם חפים מפשע, שהיה איסור כניסה לנפגע בתקרית ושהוא הוסר לאחר הפניה שלו, אלא אם אתה יוצא מנק' הנחה שהוא מפרסם ציטוט שקרי של הרשויות - דבר שהיה (כנראה) מופרך ע"י הרשויות מיד היות וזה מוציא אותם באור שלילי. אבל בכלליות נתפסת כאן לנק' מאוד מעניינת: ברגע שהנתונים לא מתיישבים לך עם האג'נדה אז אתה מכריז שהמקור העיתונאי לא קביל, זה בעצם טיעון שמנצח כל ארגומנט - ואירוני מאוד בהתחשב בהודעה הקודמת שלך.

 

רק מסקרנות, שאר החבר'ה מהצד הימני של המפה גם מסכימים עם הניתוח של גדי (בפרט על כך שאין לשאול שאלות במקרה הנ"ל)?

 

זה שיש או אין לי נתונים זה לא משנה, מה שאני טוען זה שלחיילים בשטח לא היו את הנתונים הללו, והם היו במהלך תפעול של אירוע פח"ע (ממה שאני הבנתי), ככה שכל עוד אין לך תחקיר צה"לי או ממצאי חקירה של מצ"ח/פרקליטות, אז לא אתה ולא הוא יכולים לקבוע דברים או "עובדות".

 

לגבי החלק השני - אתה אמיתי? "עיתונאי"? כל בלוגר הפך פתאום לעיתונאי? שלא לדבר על העמדות הקיצוניות של ה"עיתונאי" שלך.

והרשויות לא יכולות להתייחס או לשלול כל פוסט שמוציא איזה פלוץ שמתיימר "להבין" או מביא "עובדות".

אגב, מראש אני לא בהכרח מאמין לכל "מקור" עיתונאי, בטח שלא לעיתונאי פייסבוק, ובטח שלא לאותו אחד שאנחנו מדברים עליו (אחרי שכבר ראיתי מספר פוסטים שלו עם אי דיוקים ושקרים).

 

ותפסיק להכניס לי מילים לפה, איפה אמרתי לא לשאול שאלות? מה שאמרתי זה שהדרך בה הוא מציג את האירוע היא עקומה/מוטה, ושצריך לחכות למסקנות של התחקיר לפני שרצים לקבוע דברים.

[ליין מן]

יוסי, אני לא מבין אותך ..

כ מנהיג רעיוני, עם דעות מוצקות כשלך בפורום , אתה כותב ומשכנע אותנו בדרך מסוימת.

השתכנעתי מדברייך שלוש פעמים.(להבדיל , יבגני לא שכנע אותי)

 

א - אמרתה כי נפגע בערבים היורים רקטות על ישראל - השתכנעתי, והבאתי את כפתור ההפעלה,

היורה ומשמיד את מפעילי הרקטות הפוגעות בישראל, אלייך ליד, ואתה מסרב ללחוץ על הכפתור.

 

ב - אמרתה כי נפגע ונשמיד את הערבים העוברים את אזור החיץ - השתכנעתי, ושוב אתה מסרב ללחוץ על הכפתור.

 

ג - אמרתה כי הערבים רודפי שלום, ובעוד 30 שנה זה יוכח - השתכנעתי , ובמידה והחזון הנ"ל ימומש.

** אני ממנה אותך לשליט קבוע על ה לבנט.

 

הרי, מי יותר טוב ממך להנהיג את החזון הנ"ל - ושוב אתה מסרב..

בדוק, אולי יש הקרנה בסינימטק של סרט המלמד להיות מנהיג, ולא רק לכתוב ולדבר.

מאחר ואת הרעיונות הגדולים, והתאוריות, מישהו גם צריך לממש בפועל בשטח.

 

או אולי, הכוונה שלך לכתוב לשכנע בתאוריות אשר אתה לא מאמין להם - מנותקות מהמציאות..

ולכן אתה מסרב ליישם אותם, מאחר והן לא מציאותיות.

 

 

אייל.

[יוסי פרנקוס]

לא נראה לי שהבנת את העניין של לחיצה על הכפתור.

 

אין לי בעיה עקרונית שילחצו על הכפתור.

מי שבא להרוג אותי צריך למות.

 

הבעיה שלי היא עם זה שאני אצטרך לחיות עם עצמי למשך כל החיים שלי בידיעה שהרגתי אנשים.

 

לפני 4 שנים דרסתי כלב. אני עדיין חושב על זה לפעמים.

אז בני אדם?

יש אנשים אחרים שמסוגלים לעשות את זה בלי בעיה (חלק מאלו שהולכים לקרבים למשל).

 

זה כמו לאכול בשר.

אני מוכן לאכול אותו אבל לא מסוגל לשחוט את החיה בעצמי, כי זה לא התפקיד שלי. יש אנשים אחרים שזה התפקיד שלהם, והם יכולים לחיות עם עצמם טוב מאוד אחרי זה.

[נהג מתחיל]

לא, זה כי אתה צבוע.

[oryo]

רק מסקרנות, שאר החבר'ה מהצד הימני של המפה גם מסכימים עם הניתוח של גדי (בפרט על כך שאין לשאול שאלות במקרה הנ"ל)?

למען הסר ספק - לא נשאל ע"מ להתריס, אני באמת מנסה להבין עד כמה הדעה שלו בקונצנזוס.

 

--

 

בכ"א, לפני מס' עמודים זה היה רומן (כמדומני, אם לא - מתנצל) שהעלה כאן את הידיעה שמפגיני שמאל תקפו פעילי ימין ולהב"ה בצעדה למען אזריה. אני האמנתי והייתי שותף לגינויים.

מפה לשם היום אני נתקל בנקודת מבט אחרת לאותה הידיעה, כזו שמגיעה גם עם צילומים ולא רק מילים.

(אומר מראש - אני לא שותף לדעה שאלאור רוצח, ולא חושב שלצעוק את זה במגהפון יגרום לזה להיות נכון, או שצריך בכלל לצעוק את הבבל"ת הזה במגהפון. אבל אני גם לא מאמין שמישהו שאומר משהו שמרגיז אותי מצדיק שאני אדפוק לו מכות)

 

עכשיו יגידו, ממש כמו בתגובה של גדי על מהימנות הדיווח של בראון - "יש כאן רק מספר זוויות צילום, אולי מזווית אחרת ישנם פעילי שמאל ששופכים חומצה ומחזיקים באלות, אולי יש קטעים בהם רואים אותם עם רימוני הלם ושאר האמל"ח שהצל ושות' מעידים עליהם". אולי ואולי ואולי - אבל וואלה, אין תיעוד אחר וזאת למרות שיש בבירור הרבה יותר פעילי ימין משמאל.

חיפשתי באינטרנט תיעוד שונה, של ימנים, ולא מצאתי (אתם מוזמנים לשתף אם אתם כן מצאתם). הדבר היחיד שמצאתי זה תיעוד לאחר מקרה שפעיל תקף בגז מדמיע, אבל אחרי שרואים איך כל הסיפור הזה מתחיל לטעון ש"פעילי שמאל תקפו מפגיני ימין (והזכרת אלות, חומצה ושות')"... נו, בניגוד לדיווח של בראון שלא הזכיר את הקונטקסט, כאן מדובר במקרה הטוב בהזנחת ההקשר ובמקרה הפחות טוב בשקר בוטה.

עריכה אחרונה ב-29 ליולי, 2016 על ידי oryo

[yehuda-k]

לא, זה כי אתה צבוע.

לעבור להתקפה אישית? בושה וחרפה

 

נתניהו "הסכים" לפתרון שתי מדינות בנאומו המפורסם - רק מבחינה הטקטית. כלומר, הוא לא באמת מתכוון לעשות את זה, כי הציב תנאי שפלסטינים אף פעם לא יקבלו - הכרה בישראל כמדינה יהודית

הניחוש שלי שנתניהו מעונין בעמימות. זה יוציא אותו טוב אם וכאשר תיפול החלטה כזו.

למי אכפת מה הפלסטינים חושבים? אנחנו לא מתנהלים מול דעת הקהל הפלסטינית אלא מול עובדות בשטח.

לדעתי בגישה הזו אתה מזניח את הנקודה הכי חשובה בכל הדיון הזה, שהיא מה חושבים הפלסטינים. הפלסטינים מתעקשים למשל על "זכות השיבה", ומכאן מתברר שאין שום אפשרות לסיום הסכסוך, ומה שנשאר לנו לעשות אלה צעדים חד צדדים.

 

הם יכולים להכריז כמה שהם רוצים על מדינה אבל כשילד פלסטיני שנולד כיום יגיע לגיל 20 וייראה שבעצם ישראל היא לא האחראית על המצב של המשפחה שלו אלא האומללות המכוונת וחוסר המנהיגות שלהם, המצב שם ייתהפך....

יש תהליכים חברתיים בתוך החברה הפלסטינית שאין לך מושג לגביהם.

יש דור שלם של צעירים שזונח את הדת וזונח את הזהות הפלסטינית כי הוא קולט שאנחנו לא הבעיה.

תוך 30 שנה גם תהיה שם דמוקרטיה אמיתית....

.

אתה חוזר על ההנחה שאנשים פועלים בהגיון. זה לא נכון לאף אחד, לא לנו ולא לפלסטינים וגם לא לאומות אחרות..

עובדה בסיסית לגבי בני אדם, שאלא אם כן חינכו אותם לשנוא, הם טובים בבסיסם, לא יודע על מה הוא מדבר.

הלוואי שזה היה נכון. כדאי מאוד שתקרא את ספרו המפורסם של ויליאם גולדרינג "בעל זבוב". זו אמנם יצירה ספרותית, אבל קל להבין שהיא נכונה. מספיק להסתכל על איך ילדים קטנים מאוד יכולים להתאכזר לעמיתיהם.

האדם הממוצע שם רוצה שקט בחיים שלו, וזו עובדה אוניברסלית...

הבעיה שם היא עם אנשים שחושבים ש"היהודים הרשעים" (שמהתיאורים שלהם הם רשעים מסרט של ג'יימס בונד) תמיד ירצו להרוג אותם ותמיד יהיה כיבוש.

זה לא חדש. טבע האדם לא כל כך משתנה ולכן כדאי להסתכל על ההסטוריה. אולי זה יפתיע אותך, אבל גם במלחמת העצמאות זה היה כך. גם אז רק מיעוט רצה לתקוף את היהודים. לפי דוחו"ת המודיעין של ה"הגנה" הרוב הגדול שם פחד מאיתנו וממש לא חיפש מלחמה. למשל הכפר הערבי אבו-כביר שבמלחמת העצמאות שלט על היציאה מת"א לירושלים, חולון והדרום. צלפים מהכפר ירו מהמנזר הסמוך על אנשים ברחובות תל אביב. הם ירו על מכוניות יהודיות שנסעו בכביש הראשי שעבר בכפר (היום שד' בן צבי) ומיקשו את הדרך. היו לנו לא מעט נפגעים עד שסללו קטע של כביש עוקף מת"א לחולון. תקפנו את הכפר חזרה מספר פעמים. הרבה תושבים מקומים ברחו מהכפר , בתחילה ליפו הערבית. יש להניח כי רוב הכפר פחד מעצמת היהודים ורצה שלום. אבל מנהיג המיליציה הערבית המקומית עם כמה עשרות צעירים לפקודתו, הכתיבו את ההתקפות על יהודים, בגיבוי של המופתי חוסייני, המנהיג של ערביי א"י (שהיה נתון במחלוקת אבל עדיין מנהיג).

כך היה בהרבה ישובים ערבים אחרים. המנהיגים המסורתים, זקני הכפר ורוב הערבים פחדו מהיהודים, אבל כמה עשרות או מאות צעירים וערבים שבאו מארצות אחרות יזמו התקפות ואנו הגבנו, בתחילה במעט וככל שעבר הזמן באופן קשה יותר ויותר.

היו גם חריגים הפוכים. האצ"ל זרק רימונים על פועלים ערבים בתחנת אוטובוס ליד בתי הזיקוק בחיפה, וכמה מהם נהרגו. בתגובה ספונטנית התנפלו הערבים בבית הזיקוק על העובדים היהודים ורצחו במוטות ברזל כ 40 יהודים. ה"הגנה" החליטה שלמרות הפרובוקציה של האצ"ל, אי אפשר לתת לזה לעבור בשתיקה, ובלילה פשטו על כפרים ערבים שחלק גדול מהגברים שם עבדו בבתי הזיקוק, והרגה ערבים בכמויות. אבל אלה היו חריגים.

בשורה התחתונה, יצחק שמיר, כשהיה ראש הממשלה (לא מהמוצלחים לדעתי) אמר: הערבים הם אותם ערבים והים אותו ים.

עריכה אחרונה ב-29 ליולי, 2016 על ידי yehuda-k

[יוסי פרנקוס]

לדעתי בגישה הזו אתה מזניח את הנקודה הכי חשובה בכל הדיון הזה, שהיא מה חושבים הפלסטינים. הפלסטינים מתעקשים למשל על "זכות השיבה", ומכאן מתברר שאין שום אפשרות לסיום הסכסוך, ומה שנשאר לנו לעשות אלה צעדים חד צדדים.

 

מה שהם חושבים משתנה כל הזמן, בדיוק כמו מה שאנחנו חושבים, ואפשר להשפיע על זה בכל מני צורות.

גם אצלנו יש המון אנשים, אפילו בממשלה, שאומרים "לא ניתן מטר אחד ממדינת ישראל" (בנט וחבריו).

ביבי גם אמר כמה פעמים שלא תקום מדינה פלסטינית.

האם זה חקוק בסלע? לא ממש. עכשיו הוא אומר משהו אחר. עכשיו כן יהיו שתי מדינות. בשבוע הבא שוב לא יהיו, וחוזר חלילה. זה אותו דבר עם הצד השני. בסוף האינטרסים יחליטו, לא הרצון האמיתי.

 

הלוואי שזה היה נכון. כדאי מאוד שתקרא את ספרו המפורסם של ויליאם גולדרינג "בעל זבוב". זו אמנם יצירה ספרותית, אבל קל להבין שהיא נכונה. מספיק להסתכל על איך ילדים קטנים מאוד יכולים להתאכזר לעמיתיהם.

האמת היא שבעל זבוב הוא אחלה דוגמה לניסוי של מילגרם (לגבי קבלת סמכות) ולניסויים בנושא של משמעות, אנומיה והחלק של הפרט בתוך החברה.

זה מספר על איך ילדים בוחרים במנהיג החזק והאלים, חלקם מתוך פחד וחלקם מתוך סוג האישיות שלהם, שדורשת מנהיג כי הם לא יודעים מה לעשות בעצמם.

לא נראה לי שהמנהיג הזה תמיד קם. לא תמיד יהיה מישהו כזה אלים. בעצם בן אדם אלים מטבעו היה שם רק אחד, או השניים שהכי היו קרובים אליו.

אני משער שאם היה מנהיג כריזמטי שמצליח לפתור דברים בלי מלחמות אגו ובלי אלימות, היו מעדיפים אותו.

 

בשורה התחתונה, יצחק שמיר, כשהיה ראש הממשלה (לא מהמוצלחים לדעתי) אמר: הערבים הם אותם ערבים והים אותו ים.

לא מאמין בזה.

[ליין מן]

לא מאמין בזה.

כאשר הערבים חדרו לילה לילה לישובי השרון וביצעו פיגועים..

המשפחה שלך לא הייתה כאן - אתה דייר יחסית חדש בישראל. (לכן רואה את שבא לך לראות)

אם הייתה כאן כאשר לערבים היה אפשרות לפגוע בנו.. הייתה מדבר אחרת.

 

אני מצרף שיר ידוע המספר על מחשבות ורצונות .. של הערבים.

בקש מיבגני להסביר / לתרגם לך.. הוא מופיע בספרי ההיסטוריה, על מדף הספרים משמאל.

"לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו

בשום אופן ! הגיע הזמן שתסתלקו

שתמותו היכן שתרצו

אבל לא בינינו

צאו מכל דבר

צאו מפצעינו, מאדמתנו

צאו מהיבשה, מהים, מהכל"

 

 

אייל.

עריכה אחרונה ב-29 ליולי, 2016 על ידי ליין מן

[yehuda-k]

לא מאמין בזה.

חשבתי להפסיק לכתוב בדיון הזה כי איני מצליח להעביר את המסר הכי חשוב לדעתי, שהוא העוינות הערבית הבסיסית לקיומנו.

 

ובכל זאת עוד כמה מילים. נכון גם אצלינו יש המבצעים מעשי זועה בערבים (שריפת ילד ערבי בשנתו) ויש יותר מדי פוליטיקאים קולנים של הימין הקיצוני. אבל כשזה מגיע לבחירות, מפלגה ימנית קיצונית לא עוברת את אחוז החסימה, או שזוכה בח"כ אחד או שניים.

ההבדל הוא שאצל הערבים הרוב או לפחות קבוצה מאוד גדולה משוכנעת שישראל היא מקור הרע.

בהיעדר דמוקרטיה בארצות ערב לא ניתן להוכיח זאת.

 

אינדיקציה עקיפה היא ספרי לימוד לילדים בארצות ערב, והביקורת הפנים ערבית על תכניות הלימוד שלהם המחנכות נגדינו ונגד ערכים "מערבים" כמו שוויון האישה, היחס להומואים, היחס לבני דתות אחרות והרוע הטמון בנו. הנה מספר כתבות מ "ממר"י" שכולם מתורגמות או מעובדות מהתקשורת הערבית:

כותבת כוויתית: יש לבטל את לימודי הדת בבתיה"ס הרשמיים במדינות ערב

כותבת סעודית תוהה כיצד היו נוהגים המוסלמים לו טרוריסטים נוצרים התפוצצו בתוכם

 

כותבים ערבים על פיגועי בריסל: את רוב הטרור בעולם מבצעים מוסלמים. הצדקתו – חמורה

 

פיגועי דאעש במערב: בעלי טורים קוראים להודות בקיומה של קיצוניות אסלאמית ולרוויזיה בטקסטים הדתיים

 

ויכוח בין עיתונאים ירדנים: מי אשם בכך שפליטים מוסלמים הטרידו מינית נשים בקלן?

 

ספר לימוד סעודי: האיבה בין המוסלמים ליהודים היא נצחית

 

סעודיה: פחות חומר אנטישמי במהדורה חדשה של ספר לימוד

 

כותבת סעודית: מבקרי תכניות הלימוד בסעודיה מתעלמים מהגזענות היהודית

 

ירדן: קריאות לבדק בית במערכת החינוך נוכח הצטרפות צעירים ירדנים לארגוני טרור

[יבגניפ]

יהודה, לא ככ הבנתי את הטענה שלך. דווקא הציטוטיםמעידים על שינוי.

 

אייל, פעם שלישית שאתה גם יורד על מי שפחות צבר ממך.

בור, גזען, לא קראת את מצע המפלגה לה הצבעת, אין ספק שאתה דוגמא די מייצגת לכל הטענות שלי נגד הימין הישראלי.

רק צקווה בשבילך מכל הלב, עם כל חוסר ההערכה שלי כלפי אנשים מהסוג שלך, שגם כשאתה סוגר את הדפדפו ונשאר עם עצמך, אתה שלם ושלו עם כל החירטוטים והדיסוננסים שעולים מהכתיבה שלך. כי אם זה רק כי הדברים של יוסי או שלי נוגעים באיזה פצע פתוח, אז באמת חבל.

[oryo]

כאשר הערבים חדרו לילה לילה לישובי השרון וביצעו פיגועים..

המשפחה שלך לא הייתה כאן - אתה דייר יחסית חדש בישראל. (לכן רואה את שבא לך לראות)

אם הייתה כאן כאשר לערבים היה אפשרות לפגוע בנו.. הייתה מדבר אחרת.

...

אייל.

נמוך אייל,

ממש נמוך.

[יבגניפ]

כי זו האידאולוגיה בשיאה. אין מה לעשות. כשהפאסיב אגרסיב נתקע, כשלא עוזר לכתוב על עצמך ברבים וכשנתקעים עם הציטוטים מויקי, אז.זה מה שנשאר. גם לי בעבר נאמר שאני לא מרגיש שייך בגלל המוצא שלי.

זו האחדות המזויפת שמוכר הימין. ובפעם הבאה, כששואלים אותי על הדעות שלי, או מאשימים ערבים, שיעלה הפוסט הזה של אייל.

[נהג מתחיל]

לעבור להתקפה אישית? בושה וחרפה

 

שתה כוס מים ותרגע, ושמור את הסופרלטיבים שלך לעצמך.

 

אתה לא מבין או לא רוצה להבין את הקונטקסט אבל כרגיל קודם כל יורה.