שוק הרכב ב 1988-כתבה מעניינת.

[צביקוש25]

איפה אתה נתקבל במאות מהן? ועוד כל שבוע? אני כבר שנים לא ראיתי אחת כזו. לפחות עשר שנים (מאז ששקלתי לרכוש אחת).

אני גם לא זכור שהרכב "כיכב" כמונית, משום שמעולם לא נסעתי במונית כזו, לא בחיפה ולא בת"א, ואף לא ראיתי כזו. כן נסעתי בדובלו, ודווקא אהבתי את הקונספט.

בקיצור, לא כנושא לויכוח, אלא סתם מעניין.

 

 

ידידי ממש תמוה מה שאתה טוען.

כנראה אתה לא מסתובב מספיק.

מכיוון שאני רוב הזמן בדרכים בכל רחבי המדינה אני נתקל ביום ממוצע ב כ 20-30 מריאות שונות.

ובזמנו בפתח תקווה היו משהו כמו 40 מוניות מריאה

[itsik170]

היו מוניות מריאה, אבל לא הרבה, הן לא היו רבות מכר כמו סיטרואן קסארה או פיג'ו 306.

[חן פרחי]

ןאם נחזור לנושא השרשור, 88' היתה השנה האחרונה שבה שלטה התוצרת האירופאית בשוק.

בסוף 88' הגיעה לארץ מיצובישי היפנית, והלאנסר החדשה פשוט כבשה את השוק.

מכירות להיט 88', הסיטרואן BX צנחו פלאים, וכך גם מכירות יצירת המופת הבריטית, האוסטין מונטגו.

הדייהטסו שרייד והסוזוקי סוויפט החדשות נמכרו מצויין, וכך החל עשור שלם של שליטה יפנית בשוק הרכב, ולכך סייע מאד ביטול מוחלט של החרם הערבי.

[yulianx]

כשאבי רכש את הלנסר ב 91 הוא אמר שהיא ניראתה משהו מדהים,לעומת הסוברו המרובעת פה היו צורות מעוגלות,פנסים קדמים מלוכסנים כמו העיינים של היפניים,ורכב יפני שיוצר ביפן,היום זה כבר לא ככה.

 

אגב הסיירה לא נחשבה לרכב נחשק באותה תקופה?

[sperial]

למיטב זכרוני מיצובישי הגיעה ארצה עם הגאלאנט, הלנסר עלה קצת יותר מאוחר, בשנת 1989 והשתלט על השוק. כמובן שמדובר בשנות מודל, המקדימות את השנה הקלנדרית באיזה 8 חודשים.

[חן פרחי]

הלאנסר הראשונה שהגיעה היתה הסטיישן, יחד עם הגאלאנט וה L 300 הקצר.

בתחילת 89' הגיעה הלאנסר, שהוצגה זמן קצר קודם לכן בעולם, והפכה ללהיט.

חבל רק שכלמוטור לא ייבאו את הקולט, שהיתה למעשה לאנסר 3 דלתות, ואת הגירסאות החזקות יותר של הלאנסר.

כלמוטור העדיפה לשווק את הלאנסר כחנות צעצועים מיתנייעת ולא כנושאת בשורה טכנולוגית.

על פלח השוק השומם הזה השתלטה שנה לאחר מכן ההונדה סיוויק.

[tzvipper]

באותו זמן שהיה לנו רכב תוצרת סין (אחת משתיים הבודדים שהיו בארץ) והמיצובישי לנסר של השכן ניראתה לי אז רכב מדהים לא מהעולם הזה (פעם הוא הסיע אותנו וחשבתי אז הנסיעה ברכב הזה חלקה באופן מדהים). איך שהזמנים ונקודות השוואה משתנות עם השנים.

[elibaba]

תכלס הלנסר היתה בהתחלה ממש חלשה, בלי הגה כח וזללנית דלק לא קטנה, אבל היא הביאה את רמת האבזור ״פול אוטומט הכל חשמלי״ כמעט לכל בית במדינה.

[beamvelavan]

צביקוש כותב :

 

מריאה ממש לא נעלמה ובניגוד לדבריך נמכרה היטב בכמויות מכובדות .

אני אישית נתקל כל שבוע במאות מריאות שונות ...

על פי נתונים כאלה ואחרים על כבישי הארץ נוסעות עדיין כמה אלפי מריאות מה שנוגד את דבריך שהמריאה נעלמה או לא נמכרה היטב.

 

כדאי להציץ בנתוני אמת מאלפים שפורסמו לאחרונה במועדון פיאט ישראל : (נתונים משנת 2000 ועד היום)

 

http://www.fiatclub.co.il/forum/showpost.php?p=106793&postcount=1

 

למי שמתעצל - בשנתונים 2000-2003 נמכרו 741 פיאט מריאה. מתוכן שרדו כעת 448 כרכב פעיל עם רישוי - 60%.

 

להשוואה מולטיפלה מאותם שנתונים נמכרו 1396 ושרדו 1184 - 85%, פיאט פונטו דור 1 מאותם שנתונים -

 

נמכרו 19,221 ושרדו כיום 15,155 - 79%.

 

מסקנה - למול פיאטים מוצלחים אחרים מאותם שנתונים המריאה לא הצליחה לשרוד באותו שיעור .

 

הסיבות כנראה שילוב של אמינות, עלות חלפים ותיקונים , ביקוש וירידת ערך חזקה במחירוני המשומשות.

[sharon208]

אפילו פעם אחת לא ראיתי מונית מריאה ובכלל זה רכב די נדיר בארץ.

הטמפרה לעומת זאת הייתה די נפוצה ומכרו די הרבה.

[504L]

תכלס הלנסר היתה בהתחלה ממש חלשה, בלי הגה כח וזללנית דלק לא קטנה, אבל היא הביאה את רמת האבזור ״פול אוטומט הכל חשמלי״ כמעט לכל בית במדינה.

 

רוב הלנסרים שנמכרו, 1.5GLX אוטומטיים, הגיעו עם הגה כח. בדגם 1.3GL ידני(היה דבר כזה, מעטים נרכשו) לא היה הגה כח.

 

דגמי 90-1989 של הלנסר היו עגלות עצלות, בעלות מושבים לא נוחים ונסיעה קופצנית במיוחד. שדה הראייה לאחור היה מחפיר, אך האבזור העשיר(אהבתי את ההגדרה של חן על חנות צעצועים) של "יש בה הכל" עשה את שלו ועמישראל מיהר להפטר מהסוברואים, האופלים והסיטרואנים שלו. דגמי 1991 ואילך בעלי מנועי 12 שסתומים ומתלים מרוככים היו מוצלחים יותר.

 

בכלל, מדהים אותי שמכונית כמו BX היתה כאן רב מכר. אולי לא הכל אבוד...

 

ולעניין המריאות, צביקוש ידידי, נראה לי שאתה נסחף ושאהבת הפיאטים גורמת לך להבחין בחזיונות תעתועים. גם אני נמצא המון על הכבישים בענייני עבודה, כולל במגזר הערבי. כמה אלפים? הייתי מהמר על כמה מאות טובות, לא יותר.

 

אפרופו מריאה, דודו(פרפר נחמד) זר הופיע מול ילדי הגן בו למדה בתי בשנה שעברה. האיש החביב הגיע במריאה לבנה(נרכשה חדשה על ידו, למיטב זכרוני ידנית) והרבה בתשבוחות על המכונית ואמינותה.

[grand]

88-89 היו גם השנים היפות של לנצ'יה.

הפריזמה 1500 נמכרה יפה, ו הדלתא HF אחחח.. ורצוי בצבע אדום פרארי.... החלום הרטוב של אותם שנים.

הטיפו דווקא היתה נחמדה, רק הגיר הדפוק והעיקש הזה שכל שילוב הילוך היה מלחמה, עד לבסוף ידית הגומי האומללה נשארה ביד..

פיז'ו 309 - היה בה משהו מיוחד, עד היום קשה לי לחשוב על רכב ששילב כזאת נוחות והתנהגות על הכביש.

האוסטין מטרו 5 דלתות של אימי, איזה אנטי-טזה ל309, רכב בלתי אפשרי לנהיגה, מתלים קופצניים וקשים כאבן בשילוב הגה בזוית הזויה.

[A900]

אפילו פעם אחת לא ראיתי מונית מריאה ובכלל זה רכב די נדיר בארץ.

הטמפרה לעומת זאת הייתה די נפוצה ומכרו די הרבה.

היו לא מעט מוניות מריאה סטיישן

[חן פרחי]

רוב הלנסרים שנמכרו, 1.5GLX אוטומטיים, הגיעו עם הגה כח. בדגם 1.3GL ידני(היה דבר כזה, מעטים נרכשו) לא היה הגה כח.

דגמי 90-1989 של הלנסר היו עגלות עצלות, בעלות מושבים לא נוחים ונסיעה קופצנית במיוחד. שדה הראייה לאחור היה מחפיר, אך האבזור העשיר(אהבתי את ההגדרה של חן על חנות צעצועים) של "יש בה הכל" עשה את שלו ועמישראל מיהר להפטר מהסוברואים, האופלים והסיטרואנים שלו. דגמי 1991 ואילך בעלי מנועי 12 שסתומים ומתלים מרוככים היו מוצלחים יותר.

יותר משהלאנסר חידשה כמכונית היא הכניסה את שוק הרכב בישראל לעידן חדש; גם ה BX והאוסטין מונטגו היו מאובזרות היטב, וחהלאנסר הוסיפה לזה מוניטין אמינות יפני שהחל צובר תאוצה בעקבות הצלחת הסובארו ליאונה.

בנוסף, כלמוטור הכניסו תודעת שירות שלא היתה קיימת אז, שכללה נסיעות מבחן ומסירה מכובדת של מכוניות חדשות.

השוס הגדול היה 3 שנות אחריות "מפגוש לפגוש", ובעיקבותיה צעדו רוב היבואנים.

כחבילה מישפחתית הלאנסר היתה עדיפה בהרבה על הסובארו ליאונה; היא היתה נאה למראה, מגומרת ברמה של מכונית גרמנית טובה, איבזור נוחות מקיף ומוניטין מצויין.

ב 89' נעצרו כליל מכירות רוב המישפחתיות האירופאיות, למעט הפיג'ו 405 שכוונה לפלח שוק גבוה יותר, וכך החלה ההגמוניה היפנית שתימשך עשור שלם.

[[פנדוב]

תוספת קטנטנה לחן: אם הזכרת אחריות "מפגוש אל פגוש", מיתבקש כמעט להזכיר את מגן הפגוש האחורי ממתכת .