שוק הרכב ב 1988-כתבה מעניינת.

[nimi13]

אני זוכר כמה שנים אחרי בשנת 90 או 91 חבר שלי הגיע עם ההונדה סיביק החדשה של ההורים שלו (הדגם הראשון שהיה בארץ), הוא נהג עליה משמעותית לאט יותר מאשר ברכב שלו והסביר לי שאוטו שעולה 50 ומשהו אלף ש"ח זה לא צחוק ...

[אלי55]

היי אלי וחן,אלפא עם מנוע 1.5 היתה נדירה ב1984 , הפכה לנפוצה יותר ב1986-7, לאחר מהפיכת ה1600.

אשמח לשמוע ממך, אלי, במה התמקדו הבעיות אז.[והאם טיפלת במוסך איכותי].

בכל אופן אני זוכר מהתקופה ביקורות מעורבות על33 וטובות על 309 [לא בענין האיכות].

לי היתה 309. איכות ייצור נוראית- מנוע ואביזריו, דשבורד , פלסטיקים ועוד. אם ה33 היתה גרועה מהותית מזה.. אז המצב רע במיוחד,סוג של שיא, אשמח לשמוע.

חן, תיתפלא לשמוע. החלק היחיד כמעט שלא הכזיב מכנית, היה הגיר האוטומטי- הדומה מאוד, לבי איקס. מכונית בעלת עיצוב מושך, עד היום.

 

טיפלתי בה במוסך היחיד בירושלים שהיה מורשה אלפא, מוסך "המכונית" שהיום הוא מורשה צ'מפיון.

באיזה שהוא שלב שהבעיות החמירו עברתי למוסך "אלכס" באשדוד שהיה המומחה לאלפא בארץ.

מה שלא בדיוק עזר...

הבעיות התמקדו במערכת מים סגורה שכל הזמן חסרים בא מים ללא נזילות, משאבת מים בעייתית שהחלפתי

כמה פעמים, ציריות רגישות שכל הזמן הולכות מערכת חשמל בעייתית, וכל זה כלום לעומת שילדה רופסת

והגה גרוע.

ה 309 היא הרבה יותר טובה במיוחד לאחר מתיחת הפנים, הפלסטיקה אכן בעייתית והיה צורך לשמור עליה

מפני השמש והחום בכדי שתחזיק מעמד, אצלי היא החזיקה יפה מאד.

שלא לדבר על המנוע השלדה וההגה שהיו ללא תחרות, עד היום אני מתגעגע לריגושי הנהיגה בה.

אגב בעל המוסך "המכונית" שאול עדין זוכר אותי כשהגעתי עם הגולף החדשה שלי למוסך שלו לעדכון תוכנה לגיר,

והוא אמר לי "אלפא היא מכונית טובה למזוכיסטים..."

[TheOne23]

מכל הכתבה הכי אהבתי את הכנות/היושר והדיבור תכלס שבו "אוטו" השתמשו לתיאור הדאצ'יה, בלי נסיון לייפות את הדברים.

איפה תראו כיום מגזין או אתר רכב שיש לו את הביצים לרשום בצורה כזו מסקנות למבחן רכב?

[sperial]

ספר לנו מה ישב הפוך ברנו14.

 

אני לא זוכר שום דבר שישב הפוך. האמת היא שבעצם מדובר בגרסת רנו לפיג'ו 104 (עם מנוה ה-1237 סמ"ק ה"גדול"\ כמבון בהשואה למנוע ה-1.1 ליטר שהיה מותקן ב-104 שהובאו ארצה).

 

כתבתי שמכרתי שתיים כאלה, אבל אני לא בטוח שהן לא היו בעצם 3 - אחת היתה מעולה, האחרת היתה גרוטאה שלא ברא השטן, דפקו אותי במחיר כשקניתי אותה, כנ"ל כשמכרתי אותה, כנראה שמכון הבדיקות עשה יד אחת עם הסוחרים הלא פורמליים ושום כיוון פרונט לא גרם לה לנסוע ישר קדימה, כך שיש לי חשד שמדובר בשתי מכוניות שאוחדו.

[חן פרחי]

אני לא זוכר שום דבר שישב הפוך. האמת היא שבעצם מדובר בגרסת רנו לפיג'ו 104 (עם מנוה ה-1237 סמ"ק ה"גדול"\ כמבון בהשואה למנוע ה-1.1 ליטר שהיה מותקן ב-104 שהובאו ארצה).

הרנו 14 השתמשה במנועים ותיבות ההילוכים של ה 104\205 בנפח 1219 סמ"ק ו 1361 סמ"ק.

מנוע ה 1237 סמ"ק היה מנוע של רנו שהורכב בדגמי הספרינטר של הרנו 9 וברנו 5.

מתוך 22 היצרנים שיוצגו בארץ ב 88' נעדרים היום מספר יצרנים שעברו להיסטוריה - אוסטין, אוטוביאנקי, אולדסמוביל ופונטיאק.

[sperial]

אתה כנראה צודק. באותה תקופה היו במשפחה המורחבת שלי איזה 8-10 מכוניות שונות של רנו, אז כנראה שאני לא זוכר במדויק את נפח המנוע. בכל זאת המכוניות נמכרו לפני קרוב ל-20 שנה.

היה לי קטע משעשע עם אחת המכוניות - לי ולשכן היו מכוניות דומות, שתיהן לבנות. באחד הימים התישבתי במכונית ולא הבנתי מדוע איני מצליח לסובב את המפתח בסויץ'. במבט שני שמתי לב שהדאשבורד לא בצבע הנכון (למיטב זכרוני שלי היה כהה ובאותה מכונית ריפוד בצבע קרם, אבל אולי זה היה להפך). מתברר שמפתח הדלת שלי ושל השכן היו זהים, לשמחתי מפתחות הסויץ' לא.

[אלעד]

ספר לנו מה ישב הפוך ברנו14.

הימור שלי: זה קשור לגיר?

[itaysamurai]

האלפא של שנות השמונים היתה מכונית ירודה, במיוחד הדגם הנפוץ של תחילת העשור - האלפאסוד. מכונית שסבלה מאיכות בניה ירודה המתאימה לשמה - המכונית יוצרה בדרום איטליה, וכן ממנוע 1200 סמ"ק חלש יחסית למשקלה. לא פלא שהאלפא סבלה מתדמית גרועה.

 

בדוק שוב את המקורות שלך. הסוד נחשבת לאחת הקומפקטיות הטובות בכל הזמנים, שרק בחירת חומרי גלם אומללה היתה בעוכריה.

 

לגבי "אוטו" של פעם, גם אני קורא היום גיליונות ישנים ותמיד מופתע מחדש מביקורות נטולות פילטרים ופוליטיקלי קורקט.

[mont]

סבא שלי קנה בסוף 88 פיג'ו 309 מהיבואן ב32000 שקל , זה היה דגם יובל מיוחד בהנחה כי זה היה סוף שנה

 

וכו' החזיקה עד שנפטר בשנה 2002

 

 

 

אבא שלי לדעתי קנה את ה205 שלו בסביבות ה25 - 26 אלף גם שנת 88 חדש מהיבואן גם כן

[oorenn]

ואוו איזה מחירים זולים ביחס להיום!

[sperial]

בדוק שוב את המקורות שלך. הסוד נחשבת לאחת הקומפקטיות הטובות בכל הזמנים, שרק בחירת חומרי גלם אומללה היתה בעוכריה.

 

לגבי "אוטו" של פעם, גם אני קורא היום גיליונות ישנים ותמיד מופתע מחדש מביקורות נטולות פילטרים ופוליטיקלי קורקט.

 

זה בדיוק מה שכתבתי - איכות הייצור היתה ירודה, עד כמה שזכור לי הבעיה המרכזית היתה חלודה. לא שדגמים אחרים לא סבלו מבעיה זו, אבל, למשל, הרנו 14 שהיה לי דווקא החזיקה די יפה מבחינה זו. האמת היא שמעולם לא החזקתי באלפא אבל היתה לי שכנה שאתה נסעתי לעבודה כמעט מדי בוקר וקיבלה סוד כמתנה מהוריה, היא אכן היתה עוקפת את מרבית הרכבים האחרים בדרך, תוך שמא פולטת "אוף, נהגת". בחורה עם סגנון.

[רועי5]

אני לא זוכר שום דבר שישב הפוך. האמת היא שבעצם מדובר בגרסת רנו לפיג'ו 104 (עם מנוה ה-1237 סמ"ק ה"גדול"\ כמבון בהשואה למנוע ה-1.1 ליטר שהיה מותקן ב-104 שהובאו ארצה).

 

כתבתי שמכרתי שתיים כאלה, אבל אני לא בטוח שהן לא היו בעצם 3 - אחת היתה מעולה, האחרת היתה גרוטאה שלא ברא השטן, דפקו אותי במחיר כשקניתי אותה, כנ"ל כשמכרתי אותה, כנראה שמכון הבדיקות עשה יד אחת עם הסוחרים הלא פורמליים ושום כיוון פרונט לא גרם לה לנסוע ישר קדימה, כך שיש לי חשד שמדובר בשתי מכוניות שאוחדו.

אין שום קשר בין ה 104 של פג'ו לרנו 14. ה 104 היתה מכונית זעירה, לא גדולה בהרבה מה 107 של היום, היתה לה גירסה סיטרואנית שנקראה LN וזהו. רנו 14 היתה מכונית גדולה בהרבה, איפה שהוא בין הקליאו למגאן.

[itaysamurai]

זה בדיוק מה שכתבתי - איכות הייצור היתה ירודה, עד כמה שזכור לי הבעיה המרכזית היתה חלודה. לא שדגמים אחרים לא סבלו מבעיה זו, אבל, למשל, הרנו 14 שהיה לי דווקא החזיקה די יפה מבחינה זו. האמת היא שמעולם לא החזקתי באלפא אבל היתה לי שכנה שאתה נסעתי לעבודה כמעט מדי בוקר וקיבלה סוד כמתנה מהוריה, היא אכן היתה עוקפת את מרבית הרכבים האחרים בדרך, תוך שמא פולטת "אוף, נהגת". בחורה עם סגנון.

התחלת שם עם הכללה קטנה אבל לא אהיה קטנוני

איכות המתכות היתה ירודה מתוך ניסיון לחסוך או סתם מתוך חאפריות או שניהם ביחד.

חוץ מזה הכל מחזיק בצורה די מעוררת כבוד ועל זה אני יכול להעיד עם סוד בת 29 שנמצאת אצלי כמעט 7 שנים.

ה-33 גם לא היתה גרועה כ"כ, אלא די סתמית שלא התבלטה בשום דבר במיוחד.

[[פנדוב]

רועי. ה104 שווקה למיטב זכרוני עם מנועי 954 ו1124, לפחות בארץ. הסיטרואן אל.אן. שווקה אם איני טועה גם עם מנוע קטן יותר[בצרפת] אני זוכר רק גירסת שלוש דלתות שלה.

באשר לסוד- יש הסברים שונים ממתכת רוסית ירודה ועד רכבים ששכבו ללא צבע זמן ארוך בזמן שביתה. בטח יש עוד. נידמה לי שהסוד המאוחרות מ78 ועוד, בהמשך השתפרו מבחינה זו ביחס לסוד מוקדמות ולנציה בטה.

מי בודק אם אלעד צודק?

[חן פרחי]

ברנו 14 לא היה שום דבר מיוחד; תיבת ההילוכים שכנה מתחת למנוע, ולא לצדו כמקובל היום, וכך היה גם בדור הראשון של ה 205.

האלפא סוד החלידה בדיוק כמו כל התוצרת האיטלקית של שנות ה 70'.

איכות פח ירודה בשילוב מחסור בטכנולוגיות מיגון גרם להן להתפורר תוך שנים ספורות, ובמרוץ ההחלדה לאלפא סוד היתה מתחרה קשה ועיקשת - הלנצ'יה בטא.

הדור השני של האלפא סוד, שהוצג בסוף 80' נהנה ממיגון פח עדיף בהרבה, ונגע החלודה בהן לא חרג מהמקובל במכוניות בנות זמנה.

דווקא כשהאלפא סוד הגיעה לבשלות מלאה ב 83', עם הצגת דלת אחורית אמיתית לתא המטען, הוחלט על החלפתה.

האלפא 33 היתה מכוניות טובה למדי כשהוצגה בסוף 83', רק שהשנים לא עשו לה טוב, וכמו הלנצ'יה דלתא, סר חינה לחלוטין בתחילת שנות ה 90'.

ההבדל הקטן הוא ללנצ'יה דלתא היתה גירסה שנקראה אינטגרלה שעשתה חייל במסלולי הראלי, ואילו לאלפא נותרה רק תהילת עבר.