הפתרון החדש למצוקת הדיור - פותר לנו את הבעיה או לא?

[חן פרחי]

השיטה הסוציאל דמוקרטית אכן התאימה לשנותיה הראשונות של המדינה, ומנעה פערים כלכליים באוכלוסיה.

הבעייה, שכמו בכל שיטה שעובדת הרבה זמן, גם כאן החלה ההתסתאבות ודי אם נזכרי כמה גופים שהעלמותם לא ממש מעוררת עצב.

1. מועצות הפירות והירקות, שגרמו למחירי הפירות והירקות להיות יקרים בלא תלות בהיצע וביקוש, תוך גזירת קופון של מאות בטלנים שחיו על חשבון החקלאים.

2. מיסים ישירים שהגיעו ללמעלה מ 70%(!) מהשכר, מה שיצר שוק שחור מפותח ופשוט הוציא לאנשים את החשק לעבוד.

3. מיסי יבוא רצחניים על מנת למנוע תחרות, ובכך להחזיק מפעלים כושלים בחיים, ואתא היא דוגמא מצויינת.

4. חדירה גסה לכיסו ולפרטיותו של האזרח, ע"י מיסים כמו מס עינוגים שהוטל על כרטיסי קולנוע או מס נסיעות שהוטל על מי שנסע לחו"ל וחש כמו עבריין.

המהפך של 77' חיסל את רוב העיוותים האלו, וטוב שכך, רק חבל שהוא לא בוצע נכון.

בקיצור, אין ממש למה להתגעגע.

[yehuda-k]

הטייקונים דופקים את כולם, בגללם אנחנו משלמים כפול על דירות על אוכל על מוצרים בסיסיים ועל דלק

הטייקונים דופקים אותנו אבל מי שאשם זו הממשלה שנותנת להם להשתולל. הפקידים מגרדים כל היום ובקושי עושים משהו. נסה להתלונן וראה איזה טיפול גרוע ואיטי תקבל אם בכלל. התיקרות הדירות היא בעיה ממשלתית בלבדית, ודווקא ביבי פועל טוב בכיוון הזה, אבל זה יקח זמן.

ב-20-30 השנים האחרונות המדינה מפריטה הכל, ולמעשה מחלקת לקבוצה קטנה של עשירים מאוד את מה שיצרו כאן אותם אנשים מאפס. זה יכול להיות מכירת תשתחות בזול (צים, בתי הזיקוק וכו') או פשוט חנק של מערכות ציבוריות כדי לאלץ אנשים לרכוש שירותים מכיסם (כגון בריאות וחינוך).

הפרטה היא לטובה, מפני שהממשלה כל כך שלומיאלית ולא יעילה שאסור לה לנהל מפעלים ושירותים. מצד שני נעשו שגיאות בתהליך ההפרטה וחבל. אגב אחים עופר קנו את צים, לאחר מס' שנים התברר שהרויחו טוב וכעת נראה שבסה"כ הפסידו. מצד שני אחים עופר קנו את כימיקלים לישראל, במחיר ששיקף את מחירי המחצבים הנמוכים שהיו אז בעולם. בעשור האחרון המחיר המריא, ומתברר שהם עשו עיסקה מעולה.

וכיוון שמדובר במשק קטן נוצרה כאן הקרטדליזציה שגורמת להתיקרוות.

לממשלה יש מספיק כלים לפעול נגד הקרטלים, אבל כרגיל שילוב של טמטום, פקידים שמגרדים כל היום, מתובלים בשחיתות, כל אלה גורמים לחוסר אונים בפיקוח. כשאולמרט היה שר התמ"ת הוא מינה חדלי אישים לראשות ההגבלים העסקים והמועצה לצרכנות, בעוד שעד אז הבוסים שם היו פעלתנים.

הבעיה העיקרית שלנו היא שאנשים נוטים להצביע בבחירות לפי רגשות ולא לפי ההגיון, ולכן יש למפלגות ה"ימין" החברתי - כלכלי בסיס אלקטוראלי עצום שרובו הוא דווקא אנשים שנפגעים מהגישה הזו. אולי - ואני פסימי בעניין - המחאה תגרום לכמה אנשים לחשוב ולהבין שאין קשר ישיר בין "שמאלנות מדינית" ל"שמאלנות כלכלית", ושהגישה הכלכלית שבה נוקטות ממשלות ישראל בעשרות השנים האחרונות פוגעת בהם. האם זה יצליח - אני מסופק, כיון שבסופו של דבר תהיה פניה לרגשות הלאומיים שתכריע את הבחירות, יחד עם הצבעה אחידה של לפחות אחד הסקטורים אשר המצב הנוכחי נוח לו (החרדים).

רק שינוי שיטת הבחירות תפתור את הבעיות האלה.

 

יהודה

 

נ.ב. שמתי לב שהתחלת לכתוב בפורום הזה. ברכותי

[sperial]

יהודה, יש מערכות שאסור להפריט, כיון שההפרטה מבוסססת על מערכת סגורה בעוד שהתוצר האמיתי של אותן מערכות נמצאים מחוץ להן. לדוגמא - מערכת החינוך. ההשקעה במערכת החינוך לא מתבטאת ברווחים לביתי הספר, המדינה מרויחה כעבור 30 שנה, כאשר הדורות הבאים המהנדסים או המדענים או האמנים יוצאים לשוק. בית ספר יסודי או תיכון תורם לכלכלה אבל רק בעתיד, לא בסו, שנה"ל, ולכן על המדינה להשקיע בו. הנ"ל מערכת הבריאות - אם אדם בן 50 עובר התקף לב ואינו מטופל כראוי הוא יהיה נכה ויפול על כתפי החברה, בעוד שאם הוא מטופל כראוי יש סיכוי גבוה מאוד שיחסור לתפקוד יצרני מלא. אבל את הרווח לא יגזור בית החולים אלא החברה כולה, לאחר שהאיש יחזור לעבוד. לכן גם כאן מדובר בהשקעה של המדינה.

קיום מערכות אלה התומכות בציבור הוא, בעצם בסיס הסוציאל דמוקרטיה. לא מדובר בחנק העסקים אלא בביסוס מערכות שבבסיסן אינן רוחיות כלפי עצמן אבל בהחלט רוחיות לחברה כלל על ידי המדינה ועל חשבון המס הנגבה.

מה שקורה בשנים האחרונות הוא הפרטה למעשה, בלתי מסודרת, - על ידי חנק מערכות אלה (וכן מערכות אחרות כגון הרווחה והנסיון עם בתי הכלא ועוד ועוד) על ידי חנק המערכות הקיימות ודחיפת הקהל לרכישת השירותים באופן פרטי. זה חלק מזעם הציבור.

עניין הדיור הוא שונה, והתחושה היא שהפתרונות שמציע הממשלה מבוססים שוב על חלוקת הרכוש הציבורי כך שמי שירויח הוא קבוצה קטנה של קבלנים בעוד שהציבור יפסיד פעמיים - פעם בכך שאותם קבלנים ירויחו על חשבון קרקעות השייכות לכל הציבור, ופעם שניה בכך שהליכי האישור המזורזים לא יתחשבו בצרכי הסביבה, שהם בעצם צרכי הציבור כולו.

[ExoduS]

הרשו לי לצטט את עצמי מלפני כמה ימים:

לא רוצה להיות מיליונר, רוצה שאדם שמרוויח מעל הממוצע כמוני יוכל גם לחיות בהתאם ולא לחסוך על פופקורן ושתיה ב52 שקל (!!!) כשהוא הולך לראות את מרד כוכב הקופים.

ולספק קישור חם מהתנור לנושא:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4107006,00.html

וזה היופי במחאה הזאת, לא שמאל ולא ימין.

הפעם ההיא שהלכתי לראות סרט הייתה הפעם הראשונה בחיי שלא קניתי פופקורן ושתיה לי ולאישתי ב52 ש"ח, לא כי אני לא יכול להרשות לעצמי אלה כי נמאס לי מהניצול המגעיל הזה, 160 ש"ח לקילו פופקורן!

במקום זאת קניתי בקבוק חצי ליטר במחיר מופקע של 10 שקלים והסתפקתי בו.

אני מודה שהמחאה עוררה אצלי סימני שאלה וגרמה לי לשנות קצת את צורת המחשבה, לא עוד "זה מה יש, בארץ הכל יקר". לפני ההתעוררות הציבורית הזאת הייתי רוכש את הפופקורן במחיר המופקע ולא חושב פעמיים, הרי אני יכול להרשות לעצמי.

מעכשיו אנחנו מצביעים ברגליים, כמו עם הקוטג', כך גם עם הפופקורן, עד שנגיע לדירות ורכבים.

 

אגב, סרט מעולה, ממליץ בחום.

[yehuda-k]

יהודה, יש מערכות שאסור להפריט, כיון שההפרטה מבוסססת על מערכת סגורה בעוד שהתוצר האמיתי של אותן מערכות נמצאים מחוץ להן. לדוגמא - מערכת החינוך. ההשקעה במערכת החינוך לא מתבטאת ברווחים לביתי הספר, המדינה מרויחה כעבור 30 שנה, כאשר הדורות הבאים המהנדסים או המדענים או האמנים יוצאים לשוק. בית ספר יסודי או תיכון תורם לכלכלה אבל רק בעתיד, לא בסו, שנה"ל, ולכן על המדינה להשקיע בו.

התקשורת שוטפת לנו את המוח ומפחידה אותנו עם דחלילים. לדוגמא , פעם התנהל מסע צלב נגד הפרטת טיפת חלב עם כל הטענות המוכרות נגד הפרטה. בפועל היה מדובר על העברת השירות לאחריות קופות החולים במקום משרד הבריאות. בכפר סבא למשל, שירות טיפת חלב ניתן ממילא ע"י קופת חולים מזה עשרות שנים, ואין תלונות. כלומר, מסע ההפחדה היה פשוט דחליל.

 

כולם יסכימו איתך שרצוי שחינוך ובריאות לא יטופלו למטרות רווח. אבל עדיין צריך להוציא אותם מהשירות הממשלתי המתפקד גרוע והבזבזני.

גמנסיה הרצליה הוא בית ספר פרטי לידיעתי. מדוע לא טוב שתיכונים אחרים יתפקדו כמו גימנסיה הרצליה? גנון לפעוטות הוא לרוב פרטי ואין טענות לשיטה. הרבה אוניברסיטאות צריכות ללמוד מהמכללה הבין תחומית בהרצליה שהיא פרטית.

כמו בכל הפרטה, הממשלה צריכה לקבוע כללים ולפקח אבל אין סיבה שהיא תיתן את שירותי החינוך.

הנ"ל מערכת הבריאות - אם אדם בן 50 עובר התקף לב ואינו מטופל כראוי הוא יהיה נכה ויפול על כתפי החברה, בעוד שאם הוא מטופל כראוי יש סיכוי גבוה מאוד שיחסור לתפקוד יצרני מלא. אבל את הרווח לא יגזור בית החולים אלא החברה כולה, לאחר שהאיש יחזור לעבוד. לכן גם כאן מדובר בהשקעה של המדינה.

בהחלט מסכים איתך אבל גם כאן ניתן להביא לדוגמא בתי חולים כמו אסותא והרצליה שהם פרטים. ומה עם הדסה בירושליים? ומה עם קופות החולים? ובתי אבות סיעודים?

מה שקורה בשנים האחרונות הוא הפרטה למעשה, בלתי מסודרת, - על ידי חנק מערכות אלה (וכן מערכות אחרות כגון הרווחה והנסיון עם בתי הכלא ועוד ועוד) על ידי חנק המערכות הקיימות ודחיפת הקהל לרכישת השירותים באופן פרטי. זה חלק מזעם הציבור.

ביטול הפרטת בתי הכלא הוא טעות גדולה. הרי תחת ניהול פרטי לאסירים היה טוב יותר ולמדינה היה זול יותר. באו חכמי חלם בבית המשפט העליון ושללו על סמך עקרונות טפשיים.

 

לדעתי טוב להפריט כל עסק או שירות ממשלתי. כמובן שעדיף ששירותי בריאות וחינוך יופרטו לעמותות ולא לחברות למטרות רווח. הפרטה אינה פתרון פלא, וגם בה יש בעיות צרות וטעויות, אבל היא עדיפה על השירות הממשלתי הלא ממש מתפקד והבזבזני.

 

עניין הדיור הוא שונה, והתחושה היא שהפתרונות שמציע הממשלה מבוססים שוב על חלוקת הרכוש הציבורי כך שמי שירויח הוא קבוצה קטנה של קבלנים בעוד שהציבור יפסיד פעמיים - פעם בכך שאותם קבלנים ירויחו על חשבון קרקעות השייכות לכל הציבור, ופעם שניה בכך שהליכי האישור המזורזים לא יתחשבו בצרכי הסביבה, שהם בעצם צרכי הציבור כולו.

בעת משבר יש לפתור טוב ומהר את הבעיה הראשית, למרות חסרונות לוואי מסוימים. כשארה"ב נכנסה למלחמת העולם השניה, היצור הרגיל הפך ליצור מלחמתי תוך זמן קצר ובכמויות אדירות, וסופק גם לבריטניה ולרוסיה. מה היתה השיטה: כינסו את התעשינים ואמרו להם לעצור את היצור הרגיל ולבחור מתוך רשימת הצרכים את החימוש אותו הם ייצרו. התעשינים הרויחו בגדול אבל האומה הרויחה יותר .

עוד לא המציאו דרך טובה ויעילה יותר מאשר לתת לאנשים להרויח.

 

המטרה הראשית היא לבנות מהר הרבה דירות. אם נתחיל לודא שקבלנים לא ירויחו הרבה הפרויקטים ימשכו זמן רב.

אגב, גם הקבלנים הם סוג של דחליל. אם בודקים מי היו הקבלנים הגדולים לפני 20 עד 30 שנה רואים שמרביתם נעלמו. הקבלנים לוקחים סיכונים גדולים ובסופו של דבר הם נופלים.

כולנו בעד שימור הטבע אבל יחד עם פיתוח. לגבי הירוקים, יש לנו בעיה גדולה עם פנאטים שבכל מ"ר באיזה שהוא חור הם רואים שמורת טבע יחודית. ואם נציג שלהם מתפשר (בכל זאת יש לסלול כבישים ולהקים שכונות) מיד שאר הירוקים מוקיעים אותו כבוגד.

 

יהודה

[sperial]

שים לב שיש סתירה פנימית בדבריך אתה בעת מערכות שלא למטרת רווח - אבל שיהיו מופרטות. אתה צריך לבחור בין שתי האפשרויות.

העלית את עניין בתי הספר הפרטיים - אכן, יש כאלה, אבל מסעודה משדרות לא תוכל להשות לעצמה לשלוח את ילדיה לבית ספר כזה. האם אתה רוצה לתקוע אותם מחוסר השכלה מסיבה זו, או שאתה מעדיף שהם ירכשו השכלה על חשבון הציבור כדי שבעתיד יוכלו לבטא את יכולותיהם שלא כפועלי ייצור בשכר מימנימום אלא , אולי , כמהנדסים ורופאים?

לגבי בתי חולים - כל בתי החולים הציבוריים, כלומר ממשלתיים, קופ"ח ואלה שבירושלים נזקקים לסבסוד. אם יש מישהו ביניהם שבכל זאת מרויח הרי שהוא מקיים שירותים פרטיים בתוכו, וזה פתח לשחיתות חמורה. אז אולי אתה מעדיף שחיתות על פני שירות שוויוני? אסותא ודומיו אינם מהיום דוגמא כיון שאינם נותנים שירותי acute care לקהל הרחב אלא רק שירותים שרווחיים עבורם. אם סוג מסויים של ניתוח אינו רווחי עבורם (ובד"כ הרווחיות נובעת מתשלום פרטי או תשלום באמצעות ביטוח פרטי, לא תעריף משרד הבריאות) הוא פשוט לא יבוצע בהם אלא שהחולה יישלח לבית חולים ציבורי. כך אתה יכול לבנות מוקדי רווח, אבל לא שירות רפואי כללי רחב. כנ"ל לגבי בתי אבות סיעודיים - כמה עולה חודש שהות במחלקה סיעודית ראויה? הרבה אלפי ש"ח. וגם במחלקות הירודות מדובר בסכומים גבוהים מאוד, ומאידך מספר המקומו קטן מאוד, כך שלמעשה מדובר בשירות מופרט שרבים מאוד אינם יכולים לעמוד בעלותו.

יהודה, הסיסמא שלך שכל שירות ממשלתי אינו יעיל היא סיסמא בלבד. ראינו עמותות ללא כוונת רווח בזבזניות ביותר (האגודה למען החייל, אמרנו? אני הפסקתי לתרום לה משתי סיבות - האחת היתה שכאיש מילואים לא הרשו לי להכנס למועדון אל"ח בבסיס, השניה היתה שהתברר לי שעשרות אחוזים מהתרומות מוצאים כמשכורת לפעילי האגודה ולמתרימות. אז אל תספר לי על עמותות ללא כוונת רווח כיעילות. בשירות הממשלתי לפחות יש בקרה כלשהי.

ולגבי נושא הדיור - אני לא מקבל את הגישה שהמטרה מקדשת את האמצעים. התחושה שלי היא שמדובר בעוד אמצעי לחלוקת משאבי הציבור לידיים פרטיות כדי להעשיר עוד כמה קבלנים ובלי כל מחשבה על העתיד.

בקיצור יהודה, אתה בעד השיטה האמריקאית של אדם לאדם זאב. בארה"ב יש שירותי רפואה מצויינים (מדובר במרכזים אוניברסיטאיים גדולים, בהחלט לא בכל מקום) אבל רבע מהאוכלוסיה לא יכולה להרשות לעצמה ביקור אצל רופא. יש אוניברסיטאות מעולות אבל הסטודנטים יוצאים מהן עם חוב של כמה מאות אלפי דולר. כמובן שיש גם אוניברסיטאות ציבוריות, מרביתן הן מהשורה השניה והשלישית. כך גם בתי ספר תיכוניים - או שתשלם שכר לימוד יקר מאוד או שתשאר בור ועם הארץ. אני לא חושב שמדינת ישראל מספיק עשירה כדי להרשות לעצמה לבזבז את המשאב האנושי, ולהשקיע בו פירושו להשקיע במערכת חינוך איכותית, ובמערכת בריאות איכותית, ותחבורה ציבורית איכותית ועוד שירותים רבים. הדבר היחיד שחשוב לשמור הוא מנגנון פיקוח יעיל - מזה לא תוכל להמנע גם במקרה של הפרטה כדי לודא ששירותים מופרטים ינתנו באיכות הראויה ובמחיר סביר וכדי למנוע שחיתות ובזבוז במערכות, הן ממשלתיות והן מופרטות.

[Arilou]

כמה נקודות:

1. המרכז הבין תחומי בהרצליה - באמת מדובר במקום יוצא דופן ומיוחד שמתקיים כמעט לחלוטין מתרומות (שכר הלימוד לא מספיק גבוה בשביל למממן אותו). מצד שני, בגלל שהוא מנותק מתקציבי המדינה, הוא יכול להרשות לעצמו חופש אקדמי אמיתי, וגם חופש ניהולי.

מצד שני, חסרות שם המון פקולטות (מדעי החברה למיניהן) ומתבצע שם יחסית מעט מאוד מחקר. (מתבצע בעיקר מחקר בתחום של מדעי המחשב, ושל בית הספר לממשל - כי אלה מענקי מחקר שקל לקבל מהעולם).

 

2. בתי החולים הפרטיים גובים תשלום מאוד גבוה (מחברת הביטוח או מהמטופל) עבור הטיפולים שלהם, ואין שם טיפול רחב ומקיף בכל תחלואי החברה. זה לא שאתה בתור מבוטח בכללית יכול ללכת לשם אם אין לך משלים/מושלם/פלטינה/יהלומים.

דווקא בתחום של יעילות בתי חולים אנחנו יחסית במקום טוב ביחס לעולם, ונעשה המון על מנת לייעל את התהליכים בבתי החולים. לדעתי אין סיבה להפריט אותם לגורם חיצוני - אבל כן כדאי לטפח את התחרות בין בתי החולים, ולאפשר לחולה לבחור את בית החולים בעצמו. האמת היא שזה המצב היום ברוב המקרים, הבעיה היא שזה מתבצע בעיקר באזור המרכז כי בפריפריה אין מספיק בתי חולים בשביל זה. (אני לא חושב שמישהו ייסע מצפת לעפולה לקבל שירות טוב יותר כשזה דחוף).

 

3. לגבי חינוך - יש מקום לתחרות בין בתי הספר על השירותים הנוספים שהם נותנים (מקצועות מגוונים ומענינים יותר, כיתות עם פעילות העשרה טובה יותר, וכו') וההורים והתלמידים צריכים להיות מסוגלים לבחור בין בתי הספר אליהם הם יירשמו. (מצד שני אסור שיהיו הבדלים בין בתי הספר מבחינת העסקת מורים, גודל הכיתות וכו' שכן זה ייצור בסופו של דבר בתי ספר למיוחסים בלבד) זה המצב בתיכונים בכפר סבא למשל. (מי שמחפש אומנות הולך לתיכון אחד, מי שמחפש מדעים לתיכון שני, ומי שמחפש מחול או ספורט לתיכון שלישי). ניהול בתי הספר כעסק הוא בלתי אפשרי, כי בית ספר הוא בלתי כלכלי בעליל, ולא נרצה שהם ינסו למקסם רווחים ע"י צמצום בהפעלת מזגנים, או אי קניית נייר טואלט.

 

4. הפרטת בתי הכלא - זה דבר נפלא שבית המשפט חייב את המדינה לזנוח את הרעיון הזה. הרעיון של הפקעת זכויות יסוד אסור שיהיה בידיים פרטיות כלשהן, רק למדינה מותר להפקיע את זכויות היסוד שלנו. בארה"ב, שם זה פופולארי זה הביא למספר דברים: א. לובי שלחץ על הקשחת החוקים כדי שיותר אנשים ייאסרו, ב. שחיתות ומתן פסקי דין קשים על עברות קלות, ג. ירידה באיכות כח האדם בגלל המשכורות הנמוכות שמשלמים לסוהרים, ד. הקטנת תוכניות השיקום של האסירים - כי הרי בתור חברה עסקית אנחנו לא רוצים שהם ישתחררו.

הרעיון הזה פגום גם כי האסירים לא יכולים לבחור לאיזה בית כלא ללכת, וזה למעשה מבטל את הרעיון של תחרותיות.

 

5. אני מתפלא שאתה לא דורש להפריט את צה"ל והמשטרה. בארה"ב גם זה קורה...

 

אז להגביר את התחרות בין גופים שנותנים שרותים לאזרח - אני בהחלט בעד. להפעיל אותם ע"י גורמים פרטיים שמענינת אותם רק שורת הרווח - אני נגד לחלוטין.

אבל לפני שהולכים לכיוון הזה, יש הרבה רפורמות שהממשלה צריכה לעשות בעולם העסקי הקיים. למשל בשוק כרטיסי האשראי, לאפשר כניסה לעוד בנקים, בקרנות הפנסיה שלנו וכו'.

[yehuda-k]

אני מצטער שלא הייתי מספיק ברור. הממשלה צריכה לספק שירותי חינם (כמו חינוך) ולחייב ביטוח בריאות. אבל אין סיבה שהממשלה תפעיל את השירותים ותחזיק מנגנון שמתפקד גרוע, אלא על הממשלה לקבוע כללים ולפקח על הגוף המבצע.

הגוף המבצע לא חייב להיות חברה (למטרות רווח) . הבאתי דוגמאות של גימנסיה הרצליה,המכללה הבין תחומית ובית החולים הדסה ועוד , כדוגמא לעמותות שמפעילות את השירות אבל בודאי שהממשלה צריכה לממן, חלקית או במלואו לפי המקרה.

 

לגבי בי"ח אסותא, לא הייתי צריך להביא אותו כדוגמא.

 

אין פתרונות קסם וברור שיהיו בעיות \ שחיתות \ תפקוד גרוע גם בחברות (למשל להפעלת בית סוהר) ובעמותות (למשל הועד למען החייל) ועל הממשלה לפקח עליהם. במקרה כזה ישנם כלים יעילים לתיקון המצב ובמקרים קיצונים לעבור למפעיל אחר. המנגנון הממשלתי לעומת זאת כמעט שלא ניתן לשינוי. אי אפשר לפטר מורה גרועה, קשה מאוד להזיז מנהל גרוע וכו'

 

הצימוד בין זכויות יסוד ובין בתי סוהר לא ממשלתים הוא פלפול משפטי, בין שאר העיוותים המשפטים שדופקים אותנו. כפי שבזמנו רבין גירש ללבנון מאות פעילי חמאס ובג"צ עצר את הגירוש, כך שאלה נשארו חודשים בשטח ההפקר בין ישראל ולבנון. בקיצור בג"צ עזר לאויבינו.

במקרה דיראני רק שופט עליון אחד צדק וחשב שאין לדיראני זכות לתבוע.

ומדוע תחת עיוות של דגל חופש הביטוי פרסמו בדנמרק קריקטורות של הנביא מוחמד ופגעו קשה במיליארד מאמינים?

אני פשוט מתקשה להבין מה רע כאשר לאסירים תנאים טובים יותר ולמשלם המיסים זה עולה פחות.

 

ואפרופו צה"ל, צריך להפריט גם את החלק הלא לוחם של צה"ל. טוב שהפריטו את מטוסי ההדרכה, חלק מהמטבחים הצה"לים, מרפאות קצין העיר וצריך להמשיך כך. הרי רוב חילי הקבע אינם לוחמים.

 

בהחלט צריך רפורמות בעולם העסקי , וזאת במקביל להפרטות שירותי ממשלה.

 

יהודה

[sperial]

אני בכלל לא בטוח שבהכרח מנגנון ממשלתי פחות יעיל ממנגנונים לא ממשלתיים. גם בארגונים כאלה יש לא מעט שומן שניתן לקצץ. אם מדובר בארגון ללא מטרת רווח אני כלל לא רואה את ההבדל העקרוני בינו לבין שירות ממשלתי, הרי אין לא כל סיבה לחסוך, הוא יתוקצב בכל מקרה ואינו צריך להציג לאף אחד שורת רווח. אם מדובר בארגונים למטרות רווח הרי שאו שהם יגבו מהממשלה את הרווחים שהם רוצים (ולמעשה הופכים מבחינת הממשלה, לבזבזניים) או שיגבו צהקהל, - הפרטה למעשה, בדיוק כפי שארילו ואני ציינו קודם.

לכן - אם הממשלה משלמת ממילא, אין כל סיבה להוציא את השירותים מידיה. העובדה שרוב שירותי הבריאות, למשל, אינם ממשלתיים אינה עקרונית אלא נובעת מההיסטוריה של הקמתם, בעיקר של קופ"ח הכללית עשרות שנים לפני קום המדינה, ושל תפקידה החשוב של ההסתדרות הכללית בהקמת המוסדות אשר בסופו של דבר הפכו למוסדות בסיסיים של המדינה (אם כממשלתיים ואם כציבוריים - לא ממשלתיים). המנגנון לפיקוח על המנגנון הממשלתי קיים (מבקר המדינה), יתכן שצריך לתת לו יותר סמכויות ואולי אפילו להגדילו, אבל אין צורך להקים מנגנון נמרד כפי שידרש אם שירותים ממלכתיים יוצאו למיקור חוץ.

עוד הערת אגב - בי"ח הדסה מפעיל את השר"פ שמהווה מקור הכנסה חשוב, ולפי התאורים בעיתונות ככל הנראה גם גורם ללא מעט שחיתות - הרופאים הבכירים שאמנם נמצאים בביה"ח אבל מגיעים לבדוק רק את החולים המשלמים להם. לא זו כוונת משרד הבריאות בבואו לדרוש נוכחות רופאים בכירים בבתי החולים לאחר שעות העבודה הרגילות. לכן גם "הדסה" יוצא מכלל הדוגמאות שהבאת - לא מדובר בדוגמא טובה.

[Arilou]

לגבי שר"פ בתוך בית החולים עצמו - באנגליה למשל זה מאוד מקובל. אז יוצא שהאזרח הממוצע מקבל שרות נחות משמעותית מהשרות שמקבל מי שיש לו ביטוח רפואי פרטי. זה אומר פחות בדיקות יקרות, ופחות תשומת לב מהצוות, וזה אומר חדרי אשפוז צפופים במיוחד.

באותו הזמן מי שיש לו ביטוח רפואי פרטי יקבל את כל הבדיקות הנחוצות, יאושפז בחדר מפואר ויקבל את כל תשומת הלב הדרושה ואפילו מעט יותר.

וזה באותו בית החולים, כי ככה זה כשמחליטים במי לטפל ואיך לטפל בו לפי כמה כסף זה מכניס לבית החולים. למה ילד של עשיר יותר חשוב מילד של עני? למה איש עסקים יותר חשוב מאמן?

[sperial]

ארילו - מערכת הבריאות הציבורית הבריטית סופר בעייתית. השירות ירוד, התורים ארוכים ולפני כמה שנים האנגלים ניסו לייבא רופאים מומחים מאירופה בגלל מחסור במקומיים. במקביל גם הרפואה הפרטית פורחת . גם בלי מה שאתה מתאר (אני לא מודע לעירוב רפואה פרטית וציבורית, אבל כלל לא מופתע) הרפואה הציבורית הבריטית לא בדיוק הדוגמא לשירות טוב. וזאת למרות שמבחינה מקצועית הרפואה הבריטית מצויינת.

[Arilou]

זה בדיוק מה שאני אמרתי

 

אחותי עובדת ב-NHS אז יש לי תמונה דיי מדוייקת של הבלגאן שהולך שם, והבלגאן שר"מ אנגליה מכניס.

[yehuda-k]

קטונתי מלהתוכח על מערכת הבריאות, בכל זאת- הבאתי את בי"ח הדסה כדוגמא לתפעול ע"י עמותה (ללא קשר לשר"פ), בהקשר לרעיון של הפרטת בתי החולים.

אני בכלל לא בטוח שבהכרח מנגנון ממשלתי פחות יעיל ממנגנונים לא ממשלתיים. גם בארגונים כאלה יש לא מעט שומן שניתן לקצץ. אם מדובר בארגון ללא מטרת רווח אני כלל לא רואה את ההבדל העקרוני בינו לבין שירות ממשלתי, הרי אין לא כל סיבה לחסוך, הוא יתוקצב בכל מקרה ואינו צריך להציג לאף אחד שורת רווח. אם מדובר בארגונים למטרות רווח הרי שאו שהם יגבו מהממשלה את הרווחים שהם רוצים (ולמעשה הופכים מבחינת הממשלה, לבזבזניים) או שיגבו צהקהל, - הפרטה למעשה, בדיוק כפי שארילו ואני ציינו קודם.

לכן - אם הממשלה משלמת ממילא, אין כל סיבה להוציא את השירותים מידיה.

כשמנגנון הממשלתי לא יעיל (וזה מצבו הטבעי) אין איך לשפר, אבל כאשר חברה \ עמותה קיבלו זכיון והם לא יעילים, ניתן לקחת אחרים במקומם.

לדוגמא- לפני כמה שנים הפריטו את אחיות בתי הספר וחברת נטלי זכתה בהפעלה. כעת מדובר על החזרת אחיות ממשלתיות לחלק מבתי הספר.(ברור שלדעתי זה לא רעיון טוב). אין לממשלה שום בעיה להעיף את נטלי ולהחזיר אחיות שלה.( נטלי ,אגב, מתפארת שנעשתה עבודה טובה)

 

ניתן גם להעיף את האגודה למען החייל ובמקומה להפעיל עמותה אחרת. (בפועל, משרד הבטחון הוא אם חוסר היעילות ובודאי לא יעשו כלום בנושא). אגב, מה שכתבת על כך שלא הרשו לך כאיש מילואים להיכנס, שערוריתי.

 

המנגנון הממשלתי פועל כקוסט פלוס, בעוד שלחברה \ עמותה ניתן לקבוע אמות מידה ולהחליף אותה אם אינה עומדת בהם. לבית הסוהר הפרטי (שבג"ץ עצר בטפשותו) קבעו תקנון מפורט וארוך שהחברה שזכתה במכרז התחיבה לעמוד בו. כמובן שהזוכה לא יכולה סתם ככה לבקש עוד כסף מעבר להצעתה שזכתה במכרז.

 

אני לא יודע אם יצא לך לעבוד במקום שועד העובדים חזק. חלק מהעובדים באים לעבודה אבל לא עובדים. חלק מהמנהלים ממונה בגלל לחצי הועד. העובדים הטובים מתוסכלים, ולחדשים יש שיעור עזיבה גבוה למרות התנאים הסבירים, בגלל התסכול.

 

המנגנון לפיקוח על המנגנון הממשלתי קיים (מבקר המדינה), יתכן שצריך לתת לו יותר סמכויות ואולי אפילו להגדילו, אבל אין צורך להקים מנגנון נמרד כפי שידרש אם שירותים ממלכתיים יוצאו למיקור חוץ.

מבקר המדינה לא עושה עבודה כל כך טובה. הרבה מהממצאים שלו הם היטפלות לקטנות, או נובעים מחוסר הבנה של העובדים שלו. העיתונות מסננת את ערימת הפרטים הלא חשובים בדו"חות שלו ומפרסמת את החשובים והמענינים.

המפקח על הפעילות במשק (מופרטת או שהיתה תמיד לא ממשלתית) הוא המשרד הממשלתי הרלבנטי. משרד התקשורת מפקח על בזק (שהופרטה) ועל הוט (שלא היתה ממשלתית). כך גם שאר המשרדים. כשיש למשרד המפקח עבודה רצינית, הוא מוציא אותה למשרד רואי חשבון או משרד אחר מתאים. הוצאות הפיקוח הם טיפה בים הבזבוזים של שירות ממשלתי שנחסך.

 

ארילו - מה שכתבת על ה nhs מאוד מענין.

 

אפרופו פיקוח, ניתן לפקח על המחירים, ע"י קביעה שהמחיר לצרכן לא יהיה יותר מסכום \ אחוזים מעל מה שמשלם צרכן גדול. כך אפשר לטפל בכשל השוק של מחירי סלולר, מכוניות חדשות, חלפים למכוניות, אורז , טונה, וכו'.

 

יהודה

[yehuda-k]

אז הנה לך: מדד ג'יני בישראל גבוה מאוד, אחוז העניים בישראל (במיוחד ביחס לאבטלה הנמוכה) גבוה מאוד גם כן. התוצר לנפש נמוך (400 דולר יותר מספרד בלבד, ושם יש 20% אבטלה).

 

אגב,

בישראל מדד ג'יני רק הולך ועולה עם השנים - מה שמראה שהמחאה מוצדקת.

 

כפי שכתבתי, צריך לבדוק טוב את ההנחות בבסיס הסטטיסטיקה (או המדד) כי לא תמיד התוצאות משקפות את האמת. לדוגמא מאמר מענין על סטטיסטיקה לא מהימנה - מדד הדיור עלה או ירד?

 

יהודה

[חן פרחי]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4110543,00.html

הוא שאמרתי, ואני לא קואוצ'ר ולא כלכלן.