שוטר פגע בילד במעבר חצייה, כעת גזר הדין.

[חולגי]

דייב 87 - לדעתי אתה צודק, זה מסוג אותם מקרים שבהם אתה כופל מספר שלילי במספר שלילי - ומקבל תוצאה הפוכה לגמריי - מספר חיובי (הכוונה שלי היא לשינוי המשמעות המוחלט שהעונש קיבל = קרי קולת העונש).

מצד אחד - המשטרה הצליחה לצמצם נזקים והשוטר יצא בנזק מינימלי. מצד שני - זה לא ממש כוחות, כי אם היה מדובר במישהו (הנפגע) יותר מבוסס (מכל בחינה) - אני מאמין שזה היה מסתיים קצת אחרת.

[sronis]

גם לדעתי זו בושה. נראה על פניו שיש כאן את כל הגורמים הבזויים להקלה בעונש: שוטר - נציג המדינה שלמישהו יש אינטרס להגן עליו. נפגע - ילד אתיופי שלאף אחד אין אינטרס להגן עליו. תביעה שאפילו לא מתייחסת בהאשמות שלה לפגיעה בילד (רק כל מיני "נהיגה ברשלנות" ו"פגיעה ברכוש") ושופט ש(תסלחו לי) מז*$ן את השכל במשך 80% מהטקסט שהוא כותב בגזר הדין על כמה שמעשיו של הנאשם נוראים וכמה שיש להחמיר בהם - ובסוף גוזר לו 3 חודשים של עבודות שירות.

[Vw-golf]

אם זה היה נהג רגיל שעשה את כל העברות האלו, רישיונו היה נפסל לפחות ל 10 שנים, והיה נכנס לכלא לפחות ל 3 שנים.

שחיתות!!

[יוסי פרנקוס]

אני באמת לא מבין את זה, ולמה צריך להיות הבדל בין אתיופים, שוטרים וכל אדם אחר.

מערכת הצדק לא אמורה להיות עיוורת לאדם ורק להתייחס לעבירה?

[mikijoy]

למזלי עזרתי לחברה להתכונן לפני מספר חודשים למבחן בקורס תורת הענישה והעניין סיקרן אותי מאוד.

בעניין האתיופי, לא אמור להיות אכפת לשופט מיהו האדם הנפגע כל עוד הוא היה פאסיבי במקרה, כמו כאן שכל חטאו היה שעבר במעבר חציה אחרי שנהגים אחרים עצרו לו.

לעומת זאת, במתן העונש יש להתחשב במי האדם העומד מול השופט.

עונש אמור לשרת מספר מטרות:

1. "יצר נקמה" - כלומר להציג לנפגע שהפוגע קיבל את עונשו.

ובמקרה הזה לא צוין שלנפגע או למי ממשפחתו היו טענות או דרישות או כמו במקרים אחרים שהשופט דיבר איתם לפני מתן גזר הדין על מנת להרגיש האם חומרת העונש "מספקת" אותם.

2. הרתעה כלפי הציבור/ למען יראו ויראו - פה השופט חוטא מעט לטעמי, הוא מציג לציבור עונש שלרובנו במבט ראשון יראה מקל וכשהנאשם הוא שוטר זה יוצר מצג לא מחמיא במיוחד לבית המשפט.

למרות שלדעתי מבחינת הרתעה כלפי שוטרים המקרה כן ירתיע. כלומר כל שוטר שישמע את סיפור המקרה ואת מה שעבר ויעבור על השוטר המורשע יחשוב פעמיים לפני שיסע בפראות למקרה חירום הבא.

3. הרתעת המורשע - המטרה פה היא לגרום הרתעה מביצוע אותה פעולה או אותו כשל על ידי המורשע. ופה בדיוק הנקודה שבה השופט במקרה הזה יכול להקל.

כשמדובר בעבריין מורשע שחוזר שנית לבית המשפט על השופט להחמיר מתוך הבנה שהענישה הקודמת לא יצרה הרתעה מספקת.

אך כשעומד מול השופט שוטר בעל עבר קל שביצע את העבירה תוך כדי מילוי תפקידו שהוא בין היתר הגנה על אזרחי ישראל, זאת נסיבה מקילה.

[chesy]

יסלח לי כבוד השופט, אבל לדעתי, אין בשירות ציבורי כלשהו כגון: משטרה, משרד רה"מ וכו', ועבר תעבורתי נקי יחסית בכדי לשמש כנסיבות מקלות מופלגות עד כדי כך, יש גבול להקלות.

מתוקף תפקידו כשוטר, בין השאר לשמש דוגמא ומופת לשאר הנהגים ואנשי המדים, ולא צריך להקל עימו עקב כך!

או מדברי השופט: "הצטרפותן של כל הנסיבות לחומרה אותן פירטתי לעיל מחייבת נקיטת עמדה עונשית מוחשית אשר יהיה בה כדי להלום את חומרת מעשיו של הנאשם ותוצאות התאונה, וכן העברת מסר מרתיע ליתר ציבור הנהגים."

3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות? בדיחה עלובה ולא עונש מרתיע.

 

חוץ מזה יש את העניין הפעוט של הקרבן עצמו, שלצערי לא זוכה כאן ליחס מרכזי, שהרי הוא הנפגע העיקרי.

בפקודת הנזיקין פרק ה' סעיף 76 שמתייחס לפיצויים כתוב:

פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו; אלא שאם -

(1) סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע;

(2) סבל התובע נזק ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו.

 

כאן התובע סבל מנזק גדול שלא יכל לבוא באורח טבעי בשום אופן, פרט למעשיו של הנתבע, ועל בית המשפט מוטלת המשימה לחשב את הפיצויים בשל הנזק הרפואי שנגרם לתובע, לפי המסמכים שהוא הגיש לפני בית המשפט.

אני לא כלכלן, אבל אני לא מבין איך שברים בגולגולת, ניתוחים מורכבים, כאבי תופת, פלטינות וזמן החלמה ארוך שעבר הילד מסתכמים בכזה סכום מעליב? (שגם אותו אני לא בטוח שהילד/משפחתו יקבלו, סביר להניח שהוא ילך לכיסו של הבית משפט)

אל תשכחו את העובדה שההורים שלו היו צריכים להפסיד ימי עבודה בכדי לשהות לידו, הילד הפסיד ימי לימודים, וכל מיני הוצאות מסביב על נסיעות הלוך ושוב. כל אלה זוכים להתעלמות.

הנזק הנגרם עקב רשלנותו של הנאשם, הוא גבוהה פי כמה וכמה מסכום הפיצוי וזה פשוט ביזיון לדעתי.

[avizaz]

טוב מה כולכם קופצים נגד המשטרה?

השוטר היה בדרך לעזור לנו, הציבור, מה אם היה נהג אמבולנס? אז הייתם מדברים אחרת נכון?

 

כבר קרה שנהגי אמבולנס דרסו, ולא קיבל הד כמו שאתם מציגים כאן.

 

השוטר בסך הכל היה במשמרת, וקרה שהילד, עבר במבעבר חציה והשוטר לא שם לב, קרו דברים כאלה.

 

השוטר הוא בנאדם, לא סופרמן שחייב להיות תמיד צודק, הוא לא שם לב, קיבל את עונשו, בוודאי שלא ברח מהזירה, ועזר לילד.

 

רדו ממנו קצת, אני בטוח שכואב לו גם מבלי לקרוא את התגובות המשמיצות כאן.

[sronis]

אתה לא יודע לאן השוטר "הוזעק" ומה גרם לו לנסוע כל כך בפראות, ואתה יודע מה - זה לא משנה. אנחנו לא חיים בסרט הוליוודי שבו ריגס ומרטו יכולים לעבור על 100 חוקי תנועה ולרסק 200 מכוניות בדרך לעצור את הרעים. שוטר אמור להגן על הציבור. מה שהוא עשה זה כמעט להרוג את הציבור. וזה ממש לא משנה אם זה ילד אתיופי או כל אדם אחר.

ולא, לא היינו מדברים אחרת אם זה נהג אמבולנס. אין שום הגיון בכך שנהג אמבולנס יסע בפראות ויסכן את הציבור - בין אם הוא בדרך לאירוע או בדרך מהאירוע לבית החולים.

 

השורה התחתונה - הוא ביצע עבירת תנועה וגרם לפציעה חמורה של ילד. זה לא משנה אם מבצע העבירה הוא שוטר, חובש, כבאי או פועל ניקיון. יודע מה, אם זה משנה - אז זה רק לרעת השוטר, לא לטובתו. מה שמערכת המשפט לא משכילה לראות, כנראה. מה גם שהוא ניסה להתחמק מאחריות לאורך כל המשפט, וזה כשלעצמו אומר משהו.

 

רוני

[Cuore Sportivo]

מדבריו של השופט כפי שהובאו בכתבה:

 

"התביעה הדגישה את החומרה הרבה בהתנהגות הנאשם שהינו שוטר, את ניסיונו להתחמק מאחריות מהחקירה המשטרתית ובמהלך כל המשפט, את החומרה הנובעת מכך שמדובר במי ששירת אותה עת כשוטר במשטרת ישראל. עם זאת, וחרף טענותיה, עתרה בשלב הטיעונים לעונש להסתפק בעונשי פסילה בפועל פסילה על תנאי וקנס. לא הייתה עתירה מצד המדינה להטיל על הנאשם עונש חמור יותר".

 

"העובדה שמדובר בשוטר אשר הפר ברגל גסה את חוקי התנועה בעודו נוהג בניידת משטרה וגורם לתוצאה הקשה, מהווה הצדקה לעמדה עונשית מחמירה המתחייבת ממילא ממעשיו"

 

אני חושב שאפשר ללמוד מכאן כמה דברים:

1. עצם נסיונותיו של אותו שוטר להתחמק מאחריות ומהחקירה המשטרתית מרמזים כי הוא עצמו מודע לאשמתו. יחד עם זאת, לא חושב שיש מקום לבוא אליו בטענות, רבים היו פועלים כך והרי בשביל זה קיימת המשטרה ובתי המשפט.

2. השופט הרבה במילים קשות אך בפועל חומרת מעשיו של השוטר קיבלה ביטוי רק בדיבורים ולא במעשים בפועל.

3. התביעה, בשורה התחתונה, לא ביקשה שום עונש "אמיתי" מעבר לאותם מילים קשות. הרי בסופו של דבר, יכולתו של השופט להחמיר בעונשו של נאשם תלויה במידה מסויימת בדרישות התביעה. מדוע אם כן לא דרשה התביעה מאסר ממושך בפועל?

 

נ.ב. אין משמעות למוצאו של הילד. אולי רק כי סטטיסטית, ייתכן והילד, בהקשר למוצאו, מגיע ממשפחה שאינה בעלת אמצעים ואין לה יכולת להפעיל את הלחצים הדרושים למיצוי הדין עם אותו שוטר.