מה עושים לקטנוע שתופס שתי חניות במכוון בכחול לבן?

[guygy0]

כתושב תל אביב - מזדהה מאוד עם פותח השרשור.

בדירתי הקודמת באחת הסמטאות של רח' פרישמן אחד השכנים היה עושה את זה דרך קבע, לא עזרו הפתקים שהשארנו לו על האופנוע, לא עזרו זעקותינו על כך שאמא שלו עוסקת במקצוע העתיק בעולם (לא, לא אחות מיילדת).

יום אחד עבר לבניין ממול שכן חדש וערס, יום אחד אותו שכן חדש וערס חיפש חניה ונתקל באידיוט שהחנה את האופנוע שלו כאילו הוא מינימום קינג-אוף-דה-פרייבטס, התעצבן הערס, הכניס לרוורס וניגח את האופנוע שנפל ונחבט קשות. לאחר מכן שילב אותו ערס לדרייב ונסע מהמקום. בעל האופנוע שמע את האזעקה שלו מייללת, התחיל לצעוק באמצע הרחוב, וכשכל השכנים יצאו החוצה במקום לסייע לו - כולם צעקו עליו בחזרה שמגיע לו.

 

מי שמבשל דייסה עם ריח מסריח - שלא יתפלא שמעיפים לו אותה מהגז לקיבינימט.

 

(ד.א. - אותו בעל אופנוע לא חזר על מנהגיו הנלוזים שוב)

 

ומה ההמשך? הערס נתפס? התלוננו עליו? הוא דיבר איתו? או שזה פשוט נגמר ככה.

[ariel_nir]

כתבתי במפורש שלא הייתי מזיז לו את האופנוע

 

מתנצל - התכוונתי לבעל האקורד

[bagira]

כל הדיון הזה די מיותר מתחילתו, אתם יודעים למה?

 

כי בתרבות הישראלית העכשווית אורך החיים של דו-גלגלי שחונה בצורה כזאת בכוונה ובצורה קבועה הוא מקסימום חודש חודשיים.

 

מהר מאוד מישהוא כבר ינגח אותו בכוונה ויגרום לבעל הקטנוע להבין שהוא אולי גיבור גדול, אבל הכלי שלו הרבה יותר פגיע מאשר רכב.

 

אני לא ממליץ חלילה על לפגוע ברכוש של אחר, אבל בתרבות ה "כל דאלים גבר", אין ספק שימיו של האופנוע הזה ספורים.

[yaron_z]

עושה רושם שאתה בחור חכם ,אז בוא תשמע סיפור:

אני והחבר הכי טוב שלי היינו מתאמנים הרבה שנים ,לחימה משולבת ,איגרוף תאילנדי ,סמבו ,אם אתה מכיר.

חבר שלי היה אחד הסטרייקרים (מושג שלפי הדיבור שלך אתה אמור להכיר) היותר מוצלחים שראיתי ,בחור גבוה וחזק שאיכשהוא הצליח להיות גם זריז ,באמת כשרון אמיתי ,אתה יודע מה היה יותר חזק ממנו? שפיץ מתכת שנכנס לו בחזה ,ככה אני בגיל 16 מצאתי את עצמי קובר את החבר הכי טוב שלי.

תפיק מה שאתה רוצה מהסיפור הזה.

ברור שאלימות היא מוצא אחרון. הפעם האחרונה שהייתי מעורב בקטטה הייתה לפני הרבה שנים וגם זה במסגרת החוק. לשמחתי אני מאוד מאופק ויודע לסיים מקרים בזמן.

[אנלוגי]

"כל דאלים גבר"

 

לא בטוח שכולם, אלה שנמכרו בארץ רובם היו טוסטוסים פשוטים (אם כי בעלי שני הילוכים!), אבל זה נראה די גבר:

 

 

 

זה הטוסטוס המדובר:

 

[בנצי]

אני הזזתי פעם רכב חוסם למרכז הכביש, החכם חסם את הכניסה לחניון של הבניינים במקום מגוריי בבת-ים והחליט ללכת לאעול לעשות קניות או אני לא יודע מה, אני רוצה לצאת מהחניה, יום שישי בצהריים ואי אפשר, אני מדבר על מגרש חניה גדול, אחרי כמה דקות של עצבים כשאני מסתובב בין החנויות ושאול צלמי שייכת המכונית חזרתי לרכבי ואני רואה שיש עוד שכנים שמחכים, חלק להכנס חלק לצאת.

 

אני ואחד השכנים ניגשנו לרכב, שברנו לו את החלון והורדנו אמברקס, הירקן ממול בא לעזור ועוד שכנים יצאו מרכביהם ועזרו לדחוף, תוך פחות מדכה הרכב עמד עם 2 גלגלים על המדרכה ממול כשהפרונט תקוע בעמוד חשמל.

 

אין לי בעיה עם זה, כל שבוע היו חוסמים מגרש של 30 חניות וזורקים ז*ן על 2 שלטים גדולים וכמובן על ההיגיון, בד"כ הייתי מוצא את בעלי הרכב בשיפודיה הפינתית.

 

לצערי יש אנשים שמבינים רק כוח, חלק מהתרבות של ה"אבו-עלי" הישראלית. כאילו יש תחרות מי יותר ערס.

 

אני רוכב דו"ג ונהג רכב, אני מביע התחשבות בסובבים אותי, לא החנתי קטנוע\אופנוע במקביל למדרכה, אלא בניצב.

 

אני מבין את הנהגים המתוסכלים בת"א כי גם אני הייתי בסרט הזה של לחפש חניה בלילה ואישית הייתי מזיז לו את הקטנוע, במידה והוא היה שם לי פתק על החלון הייתי עושה מה שעשיתי הרבה בישראל, משתגע! ולא משנה מי הבן אדם וכמה הוא ערס או עבריין אף אחד לא מתעסק עם משוגעים נקודה. עבד לי בבת-ים וכבד לי בקנרסי בברוקלין, שכונת פשע שהזדמן לי לעבוד בה תקופה מסויימת.

 

כבר כתבתי על זה רבות, כשאתה עובר דירה בבת-ים תמיד יהיה איזה שכן שינסה להראות לך שהוא הבעל בית, לצערי הדרך היחידה לקבל כבוד מאנשים כאלה הוא לעשות שריר בחזרה.

[petit nicolas]

מזל טוב. ניצחת בתחרות ה"מי יותר ערס" שאתה עצמך התלוננת עליה. כל הכבוד.

[ג'רמי]

דיון מעניין. בתקופה שרכבתי על אופנוע קיבלתי 2 דוחות על חניה על המדרכה מעיריית כפר סבא, בסמיכות די קרובה.

המקרה הראשון היה מתחת לבית שלי. אני תמיד חניתי על המדרכה במקום שלא הפריע לאף אחד, אבל יום אחד איזה קטנוע חנה לידי וחסם את הדלת של האוטו של שכנה. היא התעצבנה והזמינה פקח, אבל עד שהוא הגיע הקטנוע נעלם ואני קיבלתי את הדו"ח...

המקרה השני היה כשחניתי על המדרכה ליד בי"ס לרכיבה שבו עשיתי שיעורים לרשיון בלתי מוגבל. מדרכה מאוד רחבה ללא הפרעה, אבל עדיין עבירה.

 

אחרי שני הארועים האלה הבנתי את העניין, ובכל פעם שנכנסתי לעיר עם האופנוע, תפסתי מקום חניה של אוטו.

התפללתי שיום אחד איזה פקח יבוא אלי בתלונות או יזיז לי את האופנוע או יתן לי דו"ח או משהו, אבל "לצערי" זה לעולם לא קרה...

[Keyser]

אני הזזתי פעם רכב חוסם למרכז הכביש, החכם חסם את הכניסה לחניון של הבניינים במקום מגוריי בבת-ים והחליט ללכת לאעול לעשות קניות או אני לא יודע מה, אני רוצה לצאת מהחניה, יום שישי בצהריים ואי אפשר, אני מדבר על מגרש חניה גדול, אחרי כמה דקות של עצבים כשאני מסתובב בין החנויות ושאול צלמי שייכת המכונית חזרתי לרכבי ואני רואה שיש עוד שכנים שמחכים, חלק להכנס חלק לצאת.

 

אני ואחד השכנים ניגשנו לרכב, שברנו לו את החלון והורדנו אמברקס, הירקן ממול בא לעזור ועוד שכנים יצאו מרכביהם ועזרו לדחוף, תוך פחות מדכה הרכב עמד עם 2 גלגלים על המדרכה ממול כשהפרונט תקוע בעמוד חשמל.

 

אין לי בעיה עם זה, כל שבוע היו חוסמים מגרש של 30 חניות וזורקים ז*ן על 2 שלטים גדולים וכמובן על ההיגיון, בד"כ הייתי מוצא את בעלי הרכב בשיפודיה הפינתית.

 

לצערי יש אנשים שמבינים רק כוח, חלק מהתרבות של ה"אבו-עלי" הישראלית. כאילו יש תחרות מי יותר ערס.

 

אני רוכב דו"ג ונהג רכב, אני מביע התחשבות בסובבים אותי, לא החנתי קטנוע\אופנוע במקביל למדרכה, אלא בניצב.

 

אני מבין את הנהגים המתוסכלים בת"א כי גם אני הייתי בסרט הזה של לחפש חניה בלילה ואישית הייתי מזיז לו את הקטנוע, במידה והוא היה שם לי פתק על החלון הייתי עושה מה שעשיתי הרבה בישראל, משתגע! ולא משנה מי הבן אדם וכמה הוא ערס או עבריין אף אחד לא מתעסק עם משוגעים נקודה. עבד לי בבת-ים וכבד לי בקנרסי בברוקלין, שכונת פשע שהזדמן לי לעבוד בה תקופה מסויימת.

 

כבר כתבתי על זה רבות, כשאתה עובר דירה בבת-ים תמיד יהיה איזה שכן שינסה להראות לך שהוא הבעל בית, לצערי הדרך היחידה לקבל כבוד מאנשים כאלה הוא לעשות שריר בחזרה.

 

ת'אמת, כשקראתי את התגובה שלך רציתי להצביע ולצעוק "ערס! ערס!", אבל אז נזכרתי שפעם קרה לי מקרה מאוד דומה:

במקום הקודם שגרתי בו, הייתה חניה פרטית לבניין עם שער חשמלי. יום אחד, איזה חכמולוג החליט לחנות ישר על השער, ובצורה של "לא לפה, ולא לשם" בלי שלי הייתה בכלל אפשרות לצאת מהחנייה (וזה לא היה במקום עם מחסור חניה כמו ת"א, אלא מקום שניתן למצוא בו חניה בכל שעות היום). אז אני די מצדיק את ההתנהגות שלך (ומצטער על כך שלי לא היה שכן כזה, היה יכול לחסוך לי עיכוב מאוד גדול עד שהוד מלכותו הזיז את הרכב)

[בנצי]

מזל טוב. ניצחת בתחרות ה"מי יותר ערס" שאתה עצמך התלוננת עליה. כל הכבוד.

 

ברומא התנהג כרומאי .

 

כחלק מחיי בארץ נאלצתי להתמודד עם מפגעים רבים, המקרה שציינתי לעיל קרה לאחר שבמשך כ20 דקות כל האזור היה על הרגליים בחיפוש אחר אותו נהג, אני לא יודע אם אתה מכיר את שיפודי ציפורה בבת-ים אבל אני מדבר על הצומת הזאת, בן אדם לא יכול לעצור שגרה לשכונה שלמה כי ככה בא לו. התנהג בשרירותיות וקיבל את מה שמגיע לו. עכשיו יבואו חכמים ויגידו : מה אם הוא היה מגיע באמצע? אז הוא היה מתנצל והולך או שהוא היה מקבל מכות.

 

תקראו לי ערס, תקראו לי מניאק, ילדותי, תקראו לי איך שבא לכם, באמת שלא אכפת לי.

אני מכבד את הסובבים אותי בציפייה לקבל את אותו יחס, מי שלא מכבד אותי שלא יצפה ממני לכבד אותו.

 

בSUBWAY לשכונה ההיא בברוקלין הייתי הבחור הלבן היחיד רוב הזמן, מן הסתם שבהתאם לשעות קרה שחלקתי את הקרון עם אותם אנשים מדי יום. יש כאלה שמחפשים אצלך חולשה, נעצו בי מבטים לא פעם, אפילו שאלו אותי מספר פעמים "do you have a problem?" כשמבטים הצטלבו, תוך מספר ימים סיגלתי לעצמי דרך חדשה של נסיעה בקרון, יושב כאילו הקרון של אבא שלי, מקפיץ את הרגל בעצבים, מנקה את הציפורניים עם הלדרמן שלי ואם מישהו נותן לי מבט אני נועץ בו את המבט הכי מטורף שאפשר תוך כדי שאני נושך את השפה או מותח את שרירי הצוואר. השאלה שנשאלה מקודם לא צצה כלל ופתאום בבוקר אנשים היו מהנהנים לי "היי" עם הראש. ככה היה גם עם סוחרי הסמים שהיו עומדים מחוץ לחנות שבה עבדתי, הבוס היה פוחד מהם ואני יצאתי ודיברתי אליהם בגובה העיניים, הדרך מאוייבים לסחבקים הייתה מאוד קצרה.

 

אז ככה זה עובד, אנשים ינסו אתכם כל החיים, זה היה ככה בבי"ס זה היה ככה בצבא זה היה ככה וזה עדיין ככה בחיים האזרחיים.

אנשים תמיד מחפשים את החולשות שלכם כי זאת הדרך הכי טובה לערער אתכם.

בודהה אמר "האויב הכי גדול שלך לא יכול להזיק לך כמו מחשבותייך אם לא תשתלט עליהן", אז אני משיב להם באותו המטבע, כשאתה מראה למישהו שאתה לא פוחד הוא בדרך כלל מכבד אותך, לא צריך להתלכלך ולהגיע לקללות אסל לענות כמו שצריך תעמיד את הבן אדם במקום.

 

זה סיפור אחד מיני רבים, תאמינו לי שילדות ביפו\בת-ים\פנימיות לימדה כמה דברים על התמודדות עם אנשים בעלי נטיה עבריינית.

[י.ל1]

בנצי, בתור חולוני מאז שנולדתי ואני עד היום גר בעיר הזאת ככה שבתים לא רחוקה... חוץ מזה אני איתך בכל מה שאמרת, אם לא תעמיד את אותו אחד שמנסה לתפוס עליך תחת תמצא את עצמך במצב לא נעים כמו שאמרת ביה"ס/צבא/חיים אזרחיים.

[bmw ricer]

http://www.youtube.com/watch?v=PEg3avjZ6m4&feature=player_embedded#at=38 דרך יוטיוב

[senda]

אני הזזתי פעם רכב חוסם למרכז הכביש, החכם חסם את הכניסה לחניון של הבניינים במקום מגוריי בבת-ים והחליט ללכת לאעול לעשות קניות או אני לא יודע מה, אני רוצה לצאת מהחניה, יום שישי בצהריים ואי אפשר, אני מדבר על מגרש חניה גדול, אחרי כמה דקות של עצבים כשאני מסתובב בין החנויות ושאול צלמי שייכת המכונית חזרתי לרכבי ואני רואה שיש עוד שכנים שמחכים, חלק להכנס חלק לצאת.

 

אני ואחד השכנים ניגשנו לרכב, שברנו לו את החלון והורדנו אמברקס, הירקן ממול בא לעזור ועוד שכנים יצאו מרכביהם ועזרו לדחוף, תוך פחות מדכה הרכב עמד עם 2 גלגלים על המדרכה ממול כשהפרונט תקוע בעמוד חשמל.

 

אני הייתי במקרה אחר - בחניה לפני היציאה לסיני.

היה רכב שחנה במעמר לחניה ופשוט חסם חלק גדול מהחניה לכניסה וליציאה.

חצי שעה חיכו לו, צפצפו, צלצלו למשטרה ואין עונה, בסוף הגעתי, שברתי חלון, הורדתי בלם יד וכולנו ביחד דחפנו וניווטנו אותו לצד (הרכב היה עם מנעול הגה אז ההיגוי היה גם בדחיפה - של כעשרה אנשים.

 

 

באופן כללי כיוון שבארץ אני לא סומך על שילטון החוק וגם לא על התנהגות ברתית של הסובבים אותי, אני מרשה לעצמי להתנהג כמו שאחרים מתנהגים אלי.

 

ובקשר לחניות, היה לי שכן עבריין צעצוע עם משאית שלא אהב איך שחניתי ליד הבית, והזהיר אותי שהרכב יכול להפגע "במקרה" לצערו הרב הוא עשה זאת ליד אישתי הרמלאית שלא המתינה שניה לפני שהיא נפלה עליו, הודיעה לו מאיפה היא וכמה כמוהו היא מכירה, וסיכמה את העניינים בזהירות הדדית. מאז לא היה לנו בעיות איתו

[matanfr]

 

ובקשר לחניות, היה לי שכן עבריין צעצוע עם משאית שלא אהב איך שחניתי ליד הבית, והזהיר אותי שהרכב יכול להפגע "במקרה" לצערו הרב הוא עשה זאת ליד אישתי הרמלאית שלא המתינה שניה לפני שהיא נפלה עליו, הודיעה לו מאיפה היא וכמה כמוהו היא מכירה, וסיכמה את העניינים בזהירות הדדית. מאז לא היה לנו בעיות איתו

 

כבר אמרו חז"ל-"אשת חיל מי ימצא"

[Oshri]

בנצי, אל תשכח שכל משוגע עלול להתקל במשוגע גדול ממנו, ובתור אחד שבילדות בילה

וגדל במקומות שלא היו חסרים בו אנשים מפוקפקים, אני יכול להגיד לך שלא תמיד כדאי

לעשות מה שעשית, כולל המחיר האישי שאתה עלול לשלם. תחשוב מה היה קורה אם במקרה

היתה עוברת שם ניידת בדיוק ברגע שאתה מנפץ את החלון? מעצר, תיק פלילי וכד',

על שטות של רגע. בדיוק בגלל זה הרוב המוחלט של האנשים יוותר, למרות שכל אחד היה

מת לעשות לו את מה שעשית. בתור אחד שעשה מספיק שטויות שהיה צעיר יותר, אני יכול להגיד

לך בוודאות, שהיום לא הייתי עושה את הדברים האלה, אלא אם אתה בוחר באורח חיים שלא

מייצג אדם נורמטיבי, ומוכן לשלם את המחיר של התנהגות כזו.