האתיקה שבאירוח עיתונאים על ידי יצרני הרכב.

[שמר]

אכזבה זו מילה עדינה לאוטו הזה.

 

ממכונית עם סמל VTS אתה לא מצפה הגה מת, מנוע רופס, ומצערת אלקטרונית שמונעת תגובת דוושה נורמלית .

 

אני כבר לא מדבר על שיכוך המהמורות הבלתי אפשרי ולוח השעונים המצ'וקמק.

 

אוטו של כוסיות...צריך לחדש את הפרסומת

 

[ishpuz]

ההוט האצ' המקורית והמיתולוגית היא פולקסווגן גולף GTI שהוצגה בשנת 1976. אחריה, בשנות ה-80, הופיעה והתפרסמה לא פחות פז'ו .GTI 205

זה כתבה?

אתה סתם ממחזר חומרים של פייביש.

[תומR]

ולא תספר לנו, תומר, מה היה כתוב באותו אי-מייל?

 

 

QUOTE]

קודם כל ,רוני, אני האחרון שיתחיל להתנגח איתך - בעיקר כי אין לי על מה. בבקשה אל תנסה למשוך אותי בכל מני כותרות כמו "תומר הכין דייסה" או "זה סופו של שקרן" כי אני לא מתכוון להיגרר. אומנם אישתי חושבת לפעמים שאני קצת ילדותי - אבל תן לי את הקרדיט. אני לא מתכוון לפגוע בשום צורה באנשים שאני רואה (למשל) מחר בערב.

את הקרבות שלכם תסגרו אתם. אני מעריך אותך, אבל אתה מוצא דרך להשתמש במידע שניתן לך כדי לפגוע ולהרע, כדי שישמש דלק למסעות הצלב שלך, שמזמן עברו את הקלישאה החביבה של "תראו מה נהיה מהאנשים שגידלו את הדור שלנו". אני לא מתבייש להגיד לך שחברים מוערכים שלי עובדים ב"אוטו" וגם ב"הגה". (ב"מקור ראשון" אין לי חברים...למרות שהזקן באופן מוזר אוהב אותי, למרות שמעולם לא נספיתי בשואה...) אין לי רצון או כוח לריב עם חברים - זו לא המלחמה שלי.

לגבי הדייסות, הקורנפלורים והמטרנות שבישלתי והשחיתויות האיומות להן נפלתי קורבן בעודי שותה את הקפה ופותח את המייל של שבע בבוקר:

אותי לא מעניין מי מפרסם אצלי. יש לי גב מספיק חזק. אני לא נכנס למחלקת הפרסום בקומה למטה -כי אסור לי. אם אני אכנס לשם (אפילו בשביל לשוחח עם המזכירות, שמשום מה הן הכי כוסיות ברחוב שוקן) אני אצטרך לתת דין.

בנושא המייל המסתורי (מי ישמע...איזה בלגאן! איזה מטעמים!)- ר' סעיף גב חזק.

אני לא חושף את תוכנו אבל אני מצטט את האס אם אס ששלח לי העורך:

"SO?" (או בתרגום לעברית: "דיגדגתם את המנדבוצ'קס")

[asher77]

אכזבה זו מילה עדינה לאוטו הזה.

 

ממכונית עם סמל VTS אתה לא מצפה הגה מת, מנוע רופס, ומצערת אלקטרונית שמונעת תגובת דוושה נורמלית .

 

אני כבר לא מדבר על שיכוך המהמורות הבלתי אפשרי ולוח השעונים המצ'וקמק.

 

אוטו של כוסיות...צריך לחדש את הפרסומת

 

כמו האודי TT והמרצדס SL (ציפיתי שאת הC4 יפרסמו כרכב פיצוץ...)

לא כולם חושבים שהVTS כל כך גרועה גם אם היא לא מדהימה

[רוני אהרנוביץ]

64 הודעות ודעות כולל הדיון הזה, אבל דומה שרק אדם אחד מחוץ למדיה הבין מאיפה באמת משתין הדג. אורי79 כתב (הודעה 53):

 

"אם יבואן שלא מרוצה מהכתבה יכול להפעיל עליך לחץ, לא לספק רכבי הדגמה או השקות, או הכי גרוע - לא לפרסם בעיתון, אז קשה לך מאד להיות אובייקטיבי."

 

הדברים נכתבו בתשובה לעוד הודעה צדקנית של רוני שטרן מ"אוטו", שכתב:

"היו הרבה מקרים בעבר בהם יבואן עשה חרם על מגזין כי זה כתב שהרכב החדש שלו פחות טובמשל המתחרים (או סתם גרוע)."

 

 

ולמה רק בעבר, למה לא היום? איך זה שאף יבואן לא מחרים היום את "אוטו"? מה קרה, היבואנים חזרו בתשובה ונעשו חסידי חופש העיתונות?

דפדוף קצרצר בפרסומונים מבהיר, שכתביהם ועורכיהם הבינו את הרמז והם פשוט יוצאים מעורם כדי לא לתת שום עילה לחרמות.

 

שטרן מרבה להעיד כאן על עיסתו הטהורה ("תאמינו לי"), אבל חיפשתי ומצאתי את הסיכום איתו חזר שטרן מהשקת דודג' קליבר באי הנופש איביזה (מתוך אתר "אוטו"):

"קנייה טובה? לכשתגיע, נוכל לבחון אותה מול מתחרותיה ולקבוע."

נו טוב, זו אינה בעיה אתית, זה סתם חוסר יכולת מקצועית. והשורה התחתונה, זו אותה קורא היבואן?

"מוצר אמצע הדרך, הפונה למיגוון קהלים רב. ואין בכך כל רע, שכן מדובר במוצר ראוי בהחלט."

 

מי שמצליח לצלוח את אוסף המשפטים הבלתי אפשרייים, המזגזגים, שבגוף הכתבה, דווקא מגיע למסקנה שונה בתכלית: מכונית צפופה, רועשת, ירודה באיכותה, ביצועיה חלשים, לא מהנה לנהיגה. המגזין WHAT CAR? מעניק לה 2 כוכבים מסכנים בלבד (וגם זה עם בונוס לדיזל) ולא מהסס לקטול. מוצר ראוי בהחלט?

 

והערה לתומר: כפי שהדברים הנ"ל לא באו לעסוק בשטרן אלא בתופעה, כך גם הדברים שהופנו אליך בהודעתי הקודמת; איני מכיר אותך ואין לי עניין אישי בך אלא בעמדתך המסוכנת. אלה חברים שלך ואתה מעדיף להסתחבק איתם, "זו לא המלחמה שלי". טעות. מי שבורח מהשחיתות – השחיתות רודפת אחריו. חשיפת שחיתות היא מלאכה כפויית טובה, אבל היא גם חובה. ואולי בעצם זכות. תשאל את העורך שלך. הרי שנינו יודעים מי מנצל את זכות השתיקה.

[z-man]

אני אישית הפסקתי להאמין למה שכתוב במגזינים אחרי ה-307.

ב"אוטו" היא הוכתרה בזמנו כ"קומפקטית הנבחרת" ועל סמך מה שנכתב המלצתי לאבי לרכוש את המכונית.

אחרי שביליתי אי אילו ק"מ על המכונית עד היום לא הבנתי מה כל כך טוב במכונית הזאת.

מדובר במכונית רופסת שמציגה ביצועים עלובים לפי כל קנה מידה, נוחות איומה למרות המוצא הצרפתי המיוחס ושום דבר מחדוות הנהיגה שהציגו מכוניות מוצלחות אחרות של היצרן כמו ה-206, 306 ו-406.

מה עוד שלדעתי לא זכתה המכונית לשבחים דומים מאף מקור עיתונות אחר.

היחיד שזכור לי שהציג את האריה במערומיו היה פורת ז"ל, אולי אחרון העיתונאים האמיתיים בארץ.

[XENON]

מה עוד שלדעתי לא זכתה המכונית לשבחים דומים מאף מקור עיתונות אחר.

ב-2002 נבחרה ה-307 למכונית השנה.

[z-man]

וגם הרנו 9, אז מה?

[TShavit]

אז כנראה היו עוד כמה עיתונים זניחים שחשבו שה-307 לא כל כך נוראית. זה מה שזה אומר. כנראה הכתבים בפרסומוני אירופה התלהבו מהשמפניה שקיבלו בהשקה שלה ולכן הצביעו בעדה. 'אוטו', אגב, לא היה שותף לבחירה.

 

טל

[asafk]

רוני,

מילא במגזינים, אבל אתה באמת חושב שתומר- שכותב ב'הארץ' - באמת מושפע כהוא זה ממה היבואנים יחשבו עליו? כאילו... בחייאת רבאק- 'הארץ'...

 

 

אסף.

[TShavit]

64 הודעות ודעות כולל הדיון הזה, אבל דומה שרק אדם אחד מחוץ למדיה הבין מאיפה באמת משתין הדג. אורי79 כתב (הודעה 53):

 

"אם יבואן שלא מרוצה מהכתבה יכול להפעיל עליך לחץ, לא לספק רכבי הדגמה או השקות, או הכי גרוע - לא לפרסם בעיתון, אז קשה לך מאד להיות אובייקטיבי."

 

הדברים נכתבו בתשובה לעוד הודעה צדקנית של רוני שטרן מ"אוטו", שכתב:

"היו הרבה מקרים בעבר בהם יבואן עשה חרם על מגזין כי זה כתב שהרכב החדש שלו פחות טובמשל המתחרים (או סתם גרוע)."

 

ולמה רק בעבר, למה לא היום? איך זה שאף יבואן לא מחרים היום את "אוטו"? מה קרה, היבואנים חזרו בתשובה ונעשו חסידי חופש העיתונות?

וואלאק, אתה אמן בלעוות דברים שנאמרים על ידי אחרים אם זה יכול לשרת את המתקפות שלך. תתפלא, רוני, אבל התקופה העונה להגדרה "עבר" לא נעצרת ביום בו עזבת את 'אוטו'. היא כוללת גם את מה שקרה לפני עשר שנים, וחמש שנים, ולפני חצי שנה. ושוב, תתפלא, אבל היו גם היו מקרים של החרמות א-ח-ר-י שעזבת. אני יכול להעיד אישית על שלושה מקרים בחמש שנים מתחילת 2000 ועד תחילת 2005 (יכול להיות שהיו עוד - אלו רק המקרים שאני מודע להם), האחרון בהם לפני שנה וחצי-שנתיים בערך. לא יודע לומר מה היה בשנה האחרונה, בה אינני מעורה בנעשה במערכת.

וחוץ מזה - אני מבין שהמצאת קריטריון חדש: אם יש יבואן שמחרים אותך אז אתה בסדר. ואם החרם הגיע כי ריסקת לו יותר מדי מכוניות מבחן? ואם ברגע נתון אין אף אחד שמחרים אותך אז אתה מושחת... בהקשר זה, האם ידוע לך על יצרנים או יבואנים באנגליה שמחרימים את CAR?

ועוד דבר: רק תראה איך אתה מצליח לנצל גם את הדיון הזה להטלת רפש, ובו-זמנית גם להסיט את הקוראים מהעובדה שהציטוט שהבאת - "אם יבואן שלא מרוצה מהכתבה יכול להפעיל עליך לחץ, לא לספק רכבי הדגמה או השקות, או הכי גרוע - לא לפרסם בעיתון, אז קשה לך מאד להיות אובייקטיבי" מתייחס אליך בדיוק כמו לכל עיתונאי רכב אחר (ואולי אף יותר, בהתחשב בכך שעקב מיעוט המפרסמים באתר שלך, למי שכן מפרסם יש משקל רב ולכל הפסקת פרסום עלולה משמעות פיננסית כבדה).

עכשיו תבוא ותגיד "כן, אבל א-נ-י לא מושפע". ואתה יודע מה? אני מאמין לך. וזו בדיוק הנקודה: בסופו של דבר - ואת זה אתה עצמך אמרת - הכל מתחיל ונגמר ביושר האישי של מי שכותב. עצם העובדה שקיימת סיטואציה שעלולה להשפיע איננה מצביעה על שחיתות. ולראיה - אותה סיטואציה בדיוק קיימת אצלך...

 

 

טל

[ishpuz]

חרם פרסומות הוא דבר שקשה לעצור, אבל מעניין אותי אם אין דרך תוך שימוש בחוק לחייב יבואן שלא למנוע מעיתונאי רכב (בעל תעודת עיתונאי) לקבל רכב או מידע שהוא מספק לעיתונאי אחר או אפילו ללקוח פוטנציאלי או סתם לאזרח כרמיאלי שאפילו לא מתעתד לרכוש את הרכב.

סך הכל יש לעיתונאים כלים לחייב גופים להעביר להם מידע. לא נראה לי שגוף מסחרי יסרב בצורה שיטתית להעביר מידע או מוצרים לבחינה לכתב מעריב כשהוא מזין את ידיעות אחרונות באותו מידע באופן קבוע מבלי שהעיתון יפנה לביהמ"ש.

[TShavit]

מידע לא מהווה בעיה. מסירת רכב למבחן? איך אתה יכול לחייב מישהו למסור רכוש שלו למישהו אחר? היבואן לא חייב למסור שום מכונית לאף אחד. באותה מידה אתה יכול לדרו ששהוק יחייב כל אחד להתראיין לעיתון או למסור מידע לעיתונאי שמבצע תחקיר.

 

טל

[איתן_כ]

נהיה מעניין פה...

 

אני מכבד מאוד את רוני אהרונוביץ', מייסד עיתונות הרכב בשפה העברית.

הוא צודק בהרבה דברים שהוא כותב, אך יחד עם זאת, אני חושב שהוא שגה בזריקת בוץ על שני אנשים - טל שביט והלל פוסק, ואסביר למה:

 

טל שביט - אמנם הוא מזיע פה במאמץ להגן על "אוטו", אבל הוא לא מספר את סיפורו האישי, כשהוא היה מצד המו"ל.

מכיוון שאני מבוגר מספיק בשביל לזכור את ימיו הראשונים של ירחון "מוטו", אני יכול לספר שהירחון החליט לשחוט פרה קדושה, הווספה, במבחן השוואתי מול סאניאנג, כשאף אחד פה לא דימיין שיום אחד קטנועים טייוואנים ישלטו ברחובות תל אביב.

עד כמה שזכור לי (וטל יתקן אותי אם אני טועה), "עופר-אבניר" היבואן של פיאג'ו-וספה איים בחרם מודעות (ואולי גם קיים). חשוב לציין שאז עופר-אבניר לא היו סתם עוד מפרסם במוטו.

הם היו, חוץ מיבואני פיאג'ו, גם יבואני סוזוקי בימים שלא היו כאן אופנועים יפאנים אחרים.

למה הדבר שקול? לכך שמשפחות דנקנר, עופר, אריסון, תשובה ולבייב יתאגדו יום אחד ויחליטו שהם על כל עסקיהם מחרימים את ידיעות אחרונות.

אני זוכר עוד מקרה של בית עסק למסחר באופנועים בשם "דינמיט" שמוטו פירסם שהוא הונה לקוח, ובתגובה דינמיט (שהיה מפרסם מכובד במוטו) הפסיק לפרסם.

חוץ מזה, מר אהרונוביץ', אם בחרת להפר את כללי צנעת הפרט ולתאר את טל שביט כשקוע בחובות - אז אולי זה אומר שהוא יותר מידי עיתונאי ישר ופחות מידי איש עסקים שנכנע למפרסמים?

 

לגבי הלל פוסק - אני חושב שאת ניפוץ תדמית האמינות של פולקסווגן ואת חשיפת ערוות השירות בצ'מפיון, אפשר לנכס למדור הרכב של YNET.

היום יבואן יודע שאם הוא מוליך שולל לקוח הוא לא מסתכן רק בתביעה, אלא גם בחשיפה ב YNET שגם גוררת אחריה טוקבקים משתלחים.

ופה החשיפה היא הרבה יותר גדולה מאשר בירחון רכב.

אולי 5% ממכריי קוראים ירחוני רכב. לעומת זאת, 100% ממכריי (כולל אלה שמעבר לים ויום אחד יחזרו ארצה ויקנו רכב חדש) נחשפים למדור הרכב של YNET, לפחות ברמת הכותרות שבדף הראשי.

הלל פוסק, כעורך מדור הרכב, בהחלט עורר מהפכה.

*****************************************

ואוף טופיק שמתקשר לדוגמה שניתנה בהודעה שפתחה את השירשור, לגבי ישקר:

באותה שבת שהתפרסמה הידיעה על ישקר, הייתי עם חברים וגיחכנו למשמע הידיעה שישולם מס של מיליארד דולר עבור עיסקה של 4 מיליארד.

היה ברור לנו שזה ספין עיתונאי שנועד להכשיר את לבבות האזרחים ולפרגן לעיסקה (ושלא יובן אחרת, הוורטהיימרים ראויים לכל פירגון, אבל לא בגלל המס שישולם, או לא).

 

מס רווחי הון של 25% הוא על רווח ולא על תמורה, כך שמס על 25% מהתמורה יחול רק במקרה שמוכרים נכס שעלותו היא אפס ולכן הרווח שווה לתמורה - והרי לישקר יש עלות כלשהי.

וזה עוד לפני שמדברים על הטבות של איזור פיתוח, מפעל שנוסד בשנות ה60 וכו'.

לאיתן ורטהיימר היה שווה להביא את כל העיתונאים לאומאהה, כי הם אכלו את הסיפור על "מיליארד דולר מס".

 

 

גילוי נאות: יש לי קשר למשרד רואי החשבון שתכנן את נושא המיסוי של עסקת ישקר.

[sronis]

שטרן מרבה להעיד כאן על עיסתו הטהורה ("תאמינו לי"), אבל חיפשתי ומצאתי את הסיכום איתו חזר שטרן מהשקת דודג' קליבר באי הנופש איביזה (מתוך אתר "אוטו"):

"קנייה טובה? לכשתגיע, נוכל לבחון אותה מול מתחרותיה ולקבוע."

נו טוב, זו אינה בעיה אתית, זה סתם חוסר יכולת מקצועית. והשורה התחתונה, זו אותה קורא היבואן?

"מוצר אמצע הדרך, הפונה למיגוון קהלים רב. ואין בכך כל רע, שכן מדובר במוצר ראוי בהחלט."

 

מי שמצליח לצלוח את אוסף המשפטים הבלתי אפשרייים, המזגזגים, שבגוף הכתבה, דווקא מגיע למסקנה שונה בתכלית: מכונית צפופה, רועשת, ירודה באיכותה, ביצועיה חלשים, לא מהנה לנהיגה. המגזין WHAT CAR? מעניק לה 2 כוכבים מסכנים בלבד (וגם זה עם בונוס לדיזל) ולא מהסס לקטול. מוצר ראוי בהחלט?

 

חיכיתי לרגע בו תחפש כתבות שלי בכדי לעוות לחלוטין את דברי ולנסות להציג אותי באור מגוחך.

באמת, הסיכום שלי בכתבת הקליבר היה נורא ואיום. מי ישמע, רק במבחן מול המתחרות שלה נוכל לקבוע כמה היא ראויה. מה, אי אפשר לקבוע מכמה שעות של נסיעה באי איביזה? שכחתי, אתה הרי מסתפק בתוצאות של מגזינים אחרים בשביל לקבוע כמה כוכבים מקבלת כל מכונית, לא? אולי תתן לקליבר כבר עכשיו שני כוכבים, מה זה משנה שהוא עדיין לא הגיע ארצה?

 

וכמובן, הניסוח שלי בתוך הכתבה כל כך בלתי ברור, כל כך מעורפל, עד כי פשוט בלתי אפשרי להבין אם מדובר במכונית מרווחת או לא, רועשת או לא, חלשה או לא. אולי לך קשה להבין. ואולי אתה פשוט לא רוצה. אז נוח לך לחשוב שאני מטייח את האמת, אבל היא נמצאת שם - בתוך השורות ולא רק בינן. וש-WHAT CAR יכתוב מה שבא לו. כל כך הרבה פעמים קראתי כתבות לא אמינות לחלוטין במגזינים מחו"ל, עד כי שום דבר כבר לא יפתיע אותי. אבל אתה תמשיך לצטט, בהצלחה.

 

יודע מה? חכה שיגיע הרכב לארץ וסע בו בעצמך. אולי תגלה שלא מדובר ביצור נורא כל כך. אם לא תצפה ליכולות דינמיות מופלאות (כפי שאני לא ציפיתי), אני משוכנע שתראה שהמוצר באמת ראוי, גם אם איננו מתמודד על ראשות הקבוצה. אבל מה אני מדבר בכלל, הרי ברור שהוא יקבל כוכב וחצי ויהי מה. עכשיו כבר מאוחר מדי לשנות את דעתך, כבר קבעת שמדובר בזבל אורגני. ומעניין ש"שכחת" לציין שיחד עם הדברים השליליים שכתבתי על הרכב, נכתבו גם דברים חיוביים, ושהסיכום מספר על רכב גדול, נוח ומאובזר שיש לו בעיות מסוימות בהתנהגות הכביש ובהיגוי וכן באיכות החומרים, אבל בסופו של דבר זה באמת לא מונע ממנו להיות ראוי למאכל אדם. זה עד כדי כך לא הגיוני? האם באמת הרבה יותר הגיוני להאמין שדודג', מכשירי תנועה או צבי נטע בכבודו ובעצמו משלמים לי כסף בשביל שאגיד שהאוטו החדש שהם מביאים לארץ הוא טוב? תסלח לי, אבל זה מגוחך.

 

רוני