מאמר: טלבו סמבה - נקודת האור היחידה של טלבו

[yohai71]

ההחייאה של מותג טלבו לא נמשכה זמן רב (1980-1987) והפיקה דגמים מועטים. רוב המכוניות היו ירושה מאימפריית קרייזלר-אירופה לשעבר, כלומר סימקה וקבוצת רוטס. לבד מהטאגורה הנחשלת והמאטרה מורנה (Murena), טלבו ייצרו מכונית אחת חדשה במהלך הרנסנס הקצר שלהם, שבתחילה אפילו מכרה לא רע בכלל- הסמבה. ארשום פה סקירה עניינית על המכונית, ולבסוף אוסיף את דעתי האישית על התנהלות PSA באותן שנים.

 

 

הקדמה קצרה, למי שלא קרא את הסקירות הקודמות הקשורות בטלבו (ותזכורת למי שכן); במקורה ייצרה טלבו מכוניות צרפתיות בבריטניה, ובהמשך פוצלה בין שתי המדינות. הצד הצרפתי נקנה ע"י סימקה בשנת 1959, בעוד שהצד הבריטי נקנה (וחוסל) ע"י קבוצת רוטס בשנת 1955. בהמשך, נרכשו סימקה ורוטס שתיהן בידי קרייזלר, שבשל ניהול כושל, מימון חסר וגם חוסר-מזל הטביעה את הפעילות האירופאית קצרת-הטווח שלה. לבסוף, כל העסק, האנגלו-צרפתי (והספרדי), נמכר לפיג'ו בשנת 1978, ועד 1980 מיתגה PSA את רוב המכוניות מחדש תחת השם טלבו:

 

 

בשנת 1978, בסביבות שליש ממכירות הרכבים באירופה היו מסוג סופרמיני. מכוניות כמו הרנו 5, פולקסוואגן פולו, פיאט 127, פורד פיאסטה ואפילו המיני המקורית, גרפו את המכירות. ההיצע של קרייזלר-אירופה בסגמנט זה היה דהוי-משהו; הסימקה 1100, שהושקה בשנת 1967:

 

 

והקרייזלר סאנבים, שהתבסס על פלטפורמת הנעה אחורית ישנה ובאופן ברור היה תחליף זמני למכונית סופרמיני מודרנית:

 

 

הסימקה\ קרייזלר הורייזון החדיש (אך הגדול יותר) היה הדרך הנכונה קדימה, ולפיכך מתכנני-המוצר של קרייזלר קיצצו ממנו כמה סנטימטרים (ואת הדלתות האחוריות) כדי לנסות וליצור אב-טיפוס ראשוני, אבל זה היה הכי רחוק שהגיעו- לא הייתה שום דרך שהחברה תעמוד בהוצאות הפיתוח באותו הזמן. כאמור, פיג'ו נטלו את הבעלות על החברה והשליכו את הרעיון לפח:

 

 

ואכן, לפיג'ו הייתה סופרמיני משלהם עוד משנת 1972: ה-104. היא נמכרה בשתי גרסאות עיקריות בעלות בסיסי גלגלים שונים: ארבע-דלתות סדאן ושלוש דלתות "104Z" מקוצרת. השימוש ב-104 למטרות נוספות לא היה זר לפיג'ו- אחרי חילוץ סיטרואן (יותר נכון, השתלטות) בשנת 1975, הצעד הראשון של פיג'ו היה ליצור את הסיטרואן LN, שהייתה לא יותר מ-104Z עם מנוע שני הצילינדרים של הסיטרואן Ami 8. בשנת 1978, הוצגה הסיטרואן ויזה, שהייתה למעשה פלטפורמת 104 סדאן עם בודי בעיצוב סיטרואן, ובחירה בין מנוע ארבעה צילינדרים של פיג'ו או מנוע שני צילינדרים בנפח 650 סמ"ק של סיטרואן. אף אחת מהמכוניות הללו לא ממש שברו שיאי מכירות (אם כי הויזה מצאה לבסוף את הנישה שלה לאחר מתיחת פנים קלה), אבל הן אפשרו לסיטרואן להיות נוכחת בסגמנט משמעותי עם מוצרים מודרניים ובהשקעה כספית נמוכה יחסית. כעת, כשלפיג'ו היו מפעלים של קרייזלר-לשעבר בשלוש מדינות וצורך לייצר, פלטפורמת ה-104 הייתה די והותר עבור המשך הפעילות.

 

 

כשפיתוח הסמבה החל, טלבו עדיין היו עצמאיים מספיק בכדי שיתאפשר למהנדסי החברה לבצע הארכה קלה של פלטפורמת ה-104Z, אשר הם סברו כי היא קצרה מדי עבור המכונית החדשה. בנוסף, הם נמנעו מללכת בדרכה של הסיטרואן LN שהייתה זהה ל-104 וחסרת ייחוד משל עצמה. לפיכך הוחלט לייצר כמה שיותר חלקי בודי בעיצוב חדש; רק מכסה המנוע, הדלת האחורית ושלדות הדלתות (ללא הפח החיצוני) הגיעו מה-104. שאר המכונית הייתה טלבו בעיצוב מקורי, שגם כיוון לדמיון משותף עם שאר המכוניות במשפחה. מבחינת המנועים, הוחלט לוותר על היחידות המוכרות מבית סימקה, שאמנם היו בעלות-יכולות מספקות אך גם כבדות ורועשות. במקומן הוענק לסמבה מנוע אלומיניום ארבעה צילינדרים בעל גל-זיזים עליון של הפיג'ו 104, בנפחים של 1124 סמ"ק (50 כ"ס) או 1360 סמ"ק (72 כ"ס), ובשילוב תיבות ארבעה הילוכים עבור המנוע בנפח הקטן וחמישה הילוכים למנוע בנפח הגדול.

 

 

המכונית הושקה בתערוכת המכוניות של פאריס באוקטובר 1981. אחרי הטאגורה הנידונה-לכישלון והסולרה הלא-באמת-חדשה מהשנה הקודמת, זו הייתה הטלבו הראשונה תחת פיג'ו שהייתה חדשה לגמרי, ובדיעבד- גם האחרונה. קשת הדגמים כללה שלוש רמות אבזור; ה-LS הבסיסי וה-GL הבינוני היו בעלי מנוע 1.1 ליטר, ובתחילת 1982 הופיע ה-GLS שהיה הרמה הגבוהה ובעל מנוע 1.3 ליטר:

 

 

בסביבות אביב 1982, ציפתה לציבור הרוכשים הפתעה; פיג'ו חברו לשותפם לאורך השנים, בית העיצוב פיפינפארינה, כדי שיעצב עבורם סמבה פתוחה. זו הייתה תוספת בלתי-צפויה (ומבורכת) למכוניות טלבו, שהיו משוללות גרסאות פתוחות כלשהן עד אז. לקראת סיום 1982, סך מכירות הסמבה הותיר את הרושם שהמכונית היא להיט; בסביבות 120,000 יחידות נמכרו, והקבריולט נראתה כהימור מוצלח גם היא. העתיד נראה וורוד, אבל לא להרבה זמן.

 

 

הבעיה לא הייתה הסמבה עצמה כמו המותג טלבו על קשת דגמיו. אותה קשת דגמים הייתה מורכבת ברובה ממכוניות סימקה-לשעבר שנראו מיושנות (אולי חוץ מההורייזון), וחוץ מהן גם הטאגורה שהייתה אמורה להיות ספינת הדגל אבל הפכה לכישלון מהדהד. בנוסף על כך, המפעל בפוייסי (Poissy) הפך למוקד שביתות חוזרות ונשנות בקיץ 1982, וחלקן אף לווו בתקריות אלימות שלא נחזו בעבר. המצב הזה נמשך לתוך 1983-84 כשהוא מלובה בנפילה הכלכלית שצרפת חוותה באותו זמן.

 

 

מכירות טלבו צנחו בשנת 1983, כולל הסמבה, שמכרה בקושי 80,000 יחידות. ואז, בסתיו אותה שנה, הוצגה הפיג'ו 205, שהפכה את הסמבה למיושנת בן לילה. טלבו ניסו לייצר עניין מחודש במכונית ע"י הצגת הסמבה ראלי, בעלת מנוע עם 90 כ"ס ומדבקות תואמות, כמו גם גרסת סימפה (Sympa) במהדורה מוגבלת:

 

 

 

הסימפה הייתה לא יותר מסמבה GL בעלת פסים תואמים בחוץ ובפנים, ריפוד מחודש למושבים, עיטורים, גלגלים מעוצבים- וחלון בגג. הצבעים השליטים היו צהוב, כחול ואדום שהצטרפו לקשת הדגמים עד שנת 1984.

 

 

 

בוצע ניסיון רציני להשתמש בסמבה עבור מרוצי ראלי, ואפילו בגרופ B האימתנית, אם כי בקטגוריה נמוכה. המכונית יועדה למרוצים צרפתיים מקומיים אך כמה מהן הצליחו להיות חלק מראלי מונטה קרלו היוקרתי. הצלחה מסוימת נרשמה ע"י ניצחונות (בקטגוריה הנמוכה כאמור), והמכונית נחשבה כגרסת כניסה מצוינת עבור גרופ B, אם כי במרוצי אספלט- לא נרשמה הצלחה בסוגים אחרים של ראלי:

 

 

כל זה היה לחינם ובאותה שנה, הצניחה במכירות ירדה ל-40,000 יחידות. בשלב זה, פיג'ו כבר הבינו שהמותג הוא כישלון וסופו קרב; הטאגורה לא ראתה אור יום מעבר לשנת 1984, והחוזה עם מאטרה נזרק אף הוא (טעות פטאלית, כפי שיסתבר בהמשך). שאר המכוניות (סמבה, הורייזון, 1510, סולרה וה-וואן 1100) המשיכו עד 1985, בדרך שסופה היה עגום. הסמבה התדרדרה ל-20,000 יחידות באותה שנה ול-7,000 יחידות בשנת 1986. אח"כ, ניתקה פיג'ו סופית את מכונת ההחייאה, כאשר הטלבו האחרונים שיוצרו (בשנת 1987 בספרד) היו ברובם הורייזון, בשלב זה רכב בן עשור.

 

טלבו לא שקעו ללא זכר לחלוטין; מחליפת ההורייזון (ששמה צוין כטלבו אריזונה) הפכה לפיג'ו 309, ואבטיפוס של סופרמיני עתידית מצא את ייעודו כסיטרואן AX:

 

 

לפחות הייתה הסמבה למוצלחת ביותר מכל דגמי טלבו, ובמהלך חייה נמכרה בעיקר בבריטניה, צרפת וספרד (וכמובן, הגיעה גם לישראל).

 

 

ביקורות רכב מאותה תקופה סיכמו את הסמבה כגרסה המוצלחת ביותר של הפיג'ו 104. היא הצליחה להימנע מהמוזרות האופיינית לסיטרואן ויזה, התדמית והביצועים הנחותים של הסיטרואן LN, והמראה המבוגר והמיושן של הפיג'ו 104. צריך לזכור שהמכונית התבססה על פלטפורמה בת עשר, שמעולם לא יועדה להיות דינמית באיזושהי צורה. בסגמנט תחרותי ביותר שעתה כלל גם מתקפת האצ'בקים יפניים בעלי הנעה קדמית, הטלבו הקטנה הפכה ללהיט חד-שנתי, שהוכשל בידי הנסיבות ובאופן אירוני, גם בידי הסופרמיני האולטימטיבי של החברה-האם, ה-205.

 

 

וכעת אני רוצה להוסיף כמה מילים על פיג'ו והתנהלותה באותן שנים, כפי שאני רואה אותה:

 

פיג'ו סבלו מהמחלה הנפוצה של סינדרום "לא הומצא כאן". יכול להיות שהם באמת היו חסרי הבנה, אולי הם לא ידעו מה יש להם ביד. סימקה הייתה מותג מבוסס בסגמנט המכוניות הזולות-אך-חביבות ובעיקר אמינות. האמת? אם PSA היו רוצים, הם היו יכולים להחיות את המותג גם כיום, אפילו אחרי כל כך הרבה שנים שחלפו. אפשר למתג את סימקה כנגד דאצ'יה, קיה ואם אי פעם ניסאן יבינו את הפואנטה- גם דאטסון. לא היה שום דבר רע במכוניות של סימקה, ופיג'ו היו אולי יכולים להבין את מיקומה כמוצב מתחת למותגי פיג'ו וסיטרואן (במקום לנסות להפוך את אופל לכזה, כפי שאני מבין את מה שהם עושים עכשיו. אם אני במקומם, הייתי זונח את DS כמותג היוקרה ומנסה לעשות עם אופל- מותג גרמני- את מה שפולקסוואגן עשו עם אודי לפני כל כך הרבה שנים. מה שכן, כל זה לא לוקח בחשבון את המיזוג האחרון עם פיאט-קרייזלר וממילא עניין למאמר אחר).

 

פיג'ו היו חסרי מושג בכל הנוגע למכוניות קטנות תחרותיות. למעשה, לא היה להם כלום- ה-104 הייתה סוג של פחון ואפילו ללא דלת אחורית במשך חמש השנים הראשונות לחייה. החוזק של פיג'ו היה בייצור ומכירת סדאנים שלוש-קופסאות למעמד הבינוני. אמנם המכוניות נטו לשמרנות, אבל הן פיצו על כך באיכות ואחידות; בסופו של יום, הרוכשים הפוטנציאלים, ביניהם איכרים ואנשים "פשוטים", לא התעניינו במוזרויות יוצאות-דופן (אהמ, סיטרואן). הם רצו רכבים שיעבדו, וזהו.

 

PSA זנחו את פעילות טלבו בכללותה, כי העסק פחות או יותר ניתן להם מבלי שהם רצו בכך. אז הסמבה תוכננה על בסיס כלכלי זעום ונעה על אדים בלבד, מחליפת ההורייזון ניתנה בחוסר חשק לפיג'ו עבור ה-309, ה-1510 הוזנחה לנבול ולמות, והטאגורה אפילו יותר ממנה. הסופרמיני החדשה מומשה בסיטרואן AX וכל פעילות מאטרה הושלכה לעבר רנו. אם לפיג'ו הייתה הסבלנות, הם יכלו לשלוט, שלא לומר להמציא, את שוק ה-MPV הרבה לפני כולם- כי מי שהגה את הקונספט של האספאס החדשני, היו מהנדסי מאטרה, עוד בימי קרייזלר.

 

מה שכן קרה, הוא שטף של כישרונות הנדסיים לתוך מחלקת הפיתוח של PSA, לשם הגיעו מהנדסים לשעבר-מסימקה, והם אלו שפיתחו את הפיג'ו 205 המוצלחת. קשה לי לתאר שהיא הייתה נולדת ללא אותם מהנדסים מוכשרים; נסו לזכור את רכבי פיג'ו באותן שנים: ה-305 הסדאנית שבכח "נדחפה" לסגמנט הגולף, ה-505 העבשה וה-604 העייפה. מלבד ה-104 וצאצאיה לא באמת היה לפיג'ו משהו ביד, וכאמור ה-104 בעצמה הייתה בת למעלה מעשור באותו הזמן.

 

וכך, מותג טלבו חוסל, ועימו כל הכרה אפשרית בערך שמותג סימקה יכול היה להביא. לפחות אנשי סימקה הזריקו חיים ב-PSA, החברה האם, ואפשרו לה לחיות עוד עשרים-שלושים שנה. אני מסופק אם בלעדי סימקה, פיג'ו היו שורדים, והרי לכם אם האירוניות- החברה שלא רצו בה כלל הייתה לזו שבזכותה PSA עדיין כאן (ואפילו עולה).

לצפייה במאמר המלא

[שי]

תודה על המאמר ה(כרגיל) מצוין.
השם טלבו המשיך להיות בשימוש עד תחילת שנות התשעים, עבור הטלבו אקספרס (שיבוט של הפיג'ו j5 והפיאט דוקאטו). קצת מוזר שבו זמנית הציעו שני יצרנים צרפתיים רכבים מסחריים באותו שם בדיוק, אם כי בגודל שונה...

[itaysamurai]

מעניין מאוד, תודה.

מדי שנתיים שלוש אני נתקל בסמבה קבריולט מסתובבת פה ושם אך אף פעם לא במצב לצלם.

סוכריה אמיתית.

[Buki]

יוחא, תודה רבה, מעניין מאוד כרגיל. מה שיפה בכתבות שלך זה שאתה מסדר את לי את חלקי המידע ואת הדברים שאני יודע בסדר כרונוליגים ברור.

 

לפני 47 דקות, itaysamurai כתב:

מדי שנתיים שלוש אני נתקל בסמבה קבריולט מסתובבת פה ושם אך אף פעם לא במצב לצלם.

הייתה (אולי עדיין)  שנים ארוכות סמבה קבריאולט יפה בצבע חום אצל רופא מתל השומר, דובר עליה בפורום כמה פעמים.

 

לפני 5 שעות, yohai71 כתב:

ואם אי פעם ניסאן יבינו את הפואנטה- גם דאטסון.

 

דווקא נעשה ניסיון כזה, רכב Low cost תחת המותג Datsun שמבוסס דווקא על מכלולי לאדה...(כולם באותה בעלות של קונצרן רנו - ניסאן)

 

 

 

[itaysamurai]

לפני 6 דקות, Buki כתב:

הייתה (אולי עדיין)  שנים ארוכות סמבה קבריאולט יפה בצבע חום אצל רופא מתל השומר, דובר עליה בפורום כמה פעמים.

ראיתי אותה גם במרכז וגם בצפון. אכן חומה עם גג חום, קצת מוזנחת אבל עדיין יפה ומדליקה. 

[yohai71]

תודות לכולם.

 

לפני 3 שעות, שי כתב:

...
השם טלבו המשיך להיות בשימוש עד תחילת שנות התשעים, עבור הטלבו אקספרס (שיבוט של הפיג'ו j5 והפיאט דוקאטו).

...

אכן הטלבו האחרונה בהחלט הייתה בכלל מסחרית, אבל כאמור מדובר במדבקה ותו-לא.

 

לפני שעתיים, Buki כתב:

...

דווקא נעשה ניסיון כזה, רכב Low cost תחת המותג Datsun שמבוסס דווקא על מכלולי לאדה...(כולם באותה בעלות של קונצרן רנו - ניסאן)

...

חידשת לי, לא ידעתי- יש לזה ריח מזרח אירופי חזק... 🙂

 

לפני 3 שעות, itaysamurai כתב:

...

מדי שנתיים שלוש אני נתקל בסמבה קבריולט מסתובבת פה ושם אך אף פעם לא במצב לצלם.

...

 

לפני שעתיים, Buki כתב:

...

הייתה (אולי עדיין)  שנים ארוכות סמבה קבריאולט יפה בצבע חום אצל רופא מתל השומר, דובר עליה בפורום כמה פעמים.

...

 

לפני שעתיים, itaysamurai כתב:

ראיתי אותה גם במרכז וגם בצפון. אכן חומה עם גג חום, קצת מוזנחת אבל עדיין יפה ומדליקה. 

בפירוש הגיעו כמה וכמה קבריולטים לישראל - אם כי במספרים זעומים כמובן. לדעתי בסדר גודל של מספרי ה-205 הפתוחה. @zvit, אולי אתה יודע? בדר"כ אתה איש הנתונים האלה.

 

בכל אופן אני בפירוש זוכר אותן מסתובבות (אחד היתרונות להיותי... נקרא לזה מתבגר).

[zvit]

אין נתונים על השנים הרלוונטיות, ועדיין לא הצלחתי להבין אם הם קיימים במשרד הרישוי, או שאבדו לנצח. לא נראה לי שכמות הסמבה קבריולט הגיעה אפילו למספר דו ספרתי. 

[Buki]

לפני 50 דקות, yohai71 כתב:

בפירוש הגיעו כמה וכמה קבריולטים לישראל

 

 

אני הכרתי שתי מכוניות (כנראה, אולי זו אותה אחת) שתיהם בצבע הזה כמו בתמונה. 

 

קרדיט על הצילומים לחבר פורום beamvelavan, צולם לפני כ 10 שנים. 

 

 

 

[itaysamurai]

זה הצבע של הסמבה שאני מכיר, כמו גם 53 בלוחית, אבל הגג זכור לי יותר כהה. אולי הזיכרון מטושטש, אולי החליפו.

[Buki]

לפני 37 דקות, Buki כתב:

אני הכרתי שתי מכוניות (כנראה, אולי זו אותה אחת) שתיהם בצבע הזה כמו בתמונה

 

כאמור אני זוכר קצת מעורפל שהיו שתיים בצבע הזה. 

[zaf]

הוי, היו ימים.

טלבו סמבה ראלי, ימי תחילת הדרך במרוצים , הרבה לפני שהיה בכלל חוק הספורט המוטורי. ואני וחבריי במוסך מתלהבים מרכב מירוצים גרופ N .

(ואף מילה על החוש האופנתי של אותם ימים 😄)

 

אירגון המרוץ -מגזין טורבו, הראשון לשמו. 

 

 

 

והנה היא לפני ש"אימצנו" אותה" בימיה הראשונים , אם אני לא טועה זה היה מסלול ההיפודרום בעפולה.

 

עריכה אחרונה ב-2 לאוקטובר, 2020 על ידי zaf

[motior]

תודה על המאמר המעניין כרגיל.  כמו שכתבתי לך בעבר - והסברת לי שאני טועה - חשבתי שסמבה הייתה פג'ו 104 עם סמל שונה. שמחתי לשמוע את האמת בעניין   
אבל אני מניח שהמגמה בעולם הרכב היא הפחתה במספר השמות והסמלים השונים בכל קונצרן (למעט התוספת של מותגי יוקרה - ולאחרונה המותג החשמלאי של יונדאי  )

[LotusElise]

פעם חברות היו מסתפקות במכירה מקומית במדינה שלהם, עכשיו אם חברה לא מוכרת בכל העולם הם מפסידים כסף.

fca-psa עם מספיק מותגים, אין להם מקום לעוד מותג.

איך הם עדיין מוכרים את לנצ'יה אפסילון רק באיטליה בלי להפסיד יותר מדי כסף אני לא יודע.

ה DS היא אכן טעות, המטרה הייתה סין שהם יצאו עם המותג אבל הם לא מצליחים בסין.

 

את הסמבה הפתוחה לא נראה לי שהביאו ביבוא מסודר, בטוח לא כמו ה 205 הפתוחה.

 

[itsik170]

עוד בענייני טלבוט ופיג'ו.

מעניין אם הטאלבוט ראנצ'ו נתנה את הרעיון לעיצוב של החלון האחורי של פיג'ו 2008 בדור הראשון

עריכה אחרונה ב-3 לאוקטובר, 2020 על ידי itsik170

[LotusElise]

לפני 3 שעות, itsik170 כתב:

עוד בענייני טלבוט ופיג'ו.

מעניין אם הטאלבוט ראנצ'ו נתנה את הרעיון לעיצוב של החלון האחורי של פיג'ו 2008 בדור הראשון