דיסטימיה - איך להתמודד בלי ליפול לסמים?

[ChemGuy85]

תרופות פסיכיאטריות נועדו לטפל בסימפטומים. טיפול פסיכולוגי נועד להבין את שורש הבעיה. הבנה של שורש הבעיה מאפשר לבצע שינויים בדפוסי התנהגות.

 

חסרונות של טיפול פסיכולוגי:

 

א. יקר

ב. נמשך שנים על גבי שנים

ג. כואב. מאוד כואב. פצעים ישנים נפתחים, פוגשים חוויות עבר, מעלים זכרונות מאוד לא נעימים. בוכים, כועסים, נכנסים לדכאון, יוצאים מדכאון, עוד פעם כועסים, בוכים, אבל לאט לאט משתנים.

 

רוב אנשים לא הולכים לפסיכולוג גם בגלל הסטיגמה, גם בגלל שהם לא מבינים מה עושים שם בכלל וגם בכלל שהם לא רוצים שיכאב להם.

 

לדעתי זה מה שבאמת יעשה אצלך שינוי.

 

לרופא הכי קל להדפיס מרשם לכדורים ולחפף אותך מהחדר. אני בלעתי ציפרלקס במשך שנתיים ומי שחושב שאין לזה תופעות לוואי אין לו מושג על מה הוא מקשקש. בהתחלה צריך להסתגל לתרופה שזה חודש של סבל. בנוסף אחרי תקופה מסוימת הגוף מפתח לתרופה עמידות. בסופו של דבר נשארתי אותו בן אדם פשוט לקח לי יותר זמן לגמור.

 

שינוי אצלי התחיל רק אחרי טיפול פסיכולוגי שנמשך כבר מעל ארבע שנים, אבל בהחלט עשה מהפך אדיר בחיים שלי.

עריכה אחרונה ב-25 לינואר, 2019 על ידי ChemGuy85

[Night Driver]

לצאת בהצהרות כאלה זה חוסר אחריות.

 

יש מקרים שתרופה היא הפיתרון, יש כאלה שפסיכולוגיה היא הפיתרון ויש כאלה שזקוקים לשילוב.

 

מתחילים מבעל מקצוע שיאבחן ויקבע מה הטיפול המתאים.

[ALÞћÃ]

לפני שאתה קובע שיש לך דיסטימיה - לך לרופא לאבחון

 

Well, he just did...

 

זה שהרופא שלו אידיוט וקבע שהייטקיסט = פנמרה בחניה + כוסית על במיטה זו כבר בעיה אחרת.

 

Sent from my Galaxy Note 9

[SlowRide]

אוף טופיק לאוף טופיק- המשפט הזה כל כך מעצבן אותי, מדהים כמה אנשים צרי מחשבה, ובטוחים שכל מי ש"עובד בהייטק" החיים שלו דבש, תותים וציוץ של ציפורים.

הכי מפגר שזה מגיע מרופא. הרי רופאים חיים בעוני מחפיר.

[ניקו פ.]

תרופות פסיכיאטריות נועדו לטפל בסימפטומים. טיפול פסיכולוגי נועד להבין את שורש הבעיה. הבנה של שורש הבעיה מאפשר לבצע שינויים בדפוסי התנהגות.

שטות גמורה.

לרופא הכי קל להדפיס מרשם לכדורים ולחפף אותך מהחדר.

אל תעשה עוול לציבור שלם של פסיכיאטרים שמשקיעים המון כדי לעזור למטופלים שלהם.

 

איך כל פעם אתה מצליח לכתוב שטויות מוחלטות בביטחון גמור נשגב מבינתי.

אתה גם כותב בכזה ביטחון, ללא טיפה של סיוג, שמישהו עוד עלול לחשוב שאתה יודע על מה אתה מדבר.

קבל טיפ, יש מילים בשפה שאם תאמץ יהפכו את הטענות שלך לסבירות הרבה יותר: אני מאמין, מניסיוני הדל, אני חושב, שמעתי ש...

 

ואדים,

ממליץ לפנות לפסיכיאטר מומלץ.

אם צריך המלצה, דבר איתי (בתל אביב).

אחרי אבחון הוא ימליץ לך על אופציות טיפוליות, איך צורכים תרופות ובאילו צורות, אתה תבחר מה שנוח לך.

ממליץ בחום לקרוא שנית את ההודעה של GUYA.

ספורט המלצה טובה.

[ChemGuy85]

מה קרה? פגעתי באחוזים שאתה מקבל?

 

הלכתי פעם לפסיכיאטרית. ישבתי אצלה 5 דקות, שילמתי כסף ויצאתי עם מרשם. מה אני אגיד לך פשוט אבחון יסודי ומעמיק.

 

לפני שהלכתי לפסיכולוג התחלתי לסבול מנדודי שינה חמורים. הלכתי לרופא משפחה תוך 5 דקות יצאתי עם מרשם לכדורי שינה.

 

ידם של רופאים קלה על כפתור print.

 

אני לא פוסל שיש המון אנשים שסובלים מדיכאון מסיבות של תהליכים כימיים במוח שניתן לשפר באמצעות טיפול תרופתי, אבל במקרה שלי שיפור חל בעקבות טיפול פסיכולוגי התנהגותי ולא בעקבות טיפול תרופתי.

[vadim6385]

אתה יכול לפרט מה אתה עושה ובאיזו תדירות?

 

מה אתה אוכל?

 

עד כמה אתה בשגרה קבועה?

חמישה פעמים בשבוע, בבוקר לפני העבודה, עושה:

 

שלושה ימים - 40 דקות על אליפטי

יומיים - אימוני כח על מכשירים, והרמת משקולות.

בשבת בבוקר, אם לא קר מדי - עושה הליכה מהירה של כשעה וחצי-שעתיים. אם קר מדי, אז לא, מחשש שייתפס לי הגב.

 

אוכל - די הכל, אבל משתדל להכניס ירקות ופירות כמה שיותר, ולהימנע מדברים מפוצצים בסוכר (למשל עם שתיה מתוקה הפסקתי לגמרי).

 

לא מעשן (הפסקתי לפני כמה שנים) ולא שותה אלכוהול.

 

לגבי הטיפול עצמו - אני לא יודע ממה נובעת ההתנגדות החזקה שלך לכדורים.

 

מפחד מזה שמשהו, בניסיון לתקן באגים קיימים יכניס באגים חדשים, וישבור לי את הfirmware לגמרי.

 

חוץ מזה היו לי שתי דוגמאות ממש חזקות מול העיניים של איך רופאים עם גישת "קח כדור ועזוב אותי בשקט" גמרו לאנשים את החיים, אחת מהם הייתה הסבתא שלי (כמובן שלאותם אנשים גם הייתה תרומה בנושא, שהם בשמחה לקחו את כל מה שנותנים להם).

 

בנושא פסיכיאטריה הבנתי שגם אין הרבה ידע בנושא, לכן כל הטיפולים זה ניסוי ותהייה.

 

לכן אני באמת מעדיף להמשיך לסבול, מאשר להפוך לנרקומן, או יותר גרוע, אם אלה האופציות.

 

מי שאמר לי שיש לי דיסתימיה זה אכן פסיכיאטר, אבל אני הולך לבקש חוות דעת נוספת מרופא אחר. על רופאת משפחה שלי אני לא סומך על משהו מעבר ללתת ימי מחלה ולרשום אנטיביוטיקה.

עריכה אחרונה ב-26 לינואר, 2019 על ידי vadim6385

[sperial]

ואדים, בכל טיפול רפואי הרופא שוקל סיכוי מול סיכון. בקש מהרופא הסברים ותקבל אותם.

[vadim6385]

החשש שלי זה האם הסיכון שווה את זה.

 

פה זה כבר התעסקות בקוד בלי יכולת לחזור לגירסה קודמת.

 

או שאולי הפחד שלי בא מחינוך סובייטי (הנה, זה למה זה רע), ובעצם הכל טוב, לא יודע להגיד.

 

מעולם לא הייתי בטיפול פסיכיאטרי או לקחתי אנטי דפרסנטים.

[יבגניפ]

עם החששות רופא טוב יוכל לעזור.

תנסה באמת ללכת למישהו מומלץ, זה אולי יתן לך יותר בטחון ואמונה במה שהרופא ימליץ עליו.

חוץ מזה, ישנן כל מיני סיבות בגללן אנשים לוקחים כדורים באופן קבוע, וכנראה שבערך לכל תרופה בעולם יכולות להיות השפעות ארוכות טווח. לא חושב שלוותר מראש זו דרך טובה.

[ChemGuy85]

זול, נגיש, ממכר.

 

באמת שלא צריך הרבה בשביל לצאת עם מרשם לתרופה פסיכיאטרית.

 

תתלונן על דיכאון תצא עם ציפרלקס. תתלונן שקשה לך לישון תצא עם כדורי שינה.

 

לרופאים אין כל כך מה לעשות למעט טיפול תרופתי בסימפטומים.

 

בשלב מסוים בחיים רפואה הופכת לסוג של תחזוקת שבר.

עריכה אחרונה ב-26 לינואר, 2019 על ידי ChemGuy85

[Benor]

אלו הם כלי הטיפול שלהם.

אין להם משהו אחר להציע.

מאד קשה לדעת, האם הדיכאון נובע מחוסר איזון כימי או בגלל סיבה שורשית כזו או אחרת.

ולעתים, בשביל לגלות את הסיבות השורשיות דרושה אנרגיה מסוימת שלא תמיד יש וכאן התרופות דווקא יכולות לסייע להנעת תהליכים.

 

ואדים, בסה"כ מדובר ב- SSRI. לא בתרופות נוגדות פסיכוזה ששם זה כבר סיפור אחר.

חוץ מזה, שכמו שאמרתי לך אתה יכול להיוועץ עם הפסיכיאטר/רופא משפחה לגבי "רמוטיב" ששם התופעות לוואי אמורות להיות קלילות יותר עד לא קיימות.

תמצא רופא טוב וקשוב. - מבחינת טיפול, הכל יהיה דומה. גם ד"ר X בסוף ירשום ציפרלקס או כל נוגד דיכאון אחר.

[סאפיר]

כן, כי נשים אמיתיות לעומת כוכבות פורנו... לא באמת בנויות לשעות על גבי שעות של זיונים .

 

רוב הצעירות אחרי 20 דק' כבר כואב להן.

 

[David32]

חמישה פעמים בשבוע, בבוקר לפני העבודה, עושה:

 

שלושה ימים - 40 דקות על אליפטי

יומיים - אימוני כח על מכשירים, והרמת משקולות.

בשבת בבוקר, אם לא קר מדי - עושה הליכה מהירה של כשעה וחצי-שעתיים. אם קר מדי, אז לא, מחשש שייתפס לי הגב.

 

אוכל - די הכל, אבל משתדל להכניס ירקות ופירות כמה שיותר, ולהימנע מדברים מפוצצים בסוכר (למשל עם שתיה מתוקה הפסקתי לגמרי).

 

לא מעשן (הפסקתי לפני כמה שנים) ולא שותה אלכוהול.

 

או וואה, אז המצב שלך די בסדר בסך הכול. כול יום אתה מנצח את אותך העצלן, זאת כבר התחלה טובה.

אני הייתי מעדיף הליכה בחוץ על פני אליפטיקל בפנים. בגלל שזה בחוץ.

לא הייתי דואג במקומך ממזג האוויר, המצב בישראל סבבה, מקסימום קצת ביגוד. אני יוצא להליכות כול יום גם כשהטמפרטורה קצת מתחת לאפס - הכול בסדר.

 

כבוד על לא לעשן ולא לשתות.

 

אוכל...

אני אגיד על עצמי, ניסיתי מספר "דיאטות" בפועל מבחינת אנרגיה ותמצב רוח אני לא בטוח שאוכל באמת משנה כזה הרבה למרות שיש הטוענים שכן.

אתה יכול לעשות כול מיני אתגרים עם אוכל: 30 יום פליאו, 30 יום הגבלת חלון האכילה, 30 יום בלי מוצרי חלב, 30 יום בלי סוכר (עם זה תיזהר, זה אסון) - וואטאבר, לא חסר. יש לזה שני יתרונות:

א. תגלה אולי משהו שהגוף שלך מגיב יותר טוב אליו (למשל אולי יהיה איזשהו הבדל בלי חלב, או בלי גלוטן, או כשאתה מפסיק לאכול בשמונה בערב)

ב. אחרי שתסיים אתגר יש סוג של סיפוק מזה, זה מעלה קצת את ההערכה העצמית לדעתי וזה טוב.

 

בנוסף, לא יודע מה התחביבים שלך, אבל בישול זה אחלה תחביב, ובתור הייטקיסט אתה כנראה יכול להרשות לעצמך לרכוש קצת כלים ולפשל קצת עם אוכל בהתחלה. ככול שתשתפר בזה תוכל לעבור לאכול בעיקר דברים שהכנת בעצמך, שזה גם מגניב וטוב לך ויותר בריא.

 

בקיצור תחביבים מועילים.

 

יש לי עוד המלצה נוראית - להפחית בישיבה. לך תקנה או תבנה לך בבית שולחן עמידה. או אם אתה רוצה לנסות זמנית ולא להתחייב - תשים שולחן על שולחן [אני למשל כרגע במצב שהאופציה לרכוש שולחן עמידה לא מתאימה לי אז אני שם שולחן קפה על שולחן רגיל ויוצא לי גובה דומה למה שאמור להיות]. זה נשמע מציק אבל זה לא נורא, וזה שינה לי את העולם. תנסה בבית תראה איך זה, בהתחלה יהיה לך קשה אבל אחרי שתתרגל תראה כמה זה טוב יותר.

[vadim6385]

בבישול אני מתעסק כשיש מצב רוח (השיא היה להכין לזניה).

 

בעבודה אני נמצא די הרבה על הרגליים.