דיסטימיה - איך להתמודד בלי ליפול לסמים?

[vadim6385]

הסיפור הוא כזה.

 

כמו ששמתם לב אולי, אני סובל ממצבי רוח מלנכוליים, דימוי עצמי נמוך והיפוכים במצבי רוח.

 

כאשר התחלתי ללמוד הנדסה בנוסף להמשך עבודה במשרה מלאה, המצב החמיר, והגעתי למצב שאני יושב בהרצאות עם ידיים רועדות והמרצה מבחינתי מדבר סינית, כי אני לא מצליח להתרכז בשיט. גם התפקוד העבודה ירד בצורה ניכרת.

 

הגעתי למסקנה שזה מתחיל להיות בלתי נסבל, הלכתי עם זה לרופא, והשיחה התנהלה ככה:

 

אני: אני סובל מהיפוכים במצבי רוח.

הוא: אתה לוקח סמים?

אני: לא, אפילו לא אלכוהול או סיגריות.

הוא: אז יש לך דיסטימיה, צריך לקחת סמים. יש תרופה (לא זוכר איך קוראים לה), שהתופעות לוואי שלה זה אובדן שיווי משקל. ובכלל, אתה עובד בהיי טק אז החיים שלך יפים.

 

בשלב זה אמרתי לו יפה תודה אבל לא תודה, הסתובבתי והלכתי. כל הביקור נמשך 5 דקות בלחץ. מיותר לציין שלאותו רופא אני לא הולך יותר.

 

מה שכן, בדקתי יותר מאוחר על המחלה, והסתבר שיש לי כמעט את כל הסימפטומים.

 

אמ;לק זה סוג של דיכאון לייט כרוני.

 

https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%A6%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F.html

 

אז השאלה היא כזאת. האם מישהו מתמודד עם מצב דומה ויכול לתת טיפים? האם יש רופא מומלץ באיזור השרון שאפשר ללכת לקבלת חוות דעת נוספת וקביעת טיפול? האם יש תרופות לזה שלא ידפקו לי את הקופסה (כי עדיף כבר להמשיך לסבול)?

 

תודה לעונים, ומתנצל אם חפרתי.

[ALÞћÃ]

CBT (שהוצע בלינק שצרפת) נראה כמו נקודת התחלה טובה, לפני שעפים על פסיכיאטרים וכדורים.

[סאפיר]

קודם כל טוב שהחלטת לבדוק את זה.

דבר שני, בסיטואציות כאלה יש שתי אופציות: פסיכולוג שינסה לעזור לך להתמודד עם המצב נפשית, או פסיכיאטר שיעזור לך להתמודד עם המצב בעזרת תרופות. הייתי מציע לבדוק את שני האפיקים ולנסות להבין לעומק את הגורמים למצב, ומשם לחשוב על פתרון. יש מצבים בהם טיפול תרופתי יהיה מהיר ויעיל, ויש מצבים שעדיף להתמודד איתם ברמה האישית כדי לא לפתוח את הדלת לאופציה של התמכרות לתרופות.

 

אני יכול להמליץ לך על פסיכולוגית באיזור השרון אם אתה רוצה. מכיר אותה אישית, ויודע שהיא נחשבת לטובה, אבל לא טופלתי אצלה.

 

ולגבי תרופות, לא הייתי ממהר כל כך לשלול. לאבא שלי התחילו לפני כמה שנים התקפי חרדה משהו איום נורא. ממש ראית עליו בעיניים שהוא מרגיש שרודפים אחריו. הלך לפסיכיאטר, קיבל מרשם, לקח כדורים כמה חודשים-שנה, היום הוא הפסיק עם הכדורים וגם ההתקפים נעלמו. אפס תופעות לוואי למיטב ידיעתי.

[יבגניפ]

קודם כל, אני חושב שזה הדבר הכי חיובי שכתבת פה אי פעם.

 

לגבי הטיפול עצמו - אני לא יודע ממה נובעת ההתנגדות החזקה שלך לכדורים, אבל מעבר לסטגימה, אולי (שלא נראה שאיכפת לך ממנה), ישנן תרופות היום שנחשבות לבטוחות מספיק כדי שתקבל מרשם אפילו מרופא משפחה. עקרונית זה לא אמור להיות תחליף לטיפול פסיכולוגי, אבל זה כן יכול לעזור.

[שביט]

ובכלל, אתה עובד בהיי טק אז החיים שלך יפים.

אוף טופיק לאוף טופיק- המשפט הזה כל כך מעצבן אותי, מדהים כמה אנשים צרי מחשבה, ובטוחים שכל מי ש"עובד בהייטק" החיים שלו דבש, תותים וציוץ של ציפורים.

 

ואדים, בהצלחה בכל מה שתחליט לעשות. מאחל לך שתמצא פיתרון שיוציא לך את כל המחשבות השליליות מהראש

[Night Driver]

לדעתי להתחיל מפסיכולוג/פסיכיאטר שמתמחים בסוג הבעיה.

 

 

אין שום סיבה לסבול אם יש טיפול רק קח בחשבון שאתה עלול לגלות שהחיים יפים.

[falou]

דבר שני, בסיטואציות כאלה יש שתי אופציות: פסיכולוג שינסה לעזור לך להתמודד עם המצב נפשית, או פסיכיאטר שיעזור לך להתמודד עם המצב בעזרת תרופות.

 

או גם וגם.

תרופות לדיכאון קל (SSRI) יכולות לחולל ניסים, הן לא ממכרות ולא חייבים גם לקחת אותם כל החיים. הן ממש רצויות כשלאדם יש חיים מלאים תקינים (בריאות, קריירה, חברים, משפחה) והוא עדיין דיכאוני. הן גם עוזרות למי שאין את השילוב וצריך אותן לתקופת מעבר, של שיפוץ אחד הפקטורים. האפקטיביות שלהן גם מיידית (שלושה שבועות).

 

אני מכיר אנשים ברמת תפקוד מאוד גבוהה בחיים, שטוענים ש-SSRI הציל את חייהם והוריד עננה מעל הקיום שלהם, שהיתה שם ללא סיבה. עם זאת, יש ל-SSRI גם נזקים פוטנציאלים, כמו פגיעה ביכולת להתאהב, מעכב אורגזמה ועוד, ככה שזה לא סם קסם, אבל לפעמים צריך לבחור את הרעל שלך.

 

טיפולים פסיכולוגיים יש כל מיני. הבחירה ביניהם היא שאלה של מה שורש הבעיה, אופי המטופל ועוד. CBT, שהומלץ כאן, זה טיפול "טכני", שעוסק במיפוי דפוסי חשיבה והתנהגות ושינוים. אם אתה לא אוהב חפירות, זה מתאים.

יש טיפולים שיורדים יותר לעומק, לסיבות ההיסטוריות שיצרו את ההתנהגות והחשיבה. גם כאן יש כל מיני גישות, חלקן תיאורטיות יותר, חלקן מבוססות יותר אמפירית. טיפול כזה לוקח זמן, והיחסים עם המטפל מאוד חשובים למידת ההצלחה. בכל מקרה, אני ממליץ להמנע לחלוטין ממטפלים שנשענים על תאוריות פוסט מודרניסטיות, של אנשים כמו לאקאן ושות'. זה ערימת גבבה. אני מאוד אוהב את התיאוריות של יונג, אבל לא הייתי הולך למטפל יונגיאני. זה נראה לי תיאורטי מדי, ופילוסופי, לרב האנשים, כדי להיות ממש אפקטיבי.

 

בכל מקרה, מההכרות של הפרסונה שלך בפורום, חבל לך על כל דקה שאתה לא מחפש לצאת מהמצב הקיומי העכשווי שלך.

 

נ.ב. ופעילות גופנית. זה תמיד עוזר ואין נזקים.

[סאפיר]

פאלו, אני רק רוצה לוודא שהבנתי אותך נכון.

אתה טוען שעיכוב אורגזמה זה נזק?!

What's wrong with you?!

[Max.M]

כן, כי נשים אמיתיות לעומת כוכבות פורנו... לא באמת בנויות לשעות על גבי שעות של זיונים .

 

רוב הצעירות אחרי 20 דק' כבר כואב להן.

[vadim6385]

נ.ב. ופעילות גופנית. זה תמיד עוזר ואין נזקים.

 

זה אני משתדל לעשות בלי קשר. היה מאוד עוזר בהתחלה, עכשיו פחות.

 

מצד שני זה עושה הרגשה טובה, אז אני ממשיך.

[Benor]

לפני שאתה מתחיל עם SSRI אולי שווה לברר לגבי

רמוטיב -

https://www.infomed.co.il/Drug-412

 

כנראה שזו אחת התרופות הכי עדינות, ועם הכי מעט תופעות לוואי. (תשאל את הרופא, כמובן שזה מאד אינדיבידואלי).

עריכה אחרונה ב-25 לינואר, 2019 על ידי Benor

[elibaba]

כמו שנכתב כבר - SSRI : פרוזאק, ציפרלקס וכו'. מרשם אצל רופא המשפחה שלך.

[Benor]

בדיקות דם שגרתיות אצל הרופא אתה עושה?

[David32]

זה אני משתדל לעשות בלי קשר. היה מאוד עוזר בהתחלה, עכשיו פחות.

 

מצד שני זה עושה הרגשה טובה, אז אני ממשיך.

 

אתה יכול לפרט מה אתה עושה ובאיזו תדירות?

 

מה אתה אוכל?

 

עד כמה אתה בשגרה קבועה?

[guya72]

תסלחו לי, אך תשובותיכם ברובן שגויות.

 

לפני שאתה קובע שיש לך דיסטימיה - לך לרופא לאבחון.

מי שמתמחה בתחום ומאבחן דיסטימיה הוא רופא פסיכיאטר. (תלוי בקופ"ח, אך יתכן שניתן לגשת אליו ישירות, בלי הפנייה מרופא משפחה).

 

מבלי לדעת איזו תרופה בדיוק הציע לך, קשה לדעת אילו תופעות לוואי יש לה.

מה שכן, אני מניח שדיבר על תת-לחץ דם אורטוסטטי -> זה ממש לא אובדן שיווי משקל אלא אפשרות כי בזמן מעבר מהיר משכיבה לישיבה או מישיבה לעמידה, תסבול מירידת לחץ דם והתעלפות (כנראה שיש סיכוי גבוה לכך שזה יקרה, אך לא בטחון של 100%) -> לכן, במקרה כזה, פשוט קמים לאט. נותנים לגוף זמן לאזן את לחץ הדם.

דרך אגב - זאת תופעה שעשויה לקרות גם בגילאים מבוגרים באופן טבעי (בנוסף לכך שזה עלול להגרם עקב תרופות שנלקחות בגילאים אלו).

 

 

במידה ותאובחן כסובל מדיסטימיה, הטיפול הוא בעיקר תרופתי, כאשר טיפול פסיכולוגי במקביל עשוי לעזור (ראה הערה בסוף).

 

את הטיפול התרופתי מנהל הרופא הפסיכיאטר (אלא אם הוא יפנה אותך לרופא משפחה), ועליך להיות במעקב שלו, מהסיבות הבאות :

1. לוודא שהטיפול התרופתי אכן עוזר. במידה ולא עוזר - משנים טיפול.

2. מעקב אחר תופעות לוואי של טיפול תרופתי, במידה ויש בכלל. (הערה : לכל תרופה, כולל תרופות OTC, יש תופעות לוואי. לכן, אין צורך להיבהל מהמונח הזה)

3. לוודא שאין לך תופעות לוואי מסכנות חיים עקב הטיפול התרופתי.

 

יש צורך להתאזר בסבלנות. ההשפעה של הטיפול התרופתי- זה תהליך שלוקח זמן. זה לא כמו אקמול לכאב ראש -אתה לא לוקח כדור ותוך 10 דקות גמרת עם הדיסתימיה...

-----------------------------

 

ספציפית לגבי SSRI -> עלו כאן מספר טענות שגויות. כמו כן, כמו כל טיפול תרופתי - זאת תרופה שיש לה תופעות לוואי, חלקן לא נעימות. חלקן מסכנות חיים (לכן יש חובה במעקב של רופא פסיכיאטר מטפל).

 

משפחה זאת של תרופות לא פוגעות ביכולת להתאהב. אם כבר, אדם שנמצא בדכאון - קשה לו להתאהב. הטיפול התרופתי עוזר לו להתגבר על בעיה זאת.

ישנה אפשרות לפגיעה בתפקוד מיני. מה בדיוק ? אין משהו חד-משמעי. על כל אחד זה משפיע בצורה אחרת (אם בכלל).

 

--------------------------

הערה : דיסטימיה נגרמת מחוסר איזון כימי במוח, ולכן :

1. יש צורך טיפול תרופתי בכדי להגיע לאיזון כימי.

2. טיפול פסיכולוגי בתור פתרון יחיד - לא אמור לעזור.

 

גילוי נאות : אני אח מוסמך. עובד בתחום הפסיכיאטריה.