"נהגים זהירים מדי"

[Guest car4fun]

מסכים איתך ששמירת מרחק יקדם לעקיפה יעילה יותר.

מעניין מה אחד מהנהגים האלה (נשים וגברים כאחד) חושב לעצמו כשהוא קורא שורות אלו. האם הוא בכלל מבין שמדברים עליו.

[tzvipper]

אני לא חושב שאנשים הנוהגים בצורה כזאת בעלי מודעות כלשהי לתרבות מוטורית. להן אני מאמין שהם לא קוראים.

[yochay_s]

+אינסוף, ועוד 1, שיהיה יותר מאינסוף.

 

יוחאי, אני יושב זקוף, ככה גם צריך לשבת. המושב של הרכב שלי הוא כמעט 90 מעלות. אין כאבי גב, נוח ואני דבוק למושב כמו ערסים לרוסיות אוברייטד במסיבות. לא הבנתי למה התכוונת בכך שאמרת שזה רע לשבת זקוף.

 

סליחה שלא הבערתי את עצמי יותר מדי..

אם אני אתאר את הישיבה זקופה אז אני אגיד דבוק לשמשה...מהנהגים האלה שמחפשים בנרות פאקים בדרך ועוד שנייה נוגחים בשמשה..

ככה צריך לשבת? לא נראה לי..

[yochay_s]

עם גיר ידני בפקק זה בהחלט לא כיף גדול, אבל עם רווח מתאים אתה יכול להקל על עצמך ולהפוך השהייה בפקק להרבה יותר נעימה.

הרכב שלי מתחיל לנסוע בהילוך שני (זה לא מצב חורף אלא קומפורט) ומאיץ ללא גז לאט יותר מבהילוך ראשון. יש לו גם מנגנון שבמהירות נמוכה הרכב בולם מאט עד מהירות 10קמ"ש כאשר אני עוזב גז. כך שבפקק יש רק קצת משחק עם דוושת גז ובברקס לא צריך לגעת בכלל אם שומרים מרחק.

אבל גם ברכבים אוטומטיים רגילים יש לי פטנט: כאשר רכב מלפנים זז אני סופר עד 5 ועוזב ברקס ויש פער מספיק גדול שיכול לפצות על רכבים מאיטים.

 

לא ממש הצלחתי להבין אם אתה נוהג על ידני או אוטומט אבל אני יכול להגיד לך שאצלי הילוך ראשון הוא מאוד מאוד קצר, בלחץ עד 15 קמ"ש ולאחר מכן המנוע מתחיל לעלות טורים בעצבים.

לרוב אני כבר מעביר הילוך ב-10 קמ"ש כי זה לא כזה תענוג לנהוג כשהרכב מטלטל קדימה ואחורה בגלל שהמהירות נמוכה מדי ולכן או שאני לוחץ על הקלאץ או שמעביר לשני.

 

בפקקים בירידות אפילו הקטנות שבהן למשל פיתחתי לעצמי שיטה שבמקום להשתמש בהילוך ראשון או קלאץ אני פשוט נותן לרכב לגלוש על ניוטרל ורק במקרה שהתנועה מתקדמת במהירות מספקת והרכב לא רק אז אני מעביר לראשון

[ניקו פ.]

סליחה שלא הבערתי את עצמי יותר מדי..

אם אני אתאר את הישיבה זקופה אז אני אגיד דבוק לשמשה...מהנהגים האלה שמחפשים בנרות פאקים בדרך ועוד שנייה נוגחים בשמשה..

ככה צריך לשבת? לא נראה לי..

 

זה משהו אחר. אלה שנשענים קדימה, בד"כ גם לא זקופים, אלא אפילו נשענים קדימה. זה מטורף. אני התכוונתי לישיבה זקופה כשהגב שלך צמוד למושב. ככה הכי בריא לגב שלך, וליכולת הנהיגה שלך.

[חן ג.]

לאחרונה יצא לי לנסוע עם מישהו מהעבודה ברכב שלו. הבנאדם כאמור בן 40 אך נוהג בצורה מחרידה ביותר! כביכול הוא מנסה לנהוג בצורה "בטיחותית" אך למעשה דעתי היא שזה יוצר את המצב ההפוך דווקא...

 

למשל נהיגה כשהגב זקוף(לא נשען על הכיסא) או נהיגה כביכול עם ריכוז גבוה מדי שלטעמי רחוקה מדי מנהיגה טבעית ומתן תשומת לב מוגזמת לפרטים קטנים מאוד כמו רכב שעומד לפנות או בעת עקיפה(על כביש דו מסלולי לכל כיוון), נהיגה איטית מדי, מרוב "ריכוז" מתעלם מפרטים חשובים, מרכבים שאפילו קצת מתקרבים לנתיב(ברקס חזק יחסית) ועוד לא דיברתי על רוורסים..

אפילו לא מדובר על רכב ידני...

 

אני אומנם לא מדען או סטטיסטיקן אבל לפי דעתי אותו בנאדם הוא חלק מתופעה גדולה ואני חייב להגיד שגם מעצבנת, נהגים שפשוט מפחדים לעלות על הכביש ולפי דעתי מסכנים פי כמה וכמה את הסביבה בגלל נהיגה כאילו "מודעת" יותר..למרות שבלא מעט מקרים זה ההיפך הגמור.

 

מה דעתכם על "נהגי השבת" למיניהם? מה הכי מעצבן אתכם למשל כשאתם נתקלים באחד כזה?

 

לדעתי לא מדובר על נהג זהיר, אלא על נהג חרד. יש הבדל! לדעתי, מדובר על תופעה רעה מאוד.

 

ישיבה זקופה וקרובה מדי להגה הינה מסוכנת ביותר. היא מעייפת ולכן גורמת לירידת הריכוז תוך זמן קצר, היא לא מאפשרת היגוי חופשי כי הגוף מפריע לתנועת הידיים החופשית ומשקל הגוף מופעל על ההגה בכל הטיה שלו; כמו כן, בזמן התנגשות יש לגוף נטיה להיתקל בשמשה, בכרית האויר המתנפחת, בתקרת תעלת הדוושות וכך הלאה. ישיבה נכונה היא גם כן זקופה, אבל לא יותר מדי ובטח שלא צמודה להגה ולדוושות, אלא נוחה ונינוחה.

 

ריכוז גבוה מדי, עד כדי מצב של דריכות, הוא גם דבר לא רצוי בנהיגה, לפחות לא כל הזמן. ברוב הנהיגה צריך להיות מרוכזים אך נינוחים, בשום אופן לא דרוכים כמו קפיץ. דריכות יתר מעייפת לאורך זמן כך שלאחר עשר-עשרים דקות כבר לא מרוכזים, וגם לא מאפשרת להתרכז ביותר מדבר אחד בכל רגע נתון. עדיף להישאר מרוכזים בצורה סבירה ולהידרך רק במצבים נקודתיים מאוד ולזמן קצר.

 

על עקיפות וכיוצא בכך אני דווקא לא מסכים. גם עקיפות בכביש עם שני מסלולים הם לא משהו שרצוי להכביר בו. שמירת הימין ומיעוט במעברי נתיבים לצורך התקדמות גרידא (להבדיל ממעברי נתיב הנדרשים לצורך בטיחותי) מגבירים את הבטיחות ולא יוצרים עיכוב משמעותי בדרך. גם מיעוט בנסיעה אחורנית הוא רצוי - כמה שפחות, יותר טוב!

 

מרחק גדול גם בטוח יותר לעקיפה: האכב לא מסתיר ואתה יכול לצבור מהירות עוד בנתיב שלך בלי להסתכן. העקיפה אז רגועה ובלי פאניקה של להספיק או לא. מעבר לזה המרחק מפצה עם השהיה של טורבו אם קיים ברכבך. בכל סיטואציה אפשר לנהוג ללא עצבים. עצבים לא מקדמים לשום דבר, אלא רק יוצרים לחץ וגורמים לטעויות.

 

לא מדויק. אם אתה מתחיל להאיץ בנתיב שלך מאחורי הרכב הנעקף הרי שאתה מקטין את הרווח ולא שומר על מרחק, ולו למשך זמן קצר. בנוסף, אתה "מתחייב" לעקיפה לפני המעבר לנתיב סמוך, בעיקר במצב שבו יש סכנה שגורמת לרכב הנעקף לבלום בפתאומיות. כדי לעקוף נכון, שומרים מרחק גדול, עוברים נתיב בהדרגה ומאיצים רק לקראת המעבר לנתיב השני.

[tzvipper]

כדי לעקוף נכון, שומרים מרחק גדול, עוברים נתיב בהדרגה ומאיצים רק לקראת המעבר לנתיב השני.

זה בדיוק מה שרשמתי במילים אחרות.

[Notepad]

נהגים שנוהגים בחוסר בטחון גמור פשוט גורמים לי לעצבים, מקצרים לי את החיים ומפתים אותי לעשות עבירות. לפני כמה ימים נסעתי ברחוב עם שדה ראיה ענק לחצי קילומטר הקרוב לפחות, כביש דו סטרי - חד נתיבי שמותר לנסוע בו 50 קמ"ש, ומולי הייתה קיה ריו שנסעה בדיוק 25 קמ"ש. בכל פעם שרכב עבר מולנו - היא לחצה על הברקס. בכל פעם שהיא חלפה על פני הולך רגל (שכלל לא הראה כוונה לחצות את הכביש) - היא לחצה על הברקס. עקפתי אותה בהזדמנות הראשונה, כלומר, מנתיב של פניה שמאלה בלבד. אין ברירה, אי אפשר להיתקע על אותו כביש במשך שעה בגלל איזה זקנה שמפחדת לנהוג.

 

צריך לעשות רפורמה ענקית בלימודי נהיגה. להכשיל על חוסר/עודף בטחון עצמי על ימין ועל שמאל.