המצב הכלכלי שלנו מצוין

[davemustaine87]

אל תלכו סחור סחור, אנחנו ממש אבל ממש לא חיים טוב.

בגלל שאנחנו שורדים? אז אנחנו חיים טוב?!

יש לי ברירה אחרת? מה לגור ברחוב?

בגלל שיש לי רכב ואני מתדלק? אוכל? משלם מיסים? אגרות? קנסות?

זה ניקרא לחיות טוב? זה ניקרא חובה! חובה עליי לשלם את כל אלו כי אלה החיים. לא כי אני בוחר לשלם את כל זה.

אני באופן אישי מזה חודש לא קונה מוצרי שטראוס-עלית גם אם יעשו הנחה של שיעלה שקל לפסק זמן. אני בעד לתת להם לסבול ולא שאני ירגיש כמו בובה על חוטים. אבל במקרה הזה יכולתי לבחור. יש דברים שאי אפשר לבחור.

דלק, אני לא יסע? מי אמר שאני נוסע להנאתי? אני נוסע כי אני חייב.

אוכל , לא יאכל? מי אמר שאני מתענג על חזה אווז ? אני אוכל מה שהגוף צריך.

סגריות, לא נעשן? מי אמר שאני יכול להפסיק ככה סתם ביום בהיר כי המחיר עלה? אני מעשן כי זה החלון הקטן שלי להרגע מהחיים המלחיצים והאינטנסיביים האלה.

אין ברירה, אנחנו משלמים כי אין ברירה! ככה גזרו עלינו וככה נחייה. או שנשרוף את המדינה עד יסוד. (באופן אישי אני בעד).

אנחנו בובה על חוטים - לא יותר מזה. אם כל הפוזות שלנו הרי אנחנו יודעים שמחר יעלה דלק 10 ש"ח ואנחנו נשלם כמו אלופים.

הארנונה תעלה (שוב)- אנחנו נשלם, לא נעבור מגורים. החלב יעלה - נשלם! נשלם על הכל. רק תעלה ואני ישלם! למה?

כובע! אבל בטח לא כי אני חיי טוב. זאת אמירה כל כך לא מציאותית.

ואם בכל זאת אדם שלא חיי טוב החליט אחרי שנים של עבודה קשה ושיגעון החיים לצאת לנופש מפנק והנופש הזה מה לעשות עולה גם יקר (כי עם כל הכבוד אכסנייה זה לא נופש עדיף להשאר בבית) נשלם ! כמו גדולים נשלם!

 

גיבורי מקלדת, אלופי העכברים, הסופרמנים שמאחורי המסכים.. רוצים שינוי?!

LET'S BURN THIS FUCKING PLACE TO BONES

 

וכיוון שזה לא יקרה, כל שנותר לנו הוא- להמשיך ולשלם.

בהצלחה לכולם.

 

מצטער אבל אתה פשוט שטוף שנאה שכניראה התקשורת פמפמה לך.

אתה בוחר להרגיש את עצמך "שורד" כי אתה מתעקש להסתכל על רמת החיים במערב אירופה או ארה"ב. למה שלא תנסה פעם להסתכל על שאר 150 מדינות העולם ולראות באיזה רמה הם חיים?

לא אומר שכול דבר אני צריך להסתכל על אוגנדה ולהודות שיש לי חופש וכיכר לחם בבוקר וכול דבר מעבר זה מותרות(למרות שלא היה מזיק מדי פעם) אבל גם לא צריך להסתכל על גרמניה ולחשוב שבגלל ששם חיים יותר טוב, אז אתה צריך לשבת ולבכות על מר גורלך.

וחוץ מזה, אחת מהפילוספיות חיים שלי מתבססת על האימרה "אין דבר כזה לא יכול, יש לא רוצה".

רע לך פה? תעבור למדינה שהיא בעינך העלית של רמת החיים. באמת. ברוך ה' אתה חי במדינה שאתה לא צריך לעבוד 10 שנים בשביל לממן כרטיס טיסה, או שיש שערי ברזל המונעים ממך לצאת. זה באמת לא כזה סיפור.

כול תירוץ שתגיד, זה פשוט אומר שאתה לא רוצה מספיק, וכניראה שלא כזה רע פה כמו שאתה מנסה לצייר.

[קאררה]

איך שאני רואה את זה הישראלי הממוצע חי על הפנים והוא פשוט לא יודע את זה.

למה הוא לא יודע את זה? כי הכל אצלו באשראי. היום הגשום יגיע ויתן לו כאפה כואבת.

המציאות היא שאנשים חיים בארץ הזאת הרבה מעבר למה שההכנסה שלהם מרשה. אני עדיין לא מצליח לתפוס בכלל איך אנשים משקיעים 120K על רכב חדש. וזה מאחד שבא ממשפחה שחיה חיים מעל הממוצע כי היא יכולה להרשות לעצמה את זה באמצעות הרבה דם ויזע שההורים שלי שפכו כדי להגיע לנחלה.

משבר כלכלי צופן לנו העתיד, ויהודים לא משנה כמה הם רגילים לקבל בראש ולסתום את הפה בסוף יצאו במדינה הזאת לרחובות.

[חן פרחי]

ישראל מתנהלת ב 25 שנה האחרונות הכי נכון שאפשר כלכלית, אחרי שהגענו לעברי פי פחת ב 84' עם למעלה מ 800% אינפלציה.

סה"כ רמת החיים בארץ טובה, יש מעמד ביניים יציב וחזק והוא זה שאחראי למרבית הצריכה.

הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית הם המיגזר החרדי שבחלקו לא עובד והמגזר הערבי, בו רמות השכר נמוכות יותר ורבות מהנשים לא עובדות.

המערכת הבנקאית הישראלית היא מהיציבות בעולם המערבי, דירוג האשראי של ישראל גבוה, אין לנו חובות חיצוניים ואנו לא ניסמכים של שולחנה של אף מדינה.

לא רע להגיע לזה ב 64 שנה.

[menir1]

אנו חיים במדינת אי - אנו מבודדים מהסביבה שלנו.

אתה לא יכול לקחת את המכונית לסוריה ולמצוא צימר לסופ"ש.

אם אתה גר בנהרייה, אתה לא יכול לקפוץ ללבנון לתדלק את המכונית.

אם אתה גר בחבל הבשור, לא תיקח את המכונית לרפיח המצרית לקניות לשבת.

 

הבנתם את הפואנטה?

 

כמה צימרים יש כבר במדינה הזאת? ברוך השם אנו כבר מעל 7,000,000 אנשים. אנחנו עובדים קשה (חלקנו...), ורוצים לנוח מדי פעם. הביקוש פשוט קשיח ביחס להיצע.

 

זה כמובן לא הדבר העיקרי - יש כאן עיוותים במבנה המשק, וכד', אבל העקרון הנ"ל "עוזר" לא מעט לייקר לנו את החיים פה.

[Night Driver]

חן, מערכת הבנקאות יציבה בזכות מחנק אשראי שהורג את המגזר העסקי. את תוצאות המחנק הזה נראה עוד כמה שנים כשלא ישארו פה מפעלי תשתית שהולכים ונסגרים לטובת העברתם לסין או יבוא אפילו ממדינות אירופה (בעיקר טורקיה).

 

היציבות כמובן מבורכת אבל מלחמה באינפלציה במחיר הרג המשק זו טעות. צריך להבין שעם כל הכבוד לטכנולוגיה והיי טק לא כולם יכולים לעבוד שם ושלישראל יש בהחלט מה להציע בתעשייה המסורתי שהולכת וגוועת בגלל מחסור באנשי מקצוע ובגלל עלויות מטורפות של תשומות ומימון.

[vadim6385]

גיבורי מקלדת, אלופי העכברים, הסופרמנים שמאחורי המסכים.. רוצים שינוי?!

LET'S BURN THIS FUCKING PLACE TO BONES

http://www.youtube.com/watch?v=m20sJNgZ17U דרך יוטיוב

[natio2]

אני יכול לכתוב את זה בשורת אחת או ב2 מילים .

"אנחנו מפונקים"

 

כן גם אני מפונק, אני יודע שקשה לנו להודות בזה . אבל ככה כל המדינה הזו מחונכת .

בתור ילד היו לנו בשכונה לא יותר מ15 מכוניות .

 

היום יש לנו בשכונה לכל משפחה "מינימום" אני מדגיש "מינימום" 2 מכוניות .ואני לא מדבר על רכבי חברה ואז כבר יש 3 מכוניות.

ילד בכיתה יב' נוסע עם רכב לבית הספר! לא פינוק ?

מי היה קונה ג'ינסים ב1000 ש"ח או ארטיק ב10 ש"ח בפיצוציה?

קולה זכוכית קטן ב 10 ש"ח ??

מים קטן 8 ש"ח

מה נסגר ? ?

אבל אנחנו מפונקים ,אנחנו רוצים כאן ועכשיו , ואנחנו רוצים להגיע כמה שיותר מהר כי החיים קצרים ואנשים מנהלים חיים מטורפים (או חלקינו) עבודה ,לימודים , אימונים, איזה קורס והכל לא כזה קרוב .

 

אז אין מה לעשות , אנחנו לא בתקופת הפנתרים השחורים. אנחנו מפונקים יותר,אנחנו לא נשרוף צמיגים כי כך אחד אומר למה אני ?

שהשכן שלי יעשה אם הוא יעשה אז גם אני יעשה.

 

ורוב המדינה (בייננו בכיינים) על כל זה שהמחירים עולים כולם קונים כולם עושים וכולם נהנים גם אם זה עולה ביוקר.

עליית מחירי הדלק ,נוסעים.

רכבים נמכים כמו ביגלה בתחנה המרכזית.

יציאה עם חברים או עם החברה \אשה לא פחות מ250-300 ש"ח לפני נסיעות לפני הכל .

נו אז ? אנשים יוצאים .

 

צריך שיהיה פה משבר רציני בשביל שהאנשים יתעורר במדינה הזאת ולא הממשלה . משבר מתחיל מלמטה. ואם הלמטה לא מגובש ורק בוכה בפייסבוק . זה לא יעזור לאף אחד . המצב ימשיך וידרדר .

 

 

 

המצב מצחיק האפריקאים והאתיופים באים לפה ,בקצב הזה אנחנו נברח לשם ...

 

חפרתי.

תהנו

[איציק נ.]

אם זה לא היה המצב, משהו כבר היה קורה כאן. אבל כל עוד נמשיך לחיות טוב, אנחנו יכולים להמשיך ולבכות כמה שנרצה על דברים כמו מחיר הדלק, זה לא ישנה דבר.

אני לא מסכים איתך על הקביעה הזו, שכן הדור של ההורים שלנו גדל על דור שיחסית היה קל לחיות בו והבועה שקיימת כיום עוד עלולה להתפוצץ יום אחד (הדרישות המינימאליות של פעם, איפשרו לרוב המשפחות להתקיים מתקציב של משכורת אב כשלמעשה האם היתה עקרת בית מגדלת ילדים).

 

כיום לא ניתן לנהל משק בית ממשכורת אב אחת, נקודה ! העצוב הוא שגם מ-2 משכורות עדיין קשה להתקיים !

משק בית (משפחה = זוג + ילד 1 לפחות) לא יכולים להתנהל בפנקסאות כמו שכולם חושבים. קשה מאוד להסביר את זה במילים אבל אני בטוח, רוני, שאחרי שתתחתן ותביא לפחות ילד 1 לעולם ותהיה לך משכנתא חביבה, תתחיל לדבר אחרת.

 

מגזרים מסויימים בארץ עדיין יכולים להתקיים בצורה סבירה, שם קיימות נורמות התנהגות ו/או חיים שונות - מה שמאפשר לילדים לגדול ולגדל משפחה בתוך הבית של ההורים, ושם זה נחשב לדבר טבעי לגמרי (לטעמי זה פסיכי). כשאין הוצאות דיור, פתאום הכל נראה אחרת.

 

הדור הצעיר מסתמך הרבה מאוד על כסף של ההורים (נכסים\ירושות) ועזרה כלכלית מרובה מהם. מה הדור שלנו ישאיר לדור הבא (לילדים שלנו) ומה הם יוכלו לעשות עם זה ? אללה יודע.

 

יוקר המחייה במדינה שלנו הוא מטורף לדעתי;

לי זה לא נראה הגיוני להיכנס לתחנת דלק ולשלם 400 שח על מיכל דלק - שחצי ממנו הולך למיסים למדינה !!!

לי זה לא נראה הגיוני שאני צריך לשלם כל חודשיים ארנונה על סכום (ממוצע) של 10 ש"ח לכל מטר רבוע שיש לי בבית.

לי זה לא נראה הגיוני שאני צריך לשלם סכומי עתק לחברת חשמל - שרק מעלה את המחירים כל הזמן במקום להתייעל.

לי זה לא נראה הגיוני לשלם אגרת רישוי שנתית לרכב בסכום ממוצע של 1K ש"ח (על מה ולמה ???)

לי זה לא נראה הגיוני לשלם 369 ש"ח בשנה על אגרת טלויזיה (אשכרה "מס גנבים) כשיש לי כבלים בבית.

לי זה לא נראה הגיוני שצריך לשלם על גן פרטי או משפחתון סכום (ממוצע) של 3K שח בחודש

 

כל השירשור הזה מזכיר לי שיחה שהיתה לאחי עם חבריו (נשואים ללא ילדים) שניהלו ויכוח בו ה"רווקים" טענו שב-14K אפשר לגדל אחלה משפחה של זוג + 2 ילדים. רובם לא מודעים לסכומים שצריך כל חודש בשביל לתחזק משפחה - כשהם לא מבינים שחצי מהסכום הזה הולך למשכנתא (בהנחה שמצבם טוב ויש להם דירה, אחרת שכר דירה עבור 4 חדרים זה קצת יותר מ 4K ברוב המקרים) + גן לילד, עוד לפני שאמרו לעצמם "בוקר טוב". ב 7K הנותרים, בהם צריך לתחזק רכב, דירה, קניות, ביגוד\הנעלה (לילדים), חשמל, מים, ארנונה - לא ניתן לעשות עוד הרבה מעבר לזה. אפשר להתקיים - אבל רמת החיים רחוקה מאוד מלהיות גבוהה.

זוגות שמתכננים ילד אחרי ילד עם הפרשים אפסיים, צריכים לשדוד בנק - וישא"ק.

סתם אנקדוטה - משפחה של 4 נפשות שרוצה לצאת סתם, נניח לבורגר-ראנץ', צריכה לשריין 160 ש"ח עבור 4 ארוחות (וזה מבלי שלקחנו בחשבון הוצאות דלק וכד'). זה נראה לך הגיוני ?

תבדוק בשאר העולם מה שכר המינימום וכמה צריך לעבוד בשכר מינימום בשביל לקנות ארוחה בבורגר-ראנץ' ואז תחזור לספר לי על זה...

 

בנימה אופטימית זו, רוני, סיסמית שאני פשוט מת עליה מעולם הרכב (תודות לסמל"ת):

זה שאתה נושם - לא אומר שאתה חי.

 

תחשוב על זה...

 

איציק

[נהג מתחיל]

דברים כדורבנות איציק.

 

יישכייח.

[Oshri]

הכל יחסי בחיים. תלוי לאן ולמי אתה משווה את ישראל.

אם אתה משווה אותה למדינות עולם שלישי, נכון, אנחנו חיים טוב, אפילו טוב מאוד.

אם תשווה אותנו לרוב מדינות המערב, אנחנו חיים ברמה נמוכה מאוד.

קח את רוב רובו של מעמד הביניים, תשווה את מצבו לבעלי מקצועות דומים במדינות

מערביות, ותמצא שהוא חי פחות טוב מהם, ובאופן משמעותי.

נכון, הרוב מתקיים, חי בסדר, אבל זה בדיוק העניין, שהוא אמור לחיות הרבה יותר טוב.

ולמה הוא לא חי ככה?

כי יש חלקים גדולים במדינה שלא עובדים, וגם לא רוצים לעבוד,

ו/או לא רוצים לרכוש השכלה כלשהי שתקנה להם יכולות לעבוד.

כי יש שחיתות ובזבוז ברוב רובו של המגזר הציבורי ובמקומות העבודה

הגדולים והממוסדים.

כי יש הוצאות בטחון גדולות יחסית לאוכלוסיה ויחסית למדינות מערביות אחרות.

כי יש חוסר תחרות, חוסר יעילות, והתנהגות מונופוליסטית בהרבה מאוד ענפים במשק.

 

ולכן רוב מעמד הביניים משלם את המחיר הזה, ומממן את אותם דברים, ומוריד מרמת

החיים שלו.

נכון, הוא לא חי כזה גרוע. הוא לא רעב ללחם, ויש לו סמארטפון, כבלים, רכב חדיש,

הוא יוצא למסעדות ונופשים, ולובש בגדים ממותגים.

אבל זה מה שעושים המקבילים שלו במדינות מערביות אחרות, אבל שם הם עובדים

פחות כדי לעשות את מה שהוא עושה, ומקבלים הרבה יותר עבור זה.

[sronis]

אני לא מסכים איתך על הקביעה הזו, שכן הדור של ההורים שלנו גדל על דור שיחסית היה קל לחיות בו והבועה שקיימת כיום עוד עלולה להתפוצץ יום אחד (הדרישות המינימאליות של פעם, איפשרו לרוב המשפחות להתקיים מתקציב של משכורת אב כשלמעשה האם היתה עקרת בית מגדלת ילדים).

 

כיום לא ניתן לנהל משק בית ממשכורת אב אחת, נקודה ! העצוב הוא שגם מ-2 משכורות עדיין קשה להתקיים !

משק בית (משפחה = זוג + ילד 1 לפחות) לא יכולים להתנהל בפנקסאות כמו שכולם חושבים. קשה מאוד להסביר את זה במילים אבל אני בטוח, רוני, שאחרי שתתחתן ותביא לפחות ילד 1 לעולם ותהיה לך משכנתא חביבה, תתחיל לדבר אחרת.

 

ראשית בנוגע לארוחות הבורגראנץ', אני מסכים איתך לחלוטין. לפני כמה שבועות ביקרתי במקדונלדס אחרי שלא הייתי שם המון זמן ונדהמתי לראות שארוחה בגודל ממוצע עולה קרוב ל-50 שקלים. לפאקינג פאסט פוד די עלוב, עם קולה שחצי ממנה זה מים וקרח, מנת צ'יפס לא גדולה במיוחד והמבורגר לא מרשים. 50 שקל קונים לך מנה עיקרית איכותית במסעדה נורמלית, או ארוחת שחיתות במסעדה ערבית טובה. וכאן אתה גם צריך לחכות ליד הקופה ובסוף האוכל לנקות אחריך. חוצפנים.

 

בנוגע למצוטט - אני מסכים איתך שקשה להתקיים, ועדיין אנשים חיים מעל ליכולת הכלכלית שלהם. זה מתחיל עוד מגיל צעיר, ש"פשוט חייבים לצאת מהבית", ואז כמובן עוברים לת"א ויוצאים כל לילה - מחסלים את המשכורת היומית על שתייה ובילויים. זה ממשיך כשלוקחים משכנתא על 70% מהנכס ומגלים אחרי כמה שנים שזה חונק כלכלית, כי הרי אי אפשר היה לוותר על בילויים, סמארטפון ושלל תוספות.

 

אני אולי חי כרגע איך שבא לי כי אני רווק ולא רעב ללחם, אבל גם היום אני חושב קדימה ומבין שעם משפחה וילדים המצב יהיה הרבה יותר דחוק כלכלית. בדיוק ביקרתי היום חבר שלי, נשוי +1, שעובר עוד כמה חודשים לכרכור אחרי שקנה שם דירת 5 חדרים כמעט חדשה. בסכום שהיא עלתה לו היה אפשר לקנות אולי דירה 2.5 חדרים בהרצליה, ועדיין המשכנתא שהוא לקח תוחזר לאורך 10 שנים ותאכל לו לא מעט מהמשכורת. הוא עבד הייטק ומרוויח מצוין, אבל גם לו ברור שיהיה צריך קצת להצטמצם בעשור הקרוב, לפחות עד שהמשכנתא תסתיים. וזה כשהוא עובר לאמא של הפריפריה.

אגב, לטענתו לאשתו לא שווה לעבוד כיום, כי הילדה שלהם עוד קטנה ומטפלת תעלה יותר כסף ממה שהאשה תרוויח בחצי משרה.

הוא אמנם מחושב כלכלית, אבל הוא במיעוט. מרבית הציבור לא יודע להתנהל כראוי, לא חוסך לפנסיה ולא שומר ליום סגריר. מרבית הציבור חי כאילו שהמצב הכלכלי שלו באמת מצוין - ומוציא יותר כסף ממה שהוא צריך.

 

רוני

[sperial]

ישראל מנסה להשוות את עצמה למדינות המערב, ואני רואה זאת באור חיובי מאוד, כיון שבכך יש הצבת יעדים מסויימת ומאתגרת.

בכל זאת כמה הערות:

1. לצד השלילי - קודם כל בעיית המגזרים הלא יצרניים (חרדים וערביות). המדינה תורמת לכך - אם במימון אותם מגזרים (חרדים) ואם במצמום משאבים מכוון (ערבים).

2. ראיית כל דבר דרך המאזן של 31 בדצמבר הקרוב. התוצר של ההשקעה במערכת החינוך מתבטא כעבור עשרות שנים וקשה מאוד לכימות, ואת זה לא הפוליטיקאים ולא אנשי האוצר אוהבים. אז חונקים את המערכת ולמעשה מנוונים אותה.

3. הרס החינוך הטכנולוגי - בעבר היה איזה שהוא אידיאל ש"כל אחד צריך בגרות" והזניחו את החינוך הטכנולוגי. זה גם מתקשר לסעיף הקודם, כיון שלימודים עיוניים הרבה יותר זולים מלימודים מעשיים. התוצאה - אין לנו מספק מכונאים וחשמלאים ושרברבים ובנאים. צריך לייבא אותם. באירופה להיות עובד ייצור זה דבר מכובד.

4. כך גם בשאר התשתיות - בפורום זה דנים הרבה מאד בתשתיות התחבורה ובמיוחד הציבורית - מדינות המערב משקיעות בתשתיות אלה כבר 100 שנה ויותר, המדינה שלנו יותר צעירה ובתחילת הדרך גם לא עמדו לרשותה משאבים מספיקים, אבל גם כיום, כאשר המשאבים קיימים הרי שתמיד יהיה מי שיחסום אותם, אם משיקולים פוליטיים ואם משיקולים של אידיאולוגיה כלכלית וראייתו רק בטוח הקצר. והדבר נכון גם לתשתיות תקשורת ובריאות ועוד ועוד.

5. לגבי רמת החיים של מעמד הביניים - קיימת בעיה שאנשים מתקשים להגדיר את סדרי העדיפות שלהם, והמדורים העוסקים בכך באתרי החדשו ת באינטרנט מדגימים זאת יפה. מי שלומד לנהל את משק הבית שלו בצורה נכונה ולצורך זה לא חיונית פנקסנות לרמת האגורה, יכול לאזן את תקציבו. אני גדלתי במשפחה ייקית שבה ההתנהלות הכלכלית היתה מסודרת מאוד, וסדרי העדיפות ברורים וגם אני למדתי להתנהל בדרך דומה. לשמחתי גם אשתי - שהגיעה מרקע שונה לגמרי - התחנכה בדרך דומה (אם כי עם דגשים אחרים). שנינו התחלנו לעבוד בגיל צעיר ושנינו חסכנו חלק נכבד מההכנסות ולא בזבזנו על כירת דירה, רכישת רכב ובילויים יקרים. כתוצאה מכך, כאשר הגענו להקמת משפחה, היה לנו הבסיס הכלכלי להתחלת הדרך. וזה לא שלא נזקקנו למשכנתא, אבל היא היתה בהיקף סביר, ובהמשך התקדמנו לפי התפתחות יכולותינו הכלכליות. את המסר אני משתדל מאוד להעביר לבני והרושם שלי שגם די מצליח בכך.

6. דווקא פן חיובי - בארץ הרבה יותר קל לצאת ממעמד נמוך כלכלית. הורים שלי תמיד מצטטים את השכנים בדירה שבה גרו כאשר אבי למד באנגליה: האבא צבע, לכן גם הבן יהיה צבע. אין כל שאיפה לשנות מעמד, וכנראה שגם האפשרויות לכך מצומצמות. מבחינה זו מצבנו הרבה יותר טוב. אני מסתכל, לדוגמא, על המשפחה של אשתי. משפחה גדולה שעלתה ממרוקו כאשר חלק מבניה ובנותיה לא סיימו 4 שנות לימוד (זו ההגדרה של ידיעת קרוא וכתוב) והמשכילים שבה סיימו כתה י'. אלא מה - היתה הבנה לחשיבות לימודים, ולמרות הקשיים בדור הבא כמעט לכולם יש השכלה על תיכונית שיכולה להיות מקצועית או אקדמית, אבל בכל מקרה אין ביניהם עניים. וגם לא ערסים ופריחות. אז משפחה אחת אינה סטטיסטיקה, אבל כיון שמדובר במאות אנשים אפשר להסיק על כך שלא מדובר ביחידי סגולה. ואני פוגש לא מעט אנשים עם היסטוריה דומה גם במסגרות שאינן של אותה משפחה.

[pipinoadar]

(עד מתי)

בחלומות נפליג, כמו מיג נשקיף

מלמעלה סירחון ממרחק ביטחון

שהוא חמש דקות מכפר סבא

(עד מתי)

נעצום עיניים למתרחש מתחת לאף

ונעמיד פנים שהכל סבבה

בירה מהמקרר נביאה

לערוץ אחר נסיעה

(עד מתי)

נחשוב על שאחטות, דרינקים

זיונים עד תום

אז מה אם השכן שלי דני יתום

הייתי בהלווייה וגם הלכתי אליו באבל

אבל גדול עלי לשבור את מעגל הסבל

 

(ונעשה מילואים) נשלם המיסים

(ונעמוד בפקקים) אותנו לא דופקים

(אנחנו בטח, בטח, בטח לא)

אנחנו בטח לא פראיירים

 

(החברים אומרים: מספיק, תפסיק להיות כבד)

(ואני לא מתנגד אבל המצב אבסורדי)

(נסו לתפוס ת'דוגמאות)

(אם לא תצליחו חכו לי)

(כי אם) פה נפל טיל (טיל)

שם יש עוד זביל (זביל)

מה משנה, נראה שג'ורדן, קטש או שאקיל

ואם פה שטח אש, שם יש מוקש

מה משנה אם אני משלם בצ'ק, אני בקש

ועם שבע מאות מים ואלפיים ארנונה

בטח שאני משתתף במבצע של...

שמאלה, ימינה, תסתכלו לצדדים

 

ונעשה מילואים...

 

ולפעמים הכל נראה פשוט מוזר, לא מחובר

כמו נזירה בבית בושת או זונה במנזר

(הכל הולך מדחי אל דחי)

(דמעה נוצרת מהעין, מתגלצ'ת על הלחי)

(ואתה) אני בוכה על הכל

בוכה על כך שיכול היה להיות פה גדול

(יכלה להיות הרמוניה)

בבית כנסת יש, עכשיו זה מסגד

כן, עם כנסייה הכל היה יכול להיות אחד

במקום זה יש הרגשה ש... (הצילו)

חיים בתחושה שכזה (כאילו)

בלי להסתכל למציאות בפרצוף

בלי להתקדם, רק לנסות לצוף

להתנתק, לעשות הכל רק לא להידפק

לעשות הכל רק לא להידפק

 

ונעשה מילואים...

[IsraelR]

יש כאלו שנמצאים בחוב תמידי ולא רואים את האור בקצה המנהרה.

זוג צעיר + ילד, שמכניס יחד 10000 ש"ח בחודש, מתקרב לקבוצה האחרונה (אם הוא עדיין לא נמצא בה)

 

 

וזוהי בדיוק הקבוצה שלא יכולה להרשות לעצמה לשבות/ עיצומים / לא לקנות מוצרים

 

אני רוצה לראות את בעל המפעל שיאפשר לעובדים לו לשבות ועדיין ישלם להם משכרות....

[falou]

 

אז אתם יודעים מה, אולי זה לא פופולרי להגיד את מה שאני אומר עכשיו, אבל אני אעשה את זה בכל זאת:

למה אנחנו מתלוננים במשך שנים על שדופקים אותנו, אבל לא עושים שום דבר אמיתי בשביל לשנות את המצב? (ולא, מחאת הקוטג' היא בקושי טיפה בים). בגלל שבסופו של דבר, המצב הכלכלי שלנו טוב מאוד. אם זה לא היה המצב, משהו כבר היה קורה כאן. אבל כל עוד נמשיך לחיות טוב, אנחנו יכולים להמשיך ולבכות כמה שנרצה על דברים כמו מחיר הדלק, זה לא ישנה דבר.

 

רוני

 

בוא נסתכל קצת מלמעלה.

 

קודם כל, יחסית לתנאי הפתיחה של מדינת ישראל והמשאבים הטבעיים של המקום - מצבנו פנטסטי.

 

יש בישראל תנאים יחודיים ומגבלות שיוצרות עלויות שאין במדינות אחרות. מצב בטחוני, בידוד גיאוגרפי, חסרון לקוטן (ההפך מיתרון לגודל), קבוצות אוכלוסיה נרחבות עם רקע סוציו-אקנומי-תרבותי בעייתי מבחינה כלכלית (מגזר ערבי/חרדי). כל אלו יוצרים כלכלה קטנה, די סגורה (לפחות גיאוגרפית) ודי מוגבלת.

 

קח למשל את ארה"ב לעומת בריטניה. למה ארה"ב הרבה יותר זולה?

עניין של גודל, עניין של תרבות צריכה, תרבות עבודה, היסטוריה של יצירת העושר (האימפריה הבריטית נבנתה על עושק מדינות מתפתחות) ועוד.

 

פעם לא שמנו לב שאנחנו חיים בחוסר מול העולם המערבי.

ראו פחות מה יש בחוץ, היה פחות דברים לרצות, היו פחות דברים שהגיעו לארץ. פעם לא שילמת על טלוויזיה רב ערוצית, סלולר, מחשב, אינטרנט מייבש, מערכת סראונד, נורות הלוגן... לא היו חופשות בחו"ל, לא יצאו לבלות, לא הלכו למסעדות, לא קנו מכוניות (בטח לא שתיים למשפחה), אופני הרים, בגדים ממותגים.

 

הילדים פה לא זוכרים, אבל בשנות ה-70' ותחילת ה-80', Levis יכלת לקנות רק בחו"ל.

 

היו חיים אחרים.

 

אז לא, המצב לא כזה גרוע יחסית לפוטנציאל, אבל מי שחושב שיחיו כאן כמו שחיים באירופה או בארה"ב - טועה. לפחות לא כל זמן שתנאי המאקרו לא יישתנו באופן דראסטי. מדינת ישראל היתה ותשאר מקום יקר לחיות בו.