המצב הכלכלי שלנו מצוין

[vladclar]

יש לי דוגמה נוספת בנושא סדר עדיפויות של הישראלים:

קרובי משפחה מחו"ל הגיעו לארץ לחתונה.

הם שאלו אותי, איך זה יכול להיות, שאנשים אשר לפי דבריהם בקושי סוגרים את החודש, מממנים חתונה של 600 מוזמנים?

[discoTD5]

40000$ לשנה.

גם האישה עובדת במקדונלדס אז זה כבר 80K בשנה.

 

בית נחמד נגיד יעלה לך 150K? (אני לא מדבר במנהטן) אתה יודע מה קח 200K. ב-200K קונים בית בן של זונה.

5 רכבים של 15 יעלו לנו 75?

 

אנחנו עובדים מגיל 18 עד 30 - זה 12 שנים.

אתה מדבר איתי על הוצאות של 275 לבית ולרכבים.

בוא נעלה את זה ל-300.

 

זה בהחלט אפשרי.

אתה יודע כמה עולה לך חינוך? ביטוח בריאות? קח רק את שני אלה ותביא אותם לרמה הציבורית שיש בארץ - אתה תתפלא כמה זה עולה.

ומגורים? לא בשכונה מעאפנה, בשכונה שבה החינוך הציבורי ראוי ומספק, לא חינוך פרטי.

לא נעים לי לומר לך, אבל חבר שעבד כבר שנתיים בעמק הסיליקון עשה חשבון שעל פחות מחוזה של 180.0 א' דולר לשנה - הוא לא מתחיל בכלל לדבר עם אישתו על אריזת מזוודות. בניגוד לתחשיבים התיאורטיים - הוא חי שם, ויודע בדיוק כמה זה עולה.

[sronis]

40000$ לשנה.

גם האישה עובדת במקדונלדס אז זה כבר 80K בשנה.

 

בית נחמד נגיד יעלה לך 150K? (אני לא מדבר במנהטן) אתה יודע מה קח 200K. ב-200K קונים בית בן של זונה.

5 רכבים של 15 יעלו לנו 75?

 

אנחנו עובדים מגיל 18 עד 30 - זה 12 שנים.

אתה מדבר איתי על הוצאות של 275 לבית ולרכבים.

בוא נעלה את זה ל-300.

 

זה בהחלט אפשרי.

 

איך הגעת מ"בית ממוצע עולה 270 אלף דולר" ל"בית בן של זונה ב200K" - נשגב מבינתי.

אתה מתעלם מהמון המון הוצאות אחרות, אתה מתעלם מכך שאף אחד לא מתחיל עבודה במקדונלדס בגיל 18 בתור מנהל סניף, אלא בתור קופאי שמרוויח מינימום (פחות מ-8 דולר לשעה), אתה מתעלם מכך שהזוג המאושר ירצה להביא ילדים לעולם. אם נדמה לך שבמקום כלשהו בעולם עבודה במקדונלדס תשיג לך בית נהדר, מכונית חדשה וכסף לבילויים, אז אתה טועה טעות מרה.

[wil]

אני אגיד לך את המצב כמו שאני רואה את זה מהסביבה הקרובה אצלי ומתוך הנסיון שלי (וכרגע לא משנה אם זה בשוויץ או בארץ).

...

חבר טוב גרמני, עובד איתי מרוויח את ה2800 פרנק בחודש, הוא נשוי, יש לו 3 ילדים, 2 בגרמניה ואחד פה בשוויץ, הבן אדם בן 37

בשנה החליף פעמים רכב, פעמים לקח הלוואה שהוא בקושי מסוגל להחזיר אותה, במקום לחסוך כסף, הוא ואישתו מבזבזים על קעקועים, טיולים, פלייסטיישן משחקים ועוד.

אני עדין לא מבין (וזה חבר טוב) איך בין אדם יכול להרשות לעצמו לעשות דברים כאלו? ההורים שלי תמיד היו מביאים הביתה

הרבה כסף, השתכרו טוב, תמיד קנו דירה ללא משכנתא, והיו מחליפים דירות כל כמה עשרות שנים, אבל תמיד לימדו אותנו

שמה שאנחנו מוציאים היום, כל שקל שהוצאנו זה שקל שהלך, זה שקל שהינו יכולים להשתמש בו למשהו אחר, תמיד למדו

אותנו דחיית סיפוקים לא נחוצים, וזה לפי דעתי מה שחסר לאנשים.

 

1. שוויץ זה לא דוגמה לכלום, זו מדינה שהכל בה יקר בצורה פסיכית גם יחסית לשכנות שלה.

2. החבר הגרמני שלך הוא חצי ישראלי במקרה?

זו בדיוק סוג ההתנהלות שאני (וחן פרחי, אם אני קולט נכון) מנסים לגנות בשרשור הזה.

חיים מהלוואה להלוואה תוך כדי ששופכים כסף על מותרות? אידיוטי.

3. צודק ב10000% לגבי דחיית סיפוקים. מי שנמנע מלשפוך כסף על כלום (לקנות סרטי 3D לפני שיש לך טלויזיה כזו? WTF?) יחיה טוב יותר בטווח הארוך.

 

 

בקשר לדירות - הרבה מאוד אנשים מסתדרים כי יש להם איזה דירה שהם ירשו וכו' - ויופי זה סידר אותם וחלקת האלוהים שלהם מסודרת - אבל מה עם הילדים שלהם? והילדים של הילדים?

קצת מחשבה קדימה - דירה אחת לחלק ל-2 זה סכום יפה, דירה אחת לחלק ל-8 זה כבר כסף למזדה משומשת.

למה לחלק ל-8? או ל-2?

אם לכל זוג יש 2 ילדים (ולדעתי האישית, ואני יודע שיש פה כאלו שיצלבו אותי על זה, יותר מזה זה מותרות למי שיכול להרשות לעצמו) אז גם בטווח הארוך על כל דירה של סבא/סבתא שעברו לקרית שאול צריך בדיוק דירה אחת לזוג צעיר.

אם אתה לא משוכנע בחשבון אז תבדוק לבד. אל תשכח שלשני בני הזוג יש הורים.

 

בואנ'ה אתה לא מחובר למציאות שזה מדהים.

 

1. פאבים - בירה עולה 25 שקלים. נגיד עם טיפ וכו' - 30. אתה יוצא לפאב כמה פעמים בשבוע? פעם? פעמיים? נגיד 100 שקל בשבוע על פאבים. וזה על 2 בירות ו-2 צ'יסרים וטיפ ודמי אבטחה.

2. סמארטפון - IPHONE עולה 4000 שקל. לפני החזרים. נגיד אין החזרים. אז 4000.

3. טיול למזרח - עולה 25000 ש"ח.

 

אז מה כואב למר חן פרחי, 400 שקל בילויים בחודש - אסור לך. זה מה שישבור אותך כלכלית.

לשים 30,000 על מכשיר סמארטפון וחוויה של פעם בחיים אסור.

 

אז מה בעצם אתה אומר לעשות עד גיל 40? ללכת לעבודה, לחזור הביתה ולא לפנק את עצמך? בשביל מה? כדי שבגיל 40 תהיה לך רווחה לחיות?

 

איך אמרו באלפא - זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי.

יש כאלו שיודעים לחיות גם בדרך, כמובן שבצורה מתונה ונורמלית. ואוי למדינה שבא טיול לחו"ל ו-IPHONE ובירה פעם בשבוע זה מה ששובר אותך כלכלית.

 

זה שהמדינה גרמה לזה שמבחינתך אייפון וטיול לחו"ל זה חלום רטוב, זאת בושה.

 

אף אחד לא חולם כבר על בית עם גינה, מכונית מפוארת ועבודה טובה.

 

אתה חולם על דירת 3 חדרים בבניין בן 20 שנה, רצוי עם מעלית. משכורת מעל המינימום ומשפחטומטית חסכונית.

 

אתה בטוח שזה בסדר, אני לא.

מי שקנה פעם אחת אייפון (3GS נניח) שמשמש אותו עד היום, והולך פעם-פעמיים בשבוע לבילוי של 100 ש"ח יכול לחסוך יפה מאוד.

זה בדיוק הדוגמה לאדם שיגיע לגיל 30 כשברשותו 200K בבנק והוא לא חייב אגורה לאף אחד.

לעומתו, זה שקנה פעם אחת אייפון, אחרי שנה וחצי החליף לגלקסי, אחרי עוד שנה החליף לגלקסי S2, הצטרף גם למבצע 1+1 של סלקום עם טאבלט "חינם" (ב36 תשלומים חיוב-זיכוי-קומבינה), מוציא 200 ש"ח לחודש על אלפי דקות של שיחות סרק בסלולרי, קנה קורולה אוטומטית חדשה מהשקית בגיל 23 כשהוא רווק (היה אחלה מימון, רק 60 תשלומים),

חייב לגור דווקא במרכז ת"א בשכירות של חצי משכורת (ומה פתאום עם שותפים, הוא כבר בן 24), ומבזבז את החצי השני של המשכורת על מועדונים ואלכוהול 4 פעמים בשבוע כיד המלך - הוא יתחיל את חייו בגיל 30 עם חשבון בנק שמכיל אוברדרפט של 7000 שקל, רכב בן שנתיים שמשועבד לבנק עם עוד מלא תשלומים שנשארו, ועוד איזו "הלוואה לכל מטרה" שהוא לקח לפני שנה בשביל לטוס לחו"ל (היה מונדיאל, חיים רק פעם אחת, אז קונים את הכרטיסים הכי שווים) שמגלחת לו כמה מאות שקלים נוספים כל חודש בשנתיים הקרובות.

 

נקמיצ'י - לא מדובר ב-30,000 ש"ח.

קודם כל - מדובר בסכומים הרבה יותר גדולים. הבילויים זה לא רק פעמיים בשבוע פאב - זה גם פעמיים בחודש סרט, ואתה צריך לשלם גם את המנה של בת הזוג, ומונית בגלל האלכוהול. וחוץ מזה אתה מחזיק רכב שזה עוד כמה עשרות אלפי ש:ח בשנה (כולל ירידת ערך, הרי צריך להחליף אותה מתי שהוא) כך שאתה מגיע מהר מאוד לסכום גדול פי 5-10, וזה לפני שהגעת לגיל 25, ובהנחה שאתה חי על חשבונך ולא על חשבון הלוואות שמנתחות את ההוצאה בעוד כמה עשרות אחוזים.

אני יכול לומר לך מניסיוני - אני התחלתי לעבוד משנתי השניה באוניברסיטה, ההסדר שלי עם ההורים היה שאני גר בביתם והם משלמים את שכר הלימוד ואני את כל שאר ההוצאות - נסיעות (תח"צ!!), ספרי לימוד, בילויים וכו'. עבדתי משמרות ערב ולילה 2-3 פעמים בשבוע תוך כדי לימודים תובעניים. גם בהמשך - כאשר כבר עבדתי במקצוע אבל לא הייתי בעל משפחה חסכתי 80% מההכנסות. וזה לא אומר שלא ביליתי וגם טיילתי בתקופה זו 2-3 חודשים באירופה, אם כי בעיקר על בסיס קרובי משפחה. כאשר התחתנתי (בגיל 32) היה לי שליש הסכום הדרוש לרכישת דירת 4 חדרים חדשה במקום טוב בחיפה.

אני משוכנע שגם כיום מי שעובד מספיק ומתנהג בקצת צניעות יכול להגיע לחסכונות יפים בגיל כה. אולי לא 1/3 דירה, אז רבע דירה. אבל מי שמוכרח לקנות טלפון יקר ולהחליף אותו כל שנה, וגם לדבר כל חודש 1,000 דקות ישרוף רק בסעיף זה 20-10% מהכנסתו כסטודנט. אז אם הוא דואג לעתיד הוא יסתפק בטלפון בסיסי או ברמת הביניים שיוחלף רק כאשר הוא מתקלקל (וזה אומר לפחות 3 שנים למכשיר סביר בתחזוקה סבירה). וזה כסף קטן - בפורום ייעוץ בקניית רכב אני רוא כל יום 3 הודעות בסגנון "רכב ראשון לצעיר\רכב לסטודנט - כל אחד חייב להחזיק רכב בגיל 17. הוצאה של עשרות אלפי ש"ח בשנה. מצטער, ככה לא בונים חומה, קיר או בסיס כלכלי כלשהו.

כל מילה בסלע.

 

יש לי דוגמה נוספת בנושא סדר עדיפויות של הישראלים:

קרובי משפחה מחו"ל הגיעו לארץ לחתונה.

הם שאלו אותי, איך זה יכול להיות, שאנשים אשר לפי דבריהם בקושי סוגרים את החודש, מממנים חתונה של 600 מוזמנים?

גם אני שואל את השאלה הזו.

 

ואני מכיר מקרה של זוג, שכמה חודשים אחרי שהכירו התחתנו.

הבחורה היתה מהסוג שחלום חייה מגיל שבוע בערך היה להתחתן.

הזמינו איזה 400 מוזמנים.

הגיעו שליש מאלו שהוזמנו. (כי הדבילים ערכו את החתונה באיזה פיזדילוך בסוף העולם)

החתן נאלץ למכור את האוטו שלו כדי לכסות את ההוצאה.

גרו שנה בדירה שכורה, בתום השנה (נגמר החוזה של הדירה) כל אחד עבר חזרה לבית של ההורים שלו, עברו ברבנות והתגרשו, וחילקו את הנכסים (כלומר את האוברדרפט. זה היה הדבר היחיד שהם הצליחו לגדל ביחד) חצי חצי. THE END.

מזל מזל מזל מזל שלא היו להם ילדים.

 

אז זו דוגמה קיצונית, אבל השאלה עדיין נשארת - איך אנשים מפוצצים על ערב אחד סכום שיכול כמעט לשמש מקדמה לדירה?

איך?

[davemustaine87]

הרבה ישראלים מתעקשים לחיות את ה"חלום האמריקאי", רק שהם לא מבינים שפה זה לא אמריקה.

[bagira]

 

אז זו דוגמה קיצונית, אבל השאלה עדיין נשארת - איך אנשים מפוצצים על ערב אחד סכום שיכול כמעט לשמש מקדמה לדירה?

איך?

זאת דוגמא קיצונית?

 

בת דודה שלי התחתנה, כיאה למשפחה אשכנזית קטנה, חתונות אצלנו זה פעם בעשור אז בגלל הארוע המאוד מיוחד ובגלל שזוג צעיר היום באמת יוצא לדרך לא קלה, החלטנו אני וזוגתי לתת להם לחתונה זריקת מרץ בצורת 1500 ש"ח.

 

3 חודשים אחרי זה היא מודיעה לי שהיא מתגרשת!

 

מהיום צקים לחתונה זה רק בשותף +120.

[sronis]

ואני מכיר מקרה של זוג, שכמה חודשים אחרי שהכירו התחתנו.

הבחורה היתה מהסוג שחלום חייה מגיל שבוע בערך היה להתחתן.

הזמינו איזה 400 מוזמנים.

הגיעו שליש מאלו שהוזמנו. (כי הדבילים ערכו את החתונה באיזה פיזדילוך בסוף העולם)

החתן נאלץ למכור את האוטו שלו כדי לכסות את ההוצאה.

גרו שנה בדירה שכורה, בתום השנה (נגמר החוזה של הדירה) כל אחד עבר חזרה לבית של ההורים שלו, עברו ברבנות והתגרשו, וחילקו את הנכסים (כלומר את האוברדרפט. זה היה הדבר היחיד שהם הצליחו לגדל ביחד) חצי חצי. THE END.

מזל מזל מזל מזל שלא היו להם ילדים.

 

אז זו דוגמה קיצונית, אבל השאלה עדיין נשארת - איך אנשים מפוצצים על ערב אחד סכום שיכול כמעט לשמש מקדמה לדירה?

איך?

 

אני אגיד לך איך - כי יש להם צורך (גנטי?) להרגיש חשובים. גם אם זה לערב אחד. כי הם חייבים שלערב אחד מאות אנשים יאהבו אותם, יקנאו בהם, לא יודע מה. ויותר גרוע, בסוג של שגעון גדלות רגעי הם באמת חושבים שמישהו שהוא לא קרוב משפחה מדרגה ראשונה/שניה יזכור משהו מערב החתונה שלהם.

עד כה בסדר - מרבית המתחתנים מזמינים מאות אנשים לחתונה שלהם, ומקווים שהצ'קים יכסו את העלויות. כשמצרפים לזה טיפשות כמו שתיארת - הפוטנציאל הוא הרסני. (מי מזמין 400 איש לאיזה חור ולא מבקש RSVP?)

[ARKODrama]

נמנעתי מלהגיב פה, אבל אני בן 19 שחרד, כמו תמיר מהאח הגדול, לגבי רכישת בית בעתיד ועשיתם לי עוד יותר שחור בעיניים.. חשבתי שהמצב פה טיפה יותר טוב אבל הנתונים שהצגתם פה עשו לי עוד יותר לחץ בחזה

[מרק10]

זאת דוגמא קיצונית?

 

בת דודה שלי התחתנה, כיאה למשפחה אשכנזית קטנה, חתונות אצלנו זה פעם בעשור אז בגלל הארוע המאוד מיוחד ובגלל שזוג צעיר היום באמת יוצא לדרך לא קלה, החלטנו אני וזוגתי לתת להם לחתונה זריקת מרץ בצורת 1500 ש"ח.

 

3 חודשים אחרי זה היא מודיעה לי שהיא מתגרשת!

 

מהיום צקים לחתונה זה רק בשותף +120.

הבחורה במקרה מבית פולני ?

אולי הם התחתנו בשביל לקבל כמה זריקות מרץ ולאחר מכן להתגרש ?

[sperial]

נמנעתי מלהגיב פה, אבל אני בן 19 שחרד, כמו תמיר מהאח הגדול, לגבי רכישת בית בעתיד ועשיתם לי עוד יותר שחור בעיניים.. חשבתי שהמצב פה טיפה יותר טוב אבל הנתונים שהצגתם פה עשו לי עוד יותר לחץ בחזה

 

תרשה לי להיות אופטימי לגביך: אתה מודע לבעיות, עשית חצי הדרךכדי להמנע מהן ולהתחיל לפתור אותן.

[srack]

אני לא יודע איך אתם רושמים שהישראלים הם מהבזבזנים.

הישראלים הם מהקמצנים בעולם.

 

בארצות הברית, ההוצאה על מותרות גדולה משמעותית מישראל

שם הם לוקחים משכנתא עם 3 אחוז מהעלות, שזה לרוב יוצא 4-5 אלף דולר. והם מרוויחים יותר ממה שמרוויחים פה. אז איפה הכסף שלהם?

 

בישראל אתה צריך 300 אלף שקל בשביל משכנתא (80 אלף דולר) יענו אתה צריך לחסוך 80 אלף דולר.

האמריקאים לא חוסכים שקל. הכל הם מבזבזים. הם כ-ל יום אוכלים בחוץ (בעיר) ואלו שגרים בעיירות חיים בחובות.

משכנתא הם לוקחים ל50 שנה.

 

פה בישראל כולם קמצנים. אף אחד לא משלם על החבר שלו וכולם מתחשבנים. בגלל זה המחירים עולים. כי בעלי העסק קמצנים כמו הלקוחות והם רוצים יותר. הלקוחות מרגישים שדפקו אותם אז הם יעבירו את זה הלאה וידפקו מישהו אחר.

 

פה עסקים פושטים רגל כי לא קונים. נראה לכם שפאב מצליח? נראה לכם שלהיות מנהל מסעדה גורם לך להרוויח כסף? תסתכלו ביד 2 במסירת עסקים כמה מסעדות יש שם שהן למסירה. אפילו חנויות בסינמה סיטי מפסידות כסף ונסגרות כמו חלב שמתקלקל.

 

בארצות הברית הרשתות משגשגות (עזבו את המשבר). למה זה? כי קונים שם! שם הם מחליפים בגדים כל הזמן, יש סיבה לכך שיש 20 תוכניות ריאלטי על אוכל, החל מאוכל זבל כמו המבורגרים ועד גורמה. וכולם שם שמנים כי הם אוכלים אויר נראה לכם?

 

המשבר נוצר בגלל שהם לא חסכו ובזבזו כל שקל מההכנסה הפנויה שלהם. בישראל לעומת זאת, אנשים תמיד חיים בפחד. הם לא זורקים כלום, משתמשים במשהו עד שהוא נהרס ואז מנסים לתקן ולא להחליף, בגלל זה ממוצע שנתון המכוניות פה גדול משמעותית מכל מדינה מערבית מתקדמת אחרת.

 

בגרמניה רק 50 אחוז מהבתים הינם בתים בבעלות הדיירים. בישראל זה 80 אחוז. לכולם יש פה משכנתא וכולם חיים על חובות.

 

הבעיה בישראל היא לא המחירים, היא לא הקמצנות, היא לא המשכנתא, הבעיה בישראל הם האנשים.

 

האנשים הם אלו שלא רוצים לעבוד.

 

אני הולך בצהריי היום לעזריאלי (אני פנסיונר, זכותי לא לעבוד). ורואה קניון מפוצץ בצעירים, גילאי 20-40. פשוט לא עובדים. רק מטיילים (החנויות אגב - ריקות, בתי הקפה לעומת זאת, מפוצצים). אנשים לא קונים, אבל הם מבלים. הם לא עובדים.

 

דוגמא נוספת (אתם לא רואים את זה, כולכם צדיקים בעלי עבודה)

שמעון אח של משה (יענו אני, הפנסיונר) מעלה מודעת דרושים באולגובס (בתשלום כמובן) מאז אוגוסט 2010.

כל חודש אני משלם 350 שקל כדי שתהיה לי מודעה חדשה.

במודעה רשום הדרישות במדוייק, המיקום, התנאים, ימי העבודה (אני גמיש, החל מחצי משרה ועד משרה מלאה) והשכר (שמתחיל ב- 40 שקל לשעה לא כולל נסיעות).

מה העבודה? לשבת מול המחשב 8 שעות ביום.

 

קשה?

אני מקבל 1000 קורות חיים (באמת. 1000) כל חודש.

נניח ובחרתי להתקשר ל300 שהתאימו

250 לא עונים. ולא פעם אחת. אלא כל יום במשך שבוע. ל-א עונים. אתם רוצים לעבוד? תענו לפאקינג טלפון!

50 עונים. 30 מתוכם אומרים "מה, זה לא בתל אביב? זה רחוק!" אני אומר "אבל זה בראשון, יש אוטובוס 1 שלוקח לו 13 דקות לפי האתר של אוטובוסים להגיע לתחנה מחוץ למשרד". לא מעניין אותם. אם זה לא תל אביב, זו מדינה אחרת! 11 קמ מרחק, וקו אוטובוס אחד זה לא טוב (אמרו שאין תחבורה? אז יש!) באתר של אוטובוסים לקו 163 לוקח 13 דקות להגיע למכללה למנהל בראשון לציון. מעניין. רחוק?

מתוך ה20 הנותרים, 10 רוצים לעבוד עד 5 שעות ביום, כי יש להם תחביבים (ממש ככה).

אז מ1000 אני נשאר עם 10 שבאים לראיון, אבל הם משקרים בקורות החיים שלהם. 5 מתוך ה10 אומרים "רגע, אם זה מול מחשב, אפשר לעבוד מהבית??" ממש ככה. בשיא החוצפה. נישארתי עם 5. מתוכם כל חודש אני מגייס 1. שהוא מועזב (יענו מפוטר) מעבודתו תוך חודש לרוב וזאת בגלל שהוא ממש לא מה שהוא רשם בקורות חיים. או עוזב כי "זה לא תל אביב וזה רחוק לי". לכן זה משאיר אותי עם 3 עובדים, שמצאתי בשיניים והם גרים בראשון.

לכן כל חודש אני נלחם עם 1000 קורות חיים - מחדש.

 

חברים, אנשים לא רוצים לעבוד. אני יוצא עם הכלב בצהריים (11-13, טיול ארוך, אני פנסיונר!) ומה אני רואה? מ-ל-א נשים נשואות, גברים נשואים, ובחורים צעירים, מטיילים להם בחוץ, בין אם הכלב או לבד - בשכונת מגורים!!! בלי לעבוד. כל יום אותם האנשים.

 

עשיתי מחקר. פשוט התחלתי לשאול אותם

מה אמרו לי? שימו לב!

 

1 - אני גר פה בשכונה

2 - הייתי צריך 1.6 מיליון שקל לקנות דירה (אזור יקר בראשון, אני פנסיונר!)

3 - ההורים שלי נתנו 200, שלה 200 ואנחנו חסכנו 200. לקחנו משכנתא ל30 שנה.

4 - מה אני דואג, משכנתא זה מתנה בריביות של היום, יוצא לי להחזיר 4000 שקל.

5 - אני מרוויח 7 אלף, אישתי עושה 1500. ההורים עוזרים.

6 - אני חוסך כי אנחנו לא יוצאים רק לחברים. וקונים מה שזול. אנחנו לא טיפשים כמו האמריקאים ומבזבזים בחוץ.

7 - לא צריך לחסוך, אני אתן לילדים את הדירה, זה הכי חשוב. ברגע שקנית דירה יש לך הכל

 

לשאלתי - מה עם אוטו? זה יקר

תשובה מקובלת

קניתי ליסינג לשעבר ממגרש. זה אותו דבר, ואתה משלם 1000 שקל כל חודש למשך 5 שנים

 

שאלתי אותו האם הוא יוצא לבלות או לטייל

הוא אמר שהוא ויצא עם האישה לקניונים להסתובב בחנויות, אבל נדיר שהם קונים משהו, לרוב הם מביאים משהו לשתות מהבית. והפלא ופלא, זה מקובל מאוד. פעם בשנה הם טסים לחול, כאשר על הטיול הם משלמים בלא פחות מ12 תשלומים! ככה כשהם נגמרים, הוא אומר, הם טסים שוב. וכך הגלגל מסתובב.

אז זה הישראלי. קמצן, מנסה להיות חסכן, והכי חשוב - נורא נורא עצלן!

 

אגב, אם מישהו שואל איך 40 שקל לשעה ואני רוצה

דרישות מינימום - תואר מאוניברסיטת תל אביב/עברית + אהבה לשבת מול מחשב שעות עמוקות. פחות מזה אני לא מדבר.

[בנצי]

רוני תפסיק עם השטויות שאתה מדבר על אמריקה, אם אתה לוקח עובד של מקדולנלדס בתור דוגמא אז תשווה אותו לעובד מקדולנלדס בישראל.

 

לך אתה תעבוד במקדולנלדס.

 

אני עובד מול כל שכבות האוכלוסיה ודווקא היום הייתי עם לקוחות בגטו של לוס אנג׳לס, סאות סנטרל. בית 4 חדרים ששווה 110k$ אנשים מקסימים אבל רק הבעל עובד ויש להם 6 ילדים בבית, הוא מרוויח מספיק בתור עובד עירייה, יש לו קאדי לק cts והבת הגדולה נוהגת על קיה ריו. אני יודע מה מצבו הכלכלי כי הרצתי לו בדיקה של הקרדיט ובדקתי את הdebt income ratio שלו במטרה לסדר לו הלוואה נוחה מאוד שהוא יוכל לעמוד בה. אין שום דבר פסול בתשלומים אם זה מקל לך על החיים, הוא צריך מטבח חדש וכרגע הוצאה של 15k$ היא לא משהו שהוא יכול להרשות לעצמו אז בפחות מ$200 דולר בחודש אני מסדר לו את המטבח.

 

לגביי ביטוח רפואי והשכלה, לעובד במקדולנלדס יש תנאים סוציאלים כגון ביטוח רפואי שמכסה גם את הילדים של העובד ואת בת זוגו.

במידה ואתה עובד ולא מרוויח הרבה יש תוכניות ממשלתיות שיספקו לך ביטוח רפואי בעלות נמוכה של 15-50 $ בחודש.

 

אני מחפש עכשיו 2 נכסים להשקעה בעלות כוללת של 250k$ ותתפלא מה אתה מוצא כשאתה מתרחק מהמרכז, לא חייבים לגור 10-15 דקות מהעבודה, 45-30 דקות נסיעה וב130k אתה רוכש בית בשכונה טובה בגודל ממש מכובד, אפילו מצאתי בית ב112k במרחק שעה וחצי נסיעה ממני לרכישה, מדובר על חצי מיליון פיט מרובע שזה שווה ערך ל55k מטר מרובע של אדמה ובית בגודל 4400 פיט מרובע שזה שווה ערך ל500 מ״ר בנוי, יש לבית חניון ל3 רכבים והוא ממש ממש יפה, צריך קצת השקעה בשיפוץ ואני מאמין שב20k אני הופך אותו לארמון.

אבל זה רחוק מאוד.

 

אם לא מתרחקים כ״כ הרבה אפשר למצוא בית מכובד מאוד באיזור ה150k ואפילו מצאתי בתים שנבנו אחרי 1990 עם בריכה במרחק של שעה נסיעה מהעיר, יש רכבת מצויינת אז זה כמו לעבוד בת״א ולגור באבן יהודה.

 

בארה״ב אני קונה דברים שקורעים אותי מצחוק כשאני חושב כמה הם עולים בישראל, עצרתי ב99 סנט אתמול וקניתי כמה שטויות כמו דאודורנט ספידסטיק ג׳ל, פחית ריח קליפורניה, משחת שיניים קולגייט עם הפסים האלה להלבנת השיניים, שוקולד טובלרון בינוני, קרם ידיים של פיור אל עם סניטייזר, וכיסוי סיליקון לשלט של הwii, כל מוצר מהרשימה עלה לי 99 סנט. כמה זה יעלה לי בישראל?

 

לגביי רכבים אני לא רוצה להרחיב כי זה וויכוח עקר.

 

עריכה, הנה בית שנמכר בסביבה טובה מאוד במחיר ממש מגוחך

http://www.zillow.com/homedetails/4427-Mary-Ellen-Ave-Sherman-Oaks-CA-91423/20023239_zpid/

 

תראה את התמונות ותגיד לי כמה יעלה בית שכזה בישראל, וזה עוד בשכונה מצויינת.

[sronis]

רוני תפסיק עם השטויות שאתה מדבר על אמריקה, אם אתה לוקח עובד של מקדולנלדס בתור דוגמא אז תשווה אותו לעובד מקדולנלדס בישראל.

 

לך אתה תעבוד במקדולנלדס.

 

מה אתה מתנפל עלי? נקמיצ'י הוא זה שכתב שמעבודה במקדונלדס אפשר לקנות בית של 500 מ"ר ולחיות כמו מלך. אני רק הסברתי לו שזה לא נכון, לאחר חיפוש קצר ברשת אחר מחירים ממוצעים בארה"ב. לא יודע איך זה באזור שלך, ולא יכול לשקלל בפנים משבר כזה או אחר שגורם לאנשים למכור בית של 700K ב150K.

[Night Driver]

בנצי, גם כאן אם תתרחק שעה וחצי מהמרכז תקנה בתים דומים במחיר דומה ואף יותר זול (לא מדבר על שדרות ששם אתה יכול לקנות דירה, לפרק אותה ולמכור את הבלוקים ביותר ממה ששילמת עליה).

 

כשאתה מדבר על ביטוח בריאות בסיסי תבדוק מה הוא מכסה. ביטוח זה לא כותרת אלא תוכן.

 

גם בארץ אתה יכול למצוא לא מעט אנשים שחיים ממשכורת אחת של עובד עירייה וחיים ברמה סבירה מאוד. הכל עניין של התנהלות וסדר עדיפויות.

[Oshri]

אתם כל פעם מפספסים את העיקר.

בהנחה ששני בני זוג עובדים, עם קצת חישוב כלכלי, והגיון, אין בעיה לחיות.

השאלה היא איך חיים ובאיזו רמה. אתם כנראה לא מסתובבים מספיק בחו"ל

ורואים איך אנשים חיים שם.

רמת החיים של האנשים בארץ, בייחוד של מעמד הביניים, היא נחותה בהרבה

מהרמה של האנשים שחיים במדינות מערביות.

זה לא חכמה להגיד שאני עם התנהלות כלכלית נכונה, הצלחתי לחסוך ולקנות בית

והיום יש לי גם חסכונות. זו לא בעיה, כמעט כל זוג עובד יכול לעשות את זה.

ובואו אני אגלה לכם משהו, מחירי הדיור הנוכחיים ממש לא יישארו ככה,

אז בעוד שנה שנתיים גם תוכלו לרכוש דירה במחיר נורמלי.

אבל תסתכלו על מה שכתב בנצי, מה הוא קנה וכמה זה עלה לו, ותראו איזה מבחר

יש בכל מקום, ובכל תחום, ותבינו שאנחנו חיים ברמת קקמאייקה.

שחברים שלי באים מחו"ל ורואים את יוקר המחיה כאן, הם בהלם. וזה לא אנשים עניים,

ממש לא, אלא בדיוק להיפך. והם שואלים בדיוק מה שאני שואל, איך ייתכן שאנשים כאן

מרוויחים חצי מבחו"ל, והכל עולה כאן פי שתיים? ועל זה אין לי תשובה, או יותר נכון יש

לי, זה בגללנו, כי אנחנו עם של דפוקים...