Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

המצב הכלכלי שלנו מצוין


sronis
שימו לב! השרשור הזה בן 1486 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

לביא - יש הרבה סיבות למה הערבים שונאים אותנו, אבל זה לא קשור לסכסוך קרקעות בלבד - אחרת זה כבר היה נפתר. הם שונאים אותנו מאותה הסיבה שכרגע הם עסוקים בלמרר את חייהם של הנוצרים במצרים או בלבנון לדוגמא אבל זה דיון אחר.

ברור לי שיש סיבות נוספות, לי היה חשוב להדגיש את הנקודה שזה לא נובע ממניעים אנטישמיים בהקשר של שנאת היהודי בגלל שהוא יהודי, מקווה שהספיקה דוגמה אחת בשביל זה :-D

סתם כדי "להעשיר את הדיון", כבר משחר האיסלאם הדברים התנהלו כך אצליהם במידה מסויימת, עוד כשהייתה דת בחיתוליה מוסלמים היו עוברים בכפרים וממרים אנשים על דתם בעל כרחם \ בוזזים את עושרם ומוציאים אותם להורג.

גם לנצרות לצורך העניין לא חסרו תקופות כאלו, משום מה הם רואים את כמות חברי המועדון כערך בעל חשיבות עליונה :wink::lol: אבל באמת לא ניכנס לזה כי זה דיון אחר לגמרי.

 

זאכרטורט באמת לא טעים כמו המוניטין שיצא לו, יאללה, נתפשר על קרם שניט (וחסר לך שתגיד שזה לא טעים!).

 

קרם שניט לא יצא לי לטעום עדיין.

יש לך איזו "קרם-שנייטיה" מומלצת? schnit-house? איך אמורים לקרוא לזה? :lol:

אז את היתרון הכלכלי בלעבור לחו"ל כבר הזכירו, את הנסיון והגיוון בחיים גם הזכירו אז אני אציין את השקט והשלווה שאתה חווה שם, את הנחמדות של האנשים מסביבך, את זה שלא צופרים, לא צועקים, לא מקללים, לא נדחפים בתור, לא נדחפים בפקק, הילדים במקומות ציבוריים שקטים ומנומסים ולא פורקים עול כמו ההורים החארות שלהם, כל זה ועוד אין ספור דוגמאות, לא יסולא לא בפז ולא בזהב.

 

מבחינתי האישית, שווה הכל!

אצלי זה לא שווה הכל, אבל אני מסכים איתך שזה משרה נחת רוח גדולה בחיי היום יום -

כשכולם מסביבך לא עצבניים, אלא רגועים ואדיבים.

בהחלט זה אחד הדברים הנעימים במציאות שם (אני מדבר על ארה"ב וקנדה לפחות מנסיון, במקומות אחרים בעולם עדיין לא יצא לי להיות אז אני מנוע מלהביע דיעה).

אמנם, קח בחשבון שהם לא חיים במציאות שאנחנו צריכים להתמודד איתה.

אל תהיה בטוח שאם תושבי ארה"ב הממוצעים, the average joe's, יגיעו למצב בו הם חיים תחת איום טילים יום-יומי מתמשך,

לא יתחילו שם מסעות בזיזה ברחובות והתפרעויות של קבוצות אוכלוסייה עצומות.

(שוב, תנסה לצייר תמונה בראש, בה הממשל בוושינגטון נותן לזה להגיע לכדי כך.

שרוסיה, או מדינה אחרת לצורך העניין,

מפציצה את הערים המרכזיות בארה"ב על בסיס יום יומי, ולתושב הממוצא נראה כי,

הממשל אימפוטנט לגמרי לנוכח האיום, ואין ביכולתו לעשות דבר).

אז, נוכל להשוות אותם אלינו בפן הזה לדעתי.

 

ונעים מאוד כולם, קוראים לי בן לביא, b for ben\lavie מכאן שם המשתמש... :)

נעים להכיר! (סתם כי מציק לי במידה מסויימת כשקוראים לי בשם אחר, גם אם זה שם המשפחה)

HARD WORK BEATS TALENT WHEN TALENT

DOESN'T WORK HARD

1353594600_28_1_USD_7_dark.png

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • תגובות 1.3 אלף
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

מצטער אבל אתה פשוט שטוף שנאה שכניראה התקשורת פמפמה לך.

אתה בוחר להרגיש את עצמך "שורד" כי אתה מתעקש להסתכל על רמת החיים במערב אירופה או ארה"ב. למה שלא תנסה פעם להסתכל על שאר 150 מדינות העולם ולראות באיזה רמה הם חיים?

לא אומר שכול דבר אני צריך להסתכל על אוגנדה ולהודות שיש לי חופש וכיכר לחם בבוקר וכול דבר מעבר זה מותרות(למרות שלא היה מזיק מדי פעם) אבל גם לא צריך להסתכל על גרמניה ולחשוב שבגלל ששם חיים יותר טוב, אז אתה צריך לשבת ולבכות על מר גורלך.

וחוץ מזה, אחת מהפילוספיות חיים שלי מתבססת על האימרה "אין דבר כזה לא יכול, יש לא רוצה".

רע לך פה? תעבור למדינה שהיא בעינך העלית של רמת החיים. באמת. ברוך ה' אתה חי במדינה שאתה לא צריך לעבוד 10 שנים בשביל לממן כרטיס טיסה, או שיש שערי ברזל המונעים ממך לצאת. זה באמת לא כזה סיפור.

כול תירוץ שתגיד, זה פשוט אומר שאתה לא רוצה מספיק, וכניראה שלא כזה רע פה כמו שאתה מנסה לצייר.

מזל שלא על שאיפות כאלה נשענת המדינה ו/או שאר אזרחים.

אתה מבקש ממני לעצום עיניים ולא לשאול מה מחירו האמיתי של הרכב, האוכל, הדלק, החשמל ועוד ועוד (אין צורך להמשיך הבנת את הכיוון). אז ידידי הבקשה שלך שאני יסתפק במועט מעלה בי גיכוך עד כדי רחמנות. אני מקווה שזה לא המוטו שלך לחיים.

בכל מקרה. שיהיה לך בכייך עם תפיסת עולמך. אני שמח בשבילך שאתה מרגיש מצויין עם המצב הנוכחי במדינתנו.

שיבושם לך. אם לא הבנת זה לא וויכוח . זה לא משהו שצריך לחפש טוב טוב כדי למצוא אם קיימת הבעיה.

זה פשוט מאוד- קיימת הבעייה! היא מציאותית איתנה ושוחקת. נ-ק-ו-ד-ה. שטיפות מוח? ניראה לי שאתה עברת. כי אתה זה שנימצא עם רטייה על העיניים ולא רואה דבר. או מתעלם מכל מה שקורה לך מול העיניים .

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

נכון חלקית, רק לגבי אלה שחיים שם ברמת חיים נמוכה יחסית. רוב המהגרים מסתגלים מהר לצורת החיים האמריקאית של לבזבז הרבה ולחיות באשראי, ולאחר כמה שנים מתברר שאין ממש חסכונות.

 

לא כל הנוצץ זהב. לא מעט ישראלים שעברו לחו"ל רק לכמה שנים, נשארים שם תקועים כשכירים, בקושי עם חסכונות, ואין להם עם מה לחזור לארץ (למרות שהיו רוצים). מצד שני, מי שיזם ופותח עסק, הסיכוי שלו להצליח כלכלית טוב יותר מאשר בארץ, אבל אלה לא הרוב.

גם אם רמת החיים גבוהה יותר בחלק מהארצות, הפער עם ישראל הולך ומצטמצם, ולא קל לחיות בארץ זרה עם מנטליות אחרת, עם מבטא זר, עם חוסר בספורט המקומי, בפרחים המקומים וכל מה שמרכיב יחד את המנטליות המקומית.

בשורה התחתונה מסכים איתך רק במיעוט המקרים, שבו הולכים לחו"ל לעשות מכה, אחרת זה שווה רק מבחינת החויה.

 

אז זהו, שזה לא נכון. לאחר כמה שנים, מתברר שהחברים בארץ התקדמו, והחוזרים מתחילים כמעט מאפס.

 

יהודה

 

אלה האנשים שלא ממש מתקדמים לשום מקום גם בארץ, אני רואה את זה על הזמן אנשים שבאים עם גישה של ישראלים ונשארים עם גישה של ישראלים, אני כן חי את החיים האמריקאים במלוא מובן המילה וכן אני בונה ואני מלא אמביציה, הרבה ישראלים לא זזים לשום מקום בארץ בגלל חוסר אמביציה וכשהם מגיעים לפה הם מצפים למצוא שיחים של מטבעות ועצים של בנג'מינס. אז זהו שלא, בכל מקום צריך אמביציה וצריך להזיז את התחת, החיים שלי היו מלאי סיכונים וכן נפלתי פעמים רבות, נפלתי, התרסקתי, אבל לא נשברתי ולא איבדתי את האמביציה שלי, אני זוכר שבאחת התקופות הרעות מאוד שלי אמא שלי אמרה לי - תחזור לארץ, יאללה מספיק, אמרתי לה : אמא, אני מעדיף להיות בכלא בקליפורניה עם ההרים היפים מסביב מחלון קטן מאשר לחזור לישראל, לה נפל האסימון בביקור שלה פה במאי שעבר, היא ראתה את מה שאני רואה ומאז בכל שיחת טלפון היא אומרת לי כמה היא שמחה שאני פה, היא עובדת בדואר ויש לה אינטרקציה עם כל האוכלוסיה של בת-ים, מה היא אומרת לי? חרא פה בן, חרא! נהיה כ"כ מגעיל, אם אחותך לא הייתה באמצע הלימודים הייתי מוכרת את הבית ובאה אלייך.

 

בחיים יש עליות וירידות, היו לי פה עליות מטאוריות והתרסקויות פיננסיות ואיפה אני ? תמיד עם חיוך, תמיד אופטימי, תמיד יודע שהכל תלוי בי ושאני אשיג את מבוקשי בדרך הישר תוך כדי עבודה קשה, השקעתי טוב השקעתי רע, תמיד סיכנתי את מה שיש לי ולא מעבר לזה בידיעה שאני באמצע שנות ה20 שלי וזה הזמן לנסות, לא רוצה להגיע לגיל 60 להסתכל אחורה ולשאול את עצמי "מה אם?"

 

לפני שבועיים קיבלתי את הזכויות לשם "THE CONNECTION" ואני עובד על הרמת העסק, אני אפילו לא סגור על מה אני הולך לעשות ואיך בדיוק אבל אני יודע שזאת אבן פינה חשובה, האפשרות לעשות שינוי, האפשרות לנסות, האפשרות לחיות בכבוד, להנות מהחיים ומהמותרויות, דברים שנראים בישראל כמותרות נראים לי כחלק מהשגרה, מבחינת הכנסה, ב2011 הרווחתי פחות משליש ממה שהרווחתי ב2009 ועדיין אני מנהל חיים לא רעים בכלל.

 

לנושא המשפחה, אני בשלב שבו אני בונה את החיים שלי, ואני מוקף באנשים מקסימים, אני בונה את התא המשפחתי שלי ואני שומר על קשר טוב עם המשפחה שבארץ, 2012 !!! יש לי מספר בזק תל אביבי שמתחבר לי ישירות לסלולר בעלות שיחה רגילה לכל מי שרוצה לשמוע את קולי, אני מחייג מהטלפון ישירות לטלפונים בישראל ויש פייסבוק וWHATSAPP.

 

אני מאחל טוב לכל אחד באשר הוא, אני לא רואה גזענות בשום צורה שהיא, אני כן נתקל בבורות מסויימת מדי פעם אך האנשים פתוחים מספיק כדי ללמוד, הלקוחות שלי שייכים לכל המגזרים, יהודים, נוצרים, הינדו, מוסלמים וכולנו אנשים, כולנו מתנהגים בכבוד.

יש לי לקוחות מלבנון, מסוריה ומאיראן, לקוחות שאוהבים אותי ואני אוהב אותם, שהקשר ביני לבינם הוא חברי.

 

טיילתי בהרבה מדינות, במקומות בהם אין קהילות ישראליות, אמריקאים לבנים, רד נקס, הם אוהבים את ישראל.

הכל תלוי בגישה איתה אתה בה ומתנהל, הרבה ישראלים פה הם חארות! חרא של אנשים עם גישה מסריחה שמתנהגים לכל מי שאינו יהודי בזלזול, הם הצרה החולה פה, אותם חוליגנים מסריחים, ערסים מעופשים שהיו חארות בארץ וחבל שלא נשארו בארץ הם אלו שיוצרים שינאה כלפי ישראלים ואתם יודעים מה, גם אם יש לי לקוח עם טעם מר בפה מישראלים, אני חוצה את הגשר ויוצר את הרושם הרצוי.

haters will hate

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מזל שלא על שאיפות כאלה נשענת המדינה ו/או שאר אזרחים.

אתה מבקש ממני לעצום עיניים ולא לשאול מה מחירו האמיתי של הרכב, האוכל, הדלק, החשמל ועוד ועוד (אין צורך להמשיך הבנת את הכיוון). אז ידידי הבקשה שלך שאני יסתפק במועט מעלה בי גיכוך עד כדי רחמנות. אני מקווה שזה לא המוטו שלך לחיים.

בכל מקרה. שיהיה לך בכייך עם תפיסת עולמך. אני שמח בשבילך שאתה מרגיש מצויין עם המצב הנוכחי במדינתנו.

שיבושם לך. אם לא הבנת זה לא וויכוח . זה לא משהו שצריך לחפש טוב טוב כדי למצוא אם קיימת הבעיה.

זה פשוט מאוד- קיימת הבעייה! היא מציאותית איתנה ושוחקת. נ-ק-ו-ד-ה. שטיפות מוח? ניראה לי שאתה עברת. כי אתה זה שנימצא עם רטייה על העיניים ולא רואה דבר. או מתעלם מכל מה שקורה לך מול העיניים .

 

חבר יקר. הרכב, האוכל, הדלק, החשמל תמיד היו יקרים פה יותר,זה לא שכול החיים חיינו באותה ליגה של ארה"ב ומערב אירופה, אם במהלך החיים שלך לא שמת לב לזה, ולא עברת מדינה, זה מראה בדיוק על תפיסת עולמך שכביכול אתה מנסה להראות עד כמה שהיא נעלית יותר מתפיסת העולם שלי.

 

 

אני לא מכיר אותך, אבל אני אישית יודע מה לחיות במדינה שהיא לא עם רמת חיים מערבית, ויודע מה זה איכות חיים הרבה יותר מחורבנת ממה שבישראל. ותאמין לי שאני לא שם רטיה על העיניים, אני מודע לזה שיש פה מה לשפר, אבל אני כן יודע להעריך מה שיש לי ולך, ועד שאתה לא חווה מה זה חרא אמיתי, אתה לא באמת יודע להעריך את זה.

 

ואתה חושב שהאמריקאי הממוצע לא מתבכיין? אתה חושב שסבבה לו? רק לפני כמה שנים הוא היה משלם פי כמה פחות ממה שהוא משלם היום על הדלק, אבל הוא כמובן לא יודע להעריך את מה שיש לו לעומת הישראלי, וכמו שכמובן אתה לא יודע להעריך את מה שיש לך לעומת מדינות אחרות(ולא, אני לא מדבר על סודאן, אלא על מדינות במרכז אירופה אפילו).

 

ושוב אני אומר, לא יודע מה הסטטוס שלך כרגע ומה המחויבויות שלך, אבל תמיד היה פה גרוע יותר לעומת מדינות המערב. ובכול זמן של החיים שלך, תמיד יכולת ועדיין אתה יכול לעזוב לשם. אין לך אף אחד שמכריח אותך להשאר פה, אתה לא צריך להדחס לספינת דיג ביחד עם 200 אסיאתיים, ואתה לא צריך לעבוד 10 שנים בשביל לממן כרטיס טיסה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אלה האנשים שלא ממש מתקדמים לשום מקום גם בארץ, אני רואה את זה על הזמן אנשים שבאים עם גישה של ישראלים ונשארים עם גישה של ישראלים, אני כן חי את החיים האמריקאים במלוא מובן המילה וכן אני בונה ואני מלא אמביציה, הרבה ישראלים לא זזים לשום מקום בארץ בגלל חוסר אמביציה וכשהם מגיעים לפה הם מצפים למצוא שיחים של מטבעות ועצים של בנג'מינס. אז זהו שלא, בכל מקום צריך אמביציה וצריך להזיז את התחת, החיים שלי היו מלאי סיכונים וכן נפלתי פעמים רבות, נפלתי, התרסקתי, אבל לא נשברתי ולא איבדתי את האמביציה שלי, אני זוכר שבאחת התקופות הרעות מאוד שלי אמא שלי אמרה לי - תחזור לארץ, יאללה מספיק, אמרתי לה : אמא, אני מעדיף להיות בכלא בקליפורניה עם ההרים היפים מסביב מחלון קטן מאשר לחזור לישראל, לה נפל האסימון בביקור שלה פה במאי שעבר, היא ראתה את מה שאני רואה ומאז בכל שיחת טלפון היא אומרת לי כמה היא שמחה שאני פה, היא עובדת בדואר ויש לה אינטרקציה עם כל האוכלוסיה של בת-ים, מה היא אומרת לי? חרא פה בן, חרא! נהיה כ"כ מגעיל, אם אחותך לא הייתה באמצע הלימודים הייתי מוכרת את הבית ובאה אלייך.

 

בחיים יש עליות וירידות, היו לי פה עליות מטאוריות והתרסקויות פיננסיות ואיפה אני ? תמיד עם חיוך, תמיד אופטימי, תמיד יודע שהכל תלוי בי ושאני אשיג את מבוקשי בדרך הישר תוך כדי עבודה קשה, השקעתי טוב השקעתי רע, תמיד סיכנתי את מה שיש לי ולא מעבר לזה בידיעה שאני באמצע שנות ה20 שלי וזה הזמן לנסות, לא רוצה להגיע לגיל 60 להסתכל אחורה ולשאול את עצמי "מה אם?"

 

לפני שבועיים קיבלתי את הזכויות לשם "THE CONNECTION" ואני עובד על הרמת העסק, אני אפילו לא סגור על מה אני הולך לעשות ואיך בדיוק אבל אני יודע שזאת אבן פינה חשובה, האפשרות לעשות שינוי, האפשרות לנסות, האפשרות לחיות בכבוד, להנות מהחיים ומהמותרויות, דברים שנראים בישראל כמותרות נראים לי כחלק מהשגרה, מבחינת הכנסה, ב2011 הרווחתי פחות משליש ממה שהרווחתי ב2009 ועדיין אני מנהל חיים לא רעים בכלל.

 

לנושא המשפחה, אני בשלב שבו אני בונה את החיים שלי, ואני מוקף באנשים מקסימים, אני בונה את התא המשפחתי שלי ואני שומר על קשר טוב עם המשפחה שבארץ, 2012 !!! יש לי מספר בזק תל אביבי שמתחבר לי ישירות לסלולר בעלות שיחה רגילה לכל מי שרוצה לשמוע את קולי, אני מחייג מהטלפון ישירות לטלפונים בישראל ויש פייסבוק וWHATSAPP.

 

אני מאחל טוב לכל אחד באשר הוא, אני לא רואה גזענות בשום צורה שהיא, אני כן נתקל בבורות מסויימת מדי פעם אך האנשים פתוחים מספיק כדי ללמוד, הלקוחות שלי שייכים לכל המגזרים, יהודים, נוצרים, הינדו, מוסלמים וכולנו אנשים, כולנו מתנהגים בכבוד.

יש לי לקוחות מלבנון, מסוריה ומאיראן, לקוחות שאוהבים אותי ואני אוהב אותם, שהקשר ביני לבינם הוא חברי.

 

טיילתי בהרבה מדינות, במקומות בהם אין קהילות ישראליות, אמריקאים לבנים, רד נקס, הם אוהבים את ישראל.

הכל תלוי בגישה איתה אתה בה ומתנהל, הרבה ישראלים פה הם חארות! חרא של אנשים עם גישה מסריחה שמתנהגים לכל מי שאינו יהודי בזלזול, הם הצרה החולה פה, אותם חוליגנים מסריחים, ערסים מעופשים שהיו חארות בארץ וחבל שלא נשארו בארץ הם אלו שיוצרים שינאה כלפי ישראלים ואתם יודעים מה, גם אם יש לי לקוח עם טעם מר בפה מישראלים, אני חוצה את הגשר ויוצר את הרושם הרצוי.

כל הכבוד לך, מגיע לך ח"ח על המוטיבציה והנכונות לעמוד מול החיים ולהילחם בשיניים.

וגם אני גיליתי שרד נקס אוהבים מאוד את ישראל, כשמשום מה הייתי בטוח שיהיה ההפך :-D

מסכים גם עם כך שניתן לשנות את דעתו של כל אדם, בהנחה ואתה מקבל ממנו את הבמה לעשות זאת (קצת קשה לשכנע אדם שהוא שונא אותך סתם אם הוא רץ אחריך עם קלשון, ולא נותן לך במת דיבור ראויה :wink::lol:)

ובנימה קצת יותר רצינית -

פעם חבר שחור שהיה לנו שם (לא אומר שחור מתוך גזענות אלא בקטע טוב דווקא, מבחינת מנטליות התחברתי אליהם יותר בקלות מלהרבה לבנים) בא לתת לנו שקית הפתעות ירוקה :wink:

הוא יצא מהרכב עם חבר, שבהה בי בצורה מעוררת תמיהה...

אחרי שתי דקות הוא סיפר לי (החבר שכבר יש לי, לא זה שיצא מהרכב) שחבר שלו הוא מוסלמי שהשתחרר מהכלא לפני מספר שבועות, ועכשיו כשהם במקרה היו ביחד והוא סיפר לו שהוא נוסע לבקר חבר ישראלי הוא רצה להצטרף...

אותו חבר של החבר שלי, פתאום התחיל לשאול אותי למה אנחנו שונאים את כל הערבים, למה אנחנו פוגעים בהם ללא סיבה, וכל אותן שאלות סטנדרטיות...

התחלתי לדבר איתו ואחרי כמה דקות גם הוא נהיה חבר שלי :-D

אם להבדיל, הייתי מתלהם ומתחיל להטיח בו אשמות, זה יכל להיגמר אחרת... (כושי שהשתחרר מהכלא אמרתי? :lol::wink:)

כמו שאמרת, מבחינת הסברה הכל תלוי בנו ותמיד אפשר לשנות את דיעת האחר - שוב, במידה ויש לך כאדם את הכלים הבין-אישיים כדי להצליח להסביר את הנקודות הנצרכות לאותו עניין, ושאתה מקבל את ההזדמנות ואת הבמה.

ושוב, כל הכבוד לך...

HARD WORK BEATS TALENT WHEN TALENT

DOESN'T WORK HARD

1353594600_28_1_USD_7_dark.png

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

הוא עבד הייטק ומרוויח מצוין, אבל גם לו ברור שיהיה צריך קצת להצטמצם בעשור הקרוב, לפחות עד שהמשכנתא תסתיים. וזה כשהוא עובר לאמא של הפריפריה.

 

 

ללא קשר (או אולי זה בעצם כן קשור) לדעתי המורכבת והלא חד משמעית בנוגע לכל הנושא הנידון, ובהבנה שברור לכולנו שהנושא מורכב ואינו חד משמעי, אציין רק שאני לפחות, לא יכול להתעלם מנתונים זוועתיים המתפרסמים בדוחות הביטוח הלאומי ובדוחות האלטרנטיביות, כאשר אני עד לחלק גדול מה"סטטיסטיקות" בשגרת עבודתי לאורך כל השנה. בכל אופן, אם לדעתך כרכור היא "האמא של הפריפריה" אז כנראה שאני גר בחו"ל.

שמרנות היא עצלנות מחשבתית

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

(כושי שהשתחרר מהכלא אמרתי? :lol::wink:)

....

 

 

אז בעצם אמרתה לו:

 

yo,yo,yo, matha fucker, shut the fuck up before i kill you.

me come from israel,me very strong, me kill you now...word!!!

מחפש חלפים יעודיים לאימפרצה סטיישן ניו אייג'.

אשמח לדעת אם מישהוא מכיר אחת בפירוקיה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אז בעצם אמרתה לו:

 

yo,yo,yo, matha fucker, shut the fuck up before i kill you.

me come from israel,me very strong, me kill you now...word!!!

 

בגירה, הכושי יצא מן הכלא, מה שהוא אמר לו בעצם:

yo, yo, yo, mother lover, shut the fuck up before I kiss you.

me come from Israel, me very strong, me love you now...peace!

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בגירה, הכושי יצא מן הכלא, מה שהוא אמר לו בעצם:

yo, yo, yo, mother lover, shut the fuck up before I kiss you.

me come from Israel, me very strong, me love you now...peace!

 

התכוונת: Me love you long time, good lookin' boyyyyy

Twincharger Stratified Injection

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אלה האנשים שלא ממש מתקדמים לשום מקום גם בארץ, אני רואה את זה על הזמן אנשים שבאים עם גישה של ישראלים ונשארים עם גישה של ישראלים, אני כן חי את החיים האמריקאים במלוא מובן המילה וכן אני בונה ואני מלא אמביציה, הרבה ישראלים לא זזים לשום מקום בארץ בגלל חוסר אמביציה וכשהם מגיעים לפה הם מצפים למצוא שיחים של מטבעות ועצים של בנג'מינס. אז זהו שלא, בכל מקום צריך אמביציה וצריך להזיז את התחת, החיים שלי היו מלאי סיכונים וכן נפלתי פעמים רבות, נפלתי, התרסקתי, אבל לא נשברתי ולא איבדתי את האמביציה שלי, אני זוכר שבאחת התקופות הרעות מאוד שלי אמא שלי אמרה לי - תחזור לארץ, יאללה מספיק, אמרתי לה : אמא, אני מעדיף להיות בכלא בקליפורניה עם ההרים היפים מסביב מחלון קטן מאשר לחזור לישראל, לה נפל האסימון בביקור שלה פה במאי שעבר, היא ראתה את מה שאני רואה ומאז בכל שיחת טלפון היא אומרת לי כמה היא שמחה שאני פה, היא עובדת בדואר ויש לה אינטרקציה עם כל האוכלוסיה של בת-ים, מה היא אומרת לי? חרא פה בן, חרא! נהיה כ"כ מגעיל, אם אחותך לא הייתה באמצע הלימודים הייתי מוכרת את הבית ובאה אלייך.

 

בחיים יש עליות וירידות, היו לי פה עליות מטאוריות והתרסקויות פיננסיות ואיפה אני ? תמיד עם חיוך, תמיד אופטימי, תמיד יודע שהכל תלוי בי ושאני אשיג את מבוקשי בדרך הישר תוך כדי עבודה קשה, השקעתי טוב השקעתי רע, תמיד סיכנתי את מה שיש לי ולא מעבר לזה בידיעה שאני באמצע שנות ה20 שלי וזה הזמן לנסות, לא רוצה להגיע לגיל 60 להסתכל אחורה ולשאול את עצמי "מה אם?"

 

לפני שבועיים קיבלתי את הזכויות לשם "THE CONNECTION" ואני עובד על הרמת העסק, אני אפילו לא סגור על מה אני הולך לעשות ואיך בדיוק אבל אני יודע שזאת אבן פינה חשובה, האפשרות לעשות שינוי, האפשרות לנסות, האפשרות לחיות בכבוד, להנות מהחיים ומהמותרויות, דברים שנראים בישראל כמותרות נראים לי כחלק מהשגרה, מבחינת הכנסה, ב2011 הרווחתי פחות משליש ממה שהרווחתי ב2009 ועדיין אני מנהל חיים לא רעים בכלל.

 

לנושא המשפחה, אני בשלב שבו אני בונה את החיים שלי, ואני מוקף באנשים מקסימים, אני בונה את התא המשפחתי שלי ואני שומר על קשר טוב עם המשפחה שבארץ, 2012 !!! יש לי מספר בזק תל אביבי שמתחבר לי ישירות לסלולר בעלות שיחה רגילה לכל מי שרוצה לשמוע את קולי, אני מחייג מהטלפון ישירות לטלפונים בישראל ויש פייסבוק וWHATSAPP.

 

אני מאחל טוב לכל אחד באשר הוא, אני לא רואה גזענות בשום צורה שהיא, אני כן נתקל בבורות מסויימת מדי פעם אך האנשים פתוחים מספיק כדי ללמוד, הלקוחות שלי שייכים לכל המגזרים, יהודים, נוצרים, הינדו, מוסלמים וכולנו אנשים, כולנו מתנהגים בכבוד.

יש לי לקוחות מלבנון, מסוריה ומאיראן, לקוחות שאוהבים אותי ואני אוהב אותם, שהקשר ביני לבינם הוא חברי.

 

טיילתי בהרבה מדינות, במקומות בהם אין קהילות ישראליות, אמריקאים לבנים, רד נקס, הם אוהבים את ישראל.

הכל תלוי בגישה איתה אתה בה ומתנהל, הרבה ישראלים פה הם חארות! חרא של אנשים עם גישה מסריחה שמתנהגים לכל מי שאינו יהודי בזלזול, הם הצרה החולה פה, אותם חוליגנים מסריחים, ערסים מעופשים שהיו חארות בארץ וחבל שלא נשארו בארץ הם אלו שיוצרים שינאה כלפי ישראלים ואתם יודעים מה, גם אם יש לי לקוח עם טעם מר בפה מישראלים, אני חוצה את הגשר ויוצר את הרושם הרצוי.

 

בוא תן לי לספר לך את הכיוון השני לא מהכיוון של השיפוצניק שבא משכונת עוני בישראל, כיוון שאתה מתעקש להלל ולשבח את החיים בארה"ב.

אני גר בארה"ב בוושינגטון דיסי, עובד בחברה בבעלות המשפחה שלי, לא באתי ממשפחה עניה גם בישראל ונולדתי וגדלתי ברמת השרון.

החברה שלנו עושה מערכות אבטחה, אנחנו עובדים בעיקר עם הממשלה וגופים מאוד גדולים. אני כמוך האמנתי לשטויות האלה שאין גזענות בארה"ב, רד נקס אוהבים את ישראל ושאר השטויות שאתה מאכיל פה את התמימים שצמאים לחלום האמריקאי.

 

קורה המון שאנשים מתקשרים אלינו למידע לגבי המוצרים שלנו כיוון שאין הרבה חברות שעושות את מה שאנחנו עושים ואנחנו היצרנים, אני לא יודע מאיפה להתחיל לספר לך על אנשים שברגע ששמעו את המבטא אתה שומע פתאום את השינוי בקול שלהם. לא רק זה אלא לרוב זה מסתיים בהבטחת שקר שהם שולחים עוד דקה מייל או ישלחו מידע נוסף כדי שאני אוכל לתת להם הצעת מחיר... כמובן שהמייל הזה מעולם לא הגיע כי למרות הכל אמריקאים לא אוהבים זרים.

אתה חושב שהם אוהבים אותך כי הם צבועים ברמת שאתה בתור ישראלי לרוב לא יכול לקרוא כי אתה פשוט לא רגיל לרמה כזאת של דו פרצופיות, אני הייתי בכל החלקים של ארה"ב מהדרום לצפון, מהערים הגדולות לחלקים שכוחי אל ובדרך כלל בפנים הם יהיו נחמדים לא משנה מה הם באמת חושבים אבל יש פה גזענות סמויה ושנאת יהודים מתחת לפני השטח מסיבות דתיות או סיבות תרבותיות.

 

המצליחים הם אלה שנשארים עם הגישה הישראלית כי הם אלה שלא נכנסים למסגרת האמריקאית של פוליטיקלי קורקט, הקטנת ראש סדרתית של מה שלא במסגרת התפקיד שלי אז לא אכפת לי או שקרנות סדרתית וצביעות קיצונית שכולם הם חלק בלתי נפרד מהתרבות פה.

 

החיים פה לא סוכר, צריך לעבוד קשה כמו ישראל לפחות והתגמול הוא נטו בדברים החומרניים (זה מה שאימא שלך רואה בחופשה של כמה ימים, לא את זה שאין חברים לפגוש בסופ"ש או אין משפחה שתעזור, תפגש בסופ"ש או תבוא לארוחה בחגים) שאתה צריך לנהל עסק שהוא יותר מקבלן שיפוצים ישראלי חצי חאפר אתה נתקל בקשיים האמיתיים כמו חוסר אפשרות לקבל אשראי במדינה הזאת גם אם המספר השקרי הזה שנקרא קרדיט סקור מאוד גבוה כי מאז המשבר לא רוצים לתת שקל, הפקיד בבנק חסר תועלת וחסר כל יכולת להחליט מעבר למה שכתוב במחשב.

בירוקרטיה אטומה יותר מאפילו בארץ... לא האמנתי שיש מצב כזה אבל שמדברים על כמה האמריקאים מטומטמים ומרובעים זה לא תמיד עובד לטובה, בעסקים זה לרוב לרעה. יש פה עוד אין סוף דברים שאני יכול לתת דוגמאות...

שלא נדבר שחס ושלום תהייה חולה, אם תצטרך לעשות טיפול שיניים ותגלה שרוב הביטוחים פה בכלל לא מכסים את זה.

 

אז כן.... יש לי חברים פה (בחיים לא יהיו אפילו חצי מהחברים בארץ) ויש לי חיי חברה ענפים כולל נסיעות מידי פעם לניו יורק לחברים הישראלים, אני יוצא עם מקומית שאני מאוד נהנה איתה וטוב לי. דבר נוסף טוב בחוף המזרחי (חוץ ממיאמי) אין פה ערסים... הערסים והפרסים השתכנו בעיקר בלוס אנג'לס ובמיאמי משום מה.

אבל בסופו של דבר אני רוצה לחזור לארץ למשפחה, לחברים אני פה כרגע מאילוץ של עבודה.. המחשבה שהילדים שלי יהיו אמריקאים לא פחות ממגעילה אותי ועוד יותר אחרי שאני פוגש ילדים לישראלים שכל כך מנותקים מהוויה הישראלית שלנו שזה באמת מגעיל בקושי עברית הם יודעים.

אני פשוט לא מאמין שהחומרניות הזאת שכולנו מנסים להשיג עושה את החיים יותר שמחים או מאושרים... תסתפק בקצת פחות אבל תהייה בסביבה אוהבת ותומכת שאתה יודע שמי שחבר שלך הוא באמת אחד כזה.

1969 Pontiac Firebird

:twisted:

בעבר:Honda Civic Type R, Renault Clio Sport, Peugeot 106 Rallye

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בוא תן לי לספר לך את הכיוון השני לא מהכיוון של השיפוצניק שבא משכונת עוני בישראל, כיוון שאתה מתעקש להלל ולשבח את החיים בארה"ב.

אני גר בארה"ב בוושינגטון דיסי, עובד בחברה בבעלות המשפחה שלי, לא באתי ממשפחה עניה גם בישראל ונולדתי וגדלתי ברמת השרון.

החברה שלנו עושה מערכות אבטחה, אנחנו עובדים בעיקר עם הממשלה וגופים מאוד גדולים. אני כמוך האמנתי לשטויות האלה שאין גזענות בארה"ב, רד נקס אוהבים את ישראל ושאר השטויות שאתה מאכיל פה את התמימים שצמאים לחלום האמריקאי.

 

קורה המון שאנשים מתקשרים אלינו למידע לגבי המוצרים שלנו כיוון שאין הרבה חברות שעושות את מה שאנחנו עושים ואנחנו היצרנים, אני לא יודע מאיפה להתחיל לספר לך על אנשים שברגע ששמעו את המבטא אתה שומע פתאום את השינוי בקול שלהם. לא רק זה אלא לרוב זה מסתיים בהבטחת שקר שהם שולחים עוד דקה מייל או ישלחו מידע נוסף כדי שאני אוכל לתת להם הצעת מחיר... כמובן שהמייל הזה מעולם לא הגיע כי למרות הכל אמריקאים לא אוהבים זרים.

אתה חושב שהם אוהבים אותך כי הם צבועים ברמת שאתה בתור ישראלי לרוב לא יכול לקרוא כי אתה פשוט לא רגיל לרמה כזאת של דו פרצופיות, אני הייתי בכל החלקים של ארה"ב מהדרום לצפון, מהערים הגדולות לחלקים שכוחי אל ובדרך כלל בפנים הם יהיו נחמדים לא משנה מה הם באמת חושבים אבל יש פה גזענות סמויה ושנאת יהודים מתחת לפני השטח מסיבות דתיות או סיבות תרבותיות.

 

המצליחים הם אלה שנשארים עם הגישה הישראלית כי הם אלה שלא נכנסים למסגרת האמריקאית של פוליטיקלי קורקט, הקטנת ראש סדרתית של מה שלא במסגרת התפקיד שלי אז לא אכפת לי או שקרנות סדרתית וצביעות קיצונית שכולם הם חלק בלתי נפרד מהתרבות פה.

 

החיים פה לא סוכר, צריך לעבוד קשה כמו ישראל לפחות והתגמול הוא נטו בדברים החומרניים (זה מה שאימא שלך רואה בחופשה של כמה ימים, לא את זה שאין חברים לפגוש בסופ"ש או אין משפחה שתעזור, תפגש בסופ"ש או תבוא לארוחה בחגים) שאתה צריך לנהל עסק שהוא יותר מקבלן שיפוצים ישראלי חצי חאפר אתה נתקל בקשיים האמיתיים כמו חוסר אפשרות לקבל אשראי במדינה הזאת גם אם המספר השקרי הזה שנקרא קרדיט סקור מאוד גבוה כי מאז המשבר לא רוצים לתת שקל, הפקיד בבנק חסר תועלת וחסר כל יכולת להחליט מעבר למה שכתוב במחשב.

בירוקרטיה אטומה יותר מאפילו בארץ... לא האמנתי שיש מצב כזה אבל שמדברים על כמה האמריקאים מטומטמים ומרובעים זה לא תמיד עובד לטובה, בעסקים זה לרוב לרעה. יש פה עוד אין סוף דברים שאני יכול לתת דוגמאות...

שלא נדבר שחס ושלום תהייה חולה, אם תצטרך לעשות טיפול שיניים ותגלה שרוב הביטוחים פה בכלל לא מכסים את זה.

 

אז כן.... יש לי חברים פה (בחיים לא יהיו אפילו חצי מהחברים בארץ) ויש לי חיי חברה ענפים כולל נסיעות מידי פעם לניו יורק לחברים הישראלים, אני יוצא עם מקומית שאני מאוד נהנה איתה וטוב לי. דבר נוסף טוב בחוף המזרחי (חוץ ממיאמי) אין פה ערסים... הערסים והפרסים השתכנו בעיקר בלוס אנג'לס ובמיאמי משום מה.

אבל בסופו של דבר אני רוצה לחזור לארץ למשפחה, לחברים אני פה כרגע מאילוץ של עבודה.. המחשבה שהילדים שלי יהיו אמריקאים לא פחות ממגעילה אותי ועוד יותר אחרי שאני פוגש ילדים לישראלים שכל כך מנותקים מהוויה הישראלית שלנו שזה באמת מגעיל בקושי עברית הם יודעים.

אני פשוט לא מאמין שהחומרניות הזאת שכולנו מנסים להשיג עושה את החיים יותר שמחים או מאושרים... תסתפק בקצת פחות אבל תהייה בסביבה אוהבת ותומכת שאתה יודע שמי שחבר שלך הוא באמת אחד כזה.

 

שמע, האמת היא איפשהו באמצע, למרות שנשמע שאתה מאוד מתוסכל. סבבה.

מה שאתה מפספס זה ההבדל בין האישי/תרבותי לאזרחי. ואני אסביר.

- יש לך את היכולת להחליט מה לעשות וגם אם לא תהיה מספר אחד בתחומך, תוכל לחיות בנוחות.

- הכל תלוי בך, נקודת ההתחלה שלך היא די טובה ואין מעליך תקרת זכוכית.

- קשה לקבל קרדיט? סבבה, זה עדיין לא תוקע אותך בחיים כמו חוסר יכולת אמיתי לקנות דירה (משכנתא של 30 שנה בעלות 70% מהשכר הממוצע במשק זה לא משהו רציני).

 

בקיצור, יש את ההרגשה (וזה אכן המצב) שהכל תלוי בך, תהיה חאפר, תהיה גאון, תהיה גנן, תהיה פרופסור - תתאמץ והסיכוי שלך להצליח ירקיע שחקים באופן אקספוננציאלי.

לא תרצה, עדיין יהיה סבבה, תגור בבית צמוד קרקע נחמד בפרברי שרלוט-NC, תהיה מנהל משמרת בחנות/רשת, אשתך תעבוד בסלון יופי ועדיין תוכלו לחיות כמו בני אדם.

נכון, זה לא מובטח ותאמין לי שאני לא מסונוור מהחלום האמריקאי, יש בו הרבה רקבונות ופינות חשוכות. אבל יש לך אפשרות להרים את הראש.

 

לגבי הגזענות שאתה מדבר עליה, היא לא גזענות נגדך (כיהודי) ע"פ רוב - האמריקאי הממוצע לא מכיר ולא רגיל לזרים (אתה בטוח מכיר את הבדיחות על קנדה) - תרצה ותשנה את דעתו, סבבה, לא תרצה, גם כן.

יש מקומות שפתוחים לזרים יותר (ע"פ רוב מדינות כחולות) ויש שלא. זה לא מה שיעצור אף אחד.

 

שוב פעם, זה לא מתאים לכל אחד.

כל אחד צריך להחליט לעצמו, מה הוא רוצה, מה חשוב לו, על מה הוא מוותר ועל מה לא ובהתאם לזה למקם את עצמו בעולם.

ישראל, אירופה, מזרח רחוק, ארה"ב או דרום אמריקה - הכל לגיטימי, כל עוד אתה לא רץ אחרי סיסמאות ("הכי טוב בבית", "החלום האמריקאי", "קרנבל דרום אמריקאי", "אריסטוקרטיה וקלאסיקה אירופאים" וכו').

הצטרפו עוד היום לאגודה לשחרור הטלטל.

"הטלטלים השחורים, יולי 2004".

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בוא נתחיל מזה שאני לא מתוסכל, אני מפוכח... גם אני שנים רבות חלמתי על המעבר לארה"ב.

 

כל התיאוריות האלה שארה"ב אפשר בישראל אי אפשר זה בולשיט אחד גדול, לא רק זה אלא בעולם המודרני והגלובלי של היום מי אמר שאתה בכלל צריך להרוויח את הכסף שלך בישראל? לך תמכור משהו באיביי תרוויח בדולרים, לך תמציא משהו ותמכור בחו"ל, לך תפתח סטראט אפ... יש אלף ואחד אפשרויות והעובדה היא שישראל זה משק קטן ולהצליח בגדול במשק קטן לא משנה אם קוראים לו ישראל או סינגפור או הונג קונג זה קשה ולכן בכל הארצות האלה ההצלחה באה מיצוא.

אז נכון לא כולם יכולים או מסוגלים לעשות את זה אבל הכללות האלה שבישראל אי אפשר להצליח לקנות דירה זה אחת מהשטויות שהטלויזיה שטפה לאנשים את המוח... תהייה יצירתי ותוכל לעשות בכל מקום בעולם כסף.

 

ההרגשה הזאת שהכל אפשרי בארה"ב היא שקר, זה מה שמוכרים לך... הרבה דברים פה לא אפשריים, יש פה הרבה הרבה הרבה יותר עוני מאשר בארץ... אחוז ההאבטלה בארה"ב גבוה יותר מאשר בארץ ולא קל למצוא פה עבודה עד בלתי אפשרי אם אתה לא גר בערים מאוד מרכזיות.

 

גזענות? הגזענות פה היא משהו מאוד אמיתי, זה לא גזענות של נאצים לתוך פרצוף שלך... זה היופי באמריקה הכל מעודן בחיוכים וצביעות.

 

אני לעומת רבים וטובים יכול להגיד שאני לא מדבר בתאוריה או מביקור של שבוע בניו יורק וחושב שהוא מבין מה זה לחיות בארה"ב כי הוא צילם פרארי ברחוב.

1969 Pontiac Firebird

:twisted:

בעבר:Honda Civic Type R, Renault Clio Sport, Peugeot 106 Rallye

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אז בעצם אמרתה לו:

 

yo,yo,yo, matha fucker, shut the fuck up before i kill you.

me come from israel,me very strong, me kill you now...word!!!

 

בגירה, הכושי יצא מן הכלא, מה שהוא אמר לו בעצם:

yo, yo, yo, mother lover, shut the fuck up before I kiss you.

me come from Israel, me very strong, me love you now...peace!

 

התכוונת: Me love you long time, good lookin' boyyyyy

חחחחח :lol::lol::lol:

(מצטער מנהלים, הייתי חייב :) )

the-one תראה איך הסמיילי הזה מתאים למשפט me love you long time -

:silly:

transsexual smiley :wink:

כמובן, מבלי חו"ח לפגוע ברגשותיו של אף אחד -

לכל אחד יש את הזכות והבחירה החופשית להחליט כיצד ברצונו להתנהל בחייו הפרטיים כל עוד הוא אינו פוגע באחר.

גם מהבחינה הזו

HARD WORK BEATS TALENT WHEN TALENT

DOESN'T WORK HARD

1353594600_28_1_USD_7_dark.png

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בוא תן לי לספר לך את הכיוון השני לא מהכיוון של השיפוצניק שבא משכונת עוני בישראל, כיוון שאתה מתעקש להלל ולשבח את החיים בארה"ב.

אני גר בארה"ב בוושינגטון דיסי, עובד בחברה בבעלות המשפחה שלי, לא באתי ממשפחה עניה גם בישראל ונולדתי וגדלתי ברמת השרון.

החברה שלנו עושה מערכות אבטחה, אנחנו עובדים בעיקר עם הממשלה וגופים מאוד גדולים. אני כמוך האמנתי לשטויות האלה שאין גזענות בארה"ב, רד נקס אוהבים את ישראל ושאר השטויות שאתה מאכיל פה את התמימים שצמאים לחלום האמריקאי.

 

קורה המון שאנשים מתקשרים אלינו למידע לגבי המוצרים שלנו כיוון שאין הרבה חברות שעושות את מה שאנחנו עושים ואנחנו היצרנים, אני לא יודע מאיפה להתחיל לספר לך על אנשים שברגע ששמעו את המבטא אתה שומע פתאום את השינוי בקול שלהם. לא רק זה אלא לרוב זה מסתיים בהבטחת שקר שהם שולחים עוד דקה מייל או ישלחו מידע נוסף כדי שאני אוכל לתת להם הצעת מחיר... כמובן שהמייל הזה מעולם לא הגיע כי למרות הכל אמריקאים לא אוהבים זרים.

אתה חושב שהם אוהבים אותך כי הם צבועים ברמת שאתה בתור ישראלי לרוב לא יכול לקרוא כי אתה פשוט לא רגיל לרמה כזאת של דו פרצופיות, אני הייתי בכל החלקים של ארה"ב מהדרום לצפון, מהערים הגדולות לחלקים שכוחי אל ובדרך כלל בפנים הם יהיו נחמדים לא משנה מה הם באמת חושבים אבל יש פה גזענות סמויה ושנאת יהודים מתחת לפני השטח מסיבות דתיות או סיבות תרבותיות.

 

המצליחים הם אלה שנשארים עם הגישה הישראלית כי הם אלה שלא נכנסים למסגרת האמריקאית של פוליטיקלי קורקט, הקטנת ראש סדרתית של מה שלא במסגרת התפקיד שלי אז לא אכפת לי או שקרנות סדרתית וצביעות קיצונית שכולם הם חלק בלתי נפרד מהתרבות פה.

 

החיים פה לא סוכר, צריך לעבוד קשה כמו ישראל לפחות והתגמול הוא נטו בדברים החומרניים (זה מה שאימא שלך רואה בחופשה של כמה ימים, לא את זה שאין חברים לפגוש בסופ"ש או אין משפחה שתעזור, תפגש בסופ"ש או תבוא לארוחה בחגים) שאתה צריך לנהל עסק שהוא יותר מקבלן שיפוצים ישראלי חצי חאפר אתה נתקל בקשיים האמיתיים כמו חוסר אפשרות לקבל אשראי במדינה הזאת גם אם המספר השקרי הזה שנקרא קרדיט סקור מאוד גבוה כי מאז המשבר לא רוצים לתת שקל, הפקיד בבנק חסר תועלת וחסר כל יכולת להחליט מעבר למה שכתוב במחשב.

בירוקרטיה אטומה יותר מאפילו בארץ... לא האמנתי שיש מצב כזה אבל שמדברים על כמה האמריקאים מטומטמים ומרובעים זה לא תמיד עובד לטובה, בעסקים זה לרוב לרעה. יש פה עוד אין סוף דברים שאני יכול לתת דוגמאות...

שלא נדבר שחס ושלום תהייה חולה, אם תצטרך לעשות טיפול שיניים ותגלה שרוב הביטוחים פה בכלל לא מכסים את זה.

 

אז כן.... יש לי חברים פה (בחיים לא יהיו אפילו חצי מהחברים בארץ) ויש לי חיי חברה ענפים כולל נסיעות מידי פעם לניו יורק לחברים הישראלים, אני יוצא עם מקומית שאני מאוד נהנה איתה וטוב לי. דבר נוסף טוב בחוף המזרחי (חוץ ממיאמי) אין פה ערסים... הערסים והפרסים השתכנו בעיקר בלוס אנג'לס ובמיאמי משום מה.

אבל בסופו של דבר אני רוצה לחזור לארץ למשפחה, לחברים אני פה כרגע מאילוץ של עבודה.. המחשבה שהילדים שלי יהיו אמריקאים לא פחות ממגעילה אותי ועוד יותר אחרי שאני פוגש ילדים לישראלים שכל כך מנותקים מהוויה הישראלית שלנו שזה באמת מגעיל בקושי עברית הם יודעים.

אני פשוט לא מאמין שהחומרניות הזאת שכולנו מנסים להשיג עושה את החיים יותר שמחים או מאושרים... תסתפק בקצת פחות אבל תהייה בסביבה אוהבת ותומכת שאתה יודע שמי שחבר שלך הוא באמת אחד כזה.

כל מילה, זהב.

בעצם יותר, כל מילה יהלום? ביטוי מתאים מישהו?

אין לך מושג כמה תיארת את הרגשות שהנחו אותי לחזור לארץ במשפטים שהדגשתי בתגובתך.

HARD WORK BEATS TALENT WHEN TALENT

DOESN'T WORK HARD

1353594600_28_1_USD_7_dark.png

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים


×
×
  • תוכן חדש...