התייעצות לגבי שכר וניכויים

[psychuil]

אני נותן לאשתי לכתוב כאן, מכיוון שאין לה חשבון בפורום, ואני יודע שאסור לרמז על דחיפות בפורום, אבל זה כן עניין דחוף:

 

צירפתי את תלוש השכר ודיווח השעות של החודש האחרון ע"מ לפשט את השאלה.

 

ציטוטים מתוך החוזה שלי: (מופיעים תחת שני פרקים נפרדים)

"העובדת מתחייבת לעבוד בחברה בהיקף של משרה מלאה בין השעות 08:00-18:30"

"תמורת עבודתו תשלם החברה לעובד שכר של 7000 ש"ח לחודש ברוטו"

 

1. כפי שניתן לראות בדיווח שעות התקן שמחושבות לפיו שעות העבודה שלי הוא 10:30. מבירורי עד עכשיו זה לא חוקי ואמור להופיע שם 8.6 שעות (עובדת 5 ימים בשבוע). בגלל שהחישוב הוא לפי 10.5 יצא שיש לי "שעות חסר" - 18:49 ו"איחורים" - 10:16. כמו שניתן לראות בתלוש הורידו לי יום וחצי של עבודה עקב "חוסרים" אלה. למיטב בירורי זה בוצע בצורה שגויה ולא חוקית.

עו"ד שאני מכירה אמר שלא ניתן לחבר איחורים לימים גם אם הייתי עובדת פחות מ- 186 לעומ"ז בקו לעובד אמרו שרק אם עובדים מעל 186 שעות אז לא ניתן להוריד את האיחורים מהשכר ואם אני עובדת פחות מ- 186 שעות אז יכולים לא לשלם לי על השעות שלא עבדתי. (ממילא אני עובדת מעל 200 שעות אבל הייתי רוצה לדעת מה נכון מבין השניים)

 

2. מבדיקה שעשיתי הנוסח של הסעיפים המצוטטים לעיל מאפשר לי לדרוש תשלום שעות נוספות. גם מתלוש המשכורת עולה שה7000 הם שכר היסוד עבור 186 שעות עבודה (נראה לי שעל כך מרמז גם תעריף יום ותעריף שעה). אני עובדת במקום כבר 9 חודשים ורק בשלושה חודשים האחרונים התחלתי לקבל דיווח שעות ואז התגלה לי עניין ההורדות מהשכר והתחלתי לחפור לעניין החוקיות שלו.

בקו לעובד אמרו לי שזה שלא ערערתי על זה במשך למעלה משלושה חודשים מתחילת עבודתי סימן שהסכמתי לזה.. מצד שני יש פסקי דין של עו"ד שתבעו את המעסיק על שעות נוספות רטרו גם אחרי שנתיים עבודה וזכו. (כשהשכר ושעות העבודה היו זהות לשלי)

 

אשמח לדעתכם המלומדת בשתי הסוגיות הנ"ל.

[איציק נ.]

אני לא רואה שום בעיה בין מה שאת אומרת למה שרשום.

 

חתמת על הסכם עבודה שאת מתחייבת ל 10.5 שעות עבודה ביום (מ 8 עד 6 וחצי בערב) בתמורה לשכר (גלובלי) של 7K ברוטו, אז למה שיהיה רשום שאת צריכה לעבוד 8.5 שעות ביום ?

אכן, כל מה שעבדת פחות מ 10.5 שעות ביום (זה ההסכם שחתמת עליו) ייחשב לך כשעות חוסר.

 

איציק

[psychuil]

איציק, תודה על התגובה (:

אבל שני מקורות של יעוץ משפטי חולקים על מה שאתה אומר.

 

היינו רוצים לשמוע ממישהו שנתקל בנושא או בעל ידע משפטי רלוונטי למקרה.

[ישה]

האם את עובדת במשרת אמון על פי ההסכם? כי אם כן חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליך.

 

במידה ולא , את זכאית לשעות נוספות והמשכורת של 7000 ש"ח היא עבור השעות הרגילות בלבד 186 שעות חודשיות . כל מה שמעבר לכך נחשב כשעה נוספת שאותה יש לחשב על בסיס יומי ולא חודשי.

 

שעתיים ראשונות 125% ומעבר לכך 150%

ובתנאי שאין הסכם קיבוצי החל על מקום העבודה בו את עובדת שאומר אחרת ואותו הסכם אושר על ידי השר. ( ראי בהמשך ציטוט מחוק הגנת השכר )

בכל מקרה אסור להעסיק אותך יותר מ 15 שעות שבועיות נוספות.

 

ובטח שבטח שאין להוריד משכרך עבור שעות החסר.

 

זה החוק וכאמור עליך לבדוק מה חל במקום העבודה בו את עובדת.

 

זכרי רק שלפעמים התחכמות עם המעביד עלולה להביא לפיטוריך וזאת יש לשקול לפני שפועלים.

יש המעדיפים לנצור את דרישתם עד שעבודתם מופסקת ואז מגישים את התביעה, ולכן עליך לשמור את כל ההוכחות שעבדת ואת מה שהורד ממך שלא כדין.

5. איסור שכר כולל

(תיקון התש"ל)

עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, חל לגביו ונקבע לו שכר-העבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול-עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, או הכולל דמי-חופשה תמורת חופשה או פדיון-חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית וההסכם אושר לענין זה על-ידי שר העבודה.

[איציק נ.]

אני מבין את דבריך; מה שרשום בתלוש משכורת אינו "מתורגם" כהלכה מההסכם שיש לך (את רוצה שיהיה רשום 8.5 שעות בסיסיות ועוד שעתיים נוספות - יחד זה 10.5 שעות).

מבחינה משפטית, אם התייעצת עם האנשים הנכונים ואמרו לך שיש לך קייס, אז יכול להיות שבאמת יש קייס.

אינני יודע, מבחינה חוקית, איך עליהם לסגנן את התלוש בשביל שיהיה "תקין" - אבל אם סוכם על סכום X בתמורה ל Y שעות, וחסרות לך שעות, מבחינה תשלום אני לא רואה בעיה (חסרות לך המון שעות וכנראה שלאחר חישוב ותרגום למספרים בתלוש - יוצא שהיו צריכים להוריד לך "יום וחצי" [לפי התעריף שנקבע ליום] על מנת לכסות את החוסרים שלך).

 

איציק

[psychuil]

קודם כל, המון תודה על התגובה הנהדרת.

 

ממה שבדקתי בפסיקה עו"ד מתחיל שמשתכר כמוני ועובד שעות כמוני ומפוקח כמוני לא נחשב כמשרת אמון. ואין הסכם קיבוצי.

אם זה בסדר שאני שואלת - מאיפה כל המידע? ידע אישי או נסיון עבר עם מקרה דומה?

[ישה]

כיוון שיש חוזה בינך לבין מעבידך ( חוזה אישי ) תבדקי מה נכתב בו, בקשר למשרת האמון. שלא תופתעי.

 

ואם הבנתי נכון מדובר במשרד עוכר דין . אלה מסתבר הגרועים שבמעסיקים בכל הקשור לזכויות עובדים .

 

וטוב שאין במקום עבודתך הסכם קיבוצי פרטי כפי שראית בציטוט שהבאתי האם לא קיים איזה הסכם קיבוצי ארצי שחל על משרדי עורכי דין? מציע שתבדקי גם זאת.

 

 

 

רו"ח בהשכלתי "עו"ד " כתחביב שאמשיך...

[צביקי]

אני עוסק הרבה בדיני עבודה:

 

על פניו, אם למעסיק היה שכל, הוא לא היה מכריח אותך להעביר שעון ולקבל שכר על פיו.כי כל הנושא של משרת אמון רלבנטי רק כאשר עובדים במשרה שלא ניתן לפקח על שעות העבודה, ושהתפקיד דורש זאת במיוחד.

מתוך תוצאה ראשונה בגוגל ל"משרת אמון" -

החתמת שעון נוכחות, כרטיס נוכחות או מתן משמרות:

כל אלה מהווים אינדיקציה לכך שהתפקיד אינו תפקיד של אמון אישי. ככל שהעובד מתבקש להחתים שעון נוכחות או לדווח על שעות עבודתו, וכן לתת משמרות מראש – כך ייטו שלא להחיל עליו את החריג לחוק שעות עבודה ומנוחה, ויקבעו כי לא מדובר בתפקיד של אמון אישי או בתפקיד שאינו מאפשר פיקוח (עב (י-ם) 2720/06 נהרי רם נ' גבאי יעיש; ניתן ביום 30.7.2008). גם בלא כרטיס – במקרים בהם המעסיק הוא שקובע את שעות העבודה של העובד, ומבהיר לו מתי לבוא ומתי ללכת – להבדיל מהעובד - היא סימן לכך שאין מדובר בתפקיד של אמון אישי

 

לו אני הייתי המעסיק שלך הייתי מנפיק לך תלוש שבו כתוב שכר מלא חודשי, בלי פירוט של שעות וניכויים. אם לא היית ביום מסויים - מנכים יום חופש. אם היית רק חלק מהשעות - שיספוג. הוא מרוויח עלייך שעתיים כל יום בלי תשלום נוספות.

ואכן, כפי שישה כתב - יש גם בעיה עם עודף שעות נוספות.

אני מכיר את השיטה של לשמור הכל לתביעה עתידית, מכיר עובדים רבים שנוקטים בה אבל עדיין לא ראיתי את מי שזכה בה....

לכן לדעתי עדיף לדבר על כך עם המעביד.

צביקי

[Night Driver]

עדיף לשתוק ולקבל את ההורדה.

 

כרגע את מקבלת שכר עבור כל שעות העבודה שלך ועל כולו מופרשים לך תנאים סוציאליים.

 

אם נלך לכיוון שאת רוצה של שכר נפרד לשעות העבודה ולשעות הנוספות הרי שלפי ההסכם השכר המסוכם כולל כבר את מכסת השעות הנוספות שאת נדרשת להם. את תקבלי אותו הדבר, יורידו לך אותו הדבר על האיחורים אבל לא יפרישו לך על השעות הנ"ל לתנאים סוציאליים.

 

את לא נמצאת במצב שאם יחשבו את השכר בנפרד תעבדי בשכר מתחת למינימום ואז באמת ההסכם לא היה חוקי והיית זכאית להפרשים.

[ישה]

גמול שעות נוספות

 

17. התובעת טענה שבמהלך תקופת עבודה שולם לה גמול שעות נוספות באופן חסר, וצירפה תחשיב בעניין זה (נספח ט' לכתב התביעה) שלא נסתר. על יסוד התחשיב אנו קובעים שעל הנתבעת לשלם לה סך 886 ₪ בגין רכיב זה.

( תעא 7945/09 *** סופיה אזימז'נובה נ' חניוני הצלחה בע"מ בית דין אזורי לעבודה תל אביב 06/12/2011 פורסם ב-LawData )

 

ה. לא כך לעניין התביעה לגמול שעות נוספות. בעניין זה – ולא בלי היסוס – מצאנו כי יש להתיר את המשך בירור התביעה ולא לסלקו על הסף. לא שוכנעו כי התובע ויתר מדעת ומתוך מודעות מלאה על זכויותיו לתשלום שעות נוספות. ודוק: בזכות קוגנטית עסקינן. נזכיר כי הנתבעת טוענת בעניין זה שהתובע נהנה ממידה מיוחדת של אמון אישי וכי לא ניתן לפקח על שעות עבודתו בשל נסיבות ההעסקה ולפיכך חל חריג לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. בשים לב לכך מצאנו כי יש להורות על בירור מהותי של התובענה, לגופה, בסוגייה זו.

 

 

 

7. התביעה תסולק על הסף, איפוא ברכיביה השונים למעט סוגיית גמול השעות הנוספות.

 

 

( סע 30632-03/11 *** יהודה שי נחשון נ' מ.נ.ת שרותים ארציים בע"מ בית דין אזורי לעבודה תל אביב 06/12/2011 פורסם ב-LawData )

 

מעיון בכתבי הטענות לא ניתן לומר כי מדובר בתביעת סרק על פניה, שכן במסגרת התביעה דורש התובע זכויות קוגנטיות, המוגנות בחוקי העבודה, כגון שכר מינימום, שעות נוספות, פיצויי פיטורים וכו'.

( סע 25695-10/11 *** יוסף רזניק נ' PORNPHIROM SRIHONGTHONG בית דין אזורי לעבודה נצרת 04/12/2011 פורסם ב-LawData )

 

בחוזי העבודה של התובע קיימת הוראה בדבר היותה של המשכורת משכורת שכוללת דמי הבראה. אין בחקיקה הוראה האוסרת על הסדר שכר כולל בעניין דמי הבראה, כפי שקיים לגבי דמי חופשה או שעות נוספות

( תעא 1776/09 *** יהודה בוקריס נ' עמותת "עלי באר" רשת גנים ובתי ספר תורני בית דין אזורי לעבודה ירושלים 04/12/2011 פורסם ב-LawData )

 

זה רק ממספר פסקי דין בבית הדין האזורי לעבודה

 

ומפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה

 

 

 

תשלום שעות נוספות

 

 

 

56. לטענת המערער, הוא עבד מדי חודש בחודשו עשרות שעות נוספות. על פי חישובים שערך עבורו יועץ המס, נותרה האגודה חייבת לו סכום של 90,894 ₪ בגין תוספת שכר עבור השעות הנוספות (החישוב נערך על פי שיעור של 25% ו-50% בהתאם למספר שעות העבודה ולא בשיעור של 125% ו-150%). לטענת האגודה, קיבל המערער תמורה גבוהה עבור השירותים שהעניק, ותמורה זו כללה תשלום בגין עבודה בשעות נוספות. ברם, כפי שציינו לעיל, תשלום שכר הכולל גמול בגין עבודה בשעות נוספות נחשב על פי חוק הגנת השכר כשכר רגיל, לכן אין להביאו בחשבון. האגודה לא הגישה תחשיב נגדי, ולכן יש להעניק למערער גמול שעות נוספות בסכום הנתבע על ידו.

( עע 729/07 *** מאיר שטרן נ' בית שאן חרוד אגודה שיתופית חקלאית של משקי העובדים לתובלה בע"מ בית הדין הארצי לעבודה 14/11/2011 פורסם ב-LawData )