"העלאת המחירים חזירית; זהבית נושאת באחריות"

[sperial]

אתה לא יכול להסיק דבר מהכתבות שציטטת. אתה לא מכיר את חוקי העבודה בקליפורניה (2450 הן כמות עצוחמה של שעות נוספות לשנה, כך שלא מפתיע שמהי שעובד בהן - במיוחד אם מדובר ב שעות לילה וסופ"ש - מגדיל כך את הכנסתו.

לגבי שכרם החריג של הרופאים - ככל הנראה בתי הכלא של קליפורניה הם מוקד של שכר גבוה. אני מנחש - ואין לי כל סימוכין - שיש קושי עצם לגייס בעלי מקצוע לעבודה בבתי הלה, במיוחד רופאים, והדרך היחיד לגייס רופאים, גם כאלה שנכשלו בתפקידים קודמים, היא תשלום שכר גבוה. זה לא קשור למי מפעיל את בתי הכלא אלא לאופיים של מוסדות אלה.

[yehuda-k]

עוד על ההפרטה בשבדיה:

כמה מס אתה משלם?

"אני משלם מס שולי של כ-58%, כולל מסים שהם לא מס הכנסה. מס ההכנסה השולי הרשמי הופחת ב-2006 ל-52%, ויש דיבורים על הורדת התקרה ל-50%. אבל בניגוד לארה"ב, השוודים רגילים לזה ומקבלים את זה. הם רואים את הערך בתשלום המס כי הוא מספק להם מערכת חינוך מהטובות בעולם, למשל".

אז המגזר הציבורי ענקי?

"לא בדיוק. השיטה שלנו שונה: המדינה גובה את המסים, אבל את השירות מספק המגזר הפרטי. 40% מבתי הספר הם פרטיים, והממשלה משלמת לגוף הפרטי את דמי הלימוד של התלמידים. אותו הדבר בבריאות ובבתי חולים, הכל כדי ליצור מבנה של תחרות פתוחה".

תחרות בין בתי ספר? איך זה עובד?

"הבן שלי לא הולך באופן אוטומטי לבית הספר הקרוב לביתו. הוא יכול להתמודד על מקום בכל בית ספר במדינה, וברור שהוא יעדיף את הטוב ביותר. בתי הספר הפרטיים והציבוריים מקבלים תשלום מהממשלה לפי מספר התלמידים שרוצים ללמוד אצלם, וזה יוצר תחרות".

אתה אומר שיש נסיגה ממערכת הרווחה, ושהציבור מוכן לקבל קיצוצים ומעבר לשירותים הניתנים על ידי גורמים פרטיים.

"כן. אנחנו די ענייניים בנושא הזה: נעשה את מה שעובד הכי טוב. ראינו כבר מה קרה כששילמנו יותר מדי מסים ולא הקפדנו על הבקרה במתן השירותים - רבים ניצלו את השיטה כדי להתחמק מעבודה. שוודיה תמשיך לספק שירותים באמצעות עובדי ציבור, אבל במקביל תגביר את ההפרטה של השירותים האלה".

הפרטה היא לא מלה גסה אצלכם?

"ממש לא. בשנים שבהן שלטו הסוציאל-דמוקרטים היתה גישה של ממשלה גדולה ושל שליטה ממשלתית בנכסים שנתפשו כאסטרטגיים, אבל מאז הפרטנו כמעט הכל. כיום אין כמעט חברות ממשלתיות, למעט חברת החשמל, ושאריות של בעלויות חלקיות בכמה קווי רכבת ובבנקים. לא נותר הרבה להפריט בשוודיה, ואת מה שנותר רוצים להפריט מהר. העיקרון הוא יצירת תחרות בכל תחום אפשרי, וכולם מסכימים עם זה".

אין בעיות באיכות השירותים לאחר ההפרטה?

"בדרך כלל לא, כי יש תחרות. יש התנגדות מסוימת להפרטה של שירותי בריאות או שירותי סיעוד לזקנים, אבל היא פוליטית. ברור שיש רגישות רבה לתפקוד של נותני השירותים הפרטיים: כשמתגלה מקרה של הזנחה במוסד פרטי זה עושה גלים. הציבור מבין שיחד עם ההפרטה, חייבים להגדיר את איכות השירות שהמפעיל הפרטי צריך לספק, ושיש להקפיד על רגולציה ופיקוח קפדניים.

"בשורה התחתונה הציבור אוהב את התחרות, ואת העיקרון שלפיו אם הוא לא מרוצה מבית חולים אחד או בית ספר אחד הוא פשוט הולך לאחר. אפשר אפילו ללכת לבית חולים בחו"ל. אנשים כאן יודעים לעשות את הבדיקות ואת השיקולים שלהם. אם פעם היו רגילים לקבל את מה שהשלטון נותן, כיום, הצרכנים של שירותי הרווחה הרבה יותר מתוחכמים".

יהודה

 

 

נ.ב. עוד על מה שקורה בשבדיה:

שערורייה שבה מעורב מלך שוודיה שכוללת - בדיוק כמו במדינות אחרות - סקס, מאפיה וכסף גדול. לפי הפרסומים, המלך ניסה להסתיר את העובדה שאירגן מסיבות סקס במועדון לילה. חבר קרוב שלו הוקלט כשאמר לבעל המועדון שהמלך מוכן לשלם לו מאות אלפי דולרים, ובלבד שלא יפרסם את המידע. אותו חבר שילם לפני כן לאחד מאנשי המאפיה הידועים במדינה כדי שימנע מבעל המועדון לדבר. פרשנים שוודים סבורים שהגילויים האלה עשויים להביא לחקירתו של המלך ואף לפרישתו מהכס.

[Arilou]

ברור שיש רגישות רבה לתפקוד של נותני השירותים הפרטיים: כשמתגלה מקרה של הזנחה במוסד פרטי זה עושה גלים. הציבור מבין שיחד עם ההפרטה, חייבים להגדיר את איכות השירות שהמפעיל הפרטי צריך לספק, ושיש להקפיד על רגולציה ופיקוח קפדניים.

 

זה הדבר הכי חשוב במה שרשמת, וזה הדבר שלא קיים בישראל ביחד עם תחרות אמיתית במגזר העסקי.

[ישה]

להביא את שוודיה כדוגמה נו באמת.

 

מתי הייתה המלחמה האחרונה שם?

 

מה אוצרות הטבע שם?

 

תקראו את כל המאמר שממנה יהודה הביא לנו רק קטע.

 

מאמר מאלף ומעלף.

 

ויש ללמוד מהם רבות בכל התחומים.

[מרק10]

ישראל זה לא שוודיה. פה כולם 'אחים' במובן הרעה של המילה כלומר פיקוח על נותני השירות בישראל לא יעבוד כמו בשוודיה.

 

"ודאי שיש מועדון של עשירים. משפחות ההון מבלות יחד, נפגשות בחגים וקשורות זו לזו. בעבר היו שיתופי פעולה רבים בינן לבין השלטון, אבל המשפחות נזהרו לא להתערב ולא לתמוך בפוליטיקאים. כיום כבר אין להן עניין בהשפעה על השוק המקומי, כי העסקים שלהן בינלאומיים. אין בשוודיה 'דלת מסתובבת': אנשי עסקים לא עוברים לפוליטיקה, ואנשי ציבור לא הולכים לעבוד אצל משפחות ההון".

[falou]

אני מסכים עם הרעיון המרכזי של הכותבים מעליי, לקחת דוגמאות מממדינה אחרת, עם בסיס כלכלי, פוליטי, היסטורי, תרבותי, אפילו אקלימי, שונה לגמרי, זה לא רלוונטי.

 

אי אפשר לשעתק כלכלה, כמו שאי אפשר לשעתק שינוי תרבותי. אפשר לקחת רעיונות (פורשה, למשל, למדו הרבה מהיפנים, בכל הקשור להטמעת איכות בפס הייצור), אבל אי אפשר ליישם מודל שלם. בהסתייגות אחת, המודל הקומיניסטי, אבל בשביל זה צריך לשחוט כמה מיליונים, כדי להשיג הסכמה...

[yehuda-k]

מטרת קטע המאמר שציטטתי היתה להראות שהפרטה חלקית של חינוך ובריאות, עם בחירה חופשית של הציבור, קימים במדינה מסודרת כשבדיה ופועלים היטב.

זה הדבר הכי חשוב במה שרשמת, וזה הדבר שלא קיים בישראל ביחד עם תחרות אמיתית במגזר העסקי.

לצערי אני מסכים איתך שהפיקוח בארץ בעיתי.

לגבי המגזר העסקי, יש ויש. למשל, ספקי המזון הגדולים דורסים את הקטנים . יש תחרות אמיתי בתחומים כמו ספקי האינטרנט (להבדיל מהתשתית), המכרזים לאוטובוסים - תח"ץ, ביטוח רכב, קרנות הפנסיה, טלפונים נייחים ועוד.

להביא את שוודיה כדוגמה נו באמת.

מתי הייתה המלחמה האחרונה שם?

מה אוצרות הטבע שם?

תקראו את כל המאמר שממנה יהודה הביא לנו רק קטע.

מאמר מאלף ומעלף.

ויש ללמוד מהם רבות בכל התחומים.

 

 

ישראל זה לא שוודיה. פה כולם 'אחים' במובן הרעה של המילה כלומר פיקוח על נותני השירות בישראל לא יעבוד כמו בשוודיה.

 

 

אני מסכים עם הרעיון המרכזי של הכותבים מעליי, לקחת דוגמאות מממדינה אחרת, עם בסיס כלכלי, פוליטי, היסטורי, תרבותי, אפילו אקלימי, שונה לגמרי, זה לא רלוונטי.

 

אי אפשר לשעתק כלכלה, כמו שאי אפשר לשעתק שינוי תרבותי. אפשר לקחת רעיונות (פורשה, למשל, למדו הרבה מהיפנים, בכל הקשור להטמעת איכות בפס הייצור), אבל אי אפשר ליישם מודל שלם. בהסתייגות אחת, המודל הקומיניסטי, אבל בשביל זה צריך לשחוט כמה מיליונים, כדי להשיג הסכמה...

 

נראה שאני בעמדת מיעוט פה, אבל מדוע לא ללמוד מהלקח של השבדים בהפרטה מסוימת של חינוך ובריאות? אז אין להם מלחמות ויש להם שבדיות אבל הם עדיין בני אדם כמונו. (טוב , בערך כמונו). הפסיכולגיה של בני אדם פועלת באותה צורה בגיניאה החדשה , באפריקה, בשבדיה ובישראל. אין שינויים.

 

כולנו מתוסכלים מהבירוקרטיה והשחיתות (בתחומים מסוימים) בארץ, אבל יש לזה פתרון. ראו מה עשה לי קואן יו בסינגפור. הוא הפך ערב רב של אנשים שרובם עניים , עם הרבה לכלוך, לעם משגשג וגאה בעצמו. אם נשנה את שיטת הבחירות גם אצלנו יתרחש שינוי משמעותי לטובה.

 

יהודה

[ישה]

להביא את שוודיה כדוגמה נו באמת.

 

מתי הייתה המלחמה האחרונה שם?

 

מה אוצרות הטבע שם?

 

תקראו את כל המאמר שממנה יהודה הביא לנו רק קטע.

 

מאמר מאלף ומעלף.

 

ויש ללמוד מהם רבות בכל התחומים.

 

 

 

נראה שאני בעמדת מיעוט פה, אבל מדוע לא ללמוד מהלקח של השבדים בהפרטה מסוימת של חינוך ובריאות? אז אין להם מלחמות ויש להם שבדיות אבל הם עדיין בני אדם כמונו. (טוב , בערך כמונו). הפסיכולגיה של בני אדם פועלת באותה צורה בגיניאה החדשה , באפריקה, בשבדיה ובישראל. אין שינויים.

 

כולנו מתוסכלים מהבירוקרטיה והשחיתות (בתחומים מסוימים) בארץ, אבל יש לזה פתרון. ראו מה עשה לי קואן יו בסינגפור. הוא הפך ערב רב של אנשים שרובם עניים , עם הרבה לכלוך, לעם משגשג וגאה בעצמו. אם נשנה את שיטת הבחירות גם אצלנו יתרחש שינוי משמעותי לטובה.

 

 

יהודה

 

אתה לא במיעוט אבל לא כל דבר שמתאים לאוכלוסיה אחת מתאים לאוכלוסיה אחרת.

 

הבאת כדוגמה את הדיקטטור הנאור ובנשימה אחת את שינוי שיטת הבחירות, מכאן אני מנסה להבין אם אתה רוצה מין סוג של דיקטטורה נוסח סינגפור.?

[yehuda-k]

אתה לא במיעוט אבל לא כל דבר שמתאים לאוכלוסיה אחת מתאים לאוכלוסיה אחרת.

טוב, אנו חלוקים בנקודה הזו. לדעתי ההפרטה השבדית החלקית של החינוך והרפואה מתאימים גם לנו.

הבאת כדוגמה את הדיקטטור הנאור ובנשימה אחת את שינוי שיטת הבחירות, מכאן אני מנסה להבין אם אתה רוצה מין סוג של דיקטטורה נוסח סינגפור.?

לי קואן יו נקרא אמנם דיקטטור נאור, אבל הוא ויורשיו נבחרו בבחירות דמוקרטיות כך שזאת לא דיקטטורה.

לפי התוצאות שם השיטה מוצלחת אבל איני מכיר אותה היטב.

 

לדעתי השיטה המתאימה לנו צריכה להתבסס על השיטה הצרפתית, שדה גול השליט שם. בשנות החמישים התחלפו שם ממשלות כל שנה או חצי שנה, מכיון שיש בצרפת קבוצות גדולות של ימין ושל שמאל, ורסיסים של מפלגות מרכז. כל הזזה קטנה של חברי פרלמנט ( או הבוחרים עצמם בבחירות) מצד לצד הפילה את הממשלה והביאה לממשלה אחרת. דה גול לא יכול היה לשנות את העם הצרפתי אבל הוא שינה את השיטה כך שתקנה יציבות ויכולת פעולה לממשלה, למרות הנטיות הפוליטיות של המצביעים.

 

ראש הממשלה, חברי הפרלמנט, מושלי האיזורים ועוד, נבחרים בבחירות אישיות ואיזוריות. אם בסיבוב הראשון הזוכה לא מקבל לפחות 40% מהקולות, מתקיים סיבוב שני של בחירות. כך יוצא שהנבחרים הם לרוב מתונים, כלומר שמאל מתון או ימין מתון, שהרי המועמדים הקיצונים לא זוכים בד"כ. ברור שזה יתרון.

 

הנשיא הצרפתי מכהן 7 שנים , כך שהיציבות מתארכת.

 

הסיבוב השני גורם לכך שהנבחר מקבל הרבה אחוזים מהקולות ( גם אם לא רוב מוחלט) ולכן הבוחרים והנבחר יחדיו יודעים שהוא הנציג האמיתי שלהם (שלא כמו אצלנו כשנבחרה בת למשפחת פשע לכנסת. האם היא יצגה אותנו? )

 

היתרון של הבחירות האיזוריות הוא שהנבחר אחראי לאוכלוסית האיזור , מבעיות קטנות כמו קוי תחבורה ציבורית, לבעיות גדולות כמו החלטות בטחוניות.

 

חברי הכנסת הערבים היום מתחרים מי יתלהם יותר, כדי לזכות בקולות בוחריהם. לעומת זאת בבחירות איזוריות באיזור ערבי הח"כ יצטרך לספק את ה"סחורה" של היום יום, כמו איזורי תעסוקה, משיכת קונים יהודים לאיזור ועוד. ראש העיר של אום אל פאחם הוא דוגמא טובה לכך. למרות האוכלוסיה הקיצונית והמפלגה הקיצונית שלו, הוא מנסה למשוך קונים יהודים לכפרו .

 

בקיצור זה טוב מדי ולכן לא יקרה. החרדים לא ירצו לאבד את רוב כוחם ולא יאפשרו שיטת בחירות טובה.

 

יהודה