האם לדעתכם אנחנו בדרך למלחמה ואם כן, האם אפשר למנוע את זה?

[blavie]

לדעתי אנחנו נמצאים כרגע באמצע תהליך בלתי נמנע, תהליך שמתבקש מכורח המציאות, שבסופו יגמר העולם כפי שאנחנו מכירים אותו ויתחיל סדר עולמי חדש (לטובה כמובן).

כל משחקי החתול ועכבר שלנו ושל ארה"ב עם הערבים הם רק שלב ביניים, וכל מלחמה, גדולה ככל שתהיה, לא תסיים את הסרט הזה עד שאחד מהצדדים יוכנע ויהיה על הברכיים.

כי הרי כל שלום שיהיה עם הערבים, לא משנה כיצד יושג, יהיה זמני, למטרת התחמשות ופגישה מחדש בסיבוב הבא - בשורה האחרונה, בסופו של דבר, הם לא מעוניינים בשלום איתנו - הם מעוניינים לשלוט עלינו \ להעלים אותנו מעל פני האדמה.

וזה מה שכולם רוצים, גם נסראללה, גם אחמדינג'אד, וגם כל מדינה ערבית אחרת, ההבדל היחיד הוא שיש כאלה שמבטאים את זה בכל הזדמנות (לדוגמה אחמדינג'אד) וכאלה שמבטאים את זה פחות (כמו מלך מצריים ומלך ירדן) וזה רק מחמת זה שאין להם את אותו האומץ שיש לאחמדינג'אד - בין אם בגלל שהם כאלה מטבעם ובין אם בגלל שהם תלויים בנו או בארה"ב מסיבות כאלו ואחרות.

בסופו של דבר, כשזה נוגע בנו, כל הערבים רוצים את אותו הדבר - לראות אותנו נעלמים מהמפה.

עכשיו, מכיוון שהם לא יסתפקו בפחות, כל עצירה בדרך למטרה הזו היא עצירה זמנית, עד שבאמת יהיה להם הכוח ותהיה להם הלגיטימציה להשמיד אותנו (לפי דעתם), וכך זה היה כל השנים - ההיסטוריה מראה שכל הסכם שלום מדומיין בינינו לביניהם היה בדיעבד מירוץ חימוש ותו לא.

פעם, הבעיה הייתה יותר נקודתית, כשהסכסוך היה בינינו לבין השכנות הערביות הצמודות שלנו ברוב הפעמים.

היום, כשאירן הצטרפה למשוואה היא הגדילה אותה למאקרו העולמי, וגררה לתוך הסכסוך הזה גם את ארה"ב בצורה אקטיבית, לעומת ההתערבות הפאסיבית שהתערבה בעבר (כשנתנה לנו גב, מימון וציוד) אך לא הצטרכה לנקוט עמדה ברורה משל עצמה בנוגע לדרך פעולה, אף פעם ארה"ב לא הצטרכה לתת דין וחשבון משמעותי לעולם הערבי ברמה המדינית.

היום, כשאירן מאיימת על העולם המערבי ובראשו ישראל וארה"ב, ואותה מגבות באידיאולוגיה ובשאיפה רוב מדינות ערב בגלוי ואלה שלא באופן סמוי, פתאום יש לאמריקאים אינטרס ללקק לערבים את הטוסיק, פתאום לראשונה הערבים רוצים להשפיע על ההוויה של הסדר העולמי.

וארה"ב, נלחצת מהמצב הזה, כמי שמאז סוף המלחמה הקרה הכתיבה את הסדר הזה ללא עוררין.

ופתאום, כשרואים שאיזה פינצ'ר נובח על ההתנהלות של הבולדוג הגדול (אחמדינג'אד על ארה"ב) והבולדוג הגדול לא עושה לו כלום,

כל שחקני הביניים רואים בזה הזדמנות להשפיע על התהליך ולנטוע אינטרסים משלהם בהוויה החדשה שמתהווה כאן.

אני מדבר על רוסיה וסין (כמובן שאני לא קורא להם שחקני ביניים מתוך זלזול ביכולות שלהם, אלא מתוך כוונה שארה"ב השפיעה על הסדר העולמי הרבה יותר מהם בעשורים האחרונים, והם היו יותר סוג של שחקן פאסיבי, שיושב בפינה שלו וכלום לא מעניין אותו במידה ולא דורכים לו על הבהונות או מתנגדים לאינטרסים שלו - ארה"ב מצד שני חיפשה תמיד להכתיב ולנהל גם את העניינים שלא קשורים אליה).

ולכן, פתאום רואים שרוסיה מוכרת לאיראן ציוד להקמת כור, ומערכות הגנה...

ושסין, פתאום שולחת מדענים שיכשירו מדענים איראניים לייצור גרעין...

מה האינטרס שלהם פתאום לעזור להם? מה פתאום הם פתאום "מחבבים" את האיראנים?

יש כאן משהו יותר עמוק מכסף, לא לרוסיה ולא לסין חסר כסף, והם לא יעוררו שנאה בינלאומית מצד ארה"ב ומצידינו כלפיהם מתוך אינטרס כלכלי נטו.

מסתתרים כאן שני אינטרסים משמעותיים יותר כמו שאני רואה את זה -

א. הנפט בעולם עומד להיגמר.

איראן, היא הספקית השלישית בגודלה בעולם לנפט.

כשנתחיל להרגיש בחסרונו, ופתאום הנה הוא ממש עומד להיגמר, זו בהחלט מדינה שהם רוצים כבעלת ברית.

 

ב. לא לרוסיה ולא לסין נוח להיות מאחורי הקלעים בניהול העולם.

עד היום, הייתה להם השפעה משמעותית אם חשקו בה, אך אף פעם הן לא היו אלו שהובילו מהלכים והתחילו שינויים.

ארה"ב תמיד הייתה יושב ראש הפרלמנט הבינלאומי נקרא לזה כך - ברמה הכללית היא הייתה זו שהנהיגה שינויים ומהלכים וכולם, סין ורוסיה בין השאר, היו מהמסכימים או לא מסכימים.

ולשתיהן זה לא נוח, לרוסיה בגלל שיש לה טינה סמויה מסויימת כלפי ארה"ב מאז שנגמרה המלחמה הקרה, שכן אם היא הייתה "מנצחת" בה רוב הסיכויים שהיא הייתה בנעליים של ארה"ב היום,

ולסין, פשוט כי מטבעם הם לא אוהבים שאומרים להם מה לעשות, במיוחד כשזה מישהו ששווה להם מבחינת כוח ועוצמה.

אפשר לקרוא לזה לא אוהבים שמתנשאים מעליהם למרות שזה לא ממש מדוייק.

 

עכשיו, כשהם עוזרות לאיראן, הם בעצם חושבות שהן מבטיחות לעצמן שיתוף פעולה מצידה והשפעה על התוצאות של המהלכים שלה, מה שהן לא יודעות - זה שעם הבטחות של ערבים אי אפשר ללכת לסופר בלשון המעטה, ושהן לא יוכלו לסמוך עליה ברגע האמת, ואף יותר מזה, שכשאירן תגיע לעמדת כוח משמעותית, בעזרתן, רוב הסיכויים שהיא תנצל את עמדת הכוח הזו נגדן, תדקור אותן בגב נקרא לזה כך- אבל זה כבר עניין אחר...

 

ומאיראן, אין לנו מה לדאוג במובן של נזק ישיר, הנזק העקיף שהיא תגרום לנו יהיה יותר גדול.

היא לא באמת תתקוף אותנו, המטרה שלה זה לא אנחנו - אלא ארה"ב,

עכשיו, למה היא לא מצהירה אנחנו נשמיד את ארה"ב כמו שהיא מצהירה כלפי ישראל?

מפני שאין לה כוח להשמיד את ארה"ב כיום, וגם לא יהיה לה מבלי גיבוי כלל עולמי של מדינות ערב ושל סין ורוסיה באופן גלוי.

אז הם מצהירים שהם ישמידו אותנו, ובגלל שארה"ב בעלת ברית שלנו לעת עתה, הם מאלצים אותה לנקוט עמדה לטובתנו.

ואז, מפני שאם אתה חבר של האויב שלי אתה גם האויב שלי, הם גוררים אותה למריבה בלי שארה"ב תרגיש מאויימת ותרגיש שהמטרה האמיתית כאן זאת היא.

בנוסף, כך היא מקבלת תמיכה גבית של כל מדינות ערב...

כי הרי כל מדינות ערב שונאות אותנו עמוק בפנים, ומה הדרך הכי פשוטה לקנות חבר? למצוא אוייב משותף...

לארה"ב יש הרבה פחות שונאים.

עכשיו, זה לא מה שבאמת יקרה בסוף - ברגע שלאיראן תהיה יכולת גרעינית אמיתית ותהווה איום אמיתי על שלום העולם תתרחש תפנית בעלילה של הסרט...

וזה יכול לבוא משני כיוונים - או, שראש ממשלה טיפש ינהיג את מדינת ישראל למהלך פזיז של תקיפה באיראן, שכתוצאה ממנה איראן תתרעם ותגרום למשבר כלכלי עולמי עצום כתוצאה מכך שתסגור את ברז הנפט שלה כמחאה, ואז, כל העולם יתהפך נגדנו,

כי לפי ההגיון הפשוט - אין לאנשים במדינה שלי מה לאכול, למה? בגלל שיש משבר כלכלי.

ולמה יש משבר כלכלי? כי איראן כבר לא מספקת נפט...

ולמה איראן לא מספקת נפט? כי ישראל הפגיזה לה את מתקני הגרעין...

אז למה אין לאנשים במדינה שלי מה לאכול? בגלל ישראל.

מהסיבה הזאת גם ארה"ב כלכך נגד תקיפה שלנו באיראן, הם יודעים מה יקרה בעקבות זה ומה יהיו ההשלכות.

 

הכיוון השני, שהאיסלאם הקיצוני ימשיך להכות את העולם בפיגועים, עד שזה יגיע למצב בלתי נסבל - כבר היום חלה עליית מדרגה,

לראשונה הם מעזים לבצע פיגועי התאבדות ברוסיה ונסיונות פיגועים בארה"ב (מכונית התופת בטיימס סקוור, לא רחוק היום שבו יצליחו לבצע פיגוע התאבדות גם שם).

ואיראן, כמנהיגת האיסלאם הקיצוני, תמשיך להצהיר שהכל בגלל ישראל.

ואז, כמו בתסריט הראשון, כל העולם יתהפך נגדנו. הפעם מתוך תקווה שאם ינקטו בצד של איראן ויצטרפו אליה למאבק בישראל הפיגועים יפסיקו, מה שהם לא יודעים, זה שהאיסלאם הקיצוני הוא נגד כל מי ששונה מהם, עכשיו נוח להם להפנות את האצבע כלפינו, ברגע שלא יוכלו \ שכבר לא יהיה נוח - יפנו אותה למישהו אחר.

ולכן, אותה תקווה היא לא יותר מבדיה ללא שום בסיס, אבל בכל זאת, כל העולם יתהפך נגדנו - גם ארה"ב.

ארה"ב לצידנו כל זמן שיש לה אינטרס והיא מרוויחה מזה - ברגע שהחברות הקטנה שלה איתנו תגרום לה יותר נזק מתועלת היא תנתק איתנו כל קשר ותשאיר אותנו לבד.

 

ואז, כשאחד מהתסריטים האלה יתרחש בצורה כזו או אחרת, וכל העולם יפנה נגדנו, יעשו עלינו "יד אחת" וירצו לכבוש לנו את המדינה.

ואז, כשנהיה אובדי עצות ולא נדע מה לעשות, כי לכאורה לפי ההגיון אין לנו כוח להלחם נגד כולם נחשוב שבא סופנו כשהם יבואו עלינו וירצו לכבוש אותנו.

ואז, כשנהיה ממש על הברכיים וכל אדם במדינה יחשוב שהגיע יומו האחרון, ויסתכל למעלה מתוך חוסר אונים ויתפלל לעזרה, גם אם הוא דתי, גם אם הוא חילוני, כי כולם, כשבסכנת חיים ואין להם שום דרך להטיב בעצם את מצבם פתאום צצה אצלם האמונה והם נזכרים להתפלל - אז באותו רגע שכולם יהיו חסרי אונים ויפנו לאותה אמונה, גם אם היו מרוחקים ממנה עשרות שנים וגם אם מעולם לא הכירו אותה - יושיעו אותנו מהשמיים בדרך נס והקדוש ברוך הוא ילחם בהם במקומנו, ויכניע אותם בנסים כך שיהיה ברור להם מעבר לכל ספק שעם ישראל לא מתעסקים.

ובמקביל לזה יתגלה המשיח וינהיג את ישראל לעבר עתיד טוב יותר, שמבוסס על ערכים של אהבת הזולת וכבוד שווה לכולם.

וכל העולם, מכשראו את היד הגדולה של הקדוש ברוך הוא ששומר על ישראל, יפחדו מאיתנו ויקבלו גם עליהם את ההנהגה שלנו, ויוצא מכך שכל העולם יהיה טוב יותר ויתבסס על ערכים של אהבת הזולת וכבוד שווה לכולם תחת הנהגת ישראל המתוקנת.

ומה שכתבתי עכשיו עלול להישמע תמהוני למי שמגדיר את עצמו כחילוני מובהק, אך תנו לי להגיד לכם שגם אני לפני שנה וחצי הייתי גדול החילונים המובהקים, ממש דתיפוב, ואם הייתי קורא את ההודעה שכתבתי עכשיו לפני שנה וחצי הייתי חושב שמי שכתב אותה נטרפה עליו דעתו - אך כל הדברים שקורים כיום בעולם כלפי ישראל כתובים שחור על גבי לבן במלל שנכתב לפני אלפי שנים.

ואם הדברים שכתובים בו מתגשמים, בין השאר מה שקורה היום בין ישראל לעולם הערבי ולשאר העולם מתקיימים, אז גם מה שרשום בו על "סוף הסרט" ועל ביאת המשיח ואותם נסים שיצילו אותנו עתיד להתקיים.

ואני לא בא לפתוח פה וויכוח בנושא דת, כל ההודעה שכתבתי נכתבה מתוך הגיון רציונאלי בלבד, רק סוף ההודעה באה ממקום מאמין בתוכי - שלולא אותו מקום מאמין, הסוף הרציונאלי היחיד שיכול להיות הוא שעם ישראל יסיים את הקריירה - ובכך, גם אם לא הייתי אדם דתי, לא הייתי מוכן להאמין.

[nitch]

מזל טוב, יש לך חבר דמיוני. תתחיל בזה שיעזור לך ב"מכות" בשכונה לפני שתסתמך עליו למלחמת גוג ומגוג.

[blavie]

איש איש באמונתו יחייה, למזלנו כל אחד חופשי להאמין במה שהוא רוצה.

בכל מקרה, אשאל אותך, אם אתה מאמין בנסים? ואם כן, לדעתך מה הם, ומהיכן הם נובעים?

ובמידה ולא, אשאל אותך, אם אף פעם לא פגשת מישהו שקרה לו משהו שהוא לפי כל שכל והגיון מעל הטבע?

במידה ואף פעם לא, אשמח לספר לך אם תהיה מעוניין על שני דברים שקרו לי בחיי, שהם מעבר לכל ספק מעל הטבע.

וכשאני אומר מעל הטבע, אני מתכוון שהטבע חרג ממנהגו איתי פעמיים.

וזה סיפור מעניין בלי קשר לדת, זה דברים שקרו לי כשהייתי ילד, וגם לפני שהפכתי לאדם מאמין הייתי מספר אותם לאנשים פשוט מפני שזה דבר שלא קורה במציאות שלנו בדרך כלל.

[nitch]

אני לא מאמין בניסים אלא בהסתברויות.

אני גם מאמין שכשקורה משהו שלא מבינים, בדרך כלל ההסבר הפשוט יותר הוא הנכון, ולא זה שמניח התערבות של אלוהים, חייזרים, הנביא זבינאמו או מפלצת הספגטי המעופפת.

אתה מוזמן לשלוח לי ה"פ אם אתה רוצה, לא נלאה את שאר הפורום.

[CH@OS]

בן כל הכבוד על ההשקעה והכתיבה היה מאוד מעניין לקרוא ואני איתך בכל הקטע הזה.

אני אשמח להודעה פרטית גם ממך.

ולפני שכל האתאיסטים יקפצו בראש, תנוחו.

[blavie]

שלחתי לשניכם, מקווה שיהיה לכם כוח בכלל לקרוא את הכל, מצטער שזה יצא כל כך ארוך אבל זה פחות או יותר הסיפור חיים שלי, לא יכולתי לכתוב אותו על רגל אחת - מה שכן, אני יכול להבטיח לכם שיעניין אותכם לקרוא ולא תצטערו שקראתם

שיהיה לכם לילה טוב (בתקווה שאכן תקראו את זה בכלל, שלא יצא שסתם נשארתי ער עד שלוש לפנות בוקר ומחר אני לא אתעורר בזמן ללא שום סיבה )

[Mosho]

כל הכבוד על הפירוט וההשקעה, באמת, אבל ברור שהידע שלך על יחסים בינ"ל מאוד מוגבל, ומצד שני הדמיון שלך מאוד מפותח. בכל הסיפור שלך יש כל כך הרבה חורים והנחות ספקולטיביות\שגויות שאין לי מושג מאיפה להתחיל.

[blavie]

אשמח אם תתחיל...

מבלי לזלזל, חס וחלילה, אלא באמת ארצה לשמוע איפה לדעתך טעיתי ומהי דעתך בנושא...

לדעתי יחסים בינלאומיים זו שטות אחת גדולה - זה טוב כשהעולם במצב של שלום...

כשיש מלחמה עולמית מצד שני, כל מדינה לעצמה, והכל הופך להיות מונע בידי אינטרסים בצורה הרבה יותר בולטת ואקטיבית, כשכל מדינה שואפת להגן על האינטרס הפרטי והאישי שלה... בוא נגיד שנעלם אפקט ה"להיות נחמד ונאור" כלא היה.

ואם תראה שתי מדינות שמשתפות פעולה, דע שזה רק בגלל שיש להם אינטרס משותף בנקודת הזמן הנוכחית הזו, ולא מפני שהם רוצים להיות יפי נפש ולכבד כל מיני הסכמים ודרכי התנהלות שמתאימים לימים שקטים יותר.

יכול להיות שמחר כבר לא יהיה להם את אותו אינטרס משותף ומבעלות ברית הן יהפכו לאויבות.

בגלל זה במלחמות עולם יש גושים, זה פשוט כמה מדינות שיש להם אינטרסים משותפים מסוימים ומהסיבה הזו בלבד הן פועלות ביחד.

אז החברות הכוללת הזו, קיימת ומשתמרת, כי כל מדינה דואגת לאינטרסים של עצמה, ובמקרה יש לכמה מדינות אינטרס משותף, אז אם הן יעזרו אחת לשנייה הם ישמרו כל אחת על האינטרסים של עצמה בצורה טובה יותר.

בגלל זה אמרתי שיחסים בינלאומיים בזמן אמת זה בולשיט. בזמן אמת כל אחד דואג לת*ת שלו, אתה תגרד לי את הגב ואני אגרד לך, ולכן לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין את הלך הרוח בזמנים כאלה, צריך פשוט להכיר את האינטרסים שיש לכל אחד, את זה גם ילד בגן יכול לעשות...

[Mosho]

אשמח אם תתחיל...

מבלי לזלזל, חס וחלילה, אלא באמת ארצה לשמוע איפה לדעתך טעיתי ומהי דעתך בנושא...

לדעתי יחסים בינלאומיים זו שטות אחת גדולה - זה טוב כשהעולם במצב של שלום...

כשיש מלחמה עולמית מצד שני, כל מדינה לעצמה, והכל הופך להיות מונע בידי אינטרסים בצורה הרבה יותר בולטת ואקטיבית, כשכל מדינה שואפת להגן על האינטרס הפרטי והאישי שלה... בוא נגיד שנעלם אפקט ה"להיות נחמד ונאור" כלא היה.

ואם תראה שתי מדינות שמשתפות פעולה, דע שזה רק בגלל שיש להם אינטרס משותף בנקודת הזמן הנוכחית הזו, ולא מפני שהם רוצים להיות יפי נפש ולכבד כל מיני הסכמים ודרכי התנהלות שמתאימים לימים שקטים יותר.

יכול להיות שמחר כבר לא יהיה להם את אותו אינטרס משותף ומבעלות ברית הן יהפכו לאויבות.

בגלל זה במלחמות עולם יש גושים, זה פשוט כמה מדינות שיש להם אינטרסים משותפים מסוימים ומהסיבה הזו בלבד הן פועלות ביחד.

אז החברות הכוללת הזו, קיימת ומשתמרת, כי כל מדינה דואגת לאינטרסים של עצמה, ובמקרה יש לכמה מדינות אינטרס משותף, אז אם הן יעזרו אחת לשנייה הם ישמרו כל אחת על האינטרסים של עצמה בצורה טובה יותר.

בגלל זה אמרתי שיחסים בינלאומיים בזמן אמת זה בולשיט. בזמן אמת כל אחד דואג לת*ת שלו, אתה תגרד לי את הגב ואני אגרד לך, ולכן לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין את הלך הרוח בזמנים כאלה, צריך פשוט להכיר את האינטרסים שיש לכל אחד, את זה גם ילד בגן יכול לעשות...

 

אולי מחר, אני כותב מנייד וזה ממש לא נוח.

 

מפריע לי שאתה מתייחס למדינה כישות פשוטה. אולי הדברים שאתה אומר נכונים לגבי אינדיבידואלים (וגם כאן אני חושב שאתה מפשט יתר על המידה), אבל לגבי מדינות זה הרבה יותר מורכב. מכאן כל דבר שאומר הוא דעה אישית שלי כי אני לא מומחה ולא למדתי את הדברים לעומק.

 

ובקשר לדת, אני ממש לא דתי, לא רוצה לומר שאני חילוני אפילו, פשוט לא מעניין אותי כל העניין. מנק' מבט הגיונית, כרגע, אין לי שום סיבה להתחבר לזה. ולא אלף ולא מליון דיונים או "הוכחות" לא יגרמו לי לשנות את דעתי. אם המשיח יבוא (אני לא שולל), אני אזרום.

[blavie]

זכותך, זה היופי - שלכל אדם יש בחירה חופשית לעשות מה שבא לו...

ובקשר למה שאמרת, אתה עוד יותר מצדיק את הטענה שלי - שבנוגע לאינדיבידואלים זה (אולי כלשונך, אך לדעתי, ולדעתי אני יכול להוכיח לך את זה, כי בזמנים קשים כשמגיעים ל"תכלס" וכל השיקולים החיצוניים יוצאים מהמשוואה, ונשאר מה שאני צריך כדי להמשיך להתקיים, זה באמת מתפשט עד כדי כך... ולא חסרות הוכחות לזה בהיסטוריה האנושית, זה נכון), אז זה נכון גם לגבי מדינות...

כי אחרי הכל מה היא מדינה? היא התקבצות של הרבה פרטים קטנים (אנשים בודדים) לידי כלל גדול (מדינה), ולכן, האינטרס והצורך של המדינה, היא ההצטרפות וכלל כל האינטרסים והצרכים של הפרטים (האנשים) שנכללים בה.

כי הכלל (המדינה) מורכב מהפרט (מהרבה אנשים בודדים), ולכן מה שהפרט רוצה (האיש הבודד, ברבים) הוא מה שהמדינה רוצה.

נראה לי שזה במקרה הבסיס של הרעיון המופלא שנקרא דמוקרטיה  

[Mosho]

תאר לעצמך שיקולים של אדם בודד מול שיקולים של אב לילדים. שונה בתכלית, נכון? עכשיו תאר לעצמך מדינה...

[edan82]

מה עם החלק של טורקיה בכל הסיפור הזה עידן? האם עצם היותה חברה בנאט"ו יסרס אותה מלעשות מעשים פזיזים?

אוי ואבוי למי ששאנן מספיק בשביל לשבת בחיבוק ידיים ולהתעורר יום אחד למציאות של אירן גרעינית, אחרי שהיא ביצעה ניסוי מוצלח..

משם אין כבר חזרה, נצתרך לחיות בצל האיום הגרעיני של אירן ועוד לא דיברתי על ציודם של גורמי טרור בנשק גרעיני מלוכלך..

 

החלק של טורקיה ?

 

חוץ מדיבורים והמשך הגינויים של ישראל היא לא תיקח חלק פעיל במלחמה נגדנו, המקסימום שהם יעשו זה לנקוט במדיניות "שמיים סגורים", סגירת אפשרות התקפה אוירית ישראלית דרך שמי טורקיה.

 

צריך להבין שכל מדינה ש"ניזונה" מארה"ב תמנע מנקיטת מהלכים מלחמתיים שיהיו נוגדים לעמדת ארה"ב, אחרי הכל, אף אחד לא רוצה לאבד את תמיכת ארה"ב.

 

מעבר לזה, ביום שתפתח מלחמה כזאת, גם נאט"ו יהיו חייבים להיות מעורבים בה כי מדינות אירופה וגם ארה"ב יודעים היטב שאיראן היא איום קולקטיבי.

איך יהיו מעורבים ? שאלה טובה, או מעורבות אקטיבית בלחימה או מעורבות פאסיבית על ידי שליחת אמל"ח.

המלחמה הזאת היא המלחמה של העולם המערבי בעולם המזרחי (מלחמת עולם,אמרנו?).

 

לגבי אירן והשאלה אם יש להם שיהאב 3, נקודת המוצא היא שבהחלט יש להם את הטיל, השאלה היא כמות הטילים.

 

דבר נוסף שצריך להבין, טיל שיהאב זה לא רקטת קסאם\גראד, לא מבחינת הנזק שהוא יוצר ולא מבחינת השיגור, זה לא טיל שאיזה אחמד סוחב על הגב בריצה ומשגר אותו מפרדס בין העצים.

 

שיהאב זה טיל שהשיגור שלו מייצר חתימת מכ"ם מאוד גדולה, מהסוג שהמטוסים הנכונים יקלטו די מהר, משמע לרוב המשגרים והמכ"מים יהיה אורך חיים די קצר (זו גם היתה אחת הבעיות של סדאם חוסיין בשיגור הטילים על ישראל וכווית).

 

אני שוב אומר, אסור לזלזל באוייבנו, הם לא חלשים ב-כ-ל-ל, אבל יתרון האיכות האנושית והעליונות הטכנולוגית והמספרית נמצאים בצד שלנו.

 

סוריה ואירן משקיעות תקציבי ענק במערכי נ"מ מפחד מתקיפה אוירית,הבעיה שלהן היא שנושא טילי היריחו של ישראל מאוד "שקט", אבל למעשה מדובר בטילים שלמרות שאינם חדשים הם מאוד משוכללים ועברו עדכונים עם השנים וכעת הם עם יכולות פגיעה לא רעים בכלל.

[falou]

משחר ההיסטוריה העולם הערבי תמיד רדף את היהודים.

 

אני אעזוב את שאר המליצות שכתבת, מה שכתוב למעלה זה פשוט לא נכון היסטורית. נהפוך הוא.

 

לפני ההתמוטטות הסופית של ברית המועצות, כשחטפו את גורבצ'וב, דוד שלי כתב מאמר בעיתון שהלוואי שהחטיפה תצליח וברית המועצות תחזור להיות מה שהיתה, כי אנחנו (כישראלים) עוד נגעגע לתקופה שהיה סדר בבלאגן. בהיסטוריה אין טעם לשאלה "מה היה קורה אילו...," אבל יש הרבה ברעיון הזה. אסטרטגית, ישראל איבדה מחשיבותה "כנושאת המטוסים הקדמית" של ארה"ב במזה"ת, והכוח (בייחוד הגרעיני) החל להצטבר ע"י מדינות אזוריות, שמנסות להשיג הגמוניה מקומית.

 

אירן היא דוגמא קלאסית למה שטענתי למעלה. טורקיה היא עוד אחת (שתיהן עושות זאת, בין היתר, ע"י השימוש הקלאסי, הצארי, באנטישמיות כאמצעי לליכוד הציבור שלהם, והסטת הדיון מבעיות פנים). גם צפון קוריאה בעניין ואפילו וונצואלה (אם כי לא באמצעים צבאיים). הניסיונות האמריקאים לדכא אימפריאליזם מקומי הצליח בסרביה, אבל הנחש העירקי הוחלף באירני.

 

מלחמה אזורית בקיץ?

לדעתי לא.

לפני שחוזים מלחמה צריך לחשוב מי עלול לחשוב שהוא יכול להשיג מכך משהו, והאם זה שווה את המחיר.

כרגע, זה לא כדאי לאף אחד.

אולי לנו... אולי.

[edan82]

עופר,

 

יכול להיות שלא הבהרתי את עצמי נכון, הכוונה שלי היתה שהערבים רדפו אחר ישראל.

 

מיום הקמת המדינה אנחנו נמצאים במלחמת קיום מתמדת.

 

לגבי כדאיות מלחמה, אתה צודק לגמרי, לאף אחת ממדינות ערב אין סיבה אמיתית לפתוח עימנו מלחמה, נהפוכו, האינטרס שלהן הוא לשמור על שקט במטרה להרחיק את אור הזרקורים מהן.

 

לישראל לעומת זאת כן יש אינטרס לפתוח מלחמה (לכן כתבתי שישראל "צריכה" מלחמה).

[itamarg]

אתם צריכים להבין לצורך העניין ה"אויבים" של היום זה לא מה שהיה פעם, זה לא אותם שאהידים שצועקים "אללה הוא עכבר" מ 50 מטר ורצים עלייך עם סכין מטבח או מה שזה לא יהיה. הם לומדים אותנו וגם לא מעט בזכות התקשורת שמפרסמת יותר מדי דברים וגם בגללנו שאנחנו פולטים שטויות מהפה.

הם מתאמנים ויש להם רצון ומוטיבציה להילחם, מה שאצלנו יורד עם הזמן (לצורך העניין-השתמטות).

הם אוספם עלינו מודיעין אפילו בדברים הכי קטנים (מסתובבים ליד הבסיסים שלנו בנסיון לגלות פעילות).

 

הם אמנם חלשים אבל אסור להיכנס לשאננות כמו שנכנסנו לפני מלחמת לבנון ה II, כי עם מספיק רצון הם יכולים להסב לנו נזק לא קטן וטיפשים הם לא.

 

אני פונה לכולכם, לא לדבר על דברים שלא צריכים, אפילו לא למשפחה, לחברים לחברה מה שזה לא יהיה ובמיוחד לא בטלפון הסלולארי. שימרו על כללי במ"מ, זה לא צחוק זה הבטחון של המדינה.

נכון זה מגניב שיודעים דברים שאף אחד לא יודע ושהתקשורת הייתה מתה לפרסם אבל יש משפט (אמנם אני המצאתי ) שאומר "יש דברים ששותף הסוד היחיד להם הוא אתה, עצמך, והחבר הדמיוני שלך!"

 

כמו רובכם אני גם הייתי חייל ונחשפתי להמון דברים סודיים אבל עד היום, כמעט שנה אחרי אני לא מעז לדבר על הדברים הללו, למען בטחון המדינה ואזרחיה.

 

איתמר.