My Smart Madness

[אלעד]

אבקש את סליחתם של כל קוראי השרשור על כך שאני מוסיף תגובה מבלי שאני מאפשר לאיש מכם לענות לי עליה. זה אומנם לא משהו שאני נוהג לעשות באופן תדיר, אך כנראה שזוהי אחת הפריבילגיות בלהיות אחראי פורום

 

לעצם העניין:

רק עכשיו יצא לי לראות את השרשור הזה.

אני קורא חלק מהתגובות שנכתבו כאן ופשוט מזדעזע. בביקורי האחרון בחו"ל, לפני חודשים ספורים, ראיתי שמסיבה עלומה הסמארט הוא רכב פופולרי ביותר, ויש לו אף גירסאות BRABUS רבות מספור. אז מה, יש מצב שהגרמנים יודעים משהו שאנחנו טרם גילינו?

אני באמת יכול להמשיך ולחפור לכם מדוע אני מזועזע, אבל לשמחתי מצאתי תגובה אחת שמבטאת בצורה יוצאת דופן (למעט שגיאת הכתיב שהדגשתי. חפיף, העיקר הכוונה) את שורש הבעיה:

כל אחד צריך לחיות לפי הכיס שלו, מי שיכול להרשות לעצמו סמארט שיבושם לו ומי שיכול להרשות לו סויפט שיבושם לו, בסופו של דבר זה לא משנה איזה רכב זה וכמה כסף הוצאת עליו, הרכב הראשון במיוחד עם אתה קנית אותו תמיד יהיה סיפור טוב לנכדים ולא משנה כמה נבלה הוא יהיה אתה תמיד תזכור אותו בתור משהו טוב ומצחיק מהחיים שלך.

זוהי השורה התחתונה. אנשים מתייחסים לרכב בארץ כמקדם שופוני, במקום לרכוש רכב שיענה על צרכיהם. לא שזה פסול, הרי ככלות הכל, רכב לעתים קרובות גם עונה על צורך נפשי כלשהו, אבל הכל שאלה של מינונים. לצערי, המינון של חלק מהמגיבים כאן (וייפר, A.B ושאר דומיהם) פשוט - וצר לי שאני אומר את זה ככה, לא מצאתי דרך טובה יותר לנסח את זה - דפוק.

אני רוצה לאחל לפותח השרשור שירווה נחת עם הרכב שלו ושייסע רק בדרכים טובות.

 

חבר טוב שלי שגם כותב באתר הזה טבע פעם את המשפט האלמותי "זוהי ההוכחה לכך שאתה צריך לקנות את הרכב הכי קטן שאתה צריך, ולא את הרכב הכי גדול שאתה יכול", בזמן ששנינו עמדנו משועשעים וצפינו בנהג של ספינה אמריקאית שלשווא נאבק לצאת מחניה, וניכר עליו שכישורי הנהיגה שלו קטנים בעשרות מונים מגודל הרכב שבו הוא נהג.

טוב לראות שיש עוד אנשים כאן שפועלים לפי הרעיון הזה.