רעיון נחמד שראיתי בפורום אספנות - איזה רכבים היו לכם עד היום?

[aa123]

מה אתם אומרים על השרשור? מעניין לדעת ממה כל-אחד התחיל, ואילו חוויות (משמעותיות) היו לכל אחד בדרך.

 

אני אתחיל:

הייתה לי קורולה 93 ידנית - זה רכב ראשון, ולרכב ראשון יש תמיד מקום חם בלב.

אח"כ סיוויק 93 ידנית, אח"כ סופר לנסר אוט' שקניתי בגלל אילוצים (אוט' לאמא). אח"כ וולקן 96 (הרכב הכי כיפי שהיה לי, למרות שהיה חסר לה טיפה כח). תוך כדי הייתה לי פה ושם רנו קנגו.

 

עכשיו אני נוסע על סיוויק 97 אוט' של אמא ומשתעמם.

 

בחודשים הראשונים שאקבל משכורת (כרגע סטודנט) תבוא 106 GTI או קליאו ספורט.

 

היסטורייה די משעממת - אני בטוח ששלכם תהיה יותר מעניינת

 

יאללה

[THE-ONE]

הרכב הראשון: מאזדה לאנטיס 323, שנת 99, אוט', GLX, שרתה אותי נאמנה עד שנגנבה אחרי כשנה וחצי

(הלאנטיס היתה שלי ושל הוריי בזמנו ולא שלמתי עליה מכספי, הרכב היחיד בעצם שלא נקנה מכספי מכל הרכבים שהיו לי).

 

רכב שני: מאזדה בימבה, 121, שנת 95, אוט', כיון שהייתי חייל ולא היה לי גרוש על התחת - נאלצתי לרדת קצת ברמה. הרכב היה כייפי מאוד, די זריז ומשתחל לכל חור, המון חוויות נוסטלגיות עברתי עם הרכב ולעולם לא אשכח אותו.

 

רכב שלישי: טויוטה קורולה, שנת 2003, אוט', הרכב בגדול היה בסדר, שירת אותי נאמנה עד שהחליט באמצע ערב יום העצמאות לעשות לי בושות ונתקע לי באמצע העיקול לאיילון מצומת גלילות, מסתבר שהלך פייפן הראש מנוע ולמזלנו הרב, לרכב נשאר עוד שבוע וחצי להיות במסגרת האחריות - דבר שגרם לנו לעשות טרייד אין ולהיפטר מהרכב.

 

רכב רביעי: מאזדה 3, שנת 2006, קומפורט, 1.6, טיפט', הרכב היה אמין מאוד ודי מהנה לנהיגה, שירת אותי כ-3 וחצי שנים, לא עשה שום בעיה מעולם וחוץ מטיפולים שוטפים, די נהניתי איתו בסך הכל. לפני כמה חודשים, היתה מכת ברד ליד מקום עבודתי - דבר שפגע ברכבי קשות והשאיר אותי המום. הייתי חייב להיפטר מהרכב כי כל פעם שהסתכלתי עליו - ראיתי נקודות שממש לא עשו לי חשק לנהוג עליו. בסופו של דבר מכרתי את הרכב (8K מתחת למחירון) לסוחר (אף יד פרטית לא רצתה להתקרב עליו).

 

רכב חמישי: הרכב הנוכחי שאני הכי מבסוט ממנו עד היום. גולף 2008, TSI שאני מרוצה ממנה עד השמים, אני נוהג על הרכב כשלושה חודשים, ובנתיים - רק כיף והנאה. הרכב זריז מאוד, חסכוני (ביחס למאזדה 3 ולקורולה) ומרגיש חזק מאוד ביחס למשפחתית ממוצעת.

[pskicker]

רעיון נחמד

רכב ראשון - גולף דור 2 1600 שנת 90 4 הילוכים ! עבר חיים לא קלים בכלל ,כולל הוצאת מושבים וההעברת דירה

רכב שני - לאנצ'ה דדרה 97 מנוע 1800 רכב שהכי אהבתי מכל מה שהיה לי עד היום ...

אח"כ החלפתי כמה בתוך תקופה קצרה ... סוברארו לגאסי 1.8 ידנית (גועל נפש של רכב מכל הבחינות)

AX ספורט 1.4 נחמד אבל לגמרי לא שימושי ביום יום עם צריכת דלק של קאדילק .

רובר 827 עלה ממש גרושים ,רכב נוח בטרוף עד היום מצתער שמכרתי .

פגיו 205 FOREVER 97 משעמם חוץ מזה לא יכול להגיד עליה מילה רעה !

כרגע נוסע על סראטוגה 93 ,3.0 V6 .ממש הפתיע מבחינת אמינות וצריכת הדלק ,אחרי כל השטויות

ששמעתי על אמריקאיות -...לחבר של דוד שלי היה פעם שברולט בלה בלה בלה

P.S

אהה היה גם GPZ בדרך אבל זה כבר לפורום אחר

[Giri Giri]

Fiat Tempra-

Lancia Dedra-

Fiat Uno-

alfa 33 1.7 8V-

alfa 33 1.7 16V QV Black-

Red alfa 164 T.Spark-

White alfa 164 T.Spark-

White 33 1.7 16V QV-

Red alfa 164 3.0L manual-

alfa 75 2.0 T.Spark

alfa Sprint 1.5 QV 83'

[gil_24]

רכב ראשון- סובארו 81 (רכב של בן דוד)

רכב שני- פיאט פונטו HSD 1995

רכב שלישי- פיגו 306 סאדן 1400

רכב רביעי- ואני לא מבין איך לא חשבתי על זה קודם , סופר לאנסר 1997 ידני.

[tzvipper]

להבדיל כניראה מרובכם, לא היו הרבה מכוניות בהעלותי הפרטית. אבל אלה שהיו, כל אחת משהו מיוחד.

 

ZAZ 968M - מכונית ראשונה שנהגתי, היו לנו 3 כאלה בתקופופות שונות ברציפות, הייתי אז בן 5-6, לא הבנתי למה האוטו נוסע מצד לצד. רכב דומה ל-NSU פרינץ, מנוע אחורי V4 כ-1.2 ליטר, בדגם ראשון שהיה לנו היה 40 סוסים ובשני 55 (דגם מיוחד, רובם באו עם 40 סוסים וזה בקלות בעליות לקחת לאדות עם מנועי 1.2).

מדובר ברכב העל בידוד רעש מנוע שנחשב לגרוע ביותר באירופה. כשנסענו על 80 זה ניראה מאוד מהר, רעש היה כזה שצריך לצעוק כדי לדבר.

דייהטסו טיאן דזין - העתק סיני של דיהטסו היג'ט. מנוע 840 סמ"ק 3 צילינדר יפני. איכות הרכבה זוועתית, החומר שכיסה דלתות היה קרטון שמעליו היה נייר בצבע של כאילו עור. כיסויי כיסאות פלסטיק שנסדקו אחרי כ-4 שנים. כמובן שהרכב החליד עד חורים אחרי 6 שנים מאז שיוצר. סינים צבעו ישר על הצבע בלי שום כיסוי או חומר נגד חלודה. לא היה סאן רוף, אבל בחורף הייתה ברכב בריכץ שחייה בגלל איטום חלונות סיני מסורתי.

יונדאי לנטרה - אחרי דייהטסו סינית כשראיתי את הרכב בעל עיצוב המדהים לזמנו, פשוט איבדתי כושר דיבור. לא יכלתי להאמין שהיא תהיה שלנו. מנוע 1.6 וגיר אוטומטי אלקטרוני בעל תוכנת ניהול זוועתית (מוריד ומעלה הילוכים ללא הרף וצורך), אבל רכב זריז מאוד בזינוקים ומושך מצויין בעליות. מזגן מקפיא, מבין החזקים ביותר שפגשתי במכוניות. אחיזת כביש גרועה בגלל מתלים מאוד רכים, קשיחות שלדה ברמה נמוכה מאוד (הדלתות זזות בנסיעה, מרגישים אם שמים יד דרך חלון על גג רכב). צריכת דלק במונחי היום כמו לרכבי 2 ליטר מבין הפחות חסכוניים.

סקודה אוקטביה - רכב נחמד למדי, בעל כושר תמרון נחמד ויכולת להסתובב בין מדרכות ללא רוורס במקומות שמכונית אחרת מאותה רמה כבר לא יכולה להסתובב. רכב אמין מאוד, ב-7 שנים אמינות מעולה. הרכב מטופל מיומו הראשון אך ורק במוסך מורשה וטיפולים תמיד בזמן. מנוע 1.6 בהחלט מספיק לעיר, בעליות עם מזגן קשה לו. בכביש הוא נוסע 100 על 3000סל"ד, בידוד רעש לא משהו וזה מעייף בנסיעה ארוכה. תא מטען ענק, צפוף למבוגרים מאחור וצריכת דלק טובה (1 ל-10 בממוצע).

מבחינת נוחות, ברמת העיקרון אוקטביה נוחה למדי, גוף קשיח, מתלים קצת רכים מידי ורכב מאוד פרקטי למשפחה, ניתן בתא מטען להוביל הרבה דברים, טרנספורמצייה מעולה בסאלון שמאפשרת להפוך תא מטען לענק באמת. הנסיעה חלקה, יש הרגשה סולידית של קשיחות גרמנית. הבעייה שמאוד קשה לי להעריך רמת נוחות נסיעה אחרי הבימר שלי. פתאום כל המכוניות "זה לא זה".

 

מכוניות פרטיות שלי:

אלפא 164 - מכונית תוססת, מנוע 2 ליטר על משקל של 1380 ק"ג הפתיעה לטובה בגמושות יוצאת דופן ומשיכה מעולה. למרות הקילומטרז' (282K), מנוע חי מאוד. אלפא מכונית מרווחת, אבל אין עודף של מקום. רמת האבזור נדיבה במיוחד, שכוללת מזגן דיגיטאלי עם בקרת אקלים, מנוע משוכלל מאוד עם 8 פלאגים,הצתה אלקטרונית ורק עם 8 שסתומים נותן בסביבות 148 סוסים.

למנוע קול מאוד מיוחד, במיוחד עם אגזוז זרימה חופשית ממכר מאוד.

גיר ידני 5 הילוכים עם יחסי העברה קצרים למדי, אבל אידיאליים ואין בורות בין הילוכים. אלפא 164 מפתיעה באופן יוצא דופן בצריכת דלק נמוכה מאוד יחסית למשקל ונפח מנוע.

מושבים נוחים מאוד עם כיוון גובה, עיצוב מאוד יפה. נפרדתי ממנה לטובת הגשמת חלום ילדות.

ב.מ.ו. 730 - בימר מאוד רגוע, משקל מעל 1600 ק"ג ומנוע 3 ליטר טורי 6 צילינדר בעל צליל עשיר ומרגיע. מנוע בעל משיכה חזקה מאוד, אפשר לשייט בנוחות ושקט כאשר הגיר מעביר הילוכים על 2000 סל"ד. יש תחושה מבחינת משיכה של מאין מנוע דיזל (רק עם קול יפה והעדר רטט), אבל אם מושכים מנוע עד 3000סל"ד ואפילו ל-4000סל"ד מרגישים עד כמה הרבה כוח יש לו (עדיין מנוע שקט מאוד). בעיקרון מנוע יכול להגיע ל-6000סל"ד. על נייר אולי לא ניראה מרשים שיש רק 185 סוסים למנוע 3 ליטר, אבל בפועל המנוע חזק מאוד, אפילו עם גיר אוטומטי, הבימר פשוט דוחף חזק. האוטו מאוד מאובזר, כולל מחשב דרך, מזגן בקרת אקלים לשני איזורים, ריפוד עור. שיוט חלק מאוד ובידוד נהדר, הנסיעה בבימר מאוד נעימה לגוף בשל היעדר ויברציות, עבודת מתלים, כאילו בין כביש לרכב יש עוד משהו. הרכב נוסע מאוד חלק, אבל הוא לא רך, מרגישים שהוא קשיח מאוד, כמובן לא מתנדנד ובפניות אין נטייה של הבודי שלו, פשוט אוכל את הכביש בצורה מדהימה.

בגלל שיוט מדהים שלו, פשוט לא בא למהר, להתחרות עם מישהו בפתיחות, לנסוע מעל המותר. מעולם קודם לכן לא נסעתי במכוניות פרמיום קלאס, ההבדל עם מכונית "רגילה" פשוט שני עולמות שונים. הבימר פשוט משנה סגנון נהיגה לרגוע.

לא יודע איך הם עשו מתלים מדהימים כ"כ, בדגם שלי מתלים רגילים, אחורי רגיל ולא הידראולי.

[Tair]

רכב ראשון: ניסאן סאני 93 ידנית,לא נהגתי עליו כי עדיין הייתי קטן אבל מאוד אהבתי אותו.

רכב שני: דייהטסו שרייד 98 אוטומט. רכב קטן וחמוד שתמיד מצאתי איתו חניה .

חוץ מזה היה די חלש..

רכב שלישי: ניסאן סאני 93 אוטומט. נקנה לפרק זמן קצר,אהבתי כי לראשונה בעך היה אוטו שהוא גם שלי.

רכב רביעי ונוכחי: מאזדה 6 2004.

אחלה אוטו שבעולם,לא היהמזיק אבל אם היה יותר חזק קצת..

[חנזו]

אממ...

אני די צעיר (18), אבל יש לי עבר לא קטן עם מכוניות.

הוצאתי רשיון רק לפני שנה ועד כה היו:

 

הראשונה - מיצובישי לנסר 92, האוטו שעליו נהגתי מתחילת תקופת המלווה עד שהוא שפך מנוע, תאמינו או לא המנוע עבד על 3 פלאגים בלא ידיעתנו, ללא קירטועים, מדי פעם כשהאוטו קר הוא היה מתכבה אבל זה די נורמלי, אחרי הכל הוא היה קרבורטור ורכב די ישן, הרכב סחב עם 3 פלאגים עד ל- 300 אלף קילומטר.

עברתי חוויות בלתי נשכחות עם הרכב, לעולם לא אשכח אותו

 

השנייה - אחרי שהלנסר שפכה מנוע רכשנו דייהטסו אפלאוז, האוטו היה מדהים ביופיו, הדייהטסו הכי יפה שראיתי עד היום וכך כולם אומרים. חישוקי מגנזיום, עברה פחחות וצבע לבן מבריק. בקליות שחורות, אוטו יפה אך חלש בטירוף, ממש לא זז.

לא החזקנו אותה הרבה זמן מכיוון שהיא הייתה מעוקלת (:S) ולכן החזרנו אותה לבעלים.

 

השלישית - לאחר שכבר נימאס עלי כל פעם לבקש את הרכב מההורים, ולאחר תקופה מרובה שעבדתי, רכשתי הונדה סיויק 95 ידנית 1500.

הרכב מאוד אמין, צריכת דלק לא בשמיים, זריז ודי יפה

מה שלא אהבתי זה הנוחות של הרכב, הוא נמוך מדי והכיסאות לא נוחים בכלל, יש לי חור באגזוז, וכשאני מגיע ל- 4K סל"ד, אני מרגיש את כל המנוע בפנים הרכב, לא נוח.

אבל חוצמזה אחלה אוטו, כרגע לא נימצא בשימוש בגלל חוסר כסף לביטוח וטסט, בעזרת ה' ב-10 לחודש הבא אני יחזיר את ההונדה למצב הקודם.

 

הרביעית - רנו מגאן 96' בנזין אוטו'.

אח אח, הרנו, כמה צרות, כמה הוצאות, והיום, נכון לרגע זה היא במצב מעולה.

קנינו אותה עם מנוע דופק, שבעל הרכב שיקר ואמר שהוא בהרצה.

אני לא אפרט מי השקיע וכמה כי זה די מסובך אבל החלקים שהחלפנו לה הם:

 

מנוע.

קוויל.

פלאגים.

אלטרנטור.

מחשב.

מצבר.

סטרטר.

צינור מים שהתפוצץ.

תיקון צינור דלק שדלף.

טרמוסטטור.

כבל גיר, הרכב סירב להעביר הילוך.

 

בקיצור עברנו איתה הרבה מאוד, נכון לעכשיו היא בסדר גמור, אחרי כל מה שהשקענו בה איך לא?!

רכשנו את הרכב לפני 3 חודשים + -, לאחר שבוע החלפנו מנוע, מאז החלפת המנוע הכל התפקשש! כל יום תקלה חדשה.

 

ד"א.

אימא שלי מאמינה בזה שהרכב הוא נאחס, שמישהו פתח עין על הרכב ( -.- ), ולכן היא רוצה לרכוש רכב חדש.

היא רצתה להביא פוקוס 2003, בעל המיגרש שיכנע אותה לרכוש מיצובישי לנסר 2006 אקסקיוטיב, אימא שלי די רוצה, אבל היא מחכה היא לא פזיזה, נחכה וניראה מה יהיה, חיביים לעבור שנה.

 

ו.. זהו

[aa123]

לא למדתם שלא קונים ממגרש? במיוחד לא מזה שקניתם ממנו..

[Tzvika-Pick]

הרכב הראשון שלי היה סיאט איביזה מודל 93. הדבר הכי טוב ברכב היה המנוע הנפלא שלו שתוכנן בצורה כזאת או אחרת בשיתוף עם פורשה (טוב, כנראה אחרת ולא כזאת). מנוע נפלא שחובב סל"ד גבוה, מושך ומושך ונדמה שהדבר היחידי שמגביל את הרכב זה האחיזה הנמוכה יחסית והבלמים הגרועים. חוץ מזה, שאר הרכב היה בינוני ביותר אבל אמין בצורה סבירה. היה אצלנו במשפחה בגלגולים שונים ומשונים במשך הכל השנים ונמכר לפירוק לפני שנה כיד ראשונה.

 

הרכב השני היה פיג'ו 205 TopXRi, עוף מוזר במשפחת ה205 שהומצא במיוחד עבור השוק הישראלי. שנתיים ומשהו נהגתי בה, נהנתי כמעט מכל רגע. מעט הרגעים בהם לא נהנתי היו הרגעים בהם נתקעתי עם הרכב בזמנים הכי גרועים שיכולים להיות או בפקקים של יולי-אוגוסט עם המזגן הספק-מקרר-ספק-עושה-רעש. אחרי שנתיים וכמה עשרות שעות בפירוק והרכבת הדש-בורד החלטתי למכור אותה לעבור להרפתקה הבאה. אין ספק, ה205 הזאת היתה ארגז החול בו למדתי גם מכונאות וגם נהיגה.

 

הרכב השלישי היה סוזוקי ויטארה 16V ידנית. יום אחד החלטתי שאני רוצה ג'יפ ופשוט קניתי אותה. בקושי שנה החזקתי אותה, לא התחברתי לרכב כבר מהרגע הראשון. בסך הכל מדובר ברכב שהוא כיף טהור, במיוחד בשטח אבל גם על הכביש. הנעה אחורית עם צמיגי שטח שמספקים כלום אחיזה על הכביש הם מתכון בטוח לכיף בסיבובים. למרות שהויטארה שלי עברה חיים לא קלים היא הפגינה אמינות טובה בהחלט, נוחות נסיעה סבירה יחסית לג'יפון וביצועי שטח שהדבר היחידי שהגביל אותם היה הפחד שלי.

 

לפני כמה חודשים מכרתי אותה ומאז אני מחפש את הקורבן הבא. מעניין מה זה יהיה הפעם

[stio]

לי אישית אין רכב משלי, ולכן אתייחס לרכבים במשפחה:

 

רכב ראשון- פיאט 127 מודל 1984, מנוע 1050 סמ"ק, 3 דלתות, גיר ידני 5 הילוכים, קרבורטור וצ'וק אוטומט. אמי רכשה את הרכב מהסוכנות והחזיקה את הרכב עד סוף שנת 2000. הרכב נמכר כיד ראשונה עם 117,000 ק"מ בלבד כשמעולם לא נגעו במנוע עצמו או בראש מנוע.

 

רכב שני- פיאט אונו מודל 1993, מנוע 1400 סמ"ק, 5 דלתות, גיר ידני 5 הילוכים, קרבורטור וצו'ק ידני. אמי רכשה את הרכב מאדם פרטי ב- 7/2001 ומחזיקה את הרכב עד היום, בפועל אני מטפל ברכב.

[gabi1973]

הראשון היה בשנת 89-90 VW Passat בת חצי שנה 1.8 ליטר אז עם 90 כ"ס.

רכב מדהים היה כבר אז, ממש כמו רכב סאלון. אגב זה היה עוד בחו"ל.

 

כאן, הרכב הראשון שלי היה סוזוקי באלנו שנת 97 גיר ידני, אוטו די פשוט, אם כי הגיר הידני איפשר ביצועים מצוינים.

הרכב נקנה עם הזכויות של עולים, כך שנאלצתי להיות איתו 5 שנים.

 

ב2002 רכשתי HGT חדשה, מדהימה, מאוד אהבתי.

ביצועים מדהימים בקו ישר, לא רע בסיבובים (בסדר, זה לא רנו ספורט)עד היום מצטער שמכרתי אותו.

 

2004 פונטו ספייס 60 שומדבר מיוחד...

 

2005 רנו מגאן 2 סדאן גם עם גיר ידני.

רכב בהחלט מרשים, הכולל איבזור מצויין, ללא מפתח, התנהגות כביש בהחלט סבירה, נוחות נסיעה מצויינת.

כמובן גודל עצום.

 

2008 I30 מנוע 2 ליטר גיר ידני

סה"כ מאוד מרוצה מן הרכב.

היצרן הקוריאני התקדם בצורה מרשימה עם הדגם הזה.

[Niro Levy]

אחלה רעיון (:

בלי דיבורים מיותרים אני יסביר שיש לי רק שנה וחצי רישיון ואלה הרכבים שהיו לי:

הראשון - דהייטסו שרייד שנת 84, תאמת לא כל כך בישבילי אלה יותר בישביל העבודה של אבא

(עושה עבודה נהדרת במשלוחים) האוטו סחב קרוב לשנה, יחסית לרכב שעלה בקושי אלפיה הייתי אני ממש מרוצה מימנו.

ממש היתאהבתי בגיר שלו (הילוך אחד - בלי כאבי ראש), לאחר כשנה בערך (הזנחה בטיפולים) יצא שהרכב נסע בלי שמן, תבינו לבד איך זה נגמר.

 

השני - אז היגענו למצב שלי אין רכב לחרוש עליו (בקושי חודשיים רישיון - תבינו לבד) - וגם לעבודה אין רכב למשלוחים.

בידיוק יום אחרי אבא מקבל טלפון ממישהו ששמע שהוא מחפש רכב - וכן עוד דהייטסו שרייד שנת 84 אותו דבר בידיוק!

היא החזיקה בערך שנה גם כן, עד שצלינדר אחד החליט שלא בראש שלו לתפקד, רכב כזה שנוסע על 2 צלינדרים, לא בידיוק נוסע.

 

השלישי - כן כן, ניחשתם נכון, עוד שרייד 84, אותה גמרתי בתאונה כאשר מישהי החליטה לזנק לכביש

ולעשות פרסה באמצע הכביש בלי שום התחשבות בי.

 

הרביעי - שרייד 84, סתם אני צוחק, היתקדמנו לשרייד שנת 88, רכב נחמד, חבל שהוא אוטומת ופשוט מבאס להיכנס אליו.

 

חמישי - פג'ו 106, הייתה אצלי שבוע, ממש נהנתי מהרכב הזה, קצת חלש (XR) אבל מהנה בטרוף!

 

שישי - רכב שבאמת אהבתי, הרכב הראשון שבאמת היה רק שלי!, הרכב הראשון שהשקעתי בו בכל טיפול ובאמת הרגשתי עצמאי לחלוטין בטיפולים ובהחזקה שלו (למרות שההורים תמיד עזרו) - סיויק 99- כואב לי להיזכר שבידיוק לפני שבוע נפרדתי מימנו.

 

שביעי: מחפש...

[yaba]

רכב ראשון - מיצובישי צ'אמפ ידנית שנת 94(עלתה ב 93 על הכביש). אבא קנה אותה, מכר אותה אחרי שנתיים לעבודה וממשיך לנסוע עליה עד היום. 412000 ק"מ, הרבה מאוד שנים, רעש מתיבת ההילוכים כמו בפרק האחרון של טופ גיר(מהאלפא של ג'רמי) ועדין לא מוותרת. מקווה שתגיע לפחות לחצי מליון, אחרי כל ההספדים ששמעתי עליה מיום הקניה.

 

רכב שני - 206 XT שנת 2000. הייתה בבעלותי כ 10 חודשים. מאוד נוחה מאוד מהנה ומאוד אוהבת מוסך. אולי לא כל הביקורים היו כל כך חשובים, אבל כל רעש הקפיץ אותי וכפי שידוע, לא חסרים רעשים בפג'ו. נאלצתי למכור עקב התחלת לימודים.

הרכב הראשון והיחיד שהיה בבעלותי הפרטית, מאוד מתגעגע.

 

רכב שלישי - מיצובישי כאריזמה אייר 2003. נחמד, מעביר ממקום למקום.

[gabi1973]

אחלה רעיון (:

בלי דיבורים מיותרים אני יסביר שיש לי רק שנה וחצי רישיון ואלה הרכבים שהיו לי:

הראשון - דהייטסו שרייד שנת 84, תאמת לא כל כך בישבילי אלה יותר בישביל העבודה של אבא

(עושה עבודה נהדרת במשלוחים) האוטו סחב קרוב לשנה, יחסית לרכב שעלה בקושי אלפיה הייתי אני ממש מרוצה מימנו.

ממש היתאהבתי בגיר שלו (הילוך אחד - בלי כאבי ראש), לאחר כשנה בערך (הזנחה בטיפולים) יצא שהרכב נסע בלי שמן, תבינו לבד איך זה נגמר.

 

השני - אז היגענו למצב שלי אין רכב לחרוש עליו (בקושי חודשיים רישיון - תבינו לבד) - וגם לעבודה אין רכב למשלוחים.

בידיוק יום אחרי אבא מקבל טלפון ממישהו ששמע שהוא מחפש רכב - וכן עוד דהייטסו שרייד שנת 84 אותו דבר בידיוק!

היא החזיקה בערך שנה גם כן, עד שצלינדר אחד החליט שלא בראש שלו לתפקד, רכב כזה שנוסע על 2 צלינדרים, לא בידיוק נוסע.

 

השלישי - כן כן, ניחשתם נכון, עוד שרייד 84, אותה גמרתי בתאונה כאשר מישהי החליטה לזנק לכביש

ולעשות פרסה באמצע הכביש בלי שום התחשבות בי.

 

הרביעי - שרייד 84, סתם אני צוחק, היתקדמנו לשרייד שנת 88, רכב נחמד, חבל שהוא אוטומת ופשוט מבאס להיכנס אליו.

 

חמישי - פג'ו 106, הייתה אצלי שבוע, ממש נהנתי מהרכב הזה, קצת חלש (XR) אבל מהנה בטרוף!

 

שישי - רכב שבאמת אהבתי, הרכב הראשון שבאמת היה רק שלי!, הרכב הראשון שהשקעתי בו בכל טיפול ובאמת הרגשתי עצמאי לחלוטין בטיפולים ובהחזקה שלו (למרות שההורים תמיד עזרו) - סיויק 99- כואב לי להיזכר שבידיוק לפני שבוע נפרדתי מימנו.

 

שביעי: מחפש...

 

אם בשנה וחצי הצלחת להגיע לרכב השביעי, זה אומר, שאתה מחליף רכבים בתדירות יותר גבוהה, מאשר רוב האנשים גרביים...