צריכת דלק ברכבי הזרקה - עובדה חדשה

[SimonLTZ]

חבל על הוויכוח פה. נסיעה בהילוך משולב, בירידה, תחסוך בדלק לעומת אותה הנסיעה, באותה הירידה, בניוטרל. ישנם אמנם כמה סייגים לקביעה הזו:

1. זוית הירידה. כאשר זוית הירידה תהיה קטנה- מהירות הרכב (כאשר הוא בהילוך) תקטן, ותדרוש לחיצה על הדוושה לאחר אורך זמן מסוים. מצב זה דורש אספקה של דלק, שבמצב של ניוטרל, לא היה נדרש להכנס למנוע. אז מצד אחד חסכנו, ומצד שני הזרמנו דלק "מיותר". המסקנה היא שצריך להפעיל שיקול דעת, ובהתאם להתנהגות הרכב הספציפית, וזוית הירידה, יש לדעת אם כדאי או לא כדאי להעביר לניוטרל, או להישאר בהילוך, ולאיזה אורך זמן לעשות כן.

2. מתקרבים לרמזור והוא אדום - ברור לכולם שבמצב כזה, עדיף להשאיר בהילוך. פה לא רק חוסכים בדלק, גם בבלמים.

3. עליה. בעליה ורמזור אדום, עדיף להשיאר בניוטרל מאשר בהילוך. השארה בהילוך ללא גז בעליה, תגרום להאטה משמעותית במהירות, מה שיגרום לצורך בלחיצה על הגז ולכן הכלל הזה לא תופס במקרה של עליה (אני מדבר על מצב שבו יש צורך מתקרב לעצירה או תאוטה).

יש עוד כמה מקרים, אבל כבר מאוחר...

לילה טוב.

סימון.

[נהג רגוע]

נו סיימון, סעיף 1 אצלך זה בדיוק מה שאני דיברתי עליו. לאחר הירידה, כמות הדלק שתאלץ להכניס לרכב שהיה בהילוך, כדי להביא אותו למהירות של הרכב שהיה בניוטרל, היא גדולה בהרבה מכמות הדלק שהרכב שהיה בניוטרל שרף כדי לשמור על סל"ד סרק. אם בזמן הירידה הסל"ד היה פי 3 מסרק, כמות הדלק הזו היא גם פי 3.

 

מסכים עם סעיף 2 שלך. (כמובן צריך לסייג: במצב שהרמזור ממש רחוק והרכב מאבד מהירות מהר יחסית, עד כדי כך שבסוף תצטרך ללחוץ גז כדי לא להעצר רחוק מהרמזור, במצב כזה עדיף להכניס לניוטרל איפשהו באמצע הגלישה לרמזור. בעצם זה שקול לתאור מצב של סעיף 3 אצלך).

 

השארת הרכב בהילוך בזמן ירידה מקטינה את צריכת הדלק בטווח המיידי, ומגדילה אותה בסך הכולל

[danniel]

השארת הרכב בהילוך בזמן ירידה מקטינה את צריכת הדלק בטווח המיידי, ומגדילה אותה בסך הכולל

שמע רק אתה פה קשקשן..(התחלת עם זה ואני אסיים).

 

בירידה בהילוך משולב ודוושת האצה משוחררת לא מוזרק דלק כלל למנוע, וזה מבטל לחלוטין את כל התאוריה הנחמדה שלך, שאגב שרפה יותר אנרגיה לכתוב אותה, מאשר מנוע צורך דלק בירידה.

[dani12]

נתחיל מהבסיס הפשוט שיצרני הרכב לא עשו את זה סתם. בדגמים הישנים על מנת למנועה בעירה בזמן שרכב נוסע בלי גז היו מפסיקים ניצוץ. אחרי זה רק עברו לשיטה של אי הזרקת דלק גם בגלל חיסכון לנהג וגם ובעיקר על מנת למנועה זיהום אויר.

עכשיו נצא מנקודת הנחה שבד"כ כלל בירידה נוסעים במהירות המקסימלית(במידה ואנחנו לא עבריינים).

כך שבעצם חיכוך המנועה שומר לנו על מהירות די קבועה וחוסך ברקסים וחוסך דלק.אחרי שסיימנו ירדה אנחנו פשוט לוחצים קצת וממשיכים באותו סלד ובאותה מהירות הלאה. סל"ד קבועה=חסכון

לעומת זאת בשילוב לניוטרל אתה שורף ברקסים ושורף דלק בין אם זה בניטרל ובין אם זה בשביל להעיץ אם העטתה מדי. כך שאיך שלא תסתכל כשאתה משלב לניוטרל אתה שורף הרבה יותר דלק וברקסים.

וכמובן בטיחות:

א. אם במקרה של תקלה והמנוע יכבה ונהג שלא מכיר איך עובדת מ"ע בלימה ולא ישלב חזרה להילוך על מנת שהבלמים יעבדו, פשוט יגרום לתאונה.

ב. שימוש יתר בבלמים בזמן ירידה יכול לחמם אותם ולשרוף אותם וגם במקרה זה תשאר בלי בלמים.

ובכל מקרה תנהגו בזהירות. וחג שמח!

[JMG]

תקשיבו... הדיון הזה כבר באמת הפך לדיי נדוש, וכבר כולם כמעט (למעט העקשנים), יודעים שיותר חסכוני, או בסה"כ הכללי עדיין יותר חסכוני לנסוע בשילוב להילוך...

 

כי בעקרון, בשילוב להילוך יש חסכון גדול יותר בדלק...

אבל גם אם לא - אז זה לא אומר שניוטרל יותר חסכוני אלא מקסימום שהניוטרל חסכוני בדיוק באותה מידה....

ואז אם נוסיף לניוטרל את עניין הבטיחות, ואת עניין שריפת הברקסים - אז ע-ד-י-י-ן יותר חסכוני ובטוח לנסוע בשילוב להילוך.

 

למי שיש כוח לקרוא קצת: שיפתח את הסקציה על האינג'קטורים באתר הבא:

http://www.stealth316.com

אתר מדהים, עם המון המון אינפורמציה מפורטת, ועם הסברים וחישובים וכל מיני מחשבונים לחישובי צריכת דלק, חשמל, קילומטרים, IDC וכו'...

הבחור גם עונה לאימיילים - במידה והם באמת רציניים! (והוא נותן חתיכת תשובות מפורטות! בדוק!!)

בזמנו גם אני התעמקתי בשרשורים האלה, ואפילו היה לי וויכוחון קטן עם מוטי מיאטה (כי לא הסתדר לי שם איזה משהו בנוסחא שהוא הציג), אבל בסוף הבנתי למה הוא התכוון (בזכות האתר שרשמתי מעלה), והבנתי שהוא צדק!

[JMG]

אוקיי... אפילו מצאתי כתבה ייעודית בנושא של fuel cut באתר...

 

להלן הקישור: http://www.stealth316.com/2-rpmfuelcut.htm

 

לכל המתקשים (והסתם עצלנים):

החלק שמעניין אותכם (במידה ואין לכם כוח לקרוא את כל ההסבר, למרות שהוא נורא מעניין!) זה:

הטבלה של המספרים:

 

בעמודה הכי שמאלית RPM - כפי שניחשתם מוצג הסל"ד.

שתי עמודות נוספות שמעניינות אותכם במקרה שלנו, זה ה Inj P/W וIDC%

 

כאשר IDC - הכוונה לinjector duty cycle - שזה מחזור פעילות האינג'קטור.

וInj P/W - זה injector pulse width שזה זמן הפתיחה של האינג'קטור במילי שניות.

 

החלק שמעניין אותנו, זה החלק של התאוטה: כלומר, בטבלה, זה הערכים שמופיעים ב6-4 שורות האחרונות של הטבלה:

שלב א' (שיא התאוצה) - אנו יכולים לראות שבשורה 6 מלמטה (בסל"ד 7469): הIDC עומד על 76.49%, וזמן פתיחת האינג'קטור על 12.29 מילישניות.

שלב ב' (סיום התאוצה) - IDC = 32.78 ו IPW=5.38 מילישניות.

שלב ג' (תחילת התאוטה) - ניתן לראות כי אחוז מחזור האינג'טור ירד מכמעט 80% (בשיא העומס)לקצת פחות מ20% בתחילת התאוטה. כמו כן ניתן לראות כי הזמן של מחזור פתיחת האינג'קטור, הצטמצם מ12 מילי-שניות, ל3!!!

שלב ד', ה', ו' (התפתחות תאוטה רבה יותר) - ניתן לראות לפי הטבלה, כי אחוז הIDC יורד מתחת ל2%... והIPW - מצטמצם לחצי מילישניה!! (0.51).

 

כלומר, במצב הזה, אנחנו יכולים לראות כי האינג'קטור כמעט ולא פעיל לחלוטין!

 

הבחור גם מציין את עניין המהירות מנוע המינימאלית שבשבילה יתקיימו התנאים של cut-off:

הנה ציטוט מהאתר:

 

Deceleration fuel cut.

Both emissions and fuel economy are adversely affected if fuel is delivered during closed-throttle deceleration at higher engine speeds. Therefore, the ECM does not send the injector activation signal during this situation. Once the engine slows, fuel delivery is resumed. The fuel cutoff speed and fuel resume speed depend on the coolant temperature, with both decreasing as

coolant temperature increases.

 

אני מקווה שזה הסבר מספיק מוצק לכל התהיות שעולות כאן בנושא....

שיהיה לכולם לילה טוב!

[נהג רגוע]

בירידה בהילוך משולב ודוושת האצה משוחררת לא מוזרק דלק כלל למנוע, וזה מבטל לחלוטין את כל התאוריה הנחמדה שלך, שאגב שרפה יותר אנרגיה לכתוב אותה, מאשר מנוע צורך דלק בירידה.

לא יעזור לכם, אתם פשוט מתעקשים לא להבין.

-הרי השרשור הזה מתייחס מראש לפאן החסכוני של נסיעה בירידה, לא לבטיחותי ולא לחוקי.

-הרי כתבתי שאם אתם משתמשים בבלמים בנוסף לניוטרל אז אין חסכון, ואני מסכים שזה אפילו יכול לבזבז יותר דלק, וכמובן רפידות בלמים, התחממות בלמים וכו'

-הבנתי טוב מאוד מה אתם רוצים להגיד על הזרקת הדלק, שמתי לב לזה מזמן בעצמי, אבל זאת פשוט לא התמונה כולה.

 

בכל זאת אתם אפילו לא מנסים להבין מה אני מנסה להגיד פה.

אין ארוחות חינם "פיזיקליות".

אתם תסכימו איתי שזה מגוחך אם יבוא נהג ויגיד שיש לו שיטה לחסוך דלק במישור. במקום לנסוע 100 קמ"ש כל הדרך מתל אביב לחיפה כאשר דוושת הגז לחוצה במקצת, הוא מרפה מהדוושה, כאשר ההילוך עדיין משולב והסל"ד באזור 2500. ואכן באותו הרגע הזרקת הדלק מפסיקה להזריק דלק והאוטו ממשיך להתקדם בלי לצרוך טיפת דלק!! פריצת דרך רבותי !! נסיעה במישור בלי דלק !!

אבל לנו ברור שהאוטו יאבד מהירות, אחרי 500 מטר הוא ימצא את עצמו על 70 קמ"ש עם נהגים זועמים מאחוריו, ויצטרך לתת גז שוב ולחזור ל100. אחרי שחזר ל 100 הוא שוב יכול להרפות מהגז ולחסוך דלק, וככה שוב ושוב וחוזר חלילה. כמובן ששיטה זו היא בדיחה. לא ניתן לחסוך כך דלק מכיוון שבקטע שמאיצים חזרה מ 70 ל 100 הרכב זקוק להמון דלק (הגדלת מהירות = הגדלת אנרגיה קינטית = הרבה מאוד דלק). זה יצא כמות דלק בדיוק זהה לנסיעה כל הדרך ב 100.

אתם מדברים פה בדיוק על אותה תופעה רק כשהכביש בשיפוע יורד, לכן (א) איבוד המהירות לא דרסטי, או (ב) לא קיים (האוטו שומר על המהירות), או (ג) שאפילו האוטו מגביר מהירות. אבל גם ב א', ב' וג' תמיד תמצאו את עצמכם יותר איטיים בסוף הירידה מרכב שהיה בניוטרל ("אין ארוחות חינם פיזיקליות"). תמיד תצטרכו לתת יותר גז כדי להאיץ חזרה למהירות של הרכב שהיה בניוטרל , והאצה צורכת המון דלק. לחילופין, במקרה של השארה בהילוך בירידה תלולה יותר, לא תצטרכו להאיץ בסופה, אולי אפילו להמשיך לנסוע בלי גז עוד 200 מטר עד שהמהירות יורדת חזרה למה שרציתם, אבל הרכב שבניוטרל יכול לנסוע כברת דרך ארוכה הרבה יותר בלי גז, עד שהמהירות הגבוהה שפיתח תחזור לרצוי בשבילכם. ולכן הוא חוסך יותר דלק במישור שאחרי הירידה.

לחילופין כדי לא לפתח מהירות מסוכנת בירידה אפשר להרפות מהגז במישור שלפני הירידה, לתת לאוטו לאבד מהירות תוך כדי שהוא ממשיך להקדם בלי טיפת דלק, ואז להתחיל את הירידה במהירות איטית, לשלב לניוטרל, ולהגיע בדיוק למהירות הרצויה לכם בסוף הירידה.

 

 

כמה מספרים לגבי רכב משפחתי ממוצע:

כמה אנרגיה דרוש לצורך:

התגברות על התנגדות אוויר בנסיעה של 250 מטר במהירות 100 קמ"ש - 60 קילו ג'אול. (15 קלוריות).

התגברות על גלגול הצמיגים בנסיעה 250של מטר: 32 קילו ג'אול (8 קלוריות).

אבל לצורך האצה מ90 ל 100 : 95 קילו ג'אול (24 קלוריות).

 

רכב שהיה בהילוך ובסוף הירידה הוא 10 קמ"ש יותר איטי מרכב שהיה בניוטרל, יצטרך להשקיע כמות אנרגיה הדומה לזו של נסיעה של 250 מטר במישור. הרכב שבניוטרל לא יצטרך. וברור שהפרש של 20 או 30 קמ"ש בסוף הירידה הוא כבר משמעותי יותר.

[ULY]

נשמה שלי!

 

כשההזרקה מפסיקה את זרימת הדלק למנוע בירידה הצריכה היא 0 (אפס, zero).

 

עכשיו בוא ותסביר לי איך אתה מגיע לצריכה 0 (אפס, zero) בניוטרל.

[נהג רגוע]

נשמה שלי!

 

כשההזרקה מפסיקה את זרימת הדלק למנוע בירידה הצריכה היא 0 (אפס, zero).

 

עכשיו בוא ותסביר לי איך אתה מגיע לצריכה 0 (אפס, zero) בניוטרל.

si usted insiste ...

אז פשוט תקרא הודעה אחת יותר מוקדמת שלי כי אין לי כוח להסביר מחדש.

יש פה דבר מהותי והוא אובדן מהירות, ודבר זניח שהוא כמות דלק זעירה הדרושה לפעולת המנוע בסרק.

[ULY]

אתה יכול לאבד גם את המהירות וגם את הראש אבל לעולם לא תרד מתחת לצריכה של 0 (אפס, zero).

 

מדובר כמובן על מצבים שפונקציית הcut-off נכנסת לפעולה. אם הירידה לא מספיק תלולה והמחשב מזהה האטה כאשר לא לוחצים על הגז, ה cut-off לא יפעל ואז יש עדיפות לניוטראל.

ברגע שהcut-off פועל אין חסכוני יותר מזה אלא אם כן תטען שהמכונית מייצרת דלק כאשר היא מתדרדרת בניוטרל ומוסיפה אותו למיכל הדלק.

 

אם יש ירידה ארוכה ואחר כך מישור, ולא חשוב לך לשמור על המהירות, העברה לניוטרל לקראת סוף הירידה והמשך הנסיעה במישור בניוטראל עד לעצירה תצרוך פחות דלק מאשר הגעה לאותה נקודה במישור כאשר אתה בהילוך.

בכל מקרה, גם בירידה בניוטרל המכונית תגיע למהירות סופית כלשהי והצריכה באותה מהירות תהיה גבוהה מ 0 (אפס, zero).

[Night Driver]

si usted insiste ...

אז פשוט תקרא הודעה אחת יותר מוקדמת שלי כי אין לי כוח להסביר מחדש.

יש פה דבר מהותי והוא אובדן מהירות, ודבר זניח שהוא כמות דלק זעירה הדרושה לפעולת המנוע בסרק.

הטעות היסודית שלך היא שאתה מניח שתהיה צבירת מהירות יותר מאשר תשיג בעזרת הדלק שתחסוך בשילוב הילוך. אם אתה רוצה להיות קטנוני אז שלב להילוך הכי גבוה

 

אם אתה רוצה ניתוח פיזיקלי אז ככל שהמהירות עולה ההתנגדות של הסביבה (גלגול וגרר) עולה ולכן יש יותר אבדן אנרגיה עד לנקודת איזון של מהירות קבועה. בנסיעה במניוטרל אתה ממשיך להזרים דלק כדי לשמור את המנוע בסל"ד סרק ולמעשה מבזבז את האנרגיה הנ"ל לחינןם. אם תחסוך את האנרגיה הזו יחד עם הקטנת איבוד האנרגיה ערקב עלית המהירות במקרה של ירידות ארוכות ואתה תחסוך דלק.

 

אני מקווה שלא תבוא עכשיו עם תיאוריה של לדומם את המנוע ולוותר על הגה ובלמים כדי לחסוך עוד קצת.

[danniel]

לא יעזור לכם, אתם פשוט מתעקשים לא להבין.

-הרי השרשור הזה מתייחס מראש לפאן החסכוני של נסיעה בירידה, לא לבטיחותי ולא לחוקי.

-הרי כתבתי שאם אתם משתמשים בבלמים בנוסף לניוטרל אז אין חסכון, ואני מסכים שזה אפילו יכול לבזבז יותר דלק, וכמובן רפידות בלמים, התחממות בלמים וכו'

-הבנתי טוב מאוד מה אתם רוצים להגיד על הזרקת הדלק, שמתי לב לזה מזמן בעצמי, אבל זאת פשוט לא התמונה כולה.

לא, רגוע, אתה לא הבנת.

 

השרשור מדבר על פעולת נסיעה חסכונית בירידה, ואלמנט ה CUT-OFF. וכולם הבינו את זה, ומכירים את זה.

 

בום! הופעת פתאום אם תאוריה משונה שמבוססת על נתונים אלמנטריים שניסתרים מעיננו, כגון מצב דוושת האצה, מהירות, וזויית הירידה.

 

קרא שוב את השרשור מ ה ת ח ל ה (במיוחד את הודעת פותח השרשור), ותבין את עקרון הדיון.

שם לב במיוחד, באיזה הודעה התחילו לקשקש!

[erez]

נהג רגוע, הרכב לא יעצר בירידה! מתי ראית רכב שמאבד מהירות בירידה? המהירות רק גוברת, אלא אם יש לך טנדר ואז היא מצליחה להשאר קבועה, אבל עדיין, גרביטציה יותר חזקה מהתנגדות המנוע, לנסוע בירידה ניסית?

[ULY]

הוא אמנם כתב בצורה מבולבלת, אבל הטיעון שלו שהאנרגיה שמתבזבזת על בלימת המנוע גדולה מהאנרגיה הנחסכת בגלל ה cut off.

 

במצבים קיצוניים זה יכול להיות נכון כגון ירידה תלולה מאד וקצרה שבניוטראל אפשר להגיע למהירות גבוהה מאד שבה בלימת המנוע חזקה גם בהילוך הגבוה ולכן השארה בהילוך אמנם לא עולה דלק אבל עולה באנרגיה קינטית שמתבטאת בכמות הדלק הנחוצה להמשך הדרך.

במקרה כזה יתר התנופה שתתפתח בהתדרדרות תחסוך יותר דלק בהמשך הדרך (המיידי) מאשר החסכון של ה cut off.

 

יתכן שזה נכון אבל רק במצבים מאד מסויימים (ירידה קצרה, תלולה, מהירות גבוהה) שמחייבים מהירויות בלתי חוקיות.

• ככל שהירידה מתמשכת, המכונית מתקרבת למהירות המרבית שהיא יכולה להיות בה בניוטראל (הגבלת רוח והתנגדות לגילגול) והאנרגיה הקינטית כמעט לא גדלה אבל דלק ממשיך להיצרך ואז החיסכון של ה cut off הופך יותר משמעותי.
  
• אם אין מישור או עליה בהמשך אין חיסכון כלל.
  

בקיצור, ב99% ממצבי הנהיגה השארה בהילוך חוסכת דלק.

ב 1% הנוסף הנושא טעון בדיקה מקצועית שלא לי ולא לרגוע יש ככל הנראה האפשרות לעשות.

[אלעד]

בטייגרים - אותם אוטובוסים ישנים מתוצרת ליילנד - אי אפשר היה לעבור 90 קמ"ש.

 

נהגים מסויימים היו מעבירים לניוטרל בירידות ונותנים להם להדרדר למהירויות 120 ויותר.

באוטובוסים האלה זה היה מסוכן במיוחד בגלל שמשאבת האויר ששימשה גם את הבלמים לא היתה עובדת בניוטרל בהספק מספיק לבלימת חרום במהירות כזו.

תרשה לי להעמיד כמה דברים על דיוקם:

1. מעולם לא בדקתי את זה באמצעים אלקטרוניים מדוייקים, אבל ספידומטר של ליילנד מגיע ל-100 קמ"ש וזה לא היה מחזה נדיר לראות ליילנד "סוגר סקאלה" (ולעתים יותר נדירות אפילו ממשיך להאיץ גם לאחר מכן). יתכן שבכמה מהאוטובוסים שראיתי את זה הספידומטר לא הכי דייק, אבל מצד שני זה לא היה מקרה בודד אלא יותר משהו גורף, אז נראה לי שקצת טעית.
   
2. אוטובוסים בעלי מערכות בלימה פניאומטיות מתגלגלים על כבישי ארצנו כבר משנות ה-60' (ובזהירות רבה ניתן אפילו לומר מסוף שנות ה-50'). בגדול אתה צודק בקשר למה שכתבת בעניין ספיקת משאבת האויר ויכולות הבלימה - הרי ללא המשאבה הרכב אינו יכול לבלום, אבל בכל זאת אתה טועה, ולו רק בשל העובדה שהאויר אותו המשאבה דוחסת איננו מוזרם ישירות לבלמים אלא מנותב למיכלים שאוגרים אותו ומהם הוא יוצא לשימושי המערכות השונות (בלמים, דלתות, ומתלים החל מהסקניה BR-145 שנכנס לשירות במהלך שנות ה-70' ועד ימינו עם המרצדס, המאן, הוולבו וכל השאר), כך שגם אם ספיקת המשאבה ירדה באופן רגעי, יכולת הבלימה עדיין נשמרת בזכות מאגרי האויר שבמיכלים.
   

בברכת חג שמח וכשר,

אלעד.

 

***עריכה***

עכשיו נזכרתי בעוד עובדה חשובה:

אני לא סגור אם זה היה כבר בטייגרים או לא, אבל לגבי הסקאניות אני בטוח: אם הנהג נקלע מסיבה כלשהי למצב בו אין לו מספיק לחץ אויר במערכת, המערכת בנויה כך שהבלמים ננעלים והרכב לא יזוז עד שהלחץ יחזור לתחום הנורמלי.