Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

קארט דו מנועים לבניה !


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 7540 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

שום דירנציאל!!!

חנן, אתה חייב לנסוע על קארטינג אם לא נסית!

שבת שלום

חבר הפורום רמי מינץ נפטר ועזב אותנו לעולם טוב יותר. יהי זכרו ברוך.

 

DFC

  • תגובות 43
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

פורסם
גילי, בכל מנוע לא כל הבוכנות נותנות בדיוק את אותו דבר. בהחלט לא אידאלי אבל זה העולם האמיתי.

 

בחלק מהמנועים אפילו מדובר על מאייד נפרד לכל צילינדר ואז בכלל התיאום הוא חגיגה למכונאי , אבל המנוע עובד בכל מקרה.

אז בוכנה אחת תורמת פחות כוח מהשנייה. זה לא אומר שהיא "נגררת" .

 

אם שני המנועים היו מחוברים בנפרד לכל גלגל, אז באמת היה יתכן מצב לא בריא של משיכה לאחד מהצדדים, אבל הבחור מדבר על מוט שיקבל את הכוח משני המנועים ויעביר תנועה אחידה לשני הגלגלים.

 

אגב, אני לא מבין כלום בקארטים, ולכן יש לי שאלה: אין שם דיפרנציאל? בונים על כך שלפחות אחד הגלגלים מחליק בסיבוב?

כן, נכון, אבן אל תשכח שהבוכנות מתוזמנות בדיוק מושלם... מה היה קורה אם בוכנה אחת היתה פעם אחת מאחרת?!

 

קישור של שני מנועים הוא דבר לא פשוט ביכלל, במיוחד אם אתה מדבר על מנועים "פשוטים" יחסית, כאילו שאין להן מערכת שמתזמנת את שניהם. בקיצור, לא פשוט...

אגב תיזמון, פעם בימי מילחמת העולם ה II מטוסים היו יורים אחד על השני. המקום המועדף למיקלע היה מעל חופת הטייס, הבעיה היתה "ניסור" המדחף ע"י המיקלע... לכן מוקמו המיקלעים מעל הכנפיים העליונות (מיקלע קידמי). טיפול במעצורים, החלפת שרשיר וכיוון היו קשים. מה עשו? בנו מנגנון שכל פעם שהמדחף עובר את הנקודה של הקנה המיקלע יכול לשחרר נקירה... ככה כשירו המיקלע לא פגע במדחף...

איך אפשר לעשות את זה במנועים? די פשוט... ניתן דעת ולווסת את המהירות של כל מנוע, ולחלק לכל מנוע את ההצתה בצורה כזו שפעימות הכוח לא יתגנשו ולא יפריעו אחת לשניה...

מחשב ניהול מנוע נראה לי "גדול" על הבחורצ'יק הזה...

 

גילי

מחפש בלוק מנוע V8 לתרומה וגם מחסן למכוניות שלי

האם זה נכון שחמישה מכל ארבעה אנשים מתקשים במתמטיקה ?

הציבור מטומטם, ולכן הציבור משלם...

פורסם

להתחרות איתו בארץ? איפה בדיוק?

ליגת ה-2 פעימות בארץ (נחשבת לבכירה מבחינת רכבי מסלול) משתמשת במנועי ימאהה בלבד. שנה הבאה הם מקווים לפתוח ליגה למנועי ROTAX, מנועים יותר חזקים ממנועי הימאהה, בתקווה שיעלו את הרמה בארץ וישוו אותה לחו"ל (בקפריסין מתחרים עם מנועים אלו).

אם אין לך מנוע ימאהה - אתה לא מורשה להתחרות. פשוט וקל.

תבנה גם מכונית סילון אם אתה רוצה. אם אתה נהנה ליסוע איתה בעיגולים כשאתה מתחרה נגד השעון, אשרך.

פורסם
כן, נכון, אבן אל תשכח שהבוכנות מתוזמנות בדיוק מושלם... מה היה קורה אם בוכנה אחת היתה פעם אחת מאחרת?!

כלום, אבל אני בכל מקרה לא חושב שהאנלוגיה נכונה, או אפשרית. אתה מדבר כאן על שני מנועים שמחוברים לציר, ותורמים לו כוח. מי יותר ומי פחות. אני מניח שיתכן מצב קיצוני שבו מנוע אחד לגמרי בסרק ושני בפול כוח ואז המנוע בסרק יאיט את המנוע השני, אבל לא בקיצוניות כזו מדובר, אלא על הפרשים קלים, במצב פתיחת המצערת.

 

ואולי נדרש כאן הסבר טיפה יותר מעמיק לכוונה שלי:

 

נגיד שאתה נוסע במהירות של 90 בכביש, בחצי מצערת, משייט. המנוע ב2500 סל"ד. האם זו המהירות שבה המנוע "רוצה להסתובב" ? התשובה היא לא. אם תלחץ על המצמד, ותשאיר את המצערת באותו מצב פתיחה, תגלה שהמנוע מגיע תוך שנייה אל הקו האדום, ואם אין מגביל סל"ד אז אולי הוא גם יתפוצץ.

 

ואם עכשיו יגיע כוח חיצוני שינסה להאיץ את הרכב אל מעבר ל90 הקמ"ש, כמו למשל ירידה חזקה , האם המנוע יעזור לו או יפריע? אם מדובר באותו מצב מצערת שבו המנוע "רוצה" להגיע אל הקו האדום, אז כמובן שהמנוע לא ינסה להאט את הרכב, אלא להיפך. אני מזכיר שלא מדובר במצערת סגורה שבה המנוע "רוצה" להגיע לסל"ד סרק, אם רק היו נותנים לו, אלא במצערת פתוחה למחצה.

 

עכשיו תחליף את הכוח החיצוני הזה במנוע נוסף.

 

 

ואפשר בכלל להסתכל על זה משיקולים אנרגטיים. שני המנועים יהיו במצב מסוים של מצערת? נגיד פתוח למחצה או פתוח? ובסל"ד פחות או יותר זהה? אז שניהם יצרכו פחות או יותר את אותה אנרגיה? אותה כמות דלק? האנרגיה הזו תופנה לטובת הנעת הרכב, אלא אם כן אתה יודע על מקום אחר שהיא מופנית אליו.

 

ואפשר לנסות לראות אם יש כאלה דברים בשימוש. אז כן. מקרה אחד שמוכר לי זה הסיטרואן כפולת ההנעה ששימשה פעם לצורכי נסיעה בשטח. עם מנוע קדמי לגלגלים הקדמיים ואחורי לגלגלים האחוריים.

פורסם

לגילי - כרגיל חנן צודק, אבל אוסיף כמה הארות.

מה שאתה מדבר עליו הוא תיאום של פזת הסיבוב של המנועים - זהו דבר חיוני כששני גנרטורים או יותר מספקים זרם לאותה רשת - סינכרון בשפה המקצועית. כל המערכות הסילוניות של חברת חשמל למשל וכל טורבינות הקיטור שלהם מצוידות כמובן במערכת סינכרון כזו. כשמפעילים גנרטור האמור לספק כוח לרשת החשמל מבצעים קודם לחיבורו לרשת הליך של סינכרון (ידני או אוטומטי) ורק אחרי שהסינכרון מושג מעמיסים את הגנרטור כלומר מוסיפים אנרגיה לציר הגנרטור ומאפשרים לו לספק זרם.

התאור הפלסטי שסיפקת לגבי סינכרון הירי דרך שטח הסיבוב של להבי המדחף יפה ונכון - המהנדס פוקר הוא אבי המנגנון הראשון שפעל כך במלחמת העולם הראשונה, אבל אין כל קשר להפעלת שני מנועים בו זמנית לציר משותף.

בשני מנועים המסובבים יחדיו גל משותף אין כל טעם בסידור כזה. יתר על כן - גם אם נניח שהבחור כן מוכשר מספיק לבנות ניהול מנוע כזה, עדיין אין כל סיכוי שהמומנט שהמנועים יפתחו יהיה זהה - כמות הדלק, נפח הצילינדרים בפועל, ההתנגדות לזרימה וכדומה יבטיחו שההספק בפועל לא ישתווה ובהכרח מנוע אחד יהיה חלש מהשני, אבל אין בכך כל בעיה או קושי.

אם ניקח דוגמא מעולם אחר - מערכת המסוע הענקית של מפעלי ים-המלח המעלה אשלג ממפלס הים עד לאזור הכור האטומי - קרוב ל-600 מטר הפרש גובה. שם ישנם שני מנועי חשמל הפועלים על ציר משותף להנעת גיר עצום המפעיל את המסוע. תמיד ישנו הפרש בין הזרמים של שני המנועים - אחד תמיד משקיע יותר כוח, אבל זה ממש לא חשוב. ישנן עוד דוגמאות, אבל נדמה לי שהרעיון ברור.

 

יוסי

פורסם

אני לא גאון גדול במכניקה אבל הגיון בריא יש.

 

מחשבה בקול רם, שני מנועים הסבים על אותו ציר ימצאו איזשהו עמק שווה והכוח השקול שלהם הוא הכוח שיניע את הגלגלים או כל דבר אחר..

 

 

הגיוני?

 

 

אור.

פורסם

כולכם צודקים... בתאוריה... אם המנועים מיסתובבים במהירות שווה. נתתי בכוונה דוגמא לשני מנועים זהים שניקנו באותו יום, מאותה סידרת יצור, הורצו באותו יום יחד, והופעלו כל פעם ביחד... מנוע אחד תמיד היה יותר חזק... מה לעשות...

היה לי חבר בתיכון שבנה "באגי" שני מנועים (של סובארו אוטו' אם אני זוכר טוב)... אחד מקדימה ואחד מאחורה... בתאוצות היה משמאותית ניתן לראו כי המנוע הקידמי סתם מפרפר (טוב, כל הפרונט עלה), וביכלל הרעיון לא עבד טוב... (במיוחד בסיבובים)

 

מנועים שמחוברים לאותו ציר ואכן מתוזמנים ונותנים אותו הספק זה אולי יעבוד...

בואו ניקח את מה שחנן אמר ונפתח אותו, נניח שמנוע מס' 1 נימצא לפני נמ"ע ומנוע 2 טיפה לפניו...

מנוע 1 פועם, ומנוע 2 אחריו. מנוע 1 מושך את הציר ולעומת זאת הכוח של מנוע 2 כמעט ולא מורגש רק לפני סוף המהלך של מנוע 1... המהירויות לא מיתווספות...

 

גילי

מחפש בלוק מנוע V8 לתרומה וגם מחסן למכוניות שלי

האם זה נכון שחמישה מכל ארבעה אנשים מתקשים במתמטיקה ?

הציבור מטומטם, ולכן הציבור משלם...

פורסם
כולכם צודקים... בתאוריה... אם המנועים מיסתובבים במהירות שווה

 

לא, זו ממש לא הכוונה. מבחינתי גם אם תחבר לאוטו שלך, עם מנוע הארבעה צילינדרים ו100 כוחות סוס, עוד מנוע של מכסחת דשא, חד צילינדרי, עם ארבעה כוחות סוס, עם גיר שתואם את המהירויות הדרושות, אתה תהנה מהספק של 104 כוחות סוס.

 

אבל אולי הדיון הזה מורכב מדי להתכתבות מרחוק, ועוד בלי כניסה לשרטוטים ומספרים. לא נראה לי שנגיע להסכמה.

פורסם
לא, זו ממש לא הכוונה. מבחינתי גם אם תחבר לאוטו שלך, עם מנוע הארבעה צילינדרים ו100 כוחות סוס, עוד מנוע של מכסחת דשא, חד צילינדרי, עם ארבעה כוחות סוס, עם גיר שתואם את המהירויות הדרושות, אתה תהנה מהספק של 104 כוחות סוס.

 

אבל אולי הדיון הזה מורכב מדי להתכתבות מרחוק, ועוד בלי כניסה לשרטוטים ומספרים. לא נראה לי שנגיע להסכמה.

חנן, תוכל להסביר, על רגל אחת, את העיקרון עליו מבוססת האקסיומה הזאת?

 

 

אור.

פורסם

אין כאן משהו עמוק יותר מאשר שאם תחבר לעגלה שני סוסים תוכל לשים עליה יותר מטען מאשר אם יהיה מחובר אליה סוס אחד בלבד.

 

 

ולחילופין: כשאני לא מצליח לחלץ חבר מהבוץ עם הג'יפ הבודד שלי, אז אנחנו מחברים עוד ג'יפ או שניים, בטור, או במקביל, לג'יפ שלי ואז אנחנו כן מצליחים. זה אפילו לא דורש הסבר.

 

f4086b0fd3ac515cfb435bbc5fa40af0020000.aspx

פורסם
אין כאן משהו עמוק יותר מאשר שאם תחבר לעגלה שני סוסים תוכל לשים עליה יותר מטען מאשר אם יהיה מחובר אליה סוס אחד בלבד.

 

 

ולחילופין: כשאני לא מצליח לחלץ חבר מהבוץ עם הג'יפ הבודד שלי, אז אנחנו מחברים עוד ג'יפ או שניים, בטור, או במקביל, לג'יפ שלי ואז אנחנו כן מצליחים. זה אפילו לא דורש הסבר.

 

זו הדוגמא הכי לא נכונה...

כאן אין חיבור קבוע, זה חיבור ע"י רצועת משיכה... פעם היא מתוחה ופעם לא...

דמיין את אותו הדבר עם מוט גרירה (אני מניח שיצא לך "התענוג" המפוקפק ליגורר/להיגרר ע"י אחד כזה)...

מה קורה אם מוט גרירה. אתה (סופה עם 180 כ"ס) גורר סמוראי 1000... אין מצב שהמנוע שלו לא יכביד על שלך...

 

גילי

מחפש בלוק מנוע V8 לתרומה וגם מחסן למכוניות שלי

האם זה נכון שחמישה מכל ארבעה אנשים מתקשים במתמטיקה ?

הציבור מטומטם, ולכן הציבור משלם...

פורסם

זו הדוגמא הכי טובה. כשהרצועות מתוחות, וזה המצב בזמן הגרירה, אפשר להתייחס אליהן למעשה כאל מוט, נוצר כאן אילוץ שכל כלי הרכב נעים במהירות זהה. המוט (או הרצועות המתוחות) בעצם יוצר מכל העסק כלי רכב אחד, עם יותר כוחות סוס.

 

 

"אין מצב" זה לא מונח פיזיקלי.

פורסם
זו הדוגמא הכי טובה. כשהרצועות מתוחות, וזה המצב בזמן הגרירה, אפשר להתייחס אליהן למעשה כאל מוט, נוצר כאן אילוץ שכל כלי הרכב נעים במהירות זהה. המוט (או הרצועות המתוחות) בעצם יוצר מכל העסק כלי רכב אחד, עם יותר כוחות סוס.

 

 

"אין מצב" זה לא מונח פיזיקלי.

OK, אבל כאן כל גוף הוא גוף עצמאי, כל אחד הוא ברשות עצמו... נכון שהג'יפ שלך גורר והוא ניגרר, כי שלך יותר גדול וחזק, והוא, סתם ניגרר ומתי שהוא יכול הוא תורם את חלקו, אבל אם זה היה מוט גרירה ברגע שהוא היה מאט טיפה הג'יפ שלך היה מושפע מזה בצורה ישירה... כמו כן, אם הוא היה מאיץ (או רוצה להאיץ) והג'יפ שלך היה מאט...

 

אגב "אין מצב" ישנו בפיזיקה...

זה מתי שהאדם הראשון הביט בחלק הכי קטן המוכר לו (אטום) וחילק אותו...

 

גילי

מחפש בלוק מנוע V8 לתרומה וגם מחסן למכוניות שלי

האם זה נכון שחמישה מכל ארבעה אנשים מתקשים במתמטיקה ?

הציבור מטומטם, ולכן הציבור משלם...


×
×
  • תוכן חדש...