נתוני שכר ממוצע, איך זה מחושב ואיפה יש נתונים?

[sperial]

אור - בטובלאות מופיעה "עלות שכר" - וזה כולל את כל ההטבות, כולל, למשל, מס מעסיקים. מקום העבודה שלי מספק דו"ח שנתי שכולל את "עלות השכר", ומדובר ב-20-30% יותר מהברוטו שב-106. כמובן שגם ענין זה אינדיבידואלי לחלוטין, כך שאין כל דרך להקיש מהנתות בדו"ח השכר של משרד האוצר לברוטו ולנטו של העובד.

 

גם הגדרות העבודה עמומות - למשל "טכנאי באיכילוב" יכול להיות אדם עם תואר שלישי העובד עם חומרים מסוכנים ונותן 20 כוננוניות בחודש שחציין פעילות, ואז השכר שלו יהיה דומה לזה של מנהל מחלקה נאורוכירורגית.

 

וכמובן ה"ראוטר בנמל" (וד"א, נתב נקרא pilot, אולי יסתדר לך קצת בהשואה לשכר של טייסים) שכבר הסברתי בשרשור אחר מדוע שכרו "גבוה". ואני אחזור בקיצור - אדם שעוסק במקצוע נדיר, עם הכשרה ממושכת (לפחות 20 שנה), סיכון אישי גבוה, שעות עבודה הזויות, וקרוב לודאי זכויות ותק שמתקרבות ל-40 שנה.

 

ד"א - מישהו כאן כתב "הפרטה, הפרטה, הפרטה" - ואז אתה מקבל דו"ח עוני ודו"ח על כמה משפחות שמחזיקות את המדינה בביצים. חוץ מכמה מקרים שבהם ההפרטה לא הצליחה לפרק את הועד, ואז אתה מקבל את מפעלי ים המלח.

עריכה אחרונה ב-17 למרץ, 2017 על ידי sperial

[ישה]

 

ד"א - מישהו כאן כתב "הפרטה, הפרטה, הפרטה" - ואז אתה מקבל דו"ח עוני ודו"ח על כמה משפחות שמחזיקות את המדינה בביצים. חוץ מכמה מקרים שבהם ההפרטה לא הצליחה לפרק את הועד, ואז אתה מקבל את מפעלי ים המלח.

 

רוצה דוגמה טובה יותר

 

בזק.

 

חברה זו חילקה מעל 20 מיליארד ש"ח כדיבידנד בשנים האחרונות מזה זכו עובדי בזק המחזיקים כ 10% מהון המניות ב 2 מיליארד

 

הוסף לזה את ההוצאה לפנסיה של עובדים ותיקים שכל אחד קיבל מאות אלפים ואף מיליוני ש"ח כמענקי פרישה אמה ודוניה + פנסיה של 70%

[shugiflex]

הפרטה נכשלת כאשר המונופול אינו מפורק. אם הפרטה מבוצעת באופן נכון, תוך כדי הכנסת שחקנים חדשים לשוק, בדרך כלל העיוותים שנוצרו בזמן הוועדים המושחתים נעלמים.

[יבגניפ]

ואז נשארים רק עם פוליטיקאים מושחתים, או בעלי חברות משחיתים.

כמובן, אני בתור משתמש קצה ואזרח תמים מרגיש הרבה יותר טוב עם זה שמכריחים אותי להתקין איזה מובילשיט על רכב חדש, מאשר עם ועד עובדים מנופח בנמל. בכל זאת, כשדופקים אותך בשם הכלכלה החופשית - זה הרבה יותר נעים.

[יבגניפ]

אז כן, חיים כץ ובנו.

 

וקצת באותו הנושא: אני רואה בזמן האחרון הרבה חברה דתיים, כמו הלל גרשוני, יוצאים נגד כל שיטה כלכלית שהיא לא "השוק החופשי" במתכונת הכי פרימיטיבית וקרובה לעבדות שלו. נעזוב לרגע את הקיצוניות ואת ההנחות המפגרות שאם מישהו מרוויח 2000 שקל, אזי הוא מרוצה מזה ואין צורך בשום הגנה חוקית על העובדים. אבל תמיד חשבתי שהדת מתייחסת או מייצגת איזו ערבות חברתית מינימאלית.

טעיתי?

[sronis]

דובר פה על פערים בשכר. הנה דוגמא מעניינת מחו"ל שמראה שהמצב שלנו לא כל כך גרוע, בהכרח: אוקראינה מעודדת מקצועות הייטק בכך שהיא מאפשרת כבר שנים לעובדי הייטק להיות פרילנסרים, או קבלנים פרטיים, ולשלם רק 5% מס (במקום איזה 18%). במקביל משכורות ההייטק מנסות להתחרות במשכורות משאר אירופה והתוצאה, בין השאר, היא דברים כאלה:

אחת מאנשי המוצר בצוות שלי מרוויחה פי 35 מאמא שלה.

אמא שלה רופאה בבית חולים.

[netco]

אז כן, חיים כץ ובנו.

 

וקצת באותו הנושא: אני רואה בזמן האחרון הרבה חברה דתיים, כמו הלל גרשוני, יוצאים נגד כל שיטה כלכלית שהיא לא "השוק החופשי" במתכונת הכי פרימיטיבית וקרובה לעבדות שלו. נעזוב לרגע את הקיצוניות ואת ההנחות המפגרות שאם מישהו מרוויח 2000 שקל, אזי הוא מרוצה מזה ואין צורך בשום הגנה חוקית על העובדים. אבל תמיד חשבתי שהדת מתייחסת או מייצגת איזו ערבות חברתית מינימאלית.

טעיתי?

 

אכן טעית, הדת מטילה את כל נושא הערבות החברתית על המסגרת הקהילתית (קישרתי בעבר למאמר של גרשוני שנוגע למשל בנושא הצדקה),

היא לא מדברת על מדינת רווחה, תכנון ריכוזי, ועוד ועוד.

חופש הקניין, זה אחד היסודות הכי בסיסיים כמעט בדיני ממונות.

 

אגב, דווקא גרשוני בניגוד לצערי להרבה רבנים, הוא גם תלמיד חכם (כמוהם), אבל אשכרה גם מבין קצת בכלכלה,

מה שהופך בעיני את העמדות שלו לקצת יותר מבוססות.

 

אגב מגזר ציבורי אנקדוטה קטנה,

לפני 3 שנים עבדתי במוקד של משרד המשפטים, שהמנהל שלו התפאר בכך שהוא אחד האיכותיים ביותר בארץ,

בכל מה שקשור לזמני המתנה וכד'.

כשהתחלתי לעבוד שם הבנתי איך זה עובד, פשוט כמות העובדים ביחס לשיחות שנכנסות למוקד ואופיין,

הייתה מופרכת לחלוטין, ולכן כל אחד ענה ל-3 שיחות בשעה בערך (שנמשכו 5-7 דקות מקסימום), וככה זמני ההמתנה

היו כמעט לא קיימים.

מאיפה יודע שזה מופרך? כי הגעתי לאותו מוקד, ממוקד אחר של חברת תקשורת, ששם במקרה גם ניהלתי צוות ואשכרה ראיתי

כמה נציגים יש על כמה שיחות, ואיך הם אשכרה עובדים.

הקטע שזה היה מוקד בחסר מטורף של כח אדם ביחס לכמות הפניות, ככה שזה היה קיצוני לכיוון השני, ועדיין התמודדנו עם זה יפה.

 

ואותו מוקד משרד המשפטים התעסק רק במתן מידע כן? לא פתרונות ללקוחות עצבניים, לא שיחות מנהל כמעט, ועם תשובה שכיחה למדי של "שלח מייל, ותקבל תשובה תוך 2 ימי עסקים".

 

אגב ההתנהלות הזו של בזבוז לא רלוונטי רק לאותו מוקד משרד המשפטים.

אני עובד היום במשרד סטודנט במקום אחר במגזר הציבורי, וגם שם העבודה היא על גבול החופשה (ואני עדיין עושה יותר מ"הגדרות התפקיד" הרשמיות), והשכר? ערך השעה שלי בנטו, כמעט זהה לזה של אשתי שעובדת כגרפיקאית מתחילה, עושה הרבה יותר ממני, ועובדת הרבה יותר קשה, ואשכרה גם למדה 4 שנים בשביל זה.

וזה בלי להיכנס לנושא של התנהלות בעייתית אצלנו (כמות הדברים שאני שומע מהבוס שלי- שעבד הרבה זמן במגזר הפרטי, איך תוקעים לו עניינים מקצועיים, איך לא משתפים פעולה וכו' סתם כי יכולים, היא לא קטנה בכלל. ובסוף מדובר על טובת הארגון כן? לא קריזות אישיות שלו) אגו, וכו' וכו' שקיימים רק במשרדי ממשלה בצורה חריפה כל כך, ואני עוד עובד במקום שהתרבות הארגונית בו סבירה למדי יחסית למשרדי ממשלה.

 

אז כשאני בעד לצמצם ככל האפשר את המגזר הציבורי, זה בעיקר בגלל שאף אחד שם לא באמת נותן את הדין על הכסף, כי הוא לא שייך לאף אחד ובמצב כזה הבזבוזים חוגגים.

מה שרואים בטבלאות שיאני השכר מתחיל הרבה הרבה יותר מלמטה.

אתם מסתכלים על מספרים אבסולטיים, אבל בהרבה מאוד מקרים השכר במגזר הציבורי גבוה מאוד ביחס לעבודה שמבוצעת בפועל, בטח כשמכניסים את הקביעות המהוללת למשוואה.

 

והערה קטנה, לפני שאומרים לי שניצלו את העובדים שהיו במוקד באותה חברת תקשורת בגלל העומס המטורף שהיה, כשכמות הלקוחות גדלה בפתאומיות ורצו שאנשים יישארו שעות נוספות, שילמו להם בונוס כפול על כל שעה (כלומר על כל שעה נוספת, שילמו להם ערך שעה+עוד שעה), והצדדים היו לגמרי מרוצים מהעניין וזה השתלם להם.

אם לא היו משלמים אף אחד לא היה נשאר. וזה לכאורה מקום עם סטיגמת ניצול עובדים (משלמים מינימום, עובדים צעירים, וכו').

בסופו של דבר זה השתלם לשני הצדדים, ולכן זה עבד.

העסקת עובדים היא דו צדדית, העובד לא מוחלש בסיפור הזה.

[יבגניפ]

אולי הדת לא מדברת על מדינת רווחה כי זה מושג מודרני?

ערבות קהילתית (שאגב, קיימת גם בנצרות) לא נראת לך כגרסה קדומה יותר של תפיסת מדינת הרווחה המודרנית? מעניין, כי באמת אין לי מושג, וזה מפתיע (לרעה).

 

לגבי גרשוני - הוא לא מבין בכלכלה. ולא בגלל שאני לא מסכים עם הדעות שלו, אלא בגלל שהוא פשוט לא מבין.

עקבתי אחרי כמה פוסטים שלו בימים האחרונים, ובכל פעם שהגיבו לו אנשים עם רקע או השכלה כלשהם בתחום, והזכירו כמה מושגים קצת פחות מוכרים מ״שׁוק חופשי״, הוא הלך לאיבוד ולא ידע לענות להם, ברמה שהוא ביקש מאנשים לדבר איתו בשפה פשוטה.

 

אני גם לא כלכלן, וגם לא חסיד גדול של ההסתדרות במתכונת הנוכחית שלה וגם בעד צמצום והפרטה של שירותים שונים.

אבל נראה לי שהגישה שמציג גרשוני (ולא רק הוא) על זה שאין צורך ברגולציה וחקיקה מגנה על העובדים, כי אם מישהו מרוויח 2000 שקל, זה בהכרח אומר שהוא מרוצה מהמצב, בעיקר מלמדת על זה שהוא לא פגש בחייו יותר מדי אנשים שמרוויחים 2000 שקלבחודש. וגם את ההיסטוריה של אפילו רק ה-200 שנים האחרונות הוא לא כל כך מכיר.

[netco]

לא טענתי שהוא כלכלן (רשמתי במפורש "מבין קצת"), לכן לומר שהוא לא מבין בגלל שלא ידע לענות לאנשים עם רקע והשכלה בתחום זו השוואה לא הוגנת.

בכל מקרה השוויתי אותו לרבנים שאת דעתם אני מכיר קצת יותר, בהשוואה אליהם הוא מבין הרבה יותר בכלכלה.

אגב אני עוקב אחריו הרבה מאוד זמן, וההתרשמות שלי שונה, אשמח לקישורים לפוסטים שעליהם דיברת.

 

ערבות קהילתית ממש לא נראית לי גרסא קדומה של מדינת הרווחה, ממש ממש לא, בטח לא בצורה ובהלכות בהן זה מופיע ביהדות.

צריך להבין מה נקודת המוצא בתורה ומה המצוות באות לעשות. זה הבדל מהותי מאוד, אבל זה דיון אחר.

 

לגבי שוק חופשי, גם הלל גרשוני לא טוען שלא צריך רגולציה בכלל (כלומר בלי מערכת משפט, בלי משטרה וכו'). הטענה היא שהרגולציה צריכה לאפשר לשוק חופשי להתנהל מעצמו, ולא להתערב בתוך השוק.

כנ"ל לגבי עובדים, אף אחד לא מכריח את X לעבוד אצל Y, ולהיפך, זה מבוסס על הרצון החופשי של שניהם, ונשגב מבינתי למה צריך להגדיר להם איך בדיוק להתנהל בינם לבין עצמם.

(המחשה גסה, רגולציה שמטפלת במעסיק שלא שילם-הכרחית כי שומרת על השוק חופשי. רגולציה שאומרת כמה שעות יכול העובד לעבוד אצל המעסיק-פוגעת בשוק החופשי).

וזה בלי לדבר על ההזיה ההולכת ומתמשכת בנוגע להסתדרות ובתי הדין לעבודה (ע"ע הפסיקה נגד רמי לוי).

[יבגניפ]

ערבות קהילתית ממש לא נראית לי גרסא קדומה של מדינת הרווחה

זה דיון אחר, אבל בעולם המערבי (ותזכור שאנחנו סוגרים כאן סוג של מעגל מכיוון שהן מדינות נוצריות) בהחלט יש קשר.

זה מבוסס על הרצון החופשי של שניהם, ונשגב מבינתי למה צריך להגדיר להם איך בדיוק להתנהל בינם לבין עצמם.

יש לזה שני הסברים. האחד הוא מוסרי. אני, למשל, לא הייתי רוצה להחזיק בעבדים, כי זה סותר את מעט התפיסות המוסריות שיש לי. אני גם לא הייתי רוצה סתם, בתור מעסיק, לראות את העובדים שלי גוססים למוות, מכיוון שמתוך ״רצון חופשי״ (מה זה אומר בכלל?) הם עובדים אצלי במשכורת שמספיקה לארוחה אחת ביום.

נשמע far fetched? אז אני אזכיר שוב שחוזי עבדות היו חוזי עבודה לגיטימיים בעבר. וגם את זה שטעוני ״המשכורת לא מספיקה לנו לאוכל״ הועלו על ידי עובדים אמריקאים במסגרת מאבקם לחקיקת חוק שכר מינימום בארה״ב.

עכשיו, להלל גרשוני אין מוסר כזה. ואז מגיע ההסבר השני.

הלל גרשוני הוא ימני, או כך, לפחות, אני מסיק ממה שאני קורא אצלו. מכאן שהוא פטריוט, לפחות כמוני וכנראה גם יותר.

מכאן שהוא רוצה שהמדינה תתקיים.

עכשיו, ההיסטוריה מלמדת אותנו שמדינות בהן הפערים גדלים לרמות קיצוניות בגלל ״שוק חופשי״ או העדר רגולציה, המצב נוטה להתפוצץ. זה, כמובן, גם סותר את ההנחה הנאיבית משהו שאנשים עובדים תמורת שכר רעב מתוך ״רצון חופשי״.

 

אפילו בארה״ב הבינו את זה כבר לפני 100 שנה.

מפליא שהיום עדיין צריך להתווכח עם אנשים על זה שאין דבר כזה ״שוק חופשי״ כשמדובר בשכר רעב, שאף אחד לא רוצה להרוויח 2000 שקל בחודש ושזה, ברוב המקרים, מקבע את הפערים לדורות הבאים.

[pooh-bear]

די, בחיאת, היינו בדיון הזה רק לפני כמה חודשים, עם אותם משתתפים. חתיכת דז'ה וו:

 

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=419670

 

יש לקרוא מהסוף להתחלה.

[יבגניפ]

אתה תמיד יכול לא להגיב, זה גם בסדר.

[netco]

ושוב נחזור לאותו דיון ארוך ומייגע, כשאתם מביאים את אותו אחד שמרוויח 2000 שקל וצריך לדאוג לו כולנו על חשבון הציבור בחוקים הזויים.

 

בסוף בסוף אתה הולך לעבוד איפה שמתאים לך, ואתה משקלל לתוך זה את היכולות המקצועיות שלך וכמה כסף אתה צריך כדי לכלכל את משפחתך ואת רצונותיך,

והולך להרוויח במקום שמשלם לך את השכר שעומד בנקודת שיווי המשקל בין מה שאתה שווה למה שאתה רוצה.

זה נכון בכל תחום ותחום (למעט מקומות שבהם יש דירוגים, הסכמים קיבוציים, ושאר רעות חולות).

 

אם נוצר מקרה של אדם שלא שפר עליו גורלו ממגוון סיבות, אז כן בתור אדם דתי אני סבור שהעזרה צריכה לבוא מהקהילה שלו, וככה היא גם תהיה מיטבית.

אני לא סבור שהעזרה הזו צריכה לבוא באמצעות חוקים שחלים על כלל הציבור, ופוגעים גם בבעלי העסקים (ראבאק למה הם תמיד הרעים בעיניך בסיפור הזה) וגם בעובדים עצמם.

 

ולגבי ההיסטוריה, אתה עם התואר השני בתחום. אשמח אם תפנה אותי למדינות דמוקרטיות, עם כלכלה מערבית ושוק חופשי (לפחות בבסיסו) שקרסו כתוצאה מ"פערים".

בסופו של דבר בעיני רק השוק החופשי נותן שוויון הזדמנויות אמיתי, והשוויון הזדמנויות הזה הוא שיוצר את ההבדל המהותי בין המדינות שקרסו אז עם הפערים, לבין מה שקורה היום.

(למרות שאני עדיין לא מצליח להבין, למה אם לראובן היה X ולשמעון X+2, ועכשיו לראובן יש X+2 אבל לשמעון יש עכשיו 2X, אמנם הפער גדל אבל בתכל'ס לראובן יש יותר ממה שהיה לו. למה הקנאה של ראובן בהצלחה של שמעון שהיא למעשה הופכת את הפער למשמעותי, צריכה להיות דבר שבכלל צריך להתייחס אליו ולקבוע מדיניות לפיו?)

 

די, בחיאת, היינו בדיון הזה רק לפני כמה חודשים, עם אותם משתתפים. חתיכת דז'ה וו:

 

זה קצת גלש, תכננתי להישאר רק עם ההתייחסות להיבט הדתי שיבגני העלה, ולשתף באנקדוטה אישית שנתקלתי בה.

(אבל אוסיף (מה שלא הספקתי באותו שרשור) שמעולם לא קראתי את איין ראנד, והתהליך אצלי היה הפוך- מתפיסה סוציאליסטית יותר שבה אחזתי לפני כמה שנים לכיוון הקפיטליסטי עם נטייה לליברטראניזם (בתור דתי, כנראה שאני לא באמת יכול להיות ליברטראן), אחרי שהתחלתי להתבונן מה קורה סביבי בארץ, ובעיקר לקחתי אחריות על החיים שלי והבנתי מה מגביל אותי, ומה יאפשר לי להתקדם.

עריכה אחרונה ב-23 למרץ, 2017 על ידי netco

[יבגניפ]

ושוב נחזור לאותו דיון ארוך ומייגע, כשאתם מביאים את אותו אחד שמרוויח 2000 שקל וצריך לדאוג לו כולנו על חשבון הציבור בחוקים הזויים.

לא לאכול חזיר זה סביר בעינך, ולקבוע שכר מינימום זה ״הזוי״?

בסוף בסוף אתה הולך לעבוד איפה שמתאים לך

זו תפיסה כלכלית מאוד מאוד מיושנת, וגם לא נכונה עבור חלק די גדול מהאנשים במשק

אם נוצר מקרה של אדם שלא שפר עליו גורלו ממגוון סיבות, אז כן בתור אדם דתי אני סבור שהעזרה צריכה לבוא מהקהילה שלו, וככה היא גם תהיה מיטבית.

אני לא סבור שהעזרה הזו צריכה לבוא באמצעות חוקים שחלים על כלל הציבור, ופוגעים גם בבעלי העסקים (ראבאק למה הם תמיד הרעים בעיניך בסיפור הזה) וגם בעובדים עצמם.

בעלי עסקים לא רעים בעייני. מי שרע בעייני הם ציניקים קיצוניים, כמו הלל גרשוני, שהם נורא פטריוטים, אבל מבחינתם אני יכול למות מרעב מחר (ואיך זה לא סותר - רק הוא יודע).

וההסבר לתהייה שלך הוא מאוד פשוט: אנחנו לא חיים בחברה שבטית קדומה, בה ״הקהילה״ מבוססת על הכירות ברמה אישית, וגם לא בימי הביניים - שם גם המצב היה דומה. ״הקהילה״ התרחבה.

ולגבי ההיסטוריה, אתה עם התואר השני בתחום. אשמח אם תפנה אותי למדינות דמוקרטיות, עם כלכלה מערבית ושוק חופשי (לפחות בבסיסו) שקרסו כתוצאה מ"פערים".

הפוך.

מדינות דמוקרטיות התפתחו עם חוקים סוציאלים, כתוצאה מלקחי העבר. לכן גם בארה״ב השכילו להעביר חוקי שכר מינימום.

בסופו של דבר בעיני רק השוק החופשי נותן שוויון הזדמנויות אמיתי, והשוויון הזדמנויות הזה הוא שיוצר את ההבדל המהותי בין המדינות שקרסו אז עם הפערים, לבין מה שקורה היום.

העולם הוא לא דיכוטומי. בשוק החופשי האמריקאי, עבדות הייתה חוקית רק לפני 150 שנה.

למעשה, יש שיגידו שהיא חוקית גם היום, בהתחשב במאות אלפי או מיליוני אמריקאים שיושבים בכלא, ועובדים עבור תאגידי ענק שונים.

[netco]

לא לאכול חזיר זה סביר בעינך, ולקבוע שכר מינימום זה ״הזוי״?

אני לא מכיר חוק בארץ שאוסר עליך לאכול חזיר (אולי לייבא אם כבר, וזה דיון נפרד לחלוטין),

אז מה הקשר בין אחד לשני? הלכנו לדמגוגיה עכשיו?

 

זו תפיסה כלכלית מאוד מאוד מיושנת, וגם לא נכונה עבור חלק די גדול מהאנשים במשק

זו תפיסה כלכלית בסיסית לחלוטין, ולא ברור לי איך בדיוק החלטת שהיא לא נכונה.

 

בעלי עסקים לא רעים בעייני. מי שרע בעייני הם ציניקים קיצוניים, כמו הלל גרשוני, שהם נורא פטריוטים, אבל מבחינתם אני יכול למות מרעב מחר (ואיך זה לא סותר - רק הוא יודע).

וההסבר לתהייה שלך הוא מאוד פשוט: אנחנו לא חיים בחברה שבטית קדומה, בה ״הקהילה״ מבוססת על הכירות ברמה אישית, וגם לא בימי הביניים - שם גם המצב היה דומה. ״הקהילה״ התרחבה.

 

בעלי עסקים רעים בעיניכם, כי נקודת המוצא היא שאם הוא משלם שכר נמוך לעובד שלו זה רק כי הוא נצלן, ורוצה למקסם את הרווחים שלו כמה שיותר על חשבון העובד הקטן והפשוט.

זה נכון גם לבעל מסגרייה, וגם לבעל חברה בשווי מיליארדים. זו נקודת מוצא שאוטומטית ממקמת את בעל העסק כחזק הנצלן, ואת העובד כמסכן וחלש, ויוצרת עיוות משמעותי למדי בכל השיח הזה.

 

אגב לגבי גרשוני וכמותו, הם לא ירצו שתמות מרעב מחר, הם ישמחו לעזור לך כדי שלא תגיע לשם. אבל הם לא ירצו להטיל מגבלות על כולם מראש, ולפגוע בכולם רק כדי שאולי אותו פרט בודד לא יפגע.

 

ולא הבנתי איזה הסבר לאיזו תהייה העלית, ועל מה זה עונה.

 

הפוך.

מדינות דמוקרטיות התפתחו עם חוקים סוציאלים, כתוצאה מלקחי העבר. לכן גם בארה״ב השכילו להעביר חוקי שכר מינימום.

איך זה עונה לשאלה שלי? אתה טענת שמדינות קרסו בגלל פערים קיצוניים, אני שואל אם אתה מכיר מצב כזה של מדינה דמוקרטית

שקרסה בגלל פערים.

חוץ מזה חשבתי שחוקים סוציאליים נועדו כדי לעזור לאנשים שבאמת זקוקים לעזרה הזו כי הקהילתיות השתנתה, איך בדיוק הם הפכו להיות כלי לצמצום פערים?