תמחור יחידת דיור מול דירה רגילה

[bigbosf]

בעקבות סיום החוזה המתקרב ובא, עלה במוחי רעיון לעבור ליחידת דיור מתוך מחשבה להוזיל עלויות עד כמה שניתן. לדאבוני גיליתי דבר מעניין. יחידות דיור של 2 חדרים בגדלים של 35-50 מטר, מתומחרות במחירים של 2000 שקלים.(לצורך השוואה דירות של 2.5-3 חדרים בין 40-90 מטר מתומחרות במחיר הנע בין 1900-2500). לכל מי שרץ לארוז את החפצים אוסיף ואומר שמדובר על העיר לוד. כרגע הדירה שמתגורר בה היא בגודל של כמעט 90 מ׳ בעלות מצחיקה של 2300 שקלים. יש מספר סיבות שאני מעוניין לעבור ומי שירצה אני אוכל לשתף אותו בפרטי. יש להדגיש שרוב היחידות דיור שראיתי נראות אחרי מלחמה. אני מחפש דווקא יחידת דיור מהסיבה שאין לי צורך ביותר מ-2 חדרים. בכל מקרה השאלה שלי היא מה אתם חושבים? ברור לי גם שעל יחידת דיור לא אשלם ארנונה כמו על דירה רגילה. האם רק לי נראה כי יש הפרש לא הגיוני של 300 שקלים בין יחידת דיור לדירה רגילה? לעניות דעתי יחידת דיור צריכה להיות מתומחרת עד סכום 1600 שקלים מקסימום.

[davemustaine87]

לדעתי יחידת דיור גם צריכה לעלות חצי שקל, אבל מה זה משנה מה אנחנו חושבים?

 

בכול מקרה, בתור מישהו שמתגורר ביחידת דיור, יש את הפלוסים והמינוסים.

 

פלוסים: לא צריך לשלם ולהתעסק עם ארנונה, מים, ולעיתים גם חשמל.

 

מינוסים: רוב היחידות ניראות כמו קומבינה של בית קרקע שפיצלו אותו למיליון יחידות, מתוך מחשבה של למקסם רווחים, וזה לא תמיד מתיישב עם הגיון או הנוחות של הדייר.

לרוב יהיו מתחם כלשהו משותף עם דיירים אחרים, בעיקר חצר(במידה ויש).

 

אבל מה בעצם השאלה? האם לעבור ליחידת דיור או דירה?

[Derish]

~

ההגיון שלך נכון, אבל כוחות השוק מכתיבים מציאות אחרת.

 

קח בחשבון שלא בכל מקום יחידות דיור נראות אותו דבר. כשחיפשתי באזור כפ"ס-הוד"ש ראיתי כמה יחידות שנראו כמו דירות מפוארות ולהפך. כשאמא שלי חיפשה משהו דומה בדרום נתניה הבנו מהר מאד שאין על מה לדבר.

 

לצערי המצב הנפוץ ביותר הוא יחידה שהופרדה מהבית והושמשה למגורים בעלות מינימלית בשביל להכניס כסף, באחת כזאת אין לך מה לחפש. האופציה העדיפה היא יחידה ששימשה את הילדים או את האורחים של בעלי הבית ולכן השקיעו בעיצוב ובבניה שלה כמו שצריך. קח אחת כזאת שהחשבונות כלולים בה, וגם אם היא תעלה כמו הדירה הנוכחית שלך תגלה שחסכת בקלות כמה מאות שקלים בחודש. זה כמובן בהנחה שלא אכפת לך לחיות עם חצר/חניה משותפת ובסביבה בה אין יותר מדי פרטיות.

 

כמו תמיד, הכי חשוב זה למצוא בעלי בית טובים. לכל השאר אפשר להתרגל.

[bigbosf]

לדעתי יחידת דיור גם צריכה לעלות חצי שקל, אבל מה זה משנה מה אנחנו חושבים?

 

בכול מקרה, בתור מישהו שמתגורר ביחידת דיור, יש את הפלוסים והמינוסים.

 

פלוסים: לא צריך לשלם ולהתעסק עם ארנונה, מים, ולעיתים גם חשמל.

 

מינוסים: רוב היחידות ניראות כמו קומבינה של בית קרקע שפיצלו אותו למיליון יחידות, מתוך מחשבה של למקסם רווחים, וזה לא תמיד מתיישב עם הגיון או הנוחות של הדייר.

לרוב יהיו מתחם כלשהו משותף עם דיירים אחרים, בעיקר חצר(במידה ויש).

 

אבל מה בעצם השאלה? האם לעבור ליחידת דיור או דירה?

מה שמכעיס שברוב היחידות הארנונה לא כלולה. בכל מקרה זה יוצא מעט ועדיין מגלגלים את זה על השוכר. השאלה אם באותו מחיר עדיף לגור בדירה בקומה 3-4 או ביחידת דיור.

[Murzilka]

באיזור שלי יחידות דיור (כאלה שצמודות לבתים הפרטיים, לא דירות מחולקות עם שם מכובס) בדר"כ משופצות ומסודרות, כוללות כניסה פרטית, לפעמים אפילו חניה וחצר (דבר שלא מקבלים בבלוק רגיל). המחיר כולל בדר"כ ארנונה, מים, גז אם יש, כבלים ואינטרנט ובגלל זה בעלי היחידות מעלים את המחיר, הרי כל החשבונות האלה בקלות מוסיפים כמה מאות שקלים בחודש לאותם ה2300 למשל.

 

מצד שני, טוב לי עם העובדה שהבעל הבית שלי גר במרחק של מספר רחובות ולא ממש מעבר לקיר. אנחנו לא דיירים/שכנים בעייתיים, אבל ההרגשה שכל הזמן מישהו משגיח עליך (זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא עוקבים אחריך באמת) לא נראית לי נעימה, כנראה שגם בשנה הבאה אוותר על ריצוף חדש לטובת החופש והחדר הנוסף.

[סאפיר]

לפני חצי שנה אני וחברה שלי חיפשנו מקום לעבור לגור בו באיזור כפ"ס. הקצבנו לעצמנו 3000 ש"ח לשכירות. הדירות שראינו היו מתחת לכל ביקורת, למען האמת ממש הפתיע אותנו שאנשים אשכרה מוכנים לגור במקומות כאלה ועוד לשלם בנוסף לסכום האמור 15-20% חשבונות.

 

במהלך החיפושים ראינו שאנחנו יותר ויותר נוטים לכיוון יחידות דיור (גם אני, שבמקור הייתי ממש נגד, בעיקר בגלל מה שמורזילקה אמרה, שבעל הבית כל הזמן "יושב לך על הראש") ומצאנו שתיים שנראו לנו ממש טובות. בסוף התמקמנו באחת במושב חביב ושקט עם בעל בית מקסים שהסתבר בדיעבד שהוא חבר ילדות של דודה של חברה שלי. היחידה קטנה (ממש - חדר שינה וסלון עם מטבח "בילט-אין") אבל יש חצר מקדימה ומאחורה, חנייה בערך פרטית (מגרש גדול שבו פשוט "השתלטתי" על אחד המקומות, אבל בכל מקרה לא חסר חנייה גם כשמגיעים כמה חברים לבקר), כניסה נפרדת (היחידה עצמה נפרדת ודי מרוחקת מהבית של הבעלים) ומלא מלא עצי פרי שאנחנו מחוייבים עפ"י החוזה לקטוף מהם ולאכול או להכין מיץ.

 

בשורה התחתונה - ראינו הרבה מקומות (בערך 10-15) וטווח האטרקטיביות שלהן נע בקטע קיצוני בין "וואט דה פאק?!" ל"אני לא הולך לגור פה" ועד "לא נורא בכלל". צריך לברור את התבן מהמוץ, למצוא בעלאבית נעים ולא לחשוב יותר מדי, כי את המקומות הטובים לוקחים.

[amisha]

ומלא מלא עצי פרי שאנחנו מחוייבים עפ"י החוזה לקטוף מהם ולאכול או להכין מיץ.

 

 

על זה עוד לא שמעתי אבללללל ,I can live with that !