מבקש עצה לגבי תאונה: נכנסה בי מאחור, אך הביטוח שלה מסרב לשלם

[ירון פ]

אשלח אותך שוב לקרוא את כללי הפורום המשפטי, ובמיוחד את כלל 3.....ואז נוכל לנתח אותו משפטית בהתאם לתגובותיך המיותרות.

[m3x7r3m3]

הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו ירון.

בינתיים היחיד שנתן פה תגובות לא מועילות ומנותקות מהמציאות זה אתה, על ההכשרה המשפטית שלך.

 

ושוב אשאל, ביססת קייס שלם על מושג - "השלמת כניסה לנתיב", מהי המשמעות שלו והיכן הוא מוגדר?

ברור לך שאם פות"ש יגיע לבית המשפט ויאמר לשופט "אבל השלמתי את הכניסה לנתיב" הוא יישאל "מה זאת אומרת השלמת כניסה לנתיב?" ויצטרך להסביר.

 

זו אגב פעם רביעית שאתה מתחמק מהסברת מושג משפטי שעליו ביססת את כל הטענה שלך שזו פגיעת חזית-אחור קלאסית והאחריות על הרכב שמאחורה.

[ירון פ]

אתה מכיר את המשפט - "טיפש אחד זרק סלע לבאר ואלף חכמים לא יוציאוה". זה בדיוק נוגע למצבים בו חסרי הבנה/ידע שרק מנחשים/בעלי הגיון מייעצים בנושאים משפטיים שאין להם בהם הבנה.

 

צא ולמד.

[m3x7r3m3]

מבססים עליך את ה-F35? מה זה ההתחמקויות האלה? מאיפה הבאת את המושג הזה שעליו ביססת תורה שלמה?

 

רק אציין שלגוגל אין תוצאות למושג הנ"ל והתשובות שלך נשמעות כמו "אתה לא יודע כי אני אמרתי"

[fatboy1340]

לפני מספר שנים הייתי מעורב בתאונה דומה: נסעתי ישר בכביש בעל 3 נתיבים לכל כיוון. בהתקרבי לרמזור (אני עדיין מתקדם בנתיב שלי במהירות של כ-40 קמ"ש), לפתע מתפרץ לי לנתיב מצד ימין שלי רכב , בלמתי בחוזקה אך עדיין פגעתי בו. פגיעות אצלי:בקלית ימין שבורה, סדק בחלק שמאלי של הפגוש. פגיעות אצלו : כנף שמאל אחור ,פנס שמאל אחורי שבור, נזק לפגוש. כמובן מיד צילמתי את מיקום הרכבים מיד עם קרות התאונה, ולאחר מכן באופן מפורט את הנזק בכל רכב. בבימ"ש זכיתי בכל הסכום שקבע לי השמאי .אף על פי שמדובר על תאונת חזית -אחור, כביכול, כאשר אני הוא הפוגע.

לפות"ש : אני מקווה שהקלטת את השיחה עם בעלה שלהנהגת כשאמר שאין לם פגיעות. כך תוכל לערער את אמינות העדות של הנהגת בבימ"ש.

[ירון פ]

הדוגמא שהבאת היא בדיוק הדוגמא הטובה בכדי להסביר כי כדי ליישם עובדות המקרה לטענות משפטיות יש צורך בניסיון (מעבר לחיפוש בגוגל..)

 

במקרה שהובא מעלי יש פגיעה בצד, בכנף הדבר יכול להצביע על גירסא הטוענת להתפרצות לנתיב. במקרה של פותח השירשור ישנה פגיעה בצד הפגוש האחורי לאחר שכביכול הושלמה הכניסה לנתיב (במידה ויטענו שהוא התפרץ לנתיב, בניגוד לגירסתו שעמד ברמזור), שופט סביר יכול לראות את הסיטואציה בכל מקרה כאשמתה של הנהגת, בין אם יקבל את גירסת הנפגע ובין אם יקבל את גירסתה בצורה כזו או אחרת, שהרי אם הנפגע כבר היה בנתיבה עליה היה לבלום ולמנוע התאונה.

עריכה אחרונה ב-2 לאוקטובר, 2014 על ידי ירון פ

[m3x7r3m3]

ירון אתה מבלבל בין אשמה תורמת שאין ספק שיש לנהגת השנייה ובין אשמה, ואתה שוב מבלבל בין אשמה עיקרית לאשמה מלאה.

 

שים לב כמה אתה עמוק בויכוח, מרוב עצים לא רואים יער, לפני כמה תגובות טענת בלהט שלא קובעים אשמה לפי זווית התאונה ומה עשית בתגובה האחרונה? קבעת לפי זווית!

אוסיף בנושא הזוויות כי אין בינתיים דרך אמינה אחרת לבית המשפט לקבוע אשמה פרט לזווית התאונה. לפחות כל עוד אין לאחד מהצדדים וידאו של התאונה עצמה.

 

ירון קח כוס מים ופנה לעצמך 5 דקות, נקה את הראש ושכח כל מה שאתה קראת בשרשור.

עכשיו קיבלת מינוי לבית המשפט לתעבורה לשבת בדין, לפניך הגיעה תביעה, תאונה בה יש נזק לרכב אחד הפגוש האחורי בצד ימין, לרכב השני נזק לפגוש הקדמי בצד שמאל.

הנהג ברכב הראשון טוען "עצרתי ברמזור והרגשתי פגיעה מאחור לאחר כמה שניות", הנהג השני טוען "הנהג הראשון עבר נתיב בצורה שלא איפשרה לי להספיק לבלום".

 

בפניך התמונות המוצגות כאן ודו"חות השמאות.

 

מה תקבע? מי אשם והאם לצד השני רשלנות תורמת ואם כן של כמה?

מי משקר ומי אומר אמת?

 

ברור שבמקרה כזה יש משמעות גבוהה להתרשמות השופט מהצדדים הטוענים, שהרי אין דרך אחרת לקבוע מי אומר אמת ומי משקר.

 

ובכל מקרה מכיוון שאני מקווה שמוסכמת עליך האקסיומה לפיה קביעת אשמה בתאונות מתבצעת לרוב רק על סמך זוויות הפגיעה, אני מקווה שאתה תעשה בדק בית לתגובות שלך.

 

במאמר מוסגר לא כל המידע שזמין בפנינו ייחשף בבוא הזמן מול השופט מכיוון שהצדדים ינסו להצניע פרטים לא מחמיאים.

פות"ש יצניע את היות הרכב שלו על שני נתיבים, הנהגת השנייה תצניע את הזמן הממושך עד לפגיעה.

נוסיף על כך את הנדבך המשמעותי שהוא התרשמות השופט מהצדדים וזה תיק פתוח לחלוטין, כל קביעה בסגנון "זה חזית אחור היא אשמה תקבל את התביעה שלך" היא נבואה שאנחנו יודעים לאחר חורבן בית המקדש למי ניתנה.

 

ואם כבר אנחנו ברוח השיתוף סיפרתי כבר אבל זה רלוונטי לא מזמן נכנס בי רכב מסחרי בעת מעבר נתיב אצלי פגיעה הפגוש האחורי בצד שמאל ובכנף האחורית בצד שמאל, אצלו פגיעה בפגוש הקדמי בצד ימין, חוקרת התנועה קבעה שהגורם לתאונה הוא אי שמירת מרחק.

הסיבה שהייתה חוקרת תנועה מעורבת היא שהנהג השני סירב לתת פרטים וברח מהמקום.

על סמך מה היא קבעה בכלל משהו אם לא על סמך זוויות שהן נגזרות ישירות של הנזק לרכבים?

 

בברכת צום קל וגמר חתימה טובה.

[Stone]

פות"ש יקר,

 

לא יודע אם אתה עדיין קורא את השרשור, קראתי את כולו, ורובו היה מאוד לא ענייני שלא באשמתך.

 

בנוגע למקרה שלך, ממה שקראתי אתה נראה באמת אדם נחמד אבל אתה מודה למעשה בעברת תנועה כבר בהתחלה (תקנה 40 א).

 

הסיבה לכך שעמדתי באלכסון היא שטרם השלמת מעבר הנתיב הרמזור התחלף לאדום, וכך הנתיב בו השתלבתי עצר, ולא יכלתי להשלים את הפנייה. לא חושב שהייתה פה התרשלות, התחלתי כשהתנועה זרמה והרמזור היה ירוק.

 

אני מבין את הלך הרוח שלך, ומודע לכך שיש עניין של "תנאי כביש" ו"מציאות מול תיאוריה" אבל אצל המשטרה, בתי המשפט וחברות הביטוח, זה לא מתקבל.

 

ההסברים נפוצים של אדם שמבצע את העברה הנ"ל:

"90% מהרכב כבר בתוך הנתיב"

"התנועה בנתיב זרמה ואז האטה באופן בלתי צפוי"

 

זה לא תופס. פשוט לא.

 

לשון התקנה: "לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון". המשמעות בפועל - היית אמור לקחת בחשבון שהרמזור עלול להתחלף, ולסטות מהנתיב רק אם יש לך אפשרות להשלים את המעבר כולו בבטחה.

 

הטיעון שלך, כפי שאני מבין אותו, מבוסס על תקנה 49 שאתה טוען שהנהגת הפוגעת לא שמרה עליה, ועל ראיות נסיבתיות שמעידות שהיא מייחסת לעצמה אשמה. זהו מצב מאוד נפוץ, אני בטוח שאתה מבין למה ועד כמה.

 

אין לי כוונה לפגוע חלילה, אבל התעסקת פה כל כך הרבה בזוית פגיעה כדי להוכיח אשמת הנתבעת לפי 49 ב' וג', עד שלא שמת לב שהודית בעברה על 40 א'

 

אבל:

 

לפי הסרטון, נראה שדווקא השלמתי את הפנייה לנתיב. אנסה לראות איך אני יכול להעלות אותו.

 

אם יש בידך הוכחה שהרכב שלך נמצא כולו בתחומי הנתיב בעת הפגיעה, יש יותר הרבה יותר מקום לפרשנות ולראיות הנסיבתיות שלך יש יותר משמעות. אפילו יש שיאמרו שאין עבירה על 40 א' במצב זה, אלא רק אפשרות לעבירה על 21 וסעיפיה בדגש על "אפשרות עצירה נוחה ובטוחה".

 

אין צורך בתרחישים ופלפולים. אם זה מועיל לך, כן, גם אני מכיר אדם שבמעבר נתיב פגעו בו מאחור ולא בצד (הוא נהג בליסינג לפחות) והוא בהחלט שילם גם שילם.

 

מקווה שהצדק יצא לאור, ושתחזור לספר.

 

חג שמח