Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

פוסטים מומלצים

  • תגובות 32.2 אלף
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

  • locomotive

    3548

  • rupni

    2410

  • SlowRide

    2157

  • Danix60

    1767

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם

בזמנו כשהצבא בירבר על איזשהו דפקט פוטנציאלי בלב שלי וקיבל רגליים קרות ולא רצה לגייס אותי לקרבי, כתבתי מכתב מנוסח היטב (4 עמודים) למופי (הרמטכ"ל בזמני) וזה עזר, אני לא יודע אם לך זה יעזור, אבל שווה לנסות.

פורסם

אני זוכר עד היום את הבדיקות ביום הגיוס שעברתי בתה"ש. בדקו לי את הביצים ואת הבולבול לאחר כמה דקות של הלם החליטו לגייס אותי ל-669.

 

איזה כייף לי :)

פורסם

זה הליך שגרתי ביותר שרופאה בודקת לך את הביצים ואז קוראת לעוד רופאה שתבדוק ואז לעוד אחת, ואז הן עושות סלפי עם החבילה על הכתף....

 

נראה לי

 

אני על המרפסת, קומה 10, סיגריה ועננים, זהו יום שמש ערפילי

קרני השמש מחממות לי את הפרצוף בזמן שאני אוכל סרטים לגביי הפרוייקט הזה שאני נמצא בו.

והיום הבנתי למה אני בדכאון.

זה תמיד הכסף שמדכא אותי.

אגב גיל 18, אני מגלגל סכומים שאני בטוח שאם ידעתי בגיל 18 שככה אהיה הייתי קצת יותר מאושר...

מדי שבוע אני מחזיק בידיים חבילה חדשה של שטרות, בממוצע של כ6000 דולרים, אני רואה איך העסק מכניס כסף, אני כותב בממוצע כי לפעמים יש שבועות של 20000 ולפעמים מהדכדוך אני לא מזיז את התחת ולא אוסף צ'קים או מייצר עבודה.

עכשיו אלה סכומים לא רעים, מכל בחינה, תרגום לשקלים או בצמוד לדולר, עכשיו למה אני מספר את כל זה? בשנת 2013 הכנסתי קרוב ל280 אלף, משהו שגורם לי להרגיש כמו תשובה צעיר, אבל אין לי כלום, אין לי גרוש על התחת.

להיות עצמאי זה רע, אחרי ההוצאות נשארתי עם 130 אלף שפשוט התאדו להם.

ועכשיו? עכשיו אני מרגיש שירדתי ברמת החיים שלי, אני גר בדירה מסריחה, כבר לא מתפנק במסעדות מפחידות על בסיס קבוע, אפילו בשופינג אני נרגע, בינואר קניתי רק זוג נעליים אחד וממש ממש בזול 20 דולרים, 2 ג'ינסים וכמה חולצות בh&m, הפינוק היחידי היה כמה מכופתרות של הוגו בוס ואחת של וורסאצ'ה, אבל באמת שהיה לי דיל טוב.

אני מתוסכל, עברתי מפלות רבות בחיי, תמיד יצאתי מזה עם חיוך ותמיד כוח הרצון גבר על הפחד ועכשיו, אני מפחד, פתאום אני מפחד מכישלון, מפחד והלא נודע, לא פוחד מהמוות, אני פוחד מחיים חסרי משמעות, מצעידה במקום.

 

אני לא מתחרט על כלום, העבר מאחורי והראש רוצה להוביל קדימה, הגוף לא מסייע, מרגיש כאילו אני שם לעצמי רגליים ואני הופך לאט לאט לרובוט לעבד של שגרה כפוייה ומשעממת.

 

ואני עדיין אוהב אותה, עדיין חושב עליה כל הזמן ועדיין כועס, היא שולחת הודעות, היא מתקשרת ואני לא מתייחס.

 

טוב, כמעט 30 , ואני מרגיש שעוד מעט יהיה לי חום גבוה

haters will hate

פורסם

אני זוכר עד היום את הבדיקות ביום הגיוס שעברתי בתה"ש. בדקו לי את הביצים ואת הבולבול לאחר כמה דקות של הלם החליטו לגייס אותי ל-669.

 

 

 

כן, כי אם אין לך ביצים מספיק גדולות, אין סיכוי שתחזיק שם.

הם פשוט רצו לבדוק את הסיכויים שלך, הגיוני.

פורסם

בנץ, למה תמיד אחרי גיבוב שלך אני מרגיש כאילו חטפתי כפה?

 

לוקו, יא מגובב בחסד, עכשיו בוקר והילדים ישנים. ספר עוד על התליון של זאת מהחוף...

מתחדשת*

פורסם
מה יש?

 

:

 

בעיה בברך. עוד לא ברור מה היא בדיוק ואני מקווה שה MRI יראה את הבעיה (ואני מקווה שיהיה מדויק. בגלל ניתוח משנה שעברה באותו מקום, ביקשתי MRA ולא נתנו. אז עושים MRI ומקווים לטוב)

פורסם
כן, כי אם אין לך ביצים מספיק גדולות, אין סיכוי שתחזיק שם.

הם פשוט רצו לבדוק את הסיכויים שלך, הגיוני.

החזקתי מעמד כשנה וחודשים מכיוון שבאחד התרגילים הכבל (חוט פלדה) של מנוף החילוץ נכרך סביב הרגל וכמעט קרע לי את הרגל מהמקום.

3 חודשים של שיקום וחזרה לבסיס קליטה ומיון של חיל האוויר לתפקיד אחר.

איזה כייף לי :)

פורסם

יאללה, מי רוצה לבוא למקום של בשר לאכול איזה סטייק טוב היום? נהיה לי תיאבון לסטייק.

ולכן אתן לו בכל הכבוד את הזכות להרצות לי על מחזיקי כוסות וגגות שמש, לא יותר מזה.

ZOOM-ZOOM

פורסם

פשש, איזה ליל גיבוב היה כאן אמש, אני מרגיש כאילו נכנסתי לבית שהייתה בו מסיבה וכל האנשים זרוקים בפינות נוחרים עם פה פעור.

 

שומי אני בא, לאן להגיע?

 

אני לא הייתי חוזר לגיל 18, לא לשנייה. אם יש משהו שאולי אני מתגעגע אליו זה ההידלקות וההתלהבות הזו מנשים, מוזיקה, תחביבים וכו'. הברק בעיניים הזה שמגיע רק לעיתים נדירות היום, אם בכלל, ואני לא כזה זקן. אבל אין ספק שהגיל הזה לא היה המצטיין בחיי, אבל אני שמח על זה שאני מבין שאני במצב יותר טוב היום, אני חושב. זה כמו הדיבורים על המאכלים שהיו קודם, הדברים שלא אכלנו שהיינו ילדים, קראתי את זה שאכלתי חציל בטחינה, שני דברים שלא נגעתי בהם כילד. ואפילו חומוס לא סבלתי, איך דברים משתנים...אפילו במוזיקה יש דברים שאני לא מבין איך פספסתי אז, ודני ליטני, פעם אליל נוער, היום צריך להתבגר בשבילו.

 


×
×
  • תוכן חדש...