alfasud sprint

[השושנים]

אלפא היא סיפור עצוב בהוויה הישראלית ופספוס אדיר של הנהג חובב הרכב בישראל.

בסוף שנות השישים ובמשך שנות השבעים סופקו בישראל מגוון אלפות רחב והדגמים

שלהם המהנים לנהיגה היו מתומחרים יקר יחסית לבליל המכוניות ששווקו כאן.

 

לא חלף זמן רב והמכוניות האלה שהיו זקוקת להמון אהבה, הבנה ודלק מתאים מצאו

עצמם מתדרדרות למכונות נכות מטפטפות חורקות ובעייתיות שלא באשמתן.

 

הוסף על כך פח בעייתי, ומוסכים לא מעדכנים והאלפא קיבלה שם של רכב בעייתי

הנהג הישראלי שנחשף לסובארו כבר לא היה מוכן ללכת מחוץ לעדר, ניסיון האלפא

לתקן את המצב עם הסוד המדהימה שנמכרה כמכונית הכי זולה לתקופתה והפח

המחליד מהדגמים הראשנים הבריח את מעט הקונים הפוטנציאלים האחרונים.

 

באמצע שנות השמונים היה ניסיון אחרון לשווק כאן רכב ספורטיבי הספרינט ובאדיבות

מפעל הפיס נמסרו עוד כמה עשרות ספיידרים 88 אבל לדברי אדווארד אטלר גורו

אלפא, "האלפא במדרון" גם ה-33 לא נחלה כאן הצלחה כיוון שהעדר מצא מיבטחו ב-1600 אוטומט

יפני...ואלפא תעבור אחרי זמן קצר לפיאט, מי הפסיד מי הרוויח ומה כדאי לשמר היום, זו כבר

אופרה אחרת...רן

[[פנדוב]

היי השושנים, קצת התערבב לך בין הספורטיביות לעממיות וקהל יעד שונה ומעט גם לגבי עתוי הסובארו והשפעותיה.

בכל אופן ,אם אני זוכר נכון אלפא במדרון קשור במקור ללאונרד סאטרייט אם כי גם אטלר כתב בעצב על נקודות גירוז.

באשר לגורו- לאטלר כשרון כתיבה לא מבוטל, חבל שהוא תלוי בד"כ ביכולת לפגוע באנשים ספציפיים או בקבוצות שלמות.

ניתן לכתוב היטב גם בלי לירות בכל מה שזז, דורש מחשבה, אך אפשר.

אינפורמציה עניינית- לא בבית ספרו.

גורו לענייני אגו.

[bagira]

רן,

 

לדעתי אתה עושה הנחה גדולה מאוד לאלפא בדבריך.

 

לאלפא היו (ויש יגידו יש עד היום) תכונות שמשכו מאוד חובבי רכב אבל היו לה שלל תכונות נוספות שרק חובב רכב מושבע היה מוכן לחיות איתן.

 

לנהג הממוצע שמחפש להגיע מנקודה א לנקודה ב' באמינות ובנוחות, ללא ספק סובארו נתנה מענה הרבה יותר טוב מאשר אלפא.

[pasparto]

לי הייתה ספרינט וולצ'ה שנת 83 בצבע תכלת-אפרפר בין השנים 93-97, זכרונות ממש טובים,

הרכב שאני הכי מתגעגע אליו מבין עשרות רבות של רכבים שעברו תחת ידיי.

[חן פרחי]

אתם מערבבים כאן שתי תקופות שונות.

סובארו החלה להפגין דומיננטיות בשוק הישראלי בעיקר מסוף שנות ה 70', תקופה בה בוטלו רוב ההקלות במיסוי למכוניות שיוצרו בארץ.

האלפא סוד נמכרה כאן היטב בתחילת שנות ה 80', בעיקר בשל מחיר נוח, ואילו האלפות הגדולות והיקרות יותר התחרו בעיקר בב.מ.וו, סדרה 3 וסדרה 5.

כילד אני עדיין זוכר את הסוכנות המרכזית של קפריש ששכנה בבית הדר, ולאחר מכן עברה לחנות צרת ממדים שמוקמה סמוך לאולם התצוגה של ליאו גולדברג ברח' דרך פתח תקווה בת"א.

[השושנים]

שום דבר לא התערבב, אלה היות קיצור תולדות האלפא בארץ בחמש דקות, על פי זיכרוני תפיסתי

וראייה המציאות כפי שאני תופס אותה, ולא האמת המוחלטת האבסולוטית. - רן

[JuniorGT]

רן,

 

לדעתי אתה עושה הנחה גדולה מאוד לאלפא בדבריך.

 

לאלפא היו (ויש יגידו יש עד היום) תכונות שמשכו מאוד חובבי רכב אבל היו לה שלל תכונות נוספות שרק חובב רכב מושבע היה מוכן לחיות איתן.

 

לנהג הממוצע שמחפש להגיע מנקודה א לנקודה ב' באמינות ובנוחות, ללא ספק סובארו נתנה מענה הרבה יותר טוב מאשר אלפא.

ממתי אלפא זה להגיע מא' לב' ? - אני חושב שגם בתחילת דרכה בארץ אלפא (ורוכשיה) לא חיפשו רק א' לב'

אפשר לראות רמזים לכך בפרסומות מאותה תקופה.

כך או כך כשלונה של אלפא בארץ הוא כשלון השוק הישראלי שלא הבין ולא ידע איך לאכול מותג ספורטיבי שיש בו יותר מאריזת פח שמסיע ארבעה נוסעים.

דווקא הסוד והספרינט באו כדי לנסות לתקן את הרושם (או יותר נכול להתאים לשוק הישראלי) אבל זה היה מעט מדי ובוודאי שמאוחר מדי

[חן פרחי]

תתפלא, אבל חלק לא מבוטל מרוכשי הסוד בתחילת שנות ה 80' קנו אותה בשל מחירה הנוח והאיבזור העשיר יחסית, ולא בשל השושלת המישפחתית המפוארת שלה.

גם הסיטרואן GSA נמכרה היטב מאותן סיבות בדיוק.

[504L]

כך או כך כשלונה של אלפא בארץ הוא כשלון השוק הישראלי שלא הבין ולא ידע איך לאכול מותג ספורטיבי שיש בו יותר מאריזת פח שמסיע ארבעה נוסעים.

 

אפשר לומר את זה על רוב שווקי העולם, שהרי, בינינו, אלפא רומיאו לא היו הצלחה גורפת בשום מדינה - וכל זב חוטם יודע בדיוק מדוע.

 

אבל למה לקלקל דמגוגיה טובה עם עובדות...

[CamaroRS69]

כן מעניין אותי מה זה הניסיון של אוהדי אלפא המושבעים להתחיל להכחיש את העבר האכזר של אלפא שהוא פשוט מכוניות בעיתיות ביותר מובן אחד ולא נתחיל לדבר על החלודה או החשמל

[חולגי]

אלפא, זה להגיע מא' לב' דרך מ' (מוסך) .

לסוברואים שאתם משווים לאותן אלפות (באותן התקופות הנדונות) - היתה בכלל התנהגות כביש (שלא לומר מסוכנת ?) ?

[amiger]

אלפות של פעם התקלקלו והמון. כאן ובכל העולם. חלודה, פועלי איגוד עצלנים, הנדסה ירודה ועוד ועוד ועוד.

מי שקנה אלפא וידע למה הוא נכנס השכיל להנות מהיתרונות שהיא נתנה מעבר לאמינות הירודה. מי שהתפתה לקנות אלפא בגלל המחיר הנמוך והאבזור עשה טובה לאלפיסט חסר המזומנים שחיכה בסבלנות לקנות אותן בזול מהמאוכזב שעבר ליפנית.

[amiger]

לחבר של ההורים שלי הייתה בילדותי אחת כזו אדומה, וולוצה שאני לא יודע איזה שנתון היא הייתה אבל הייתה בוודאות 6 ספרות.

 

קראו לו יגאל והוא היה מכפר סבא.

יש מצב שזו של החבר שלי, הוא קנה אותה בכפר סבא. מספר הרישוי שלה היה 437-478 אבל היא לא היתה וולוצ'ה אלא 1.5 רגילה.

יוחאי, יש לך נתונים על ספרינטים לפני שנת 80? אני מכיר לפחות עוד שתיים מעבר לאדומה שציינתי. אחת לבנה ואחת וולוצ'ה צהובה.

[A110]

מספר הרישוי שלה היה 437-478 אבל היא לא היתה וולוצ'ה אלא 1.5 רגילה.

יוחאי, יש לך נתונים על ספרינטים לפני שנת 80? אני מכיר לפחות עוד שתיים מעבר לאדומה שציינתי.

 

חיפשתי, ואפילו מצאתי -

אלה מספרי הרישוי שעלו בגורל כאלפא סוד ספרינט 1979. כולן יובאו ע"י קפריש:

 

186-322 כסופה

439-087 אדומה

437-478 אדומה, הראשונה שבהן. רישוי בסוף דצמבר 1978.

194-176 לבנה

194-181

188-144 אדומה

 

רישוי אחרון בתוקף לשורדת מביניהן - 2001.

[barak4*4]

ככתוב כאן

ב84-5 ה"אדרת" הייתה עדיין מבוססת סוד, אבל "הגברת" נראתה כבר כמו הספרינט של השנים הבאות

 

לברק4על4 מהפורום, הייתה אחת שהיא חצי-חצי שנת 84/5.

 

אכן "סוד ספרינט וולוצ'ה" מהדור האחרון באמת.

ההסברים כבר ניתנו בכל הלינקים הקודמים.

הרכב שלי, הגיע בסוף לידיים של יורי - חבר הפורום:

 

 

למי שלא מכיר את הסיפור:

אי שם בשנת 2005, רכשתי את הספרינט הזו מאיזה מסומם בדרום, שבע שעות לפני שירדה סופית מהכביש ונמכרה לברזל.

הרכב עבר ישור קו מכאני, שכלל את כל מערכות הבטיחות, רענון והחלפת כל הנוזלים, שיפוץ מלא של הקרבורטורים וכל מה שנדרש להשמיש אותו ולהפוך אותו לרכב קלאסי לשימוש יום יומי.

זה היה אמור להיות פרוייקט ארוך טווח, כשבעתיד תוכננו פחחות וצבע יסודיים, החלפת מערכת המתלים לאחת סופר איכותית (תותבים ,בולמים, קפיצים ומייצבים) וריפוד הרכב.

אמנם היו לרכב חלודות, אבל הוא היה מקורי עד העצם ובסיס מצויין לשיפוץ. רכשתי סט חישוקים מקוריים של ספרינט (חוגת טלפון), קיבלתי הצעת מחיר מפחח אומן (גדי) והתכוננתי לימים יפים יותר.

 

לצערי, מסיבותי, נאלצתי למכור את הרכב.

המון אנשים התקשרו ובאו לראות, אני הצהרתי מראש שהרכב ימכר אך ורק ל"אלפיסט" אמיתי ולא לכל אחד. הרבה אנשים מצהירים במודעות המכירה שלהם שהרכב ימכר "למבינים בלבד" או "לחובבי הז'אנר", אבל בפועל, כשחבילת המזומנים מרצדת להם מול הפנים, הם מוכרים לכל אחד.

אני התעקשתי וסרבתי למכור את הרכב למספר רוכשים פוטנציאלים, משום שהיה ברור לי שהם הולכים לרצוח את הרכב, תוך נסיונות להפוך אותו ל"מהיר ועצבני - בת ים סטייל".

 

לבסוף קיבלתי טלפון מברנש נחמד, איש של אלפות, הרבה בעברו ואחת בהווה. נראה היה שלאיש הממון (והרצון) הנדרש להשיב לספרינט את מרץ נעוריה. הבחור הבטיח הרים וגבעות, אמר שישפץ, יתקן, יסדר, יפחח ויצבע ברמה גבוהה. נשמע מושלם.

 

אז מכרתי.

 

טעיתי.

 

לפני כשנתיים קיבלתי ה"פ מיורי, הוא אמר לי שהרכב הגיע אליו. לא במצב מזהיר.

נפגשנו ושמחתי לראות שהרכב אכן הגיע לאדם הנכון, קצת מאוחר, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. היום הרכב בדרך הנכונה.

 

 

....בתגובה לכתוב למעלה, זו אכן " אלפא סוד ספרינט וולוצ'ה" בשמה המלא.

כבר הסברתי את זה בעבר, אבל למי שרוצה להשכיל שיקרא פה את הסיפור המלא.

 

....לגבי "התלתן זהב" המיתולוגית מרמלה, שדובר בה כה רבות, עד שעלתה לשמיים כמרכבת אש, גם עליה מדובר בקישור שהעלתי. שורה תחתונה, למי שלא מעוניין לקרוא, נמרוד סודאי הפך אותה לפח אשפה באמצעות שיפוץ בשקל תשעים.

 

שרשור השיפוץ שלה לא עודכן זמן רב, אני באמת סקרן לדעת איך היא נראית היום...