כמה זמן לקח לך להרגיש מיצוי של חלום מוטורי שהתממש?

[Rinor81]

אני מסכים, תמיד נרצה טוב יותר וחזק יותר ואני מתכוון מי שנהנה מהרכב ומהנהיגה ולא רואה ברכב כלי פרקטי להגיע מנקודה א ל-ב סה"כ.

 

החוכמה הינה להנות מהרכב שיש לנו ולדאוג לו עד שנוכל להחליף אותו לרכב טוב יותר.

[shayy]

"ועכשיו לנושא של פותח השרשור,אין מה לעשות אנחנו בני אדם ובחיים לא נרגיש מיצוי משום דבר,אם תקנה עכשיו בית כמו של האלה בMTV CRIBS,אתה תרצה תמיד לעשות שינוי כי אנחנו כאלה,זה הטבע שלנו.

וככה זה גם עם רכב,תביא עכשיו איזו פרארי,פתאום תמצא את עצמך אחרי חודשיים מחפש פאקים וחושב לעצמך שאולי עדיף לך רכב אחר.

אין מה לעשות הטבע של האדם הוא להיות ככל הנראה חזיר.

 

פה אתה מדבר מהשערות ולא מהתנסות. אני לא יודע אם היה לי/לך בית כזה או פרארי, היינו רוצים להחליף באותה מהירות שהרגשנו צורך בהחלפת מוצרים "עממיים". אתה מסיק מסקנה כזאת, (אני משער) כי ככה הרגשת לגבי כל דבר יקר (אך עממי) שקנית. וזאת הנקודה שאני מחפש. בסוף, מהתגובות של כולם להבין מה נמאס מהר ומה לא. וכמובן תוך כמה זמן. האם הזמן הזה שונה אצל הוט האטצ' לעומת מכוניות הרבה יותר יקרות או שונות?

 

די ברור שההתייחסות הכי מייצגת עד כה היא לנושא הכוח של המנוע. בעניין הזה, שחזר על עצמו, הייתה טענה שמתרגלים לזה מהר.

אף אחד לא טען שהוא הפסיק לאהוב את העיצוב של האוטו שלו. בכלל, מאוד מעניין מה היו אומרים החבר'ה ממועדון ה 5. האם גם אצלם, קיימת נקודה כזאת שנגמר להם מבת טיפוחיהם. אני משער שכן, אבל נדמה לי שה"ממוצע" שם שונה מכאן.

[בנצי]

פעם פעמיים בשבוע אני אומר : יאללה מחליפים את האינפיניטי....

ואז אני לוקח את הקיימן לסיבוב, או לוקח איזה רכב שכור, או סתם משהו מאיזה חבר...

כשאני חוזר לאינפיניטי אני אומר לעצמי : בנצי, איזה אוטו בונבון, מה להחליף? להוסיף!

אני מלא הערכה לרכב, אין על העמידות שלו פשוט אין, הוא מרווח, מאיץ בקצת מעל 5 שניות ל100, והמזגן מקפיא.

אני שואל את עצמי למה אני אחליף? מה יתפוס את המקום שלא יגרום לי להתגעגע???

לא יודע...

[veight]

יש משפט שאומר, שהאדם רוצה את מה שאין לו.

[Rinor81]

הכל פסיכולוגי אנשים.

 

אנחנו נהנים מהרדיפה, מהחלום, מהקשה להשגה כי בשלב מסויים לא משנה מה תקנו או יהיה לכם זה יהיה שגרתי לכם ורגיל. אף אחד לא אומר שזה רע, אלא פשוט מיצוי של ההרגשה והתחושה וזה נכון בכל תחום בחיים.

[dorki]

פה אתה מדבר מהשערות ולא מהתנסות. אני לא יודע אם היה לי/לך בית כזה או פרארי, היינו רוצים להחליף באותה מהירות שהרגשנו צורך בהחלפת מוצרים "עממיים". אתה מסיק מסקנה כזאת, (אני משער) כי ככה הרגשת לגבי כל דבר יקר (אך עממי) שקנית. וזאת הנקודה שאני מחפש. בסוף, מהתגובות של כולם להבין מה נמאס מהר ומה לא. וכמובן תוך כמה זמן. האם הזמן הזה שונה אצל הוט האטצ' לעומת מכוניות הרבה יותר יקרות או שונות?

 

מדויק.

 

אם תרכוש רכב שמעוצב לטעמך והוא איננו צעקני מידי, אז סביר להניח שעיצובו יישאר רענן לאורך זמן.

כשהרכב מאובזר היטב עם איכות חומרים טובה, אז גם אם יימאס לך ממנו, אחרי ביקור קצר באולמות התצוגה תבין שאין טעם בהחלפה.

 

הבעיה היחידה היא בהספק המנוע וכשמתרגלים לסם הזה קשה להגמל.

[shayy]

אני חושב שחודשיים לאחר הקנייה הרגשתי שמיציתי

 

לאחר מספר אלפי ק"מ אתה מתחיל להיות יותר בררן

 

עם המיטו לקחת לי בערך שנתיים.

 

בנסיעת המבחן הראשונה הרגשתי במטוס, בנסיעת מבחן השנייה (24 ש') התרגלתי למהירות

חודשיים-שלושה אחרי ההחלפה כבר ניראה לי שהרכב החדש "בסדר" וכך כל רכב צריך לנסוע, עוד שלושה חודשים וכבר חסר לי כוח.

 

כעבור כמה חודשים הרכב מרגיש לי חלש מדי, קצת ישן מדי (בת 10), מקרקש מדי וכו׳, אז כן פוזל לכיוון מחליפה

.

 

זה תמצות לגבי "כמה זמן"

[shayy]

לדעתי בעיית המיצוי נגרמת כתוצאה מהתרגלות לכוח של המכונית

 

"כוסאומו רעשי הצמיגים האלו, איך לעזעזל ניפטרים מהם".

אותו הדבר לגבי הנוחות, וכמעט אותו הדבר לגבי התאוצה (שעומדת על 9.3 ש' ל-100, פעם נראה מעולה, היום נראה שיגרתי,

 

פשוט עם הזמן התחלתי להרגיש את החסרונות מבחינה ספוטריבית ורציתי רכב ספורטיבי יותר.

 

עוד שלושה חודשים וכבר חסר לי כוח.

 

 

הרכב מרגיש לי חלש מדי, קצת ישן מדי (בת 10), מקרקש מדי וכו׳,

.

 

אני עברתי מרכב של 100 ומשהו כ"ס לרכב של 300+, וכשאני נוסע על רכב של 500 כ"ס של חבר אני מקווה שיום אחד אוכל להחליף גם לרכב כזה, אבל החבר הזה החצוף מתבכיין שבא לו לשדרג.

 

כוח!!! מתרגלים לזה...

[shayy]

פעם פעמיים בשבוע, יש לקחת רכב מהעבודה (מאזדה 3, טויוטה קורולה, פלואנס, what ever) לנסיעות של כמה מאות ק"מ.

מיד לאחר מכן ההתלהבות חוזרת!

 

פיתרון נוסף (אשר גם אותו אני מתרגל בזמן האחרון) הוא נסיעה של אופניים לעבודה (לפחות פעמיים בשבוע), 11 ק"מ לכל כיוון + 35 מעלות בצל + 70% לחות..

לאחר מכן הרכב שלי נראה ומרגיש לי פתאום כמו מרצדס S500 חדשה (המזגן, אוי המזגן.. וגם לא צריך לפדל)

 

יש לי פטנט איך לחזור לשגרה מבחינת רצון להחליף את הרכב ואיך שוב להרגיש שהרכב שלכם הוא החלום המוטורי. לנסוע יום שלם על מכונית שהיא כמה רמות פחות. ואז פתאום הרכב שלכם שוב יהיה החלום שהתגשם.

 

 

פעם פעמיים בשבוע אני אומר : יאללה מחליפים את האינפיניטי....

ואז אני לוקח את הקיימן לסיבוב, או לוקח איזה רכב שכור, או סתם משהו מאיזה חבר...

כשאני חוזר לאינפיניטי אני אומר לעצמי : בנצי, איזה אוטו בונבון, מה להחליף? להוסיף!

 

אחרי ביקור קצר באולמות התצוגה תבין שאין טעם בהחלפה.

 

פתרון מוצע להחזרת ההתלהבות...

[skitz]

יש לי פתרון נוסף עבורך להחזרת ההתלהבות, ושוב כמו קודמיי אשתמש באנלוגיה לנשים.

 

חברה שלי כבר כמה שנים עם שיער חום, החליטה לצבוע את שיערה השבוע לבלונד.

מאז אני לא מפסיק להתמוגג ממנה, מצלם אותה כשהיא ישנה, משחק לה בשיער, ועוד שלל דברים שכבר שכחתי מהם לפני שנים רבות.

 

מדי פעם לתת איזה חידוש לרכב גם מדליק קצת את הניצוץ שכבה, אולי צ'יפ קטן, גאנט נחמד שמתאים יותר מהמקורי, מערכת אגזוזים מעניינת, כל אחד ומה שמדבר אליו.

[Rinor81]

יש לי פתרון נוסף עבורך להחזרת ההתלהבות, ושוב כמו קודמיי אשתמש באנלוגיה לנשים.

 

חברה שלי כבר כמה שנים עם שיער חום, החליטה לצבוע את שיערה השבוע לבלונד.

מאז אני לא מפסיק להתמוגג ממנה, מצלם אותה כשהיא ישנה, משחק לה בשיער, ועוד שלל דברים שכבר שכחתי מהם לפני שנים רבות.

 

מדי פעם לתת איזה חידוש לרכב גם מדליק קצת את הניצוץ שכבה, אולי צ'יפ קטן, גאנט נחמד שמתאים יותר מהמקורי, מערכת אגזוזים מעניינת, כל אחד ומה שמדבר אליו.

 

קצת מטריד, לא?

 

מה שאתה עושה עם החברה אחרי הבלונד, לא לרכב

[edan82]

מדויק.

 

אם תרכוש רכב שמעוצב לטעמך והוא איננו צעקני מידי, אז סביר להניח שעיצובו יישאר רענן לאורך זמן.

כשהרכב מאובזר היטב עם איכות חומרים טובה, אז גם אם יימאס לך ממנו, אחרי ביקור קצר באולמות התצוגה תבין שאין טעם בהחלפה.

 

הבעיה היחידה היא בהספק המנוע וכשמתרגלים לסם הזה קשה להגמל.

 

אני מתחבר למה שאתה כותב, הרכב שלי מאובזר בדברים שחשובים עבורי (חישמולים סטנדרטיים כולל מושבים, חלון גג, עור וכו׳), איכות החומרים מצויינת גם אם יש קצת קירקושים שנובעים מהתרופפות חיבורים אחרי הרבה שנים, אני מאוד אוהב את המראה של הרכב ואני חושב שגם היום הוא מעוצב טוב יותר מהמשפחתיות המודרניות (הן עיצוב חיצוני בדגש על חזית והן עיצוב פנים).

 

השאלה אם תמשיך להחזיק רכב במצב הזה גם כאשר הוא בן 10 (אבל במצב מצויין) או שתמכור כדי להשתרג בשנתון?

 

מבחינת כוח אני גם מסכים איתך, מתרגלים מהר מדי ותמיד רוצים יותר, כמו שכבר ציינתי, לטעמי הדחף לעוד סוסים נרגע כשחוצים את מחסום ה-450 כ״ס, שם כבר ההבדלים בתוספת סוסים פחות מוחשיים.

[Avinusha]

פה אתה מדבר מהשערות ולא מהתנסות. אני לא יודע אם היה לי/לך בית כזה או פרארי, היינו רוצים להחליף באותה מהירות שהרגשנו צורך בהחלפת מוצרים "עממיים". אתה מסיק מסקנה כזאת, (אני משער) כי ככה הרגשת לגבי כל דבר יקר (אך עממי) שקנית. וזאת הנקודה שאני מחפש. בסוף, מהתגובות של כולם להבין מה נמאס מהר ומה לא. וכמובן תוך כמה זמן. האם הזמן הזה שונה אצל הוט האטצ' לעומת מכוניות הרבה יותר יקרות או שונות?

 

די ברור שההתייחסות הכי מייצגת עד כה היא לנושא הכוח של המנוע. בעניין הזה, שחזר על עצמו, הייתה טענה שמתרגלים לזה מהר.

אף אחד לא טען שהוא הפסיק לאהוב את העיצוב של האוטו שלו. בכלל, מאוד מעניין מה היו אומרים החבר'ה ממועדון ה 5. האם גם אצלם, קיימת נקודה כזאת שנגמר להם מבת טיפוחיהם. אני משער שכן, אבל נדמה לי שה"ממוצע" שם שונה מכאן.

 

לא מסכים עם הדברים שלך.

מפני שמוצר יקר ועממי יכול להאמר גם על אדם עמיד וגם על אדם עשיר.

לדוגמא:

אדם עמיד קונה לעצמו סקודה סופרב ברמת גימור הגבוהה ביותר ובמעמד הקנייה יודע שיש טובות ויקרות ממנה אבל חיי בחלום.

אדם עשיר קונה לעצמו מרצדס S500 AMG עם ריפודי עור בבחירה אישית וגם הוא יודע שיש טובות ויקרות ממנה, אבל חיי את החלום שלו.

 

גם האדם העמיד וגם האדם העשיר קנו את הטוב ביותר (בשבילם ולדעתם) שהכסף שלהם יכול היה להשיג, כך שגם האדם עשיר וגם העני התחילו מאותה הנקודה בדיוק ויסיימו באותה הנקודה ולכן הפערים בינהם שווים אפילו שהרמות שונות לחלוטין, הן ברמת הכסף והן ברמת איכות החיים.

 

לכן הדוגמא על אותו בחור שקנה פרארי יכולה להיות נכונה ולהכנס כדוגמא כשאר הדוגמאות.

מפני שאותו בחור שקנה לעצמו פרארי קונה את הטוב ביותר שהכסף שלו יכול להשיג ועוד במעמד הקנייה יודע שיש מכוניות טובות ממנה (וכן.. יש!) אבל חיי את החלום שלו.

 

עוד נקודה נוספת שיש להתייחס אליה, שים לב שבן אדם שקונה לעצמו טויוטה קורולה, בדר"כ הסביבה בה הוא חיי והחברים איתם הוא מבלה הם בערך באותה רמת החיים שלו, מהעולם שלי אני מכיר שההפרשים בין הרכבים יכול לנוע מעלה מטה באזור ה 20-40% הפרש מחירים, כך שאחד עם קורולה לא נתקל ביום יום עם אחד שיש לו פרארי, או אפילו S500 כדי שכבר באותו היום שאותו בחור שרוכש את הקורולה מאוכזב מהרכישה שלו ולא חיי בשום חלום כי לחבר שלו יש S500 שעולה X5 מהרכב שלו ואין שום סיכוי שתיהיה לו כזאת ב 10 שנים הקרובות.

 

אני חייב לציין שהשרשור מעניין מאוד ואפשר לקחת אותו לכל נושא בחיים.

המשך ערב נפלא.

[shayy]

מסקנות ביינים: שבהחלט ניתן (ורצוי) לערער עליהן

אנשים שברכישת רכב מממשים חלום בהיבט של דרישות שאינן פרקטיות ("מימוש חלום") -

- נותנים משקל מאוד גדול לכוח/ביצועי מנוע, אך מתרגלים לזה מאוד מהר וחושבים על הדבר הבא...

- וגם בדבר הבא מחפשים את זה שוב.

השערה: אולי לתעשיה מאוד קל לאלף אותנו לצרוך מהדבר המדיד הזה. זאת נקודה שמאוד קל לשפר בדורות הבאים.

 

- רעיה בשדות זרים מאוד מסייעת לחזור להעריך מה שיש לך...

השערה: מי שמחזיק מכונית נוספת/מיוחדת לסוף שבוע, יכול להנות יותר...(אולי הפתרון אצל מועדון ה 5)

 

לא מספיק תגובות בנושא תכונות פחות קלות למדידה כמו עיצוב, נוחות והתנהגות כביש. במיוחד חסרה התייחסות להגה, תחום שהתעשייה המיתה. (בעלי מיאטות לא הגיבו...דוגמא ברורה לתמהיל בו הכוח אינו המניע לרכישה)

 

האם אנשים שמחפשים ברכב חוויה מסוגלים לבחור רכב שישמר אצלם רמת התלהבות יותר ממספר חודשים. אולי מראש להתמקד במשהו אחר מאשר כוח.

[bar72]

אצלי זה תלוי בעיקר בהפתעה מהרכב ביחס למה שמבחינה אובייקטיבית אפשר לצפות ממנו בלי היכרות מוקדמת. לכן, הרכבים שעד היום הכי ״הפתיעו״ אותי ונשארו חביבים עלי היו הרובר 25, והגולף 160. ברור שאני מתאהב מחדש בgti כל פעם שאני נותן קיק, אבל ממנה ציפיתי להיות מהירה