רום כרמל טנדר - הגשמת חלום - יומן מסע ושיפוץ

[gluk]

לא תמיד הקשחת השלדה- היא דבר טוב, ויודע את זה כל ג'יפאי מתחיל- לפעמים השלדה חייבת להיות גמישה, ע"מ לשחרר מכלולים אחרים ולא להשבר.

[XOFIRX]

לא תמיד הקשחת השלדה- היא דבר טוב, ויודע את זה כל ג'יפאי מתחיל- לפעמים השלדה חייבת להיות גמישה, ע"מ לשחרר מכלולים אחרים ולא להשבר.

 

לא שמעתי על דבר כזה,

[און יעקבסון]

און

עקב חולשתה של השילדה אתה לא חושב שכדאי לעשות חיזוקי שלדה לא מקוריים ומאסיביים, לדוגמא אלכסונים בין קורה לקורה, או משולשי ברזל בפינות החיבורים של הקורות.

אולי בעתיד תחליט להפתיע ותשפר את המנוע, ואז השילדה כבר מוכנה לעמידה בעומסים.

 

ראשית, עיקר הבעיות בשלדה הן בחלק הקדמי. זה היוצא מתחת למרכב ועליו מורכבים המנוע והמתלים הקדמיים. בטח ברום כרמל 1301 אשר בו המנוע יושב ממש בקצה השלדה מלפנים. בחלק האחורי המחוזק למרכב הפיברגלאס הקשוח אין בעיות של סדקים וגמישות.

כך או כך, השלדה חוזקה באזורים הבעייתים באופן המפחית פיתול, וגם תנועה מעלה-מטה ותנועה לצדדים, של אחת הקורות או שתיהן, זאת מבלי לרתך אלכסונים או משהו כזה. גם מתכת בעובי שני מילימטר (אותה ניתן לכופף ביד) יכולה להוסיף לקשיחות, אם היא מורכבת נכון ובניצב לפיתול - וכך נעשה. ניתן לראות את החיזוקים הללו בדופן הפנימית של הקורות הקדמיות וכן בחלקן העליון של הקורות.

ההבדל בקשיחות מדהים. לפני החיזוק (וביחד עם הסדקים ושאר הרעות החולות) ניתן היה לראות בעין את הפיתול, כאשר השלדה הורמה רק בצד אחד. כעת, אחרי החיזוק, התופעה נפסקה.

חיזוק שלדה זה נעשה על מנת לפתור בעיות, להעלות אמינות ובטיחות ולהבטיח שנים של שקט נפשי. שיפורים? אני חושב שרום כרמל טנדר זה אחד מכלי הרכב האחרונים שמתאים לשיפור שכזה (מעבר לבעיית החוקיות הידועה). לשמחתי, יש לי גישה למכוניות קצת יותר מעניינות ומרגשות לנהיגה, אז חווית נהיגה של ממש בטנדר זה לא מה שאני מחפש.

 

אגב, אכן ברכבי שטח בעלי שלדה נפרדת גמישות השלדה היא הכרחית. הכי מדהים לראות את זה בהאמר H1. גמישות השלדה שם היא לא פחות ממטורפת.

און

[השושנים]

און

החיזוקים שעשית יפים (לפחות ממה שניתן לראות) וחשובים, בשילדות ישנות

שצברו חלודה הפריכות עלולה להיות מסוכנת. ודווקא החיזוקים מוספים לבטיחות!

 

הטנדר החמוד יחזור לכבישים, ולמרות מאמצי מע"צ והעירייות, הקושי היחידי

שיצטרך לסבול הם הבמפרים שברחובות, וקשה לדמיין זאת לחיים אותם עובר

ג'יפ בשטח או האמר בצבא.

 

או כמו שסבתא ננה אומרת, "מי שאכל קש בצעירותו שלא יופתע מעצירות בזיקנתו!"

 

לא לשכוח נק' עיגון לג'ק להחלפת גלגל - רן

[און יעקבסון]

 

לא לשכוח נק' עיגון לג'ק להחלפת גלגל - רן

 

זה הדבר הראשון שכבר נעשה - פלטות חיזוק לזרועות שיוצאות מהשלדה אשר במקור, מתחתיהן שמים את הג'ק. יחד עם זאת, המחשבה על להרים את האוטו מהנקודה הזו, כאשר כל המשקל של האוטו תלוי ונשען מהדופן הזו, זה מתכון בטוח לנזקים עתידיים.

כאשר הטנדר יחזור לנוע על הכבישים, בעת תקר בגלגל יוגבה הגלגל חסר המזל מנקודה מתחת לשלדה עצמה, קרוב ככל שניתן למתלה.

גם הרמה על ליפט רצוי שתבוצע כאשר נקודות העיגון הקדמיות הן מתחת לשלדה עצמה ולא מהזרועות הצדדיות הללו - נקודה למחשבה לכל בעלי הסוסיתות/רום באשר הן.

[Kundason]

לא תמיד הקשחת השלדה- היא דבר טוב, ויודע את זה כל ג'יפאי מתחיל- לפעמים השלדה חייבת להיות גמישה, ע"מ לשחרר מכלולים אחרים ולא להשבר.

 

מחזק, מניסיון, לא בג'יפ דווקא.

[און יעקבסון]

שלום לכולם ושנה טובה.

אחרי למעלה משבוע של חופש מהטנדר, היום חזרתי לעבוד קצת עליו קצת. מאחר שהעבודה על השלדה הסתיימה ורק ביום שלישי אקח אותה לניקוי חול וצביעה, התפנתי היום למטלות מתכת אחרות.

 

כל מה שעשוי מברזל ויורכב בחזרה לשלדה עבר ניקוי במברשת וניקוי חול. בשלב הבא צבעתי כל אחד ואחד מהחלקים, כולל הקטנים ביותר, כולל תפסנים של חוטים, בשתי שכבות של צבע יסוד וכשזה התייבש נצבעו כל החלקים בצבע שחור, אפור ואדום - בהתאם לצורך ולמיקום שלהם בבוא היום על השלדה.

 

להלן תמונות (שוב, לא איכותיות - מצטער), הפעם בסיום העבודה ולא במהלכה.

 

המשך יבוא.

[און יעקבסון]

השבוע העברתי את השלדה, סרן אחורי, חלקי מתלים וכל חלקי המתכת הגדולים לניקוי חול, אצל "יגאל" הנמצא בסמוך לבית מעריב. אמנם יש לי גישה לקומפרסור ומכשיר ניקוי חול, אבל הם מתאימים לניקוי נקודתי של חלקים קטנים ולא לניקוי בכמות "מסחרית".

העוצמה של המכשיר של יגאל מדהימה ואין מה שעומד בפניו, חוץ מהברזל עצמו (לכן הוא פחות מתאים למתכת דקה, אם כי הוא עושה ניקוי חול גם לרהיטים, אז יתכן שעצמת הניקוי מבוקרת).

השלדה והחישוקים יעברו לצביעה באבקה וזה יקרה רק אחרי יום כיפור, אז אתמול אספתי את שאר החלקים אותם אצבע לבד.

ראשית נוקו החלקים באוויר, על מנת להעיף שרידי חול שאולי נשארו.

השתמשתי בצבע יסוד מועשר באבץ, בדומה לגילוון. זה מתאים במיוחד לחלקים בהם גימור במרקם החלק פחות חשוב.

היום, ערב החג, נצבעו החלקים בשכבת צבע ראשונה. בתחילת שבוע הבא הם יקבלו שכבה שנייה.

 

אפילו הספקתי היום לעבור אצל דורון א. ולקחת ממנו את העגלה אותה הוא בנה, על מנת שזו תשמש אותי כאשר אתחיל לעבוד על מרכב הפיברגלס עצמו (ולא רחוק היום).

 

להלן התמונות, לפני ואחרי.

גמר חתימה טובה לכולם.

און

[Avi Yaakov]

כל הכבוד! את האמת שכל פעם שאני נכנס לפה ורואה מה התעדכן אני מעלה חיוך. משמח אותי לראות אנשים בארץ שמשפצים ברמה גבוהה. הכי חשוב שיהיה בהצלחה! בקרוב אצלי.

[maier]

איזה יופי

שיפוץ מהמם כל הכבוד לך.

אני תמיד חשבתי שהמכלולים ברום כרמל הם זהים לפורד קורטינה, אבל לאחר שקראתי את ההודעה הפרטית שלך, כתבת שהרום חולק מיכלולים זהים לטריומף הארלד, מיד נכנסתי לאינטרנט ומצאתי המון תותבים וגומיות שאני צריך.

יש לציין כי החלק האחורי של הטריומף לא כל כך זהה לחלק האחורי של הרום.

 

שיפוץ מהמם הצף אותנו במלא תמונות...

 

ירון מאיר

[און יעקבסון]

הזהות בין מכלולי סוסיתא/רום כרמל (מסוסיתא 13/60) לטריומף הארלד (ועוד כמה דגמים) נמצאת רק מלפנים. מאחור השתמשו אוטוקרס במכלולים אחרים, מאחר שלטריומף לא היה בארסנל רכב עם סרן חי וקפיצי עלים.

האמת היא שהתעלומה היחידה מבחינתי, נכון לעכשיו, היא זהות ספק הסרן האחורי. זה לא נראה כמו סרן אחורי של אסקורט. דיברתי עם מישהו מאנגליה שקצת הכיר את החיבור בין אוטוקרס ליילנד והוא העלה את הרעיון שאולי אוטוקרס "שאלו" את הסרן האחורי מאחת החברות האחרות בקונצרן ליילנד. אולי מוריס מרינה או משהו כזה. חשבתי שאולי אמצא את המקורות מוטבעים על הסרן עצמו, אחרי שעבר את הניקוי המסיבי, אבל נאדה. עדיין אין לי תשובות.

אגב, ירון, אתר מצויין לחלקי טריומף (ובכלל למכוניות אנגליות), בו גם יש שרטוטים מפורטים ומדוייקים על מבנה המתלים ופירוט מאוד מקיף של החלקים הוא: http://www.rimmerbros.co.uk/

שכחתי להעביר לך את שמו אתמול, אני מניח שגם אחרים יכולו לעשות בו שימוש.

 

צירפתי שתי דוגמאות לשרטוטים המופיעים אצלהם. מעבר לעובדה שניתן לרכוש מהם כמעט כל דבר הקשור לחלקי המתלים הקדמיים (בהקשר של רום כרמל), השרטוטים הללו מאוד מסייעים כאשר עושים עבודת פירוק כוללת, כפי שאני עשיתי. ההרכבה, בזכותם, תהיה קלה מאוד.

[maier]

לדעתי הסרן האחורי שייך לפורד קורטינה.

כך גם משאבת הבלמים האחוריות.

יש לציין כי השוני בין משאבת הבלמים האחוריות של הקורטינה ושל המינימיינור הינו סוג ההברגה לצינור הבלמים וכן השקע הפנימי של "העין" של הצינור.

חיצונית הם נראים זהים אחד לאחד.

ידיות הדלתות שייכות לסוגי פיאט למיניהם

כמו כן על קופסת רפידות הבלמים שקניתי היה רשום אינוצנטי.

בקיצור נראה שזה החלאה של כמה סוגי רכב.

היתרון ברכב הזה שניתן לאחסנו ליד הים והמרכב לא יחליד...

 

אשמח לדעת עוד מקורות על סוגי הרכב הזה.

 

ירון מאיר

[און יעקבסון]

לדעתי הסרן האחורי שייך לפורד קורטינה. לא נראה כך. יש לי חבר עם קורטינה דור שני ולפחות שם זה לא נראה כך.

כך גם משאבת הבלמים האחוריות. המשאבות האחוריות הן של פורד בוודאות.

יש לציין כי השוני בין משאבת הבלמים האחוריות של הקורטינה ושל המינימיינור הינו סוג ההברגה לצינור הבלמים וכן השקע הפנימי של "העין" של הצינור. חיצונית הם נראים זהים אחד לאחד. זה פשוט עניין של ספק החלקים, מין הסתם, שמנסה למזער שוני בין מוצריו השונים, בכדי להפחית עלויות.

ידיות הדלתות שייכות לסוגי פיאט למיניהם. לא רק הן, אלא גם נועלי הדלתות עצמם. כתוב עליהן Made in Italy

כמו כן על קופסת רפידות הבלמים שקניתי היה רשום אינוצנטי. גם הבלמים, בוודאות מוחלטת, הן של טריומף הארלד. דור ראשון (מה שמכנים באתר האנגלי: TYPE 12, הישן יותר). בתחילת הדרך להארלד היו בלמי תוף מלפנים. די מהר הציעה טריומף קיט שדרוג לבלמי דיסק ומאוחר יותר זה נהפך לסטנדרט. ההבדל בין הדגמים הוא שקיט ההסבה יושב על פלטה המתחברת לציר ואילו בדגם המתקדם יותר החיבור הוא לציר עצמו. בסוסיתא וברום כרמל השתמשו עד היום האחרון בגרסה הראשונה, זו בה הקליפר יושב על פלטה ולא ישירות על הציר.

בקיצור נראה שזה החלאה של כמה סוגי רכב. ביג טיים! אבל זה מה שהופך את התחזוקה ואת השיפוץ של הרכב הזה לכל כך קלה. רק צריך לדעת מה לחפש...

היתרון ברכב הזה שניתן לאחסנו ליד הים והמרכב לא יחליד...נכון, אלא שהשלדה עצמה לא עמידה לנצח וכן חיזוקי מתכת שונים שהוצמדו בנקודות מסויימות על הפיברגלס והיו חשופות, כן החלידו. כך למשל (בטנדר) אותם פלטות חיזוק ממתכת שהורכבו מתחת לפיברגלס, במקומות עליהן הורכב הארגז מאחור. הן מתפוררות ברמה של לחיצה ביד משאירה חלקים. כאשר אגיע בקרוב לעבודה על גוף הפיברגלס, אתן על כך את הדעת.

 

אשמח לדעת עוד מקורות על סוגי הרכב הזה. סיפור ארוך... ומאחורי הקלעים יש כמה סיפורים מדהימים, אשר לצערי נכון לעכשיו אני לא יכול לספר אותם - הבטחתי.

 

[raven1222]

שלום

 

ברום משנת יצור 1979 ואילך

בדגמים הבאים:פרטי דו שימושי(מסחרית סגורה או סטיישן) ורכב משא(טנדר) הורכב סרן אחורי רחב יותר

לזיהוי הסרן הרחב הטביעו את האות P בצד ימין של מספר השילדה.זה שוני אחד מרבים ביחס לדגמים הקודמים.

נוסף לכך ברום 1301 החל מ-1979 שונה מוט הפיתול הקדמי ליותר עבה קוטרו 22.5 מ"מ,עקב מסה ואורך גחון גבוהים יותר.

כך שאביזרים נילוים כמו גומיות וכד שונים מדגם לדגם

[און יעקבסון]

שלום

 

ברום משנת יצור 1979 ואילך

בדגמים הבאים:פרטי דו שימושי(מסחרית סגורה או סטיישן) ורכב משא(טנדר) הורכב סרן אחורי רחב יותר

לזיהוי הסרן הרחב הטביעו את האות P בצד ימין של מספר השילדה.זה שוני אחד מרבים ביחס לדגמים הקודמים.

נוסף לכך ברום 1301 החל מ-1979 שונה מוט הפיתול הקדמי ליותר עבה קוטרו 22.5 מ"מ,עקב מסה ואורך גחון גבוהים יותר.

כך שאביזרים נילוים כמו גומיות וכד שונים מדגם לדגם

 

מוט המייצב העבה יותר מגיע אף הוא מטריומף הארלד, מגרסה מאוחרת יותר. על השימוש בסרן האחורי הרחב יותר התגאו והבליטו רום כרמל גם בפרסומת לטנדר (פסקה ראשונה, שורה רביעית בתמונה המצורפת). לא רק זאת, אלא גם בגרסת הטנדר יחס העברה הסופי קוצר מ-4.11:1 ל-4.55:1, לטובת יכולת משופרת לעבודה בתנאים קשים ומשקל גבוה.

 

ועדיין נשאלת השאלה: מאיזה תוצרת הסרן האחורי?