רום כרמל טנדר - הגשמת חלום - יומן מסע ושיפוץ

[און יעקבסון]

יש לינק לאתר הנפלא הזה

 

כרגיל כתיבה יפה , והשיפוץ השקעה ששכרה בצידה.

 

תודה.

ובבקשה: http://www.rimmerbros.co.uk/

[און יעקבסון]

ככל שאני למד את הצד המכני של רום כרמל, אני מבין שאוטוקרס ורום כרמל נשארו נאמנים לטריומף, גם אחרי שאלה האחרונים זרקו אותם מכל המדרגות ושלחו אותם לחפש ספקים במקום אחר. אז אמנם יחידות הכוח הגיעו אחר כך מפורד ולבסוף מהילמן, אבל להחליף ספק חלקי מתלים – זה קצת יותר קשה. למעשה, אם מהנדסי רום כרמל היו צריכים לוותר על מתלי טריומף, הם היו צריכים לתכנן (איזה לתכנן – לקנות!) מערכת מתלים מספק אחר ולהתאים אותה לשלדה הקיימת – למעשה, לתכנן אותה מחדש. אני יכול רק לנחש מדוע הם לא עשו כן ובחרו להמשיך להשתמש במתלי טריומף. בראש ובראשונה – עלויות. לפיכך הם נשארו עם מערכת המתלים הנושנה של טריומף. אז מדוע הסכימו האנגלים לספק מערכות מתלים, אבל לא יחידות כוח? לא יודע. אפשר לחשוב על שתי אפשרויות:

האחת: במסגרת ההסכם עם האנגלים הישראלים יכלו לעשות כן, אבל לא לקנות יחידות כוח.

השנייה: החלקים נקנו מספקי חלקים המייצרים חלקי חילוף (אפטר-מרקט) ולא מטריומף עצמם, חלק מהחלקים אולי אף ייוצר בארץ.

המסקנה הזו הביאה אותי "לחזור הביתה", במסגרת חיפושי אחרי ההורים של הסרן האחורי. לאחרונה גיליתי בספר ישן שטריומף דולומיט (שהייתה מבוססת על טריומף 1300-1500 שהורכבה בארץ) שלא הייתה בעלת הנעה קדמית, כמו ב-1300, אלא בעלת הנעה אחורית, אבל לא עם מתלים נפרדים, אלא עם סרן חי – בדיוק כמו בסוסיתא/רום כרמל. שלב שני היה למצוא מהו יחס ההעברה הסופי של סרן זה והממצא כבר לא הפתיע אותי: 4.11 – בדיוק כמו בסוסיתא. השלב הבא נערך באתר "רימרברדרס", להם שרטוטים ולא מעט תמונות של מכלולים שונים.

בינגו! לפחות ממה שאני מצליח לראות בתמונות (שהעלתי אתמול), מדובר באותו סוג של סרן.

[חן פרחי]

בוא נעשה קצת סדר;

המנועים ותיבות ההילוכים ברום כרמל הראשונות נקנו מפורד דרך צד שלישי, אוטוסאן הטורקית.

כשפורד עלו על העיניין הם "סגרו את הברז" לרום ולכן נעשה שימוש במנועי הילמן.

המיתלים והסרן האחורי נקנו מטריומף, שבאותם שנים היתה חלק מבריטיש ליילנד.

בניגוד לפורד, מצבה הכספי של בריטיש ליילנד בסוף שנות ה 70' היה רחוק מלהיות מזהיר, בלשון המעטה, ולכן סביר להניח שהם די שמחו למכור מיכללים לעם היושב בציון.

גם כך מדובר היה במיכללים שלא נהנו גם בארץ הולדתם מביקוש גבוה, וכל פאונד שניכנס להם היה רווח נטו.

[און יעקבסון]

בוא נעשה קצת סדר;

המנועים ותיבות ההילוכים ברום כרמל הראשונות נקנו מפורד דרך צד שלישי, אוטוסאן הטורקית.

כשפורד עלו על העיניין הם "סגרו את הברז" לרום ולכן נעשה שימוש במנועי הילמן.

המיתלים והסרן האחורי נקנו מטריומף, שבאותם שנים היתה חלק מבריטיש ליילנד.

בניגוד לפורד, מצבה הכספי של בריטיש ליילנד בסוף שנות ה 70' היה רחוק מלהיות מזהיר, בלשון המעטה, ולכן סביר להניח שהם די שמחו למכור מיכללים לעם היושב בציון.

גם כך מדובר היה במיכללים שלא נהנו גם בארץ הולדתם מביקוש גבוה, וכל פאונד שניכנס להם היה רווח נטו.

 

חן, השתלשלות האירועים כפי שאתה מתאר אותה נכונה, אבל לא מדוייקת. עשיתי קצת מחקר על הנושא וגם קראתי עיתונות מאותם הימים, פלוס הצלבות מידע נוספות מגורמים מעורבים - כחלק ממסגרת גיליון נושא שעשינו בעניין זה.

הסאגה מתחילה עוד קודם, בכך שלטריומף הייתה שותפות עם שובינסקי מאמצע שנות השישים, והשפעה שלהם על המכוניות הישראליות החלה מסוסיתא 12 (שנת 1968 כמדומני. אבל עוד לפני אפשר היה לזהות את סימני המעורבות שלהם - אבל לא זה המקום) בה כבר היה מנוע טריומף ואותם מתלים ממש כ(בעדכונים קלים) מו ברום כרמל עד יומה האחרון. בתחילת שנות השבעים יצאו טריומף מהשותפות שהייתה להם עם אוטוקרס והפסיקו לספק יחידות כוח ולא השאירו למפעל הישראלי בררה אלא לפנות לספקים אחרים. פורד לא רצו מלכתחילה למכור לרום כרמל יחידות כוח, גם בגלל שממילא הורכבו פה בישראל אסקורט. מסיבה זו נרכשו המנועים מצד שלישי. יתכן שכפי שאתה מתאר זאת, פורד "סגרו את הברז", אבל ממה שאני יודע - פשוט נגמר המלאי העודף. הרי אף יצרן שקונה קיטים לא צריך לקנות מלאי יחידות כוח שוטף ומתחדש, אם אין לו בו שימוש להרכבת מכוניות חדשות.

השלב הזה החלו החיפושים אחר תחליף למנועים והספק שנמצא היה הילמן. אגב, עוד תיקון לטעות רווחת. הסיבה שהאף של רום 1301 ארוך היא לא בגלל שהמנוע גדול יותר, כפי שרבים חושבים. המנוע לא גדול יותר מאשר מנוע פורד או טריומף. בטח לא בגלל שבמקור זה היה מנוע שתוכנן להיות בנפח 1.6 ליטר ולכן מידותיו הפיזיות גדולות יותר. גרסת ה-1.6 ליטר הוצגה מאוחר יותר. תחילה היה זה מנוע בנפח 1.25 ו-1.3 ליטר וגם 1.5 ליטר. הסיבה שמהנדסי רום נאלצו להאריך את האף היא שדווקא תיבת ההילוכים ארוכה יותר. אם היו ממקמים את המנוע במיקום "הנכון" שלו, ידית ההילוכים הייתה יוצאת באזור בלם היד.

ולעניינו: בלי שום קשר לספק יחידות הכוח, המשיך המפעל הישראלי להשתמש במכלולי המתלים ובלמים של טריומף עד סוף הדרך, ללא קשר לספק המנועים.

ומדוע היה "הנעלם" לגבי הסרן האחורי? כי כל דגמי טריומף המתאימים בשנים ההם, היו עם מתלה אחורי שונה לגמרי (מתלים נפרדים). רק הדולומיט (שאגב, הוצגה מאוחר יותר מאשר תחילת השותפות עם טריומף) השתמשה בסרן אחורי חי. את העובדה האחרונה לא ידעתי ומידע זה "סגר" לי את המעגל.

אגב, עוד פרדוקס בפרשנות שלך היא העובדה שאם טריומף לא רצו מלכתחילה לספק יחידות כוח, מדוע לא היה איכפת להם לספק חלקי מתלים? אם הם היו כל כך זקוקים למזומנים, הם היו יכולים למכור גם יחידות כוח ולהרוויח הרבה-הרבה יותר.

בברכה,

און

[און יעקבסון]

אגב, חן. אני יכול להבין מהציטוט שלי מאחר הצהריים את הבלבול. כאשר כתבתי שהחלקים נקנו מספקי חלקים - התכוונתי לחלקי מתלה ובלמים, לא יחידות כוח.

 

 

האחת: במסגרת ההסכם עם האנגלים הישראלים יכלו לעשות כן, אבל לא לקנות יחידות כוח.

השנייה: החלקים נקנו מספקי חלקים המייצרים חלקי חילוף (אפטר-מרקט) ולא מטריומף עצמם, חלק מהחלקים אולי אף ייוצר בארץ.

[און יעקבסון]

לא, אל דאגה. לא הגעתי אתמול למוסך עם סנדלים במטרה לנפוש. פשוט הגיע יומו של הסרן האחורי על בלמי התוף שלו וסנדליו...

לפני כן - קפיצה קצרה להרצליה, לז'אקי שחורט בלמים. אמנם הדיסקים מלפנים היו במצב מצוין, ללא חריטות או מדרגות, אבל השנים והחשיפה ללחות פגעו קצת במשטח, אז נדרש יישור קל של השטח. ז'אקי ביקש שאביא גם את הנאבות, כך שהחריטה ניעשת באופן יותר מדוייק ועם סיכוי נמוך מאוד לרעידות. אהבתי איך שקיבלתי את החלקים בחזרה: הכל מורכב, ליבת הדיסק צבועה והכל עטוף ונראה כמו חדש (בתמונה). מקצוענות לשמה.

עכשיו הגיע תורו של הסרן האחורי, שקצת נזנח בעת האחרונה. מאחר שהתופים נחרטו מבעוד מועד, והודבקו רפידות חדשות לסנדלים, כמו כן בהיכון עמדו שתי משאבות אופן חדשות, כל שנותר לי הוא גומיות אבק אותם סיפק לי אופיר.

אבל עוד לפני הרכבת הבלמים, צריך להכין את השטח. וזה אומר: ניקוי במברשת של כל החלקים הקטנים שפורקו בשעתו, כמו גם מעבר עם מברז ומחרוקת על כל הברגים והאומים הקבועים (אפילו אלו שמחזקים את גלגלי המכונית - בתמונה) ופירוק כללי, ניקוי ושיפוץ של מנגנון "רגולז'" הבלמים, כך שיעבוד חלק וכמו חדש.

 

כפי שכתבתי אתמול, ההרכבה קלה יותר כאשר מולך שרטוטים מדוייקים של מערכת הבלימה. אמנם אין הבדל של ממש בין מערכת הבלימה של הארלד ושל דולומיט, אבל בכל זאת יש הבדל בפחית הקטנה שמתחת לקפיץ שמעגן את הסנדל למקומו, שמזכיר את העובדה שככל הנראה מקורה של המערכת בדולומיט.

לצערי הספקתי להרכיב רק צד אחד, לפני שמחויבויות קודמות הכריחו אותי לסיים, לא לפני שסידרתי בקופסאות נפרדות את כל הברגים והאומים החדשים שקניתי, לפי מידות, כך שבעת ההרכבה הממשמשת ומגיעה, איתור הברגים והאומים המתאימים יהיה קל יותר. לא עניין של מה בכך לצערי, כי במקום בו אני עובד אין לי מקום משלי.

 

המטלות למחר:

1. להביא את קיט שיפוץ הקליפרים המתאים לדני מכפיר בלמים.

2. להרכיב את התוף השני.

3. לתקן פשלה קטנה שלי במתלה הקדמי: שכחתי את גומיות האבק של הטריניון. לא סיפור, אבל בכדי להרכיב אותם צריך לפרק את מגן הדיסק ובכדי לפרק אותו צריך לפרק למעשה את כל ארבעת הברגים שמרכיבים את המכלול הזה.

4. אולי-אולי-אולי - להתחיל להרכיב את קפיצי העלים בחזרה למקומם.

 

ואם לא שכחתי דבר - אז בקרוב מאוד אתחיל להרכיב בחזרה מכלולים לשלדה המחודשת.

 

שיהיה שבוע נפלא לכולם,

און

[און יעקבסון]

המטלות למחר:

1. להביא את קיט שיפוץ הקליפרים המתאים לדני מכפיר בלמים.

2. להרכיב את התוף השני.

3. לתקן פשלה קטנה שלי במתלה הקדמי: שכחתי את גומיות האבק של הטריניון. לא סיפור, אבל בכדי להרכיב אותם צריך לפרק את מגן הדיסק ובכדי לפרק אותו צריך לפרק למעשה את כל ארבעת הברגים שמרכיבים את המכלול הזה.

4. אולי-אולי-אולי - להתחיל להרכיב את קפיצי העלים בחזרה למקומם.

 

כבר מזמן הבנתי שבכל הקשור למכוניות אספנות, כל תוכנית היא בסיס טוב לעיכובים. אף פעם לא ניתן לדעת מה יצוץ פתאום בשעת העבודה, שיעכב את ההרכבה וישבש את התוכניות. מסיבה זו, דווקא הפתעתי את עצמי היום ולא רק שהספקתי את כל אשר תיכננתי, עשיתי גם יותר.

1. הקליפרים המשופצים נלקחו אחר כבוד מכפיר ונראים כמו חדשים. מצ"ב תמונה של לפני ואחרי.

2. הרכבתי את התוף השני והפעם זה כבר לקח לי הרבה פחות זמן.

3. לא רק שהרכבתי בחזרה את גומיות האבק של הטריניון, אז גם הספקתי לעבור על הברגות תושבת הקליפר והאום המרכזי ולנקות אותם. כמובן שלא שכחתי בעת ההרכבה לשים מעט גריז מעובה בנחושת, למען שלא יתפסו הברגים במקומם ולא ירצו לצאת בבוא העת.

4. אכן הרכבתי את קפיצי העלים, אולם לא חיזקתי את האומים סופית. הסיבה היא שכעת יש גמישות לצדדים, כך שיהיה קל לחבר את בוקסות המתלים למקומם על השלדה ונקודות אלו גם "יאפסו" את הסרן. אחרי זה אוכל לבצע חיזוק סופי.

5. מכיוון שנשאר עוד קצת זמן, אז פירקתי מתורמת החלקים את מנגנון בלם היד היושב על הסרן מאחור, ממנו לקחתי שני אומי אבטחה. אחרי ניקוי והתאמה מחודשת של מוטות הכיוון, הרכבתי את כל המנגנון בחזרה לסרן. מכיוון שהכל מדוייק למדי, אין כמעט חופש מיותר במערכת ולכן בלם היד יתפקד היטב בבוא העת.

 

למעשה, המשחק המקדים לקראת סופו. עכשיו צריך להכין את כל האומים והברגים המתאימים בהישג יד, לקראת הרכבת הסרן בחזרה לשלדה. אחרי זה הגשרים הקדמיים, המתלים הקדמיים, ה... טוב, צריך להרגיע. הרי כבר אמרנו שכל תוכנית היא בסיס טוב לעיכובים. בואו ונראה מה יעכב אותנו בשלב הבא...

[116_Veloce]

Dude... You are my hero!

 

אם תשקיע ככה בגימור, צבע, ופנים הרכב - נראה לי שזו תהיה הרומכרמל הכי יפה בארץ!

עוקב בדריכות אחר העידכונים.

[השושנים]

ישר כוח און, עבודה מדהימה-רן

[Avinusha]

וואו וואו וואו.

כמה שאני אוהב שיפוץ מסוג כזה!

כ-ל הכבוד.

מחכה בקוצר רוח לתמונות נוספות.

[און יעקבסון]

ראשית, רוב תודות למברכים!

 

כמצופה, הצלחתי לדחוף היום מספר שעות עבודת ערב ולילה על המכונית. בימים האחרונים התמקדתי בעיקר בהכנת מכלולים שאמורים להתחבר לשלדה, כך שברגע שאתחיל לעבוד עליה, זה יהיה עבודות הרכבה בלבד. היום נותרו לי דברים אחרונים: גרמושקות על מסרק ההגה וניקוי הברגות בחלקי מתלה קדמיים וכן על כמה ברגים מקוריים להם לא מצאתי תחליף בחנויות הברגים.

ואז... הגיע הרגע המרגש. הניילון שעטף את השלדה הוסר אחר כבוד והיא הובלה לתוך המוסך. ניקוי קל עם אוויר ובחינה של איכות הצביעה עוררה בי גאווה. נראה כמו חדש, במיוחד לאור העובדה שהשלדה צבועה בשתי שכבות, עם ייבוש בתנור ביניהם, מה שמעלה את עובי, חוזק ועמידות הצבע. והצבע השחור המבריק שבחרתי לשלדה מרגיש ומתנהג וחלק כמו שיש. כלומר, במידה ויש עליו לכלוך, כל שצריך הוא לנקות עם סמרטוט והלכלוך יורד בדיוק כמו משיש של מטבח.

 

מכאן והילך, העבודה הייתה פשוטה יחסית: להרכיב ולהבריג. תחילה, הסרן האחורי ואחרי זה מחברי המתלה התחתון לשלדה ושני הגשרים. כמובן שכל בורג ואום קיבל מנת גריז עם נחושת, על מנת שלא יתפס במקומו.

התחלתי להרכיב את זרועות המתלה, בעלות הבוקסות החדשות, אבל החלטתי לעצור ולהמשיך מחר. הסיבה? הברגים שיש לי קצת קצרים לטעמי. אחרי הסגירה לא נשארות שום הברגות חשופות מלפני האום, וזה אומר שנעילה על האום ("ניילוק") לא תאבטח אם חלילה יתרופף האום.

לא נורא, ממילא היה כבר מאוחר. מחר עוד יום.

 

בתמונות:

1. מסרק ההגה

2. השלדה

3. הסרון האחורי חוזר למקומו

4. הסרון מזווית אחרת

5. ועוד אחת

6. מחברי המתלים התחתונים

7. הגשרים שבים למקומם

8. התחלת חיבור המשולש התחתון

[ישה]

און אחרי כל יום עבודה שלך אני הולך לכיור לרחוץ ידיים מהגריז, כאילו אני עובד לצידך. ככה פלסטי התיאור.

 

סתם שאלה .

 

מהיכן כל הידע הטכני / מכונאי

[דני יונגר]

אני רואה שהג'אנטים של הסוזוקי נשארו מאחור

חוצמיזה אני לא מבין מה ההתלהבות , גם אני יכול לצבוע את עליזה במברשת .....

[YaronNahum]

Dude... You are my hero!

 

אם תשקיע ככה בגימור, צבע, ופנים הרכב - נראה לי שזו תהיה הרומכרמל הכי יפה בארץ!

עוקב בדריכות אחר העידכונים.

 

קבל תיקון , נראה לי שזו תהיה הרום כרמל הכי יפה בעולם ...!!

 

ירון

[דני יונגר]

קבל תיקון , נראה לי שזו תהיה הרום כרמל הכי יפה בעולם ...!!

 

ירון

כשהבנאדם צודק אז הוא צודק ...