שאלה בקשר לקג"מ

[AUDIA4]

יש לי שאלה בקשר לאיך הגיעו לנתון הזה אני יודע (יכול להיות שאני טועה) שכדי להגיע לקג"מ זה= עבודה *זמן.

אבל יצרניות הרכב למשל טיוטה -אומרות שב5200 סל"ד בדגם של הקורולה המנוע יוצר כמעט 16 קג"מ.

אז ככה :

1- איך הגיעו לנתון הזה ?

2-ככל המטלים יהיו ארוכים יותר כך המנוע ייצר יותר קג"מ ?(כי דוגמא פשוטה ליצירת קג"מ היא סט בוקסוט ככך שהמוט יהיה ארוך יותר כך הכוח שיופעל יהיה כפול בהנחה שאני לא טועה )

3-ככך שהקג"מ גבוה יותר כך המנוע חזק יותר ומפיק יותר כוחות סוס ?

 

מקווה שהיבנתם אותי שחר

[Tzvika-Pick]

קג"מ (קילוגרם-מטר) היא יחידת מידה שלא קשורה בזמן.

כמו שכתבת, הדרך "ליצור" יותר מומנט היא להפעיל את אותו הכוח במנוף יותר גדול, כמו למשל בידית כוח או בפדלים של האופניים. כמובן שכשמאריכים את המנוף יוצרים בעיות אחרות, אבל זאת כבר בעיה למהנדסי מכונות.

ההספק תלוי בסל"ד ובמומנט של המנוע באותו הסל"ד, ותסלח לי אם אין לי כוח לגשת לארון ולהוציא את הקלסר שלי מקורס פיזיקה 1 כדי למצוא את הנוסחא המדויקת

[fords]

נתון המומנט בקג"מ הוא כח שמופעל על ציר בקילוגרם ליחידת אורך של מטר.

את שאר ההודעה שלך לא הבנתי נסה לנסח שנית.

[Mk3]

שכדי להגיע לקג"מ זה= עבודה *זמן.

 

הנוסחה הנכונה היא: עבודה = כח X מהירות.

קג"מ היא יחידת מידה של כח (ישנן שתי מידות נוספות בעולם הרכב למדידת כח - ניוטון/מטר הפופולארית באירופה ופאונד/פיט הפופולארית בארה"ב ובאנגליה.) כולן מציינות את אותו הדבר - כמה כוח יוצר המנוע בנקודת זמן.

כך למשל מנוע 5.7 ליטר ישן של קורבט ייצר הרבה יותר כח ממנוע 2400 סמ"ק של פורמולה 1 (50 קג"מ לעומת 28 ).

כפי שניתן לראות קיים יחס זהה - פחות או יותר - בין נפח המנוע לכח שהוא מיצר (ככל שמדובר במנועים אטמוספריים, כלומר לא מוגדשים).

אבל כח זה לא הספק.

 

כ"ס היא יחידת עבודה (או הספק) והיא תוצאה חשבונית של הכח כפול המהירות - במילים אחרות כמה פעמים ניתן להפעיל את אותו הכח ביחידת זמן (בעולם הרכב קיימים כמה תקנים למדידת הספק בהם PS, HP, ו-קילו-וואט). המנוע העצל של הקורבט הישנה בעל גל הזיזים התחתון אולי יצר הרבה כח אך לא הצליח לייצר אותו מספיק פעמים ולכן הסתפק ב- 270 כ"ס בלבד. מנוע פורמולה 1 מודרני אולי לא מפתח הרבה כח, אך עם 20,000 סיבובים בדקה (תלוי בתקנות הספיציפיות של העונה) הוא מייצר המון הספק - מעל 750 כ"ס (שוב, תלוי בהגבלות הרלוונטיות לעונה).

 

אני לא בטוח לגבי השאלה השניה שלך, אבל עם הכוונה שלך ליחס בין שטח הבוכנה (bore) למהלך הבוכנה (stroke) אזי כאמת מידה כללית ככול שהמהלך גדול יחסית לשטח הבוכנה תקבל מנוע בעל נתוני גמישות מומנט טובים על חשבון הספק בטורים גבוהים, ולחילופין ככל שמהלך הבוכנה קצר יותר יחסית לשטחה תקבל מנוע בעל הספק גבוה בטורים גבוהים (לרוב על חשבון גמישות - מומנט - בטורים נמוכים ובינוניים. קיימות כיום טכנולוגיות לעקוף גם את המכשלה הזו).

 

בהישאר כל הנתונים האחרים זהים, עם מגדילים צד אחד של המשוואה גדל גם הצד השני. ולכן - בהנתן אותם נתונים - ככל שגדל הכח, גדל גם ההספק. כמובן שבעולם האמיתי התשובה מורכבת יותר וכוללת פרמטרים נוספים.

[חנן-ג'יפולוג]

הנוסחה הנכונה היא: עבודה = כח X מהירות.

כ"ס היא יחידת עבודה (או הספק)

 

הנוסחה הנכונה היא: הספק = כח כפול מהירות.

 

עבודה היא לא הספק. עבודה היא כפולה של הכח בדרך. אם תחלק את זה בזמן, תקבל הספק. לכן גם כוח סוס זה לא יחידת עבודה, אלא יחידת הספק- יחידות של משקל כפול דרך חלקי זמן.

[Mk3]

כל יום לומדים משהו חדש. תודה.

[AUDIA4]

היום למדתי קצת יותר מדבר אחד

תודה רבה עניתם על השאלות שלי

[TAL-H]

לגבי מה ששאלת אם למנוע יש יותר קג"מ אז יש לו יותר כ"ס לא מחייב בכלל. קח למשל מנועי בנזין ודיזל באותו הנפח שלדיזל יש פחות כ"ס בדר"כ ויותר קג"מ מאשר מנוע הבנזין. וזה כל הכיף במנוע דיזל...

[asafk]

ותרשו לי להוסיף עוד מילה - הספק (כ"ס) = מומנט (קג"מ) כפול סל"ד כפול קבוע.

 

אפשר לקרוא עוד כאן:

http://www.jeepolog.com/7.html

 

אסף.