מהי החווית הנהיגה שעברתם שלא תשכחו לעולם

[0scar]

כמה מחוויות נהיגה שלי...

 

פעם ראשונה בגרמניה. עם פורד פוקוס סטיישן 2.0 מהשכרה. כביש פרנקפורט-קייזרסלאוטרן. פעם ראשונה הרגשתי שאני נוהג בכיף, כביש מצויין, אוטו טוב, הגבלת מהירות (130) לקישוט דרך בלבד - נוסע בסביבות 180 כי טוב לי כך - אפשר יותר אבל לא רוצה, תנועה דלילה - לבד בכביש למעט מכוניות מחלומותיי הרטובים חולפות משמולי ב-וווווש...

 

איך נרדמתי על ההגה בדרך מבולטימור (MD) לדטרויט (OH), אחרי 4 שעות של נהיגה רציפות, ג'טלג, 48 שעות ללא שינה. בקרת שיוט, כביש ישר כמו סרגל, חצות הלילה. אני מרגיש, שאני לא נוהג, אלא רואה סרט וזה לא שמשה אלא מסך גדול מעוגל סביבי, הכל וירטואלי ושום דבר לא זז, הכל קפוא, זז ב-"סלואו מושן". איפשהו רחוק מקדימה - אורות של רכב לפניי - שני כוכבים אדומים ממצמצים. פתאום התמונה מתחילה להשתנות, הכוכבים זזים שמאלה ואני לא! הכביש מתעקל שמאלה - וכאן אני מבין שיושן והתעוררתי כאשר גלגלים ימניים כבר נסע על השוליים. עצרתי להתרענן באזור השירות הראשון, שתיתי דלי של קפה והמשכתי. פעם ראשונה והיחידה שנרדמתי על ההגה. יצאתי מזה בשלום, תודה לאל.

 

חווית המרגשת ביותר זו כשהתקנתי סל-קל באוטו ולקחתי פעם ראשונה את הבת הקטנטונת שלי מבית חולים הביתה. נסיעה של 10 דקות שאני לא אשכח בחיים. הרגשה של אחריות שלא הכרתי בעבר.

[Inoni]

החוויה הכי מהנה שעברתי ברכב שלי הייתה כשהייתי בתור נוסע ולא נהג... זה היה בסיבוב שראם סמואל עשה ברכב שלי בנס הרים אחרי קורס אישי שלמזלי הרב הוא התלווה אליו במסגרת ביקורת שהוא עושה על המדריכים שלו... (המדריך היה יואב שגם היה אחלה ובכלל הקורס מומלץ מאוד ומשפר ועוזר מאוד)

 

אי אפשר לתאר את ראם, רב אומן דאן 300... להיכנס לרכב כמו שלי שהוא לא מכיר ממש טוב או לא מכיר בכלל וללמוד אותו תוך שניה ולעשות איתו מה שהוא עשה, אין לי מילים, השתנקתי, בחיים לא האמנתי שהרכב שלי מסוגל ליסוע כך ובחיים אני לא אגיע לרמה הזאת או אעיז להתקרב לביצועים שהוא עשה עם אף רכב ובטח לא עם שלי, אני פשוט מפחד... אבל אחרי שניה כשההגה בידיים שלו הייתי רגוע כמו תינוק בעריסה.

 

סיבובים על 140, עיקולים על 180 ויותר תלוי בחדות... זריקות תחת וזריקות של הרכב לתוך הסיבוב על ידי שבירת ההגה (ממש שבירה וב-120+) קצת לפני והחזרה למרכז, דברים שאני בחיים לא ראיתי ולא הרגשתי... חוויה, והכל בשליטה מוחלטת ובדיוק אסטרונומי, הרכב היה על הכביש כמו רכבת על פסים (רכבת הרים יותר תתאים), הוא ידע להביא את הרכב ממש למגבלות שלו (שאני חשבתי שהן הרבה הרבה הרבה מתחת) עד לקצה ומבלי לעבור אותן להיכנס לאיזושהי מצוקה... אם זה היה משחק מחשב כמו אלה שאפשר לראות אחרי זה את המסלול שעברת על הכביש ולנסות לשפר אותו, הוא היה גם בפעם ה-100 עובר על אותו מסלול בדיוק של מילימטרים, בקיצור הוא נוהג טוב ואגב, הוא ביטל את הבקרת משיכה ואת ההילוך החמישי... (רביעי מגיע אצלי ל-220)

 

במישור האישי אין לי כלום לספר שמתקרב לזה, יש דברים נחמדים שיצא לי לעשות וכבישים נחמדים שיצא לי ליסוע בהם, אבל אין טעם אפילו לספר.

 

ינון.

[Itay]

בדרך מכפר סבא לרעננה, אחת בלילה, אני יושב ליד הנהג, שמנווט משפחתית קטנה. החלטנו בפניה החדה הבאה לנסות לזרוק זנב, חסרי נסיון שכמותינו - נסחפנו והאוטו זרק זנב עד שכמעט עפנו מהכביש... זה לא יחזור על עצמו.

[Z-8]

רובכם דיברתם על נסיעה מהירה בקו ישר. באופן אישי אני לא מבין מה ההתלהבות הגדולה.

עברתי הרבה חוויות מוטוריות בחיים שלי אבל אספר על שתיים שריגשו אותי ביותר.

לפני כמה חודשים ערכנו אני ואבי קורס נהיגת ראלי אצל ג'וי בירן, מדריך נהיגה, בוחן במגזין הגה בשטח ונהג ראלי בעברו. שתבינו, ג'וי הוא אחד מאותם יחידי סגולה שלא אכפת לכם לשבת לידם כשהם נוהגים הרבה יותר מהר ממש שאתם יכולים. לאחר הסברים על ישיבה נכונה סיבוב הגה נכון וכל התיאוריה הבסיסית יצאנו לחפש סיבוב שנוכל להיכנס אליו בצורה שונה כל פעם (באפל קונטרה אפל, עם בלימה לתוך הפניה ושימוש בדוושת כמכוונות את האוטו). ג'וי הסביר לנו שבנהיגת ראלי ההגה משמש רק לתיקונים וזה ממש משנה את התפיסה, צריך להפנות את ההגה לפני הפניה ואח"כ לסובב את האוטו באמצעות הדוושות. בהתחלה זה קשה אבל אח"כ מתרגלים. לפני שמצאנו את הסיבוב המבוקש הסתובבנו באזור התעשייה של קיסריה, שם יש רשת של כבישים עם פניות של 90 מעלות ושדה ראיה טוב. ג'וי שם את הפאגרו הארוך באפל קונטרה אפל בכל פניה כשהאוטו על הרוחב עוד לפני הפניה ומישר אותו בול לתוכה. קשה לתאר זאת במילים אך זה היה פוט תענוג צרוף איך שהוא מדייק עם ההחלקה ומצליח לקחת שני טונות להחלקות רוחב כאלה. כשמצאנו את הסיבוב התחלנו אנחנו ללמוד איך להיכנס אליו כמו שתיארתי. זה היה אחד הדברים הכי כיפיים שעשיתי בחיים.

 

הדבר השני שהיה אפילו יותר מרגש הוא נסיעה במכונית מרוץ מוכנה לראלי כשעל ההגה מופקד לא אחר מאשר יובל מלמד. אני מתיישב בתוך כיסא הספארקו שעוטף אותי ומחבק אותי יותר חזק מהחברה שלי, נחגרים בחגורות הבטיחות בעלות 5 נקודות עיגון ויוצאים לדרך. חום אימים באימפרזה וכמעט ולא מרגישים את המזגן שעובד בכל הכוח. הקולות הם משהו שלא מהעולם הזה. צריך לצרף CD כדי להמחיש את הסאונד של לוחמת הנינגה הזאת בצורה הטובה ביותר וווווורררררררוווווווווונננננננננננ ווווווווררררררררררררווווווווונננננננננ פק פק מוציא האגזוז קולות נפץ שלא היו מביישים את נפילת הפצצות האמריקאיות בבגדד. האימפרזה קשה מאוד במטרים הראשונים, מעבירה לכם כל גרגר אבק על המסלול ישר לחוליות הגב. אם להשתמש בקלישאה השחוקה אז אגיד שאם עוברים על שקל עם האימפרזה הזאת אפשר לדעת אם עברת על העץ או על הפאלי וזה ממש כך. ככל שעולה המהירות האימפרזה יותר נוחה. יובל נוסע חזק, הסיבובים מלאים בפודרה חלקה (עקב כל המכוניות שתחנו אותו לפנינו) שמייצרת סחיפות מרשימות ופוטוגניות בכל פניה מעלים אחרינו שובל אבק שהיה מבייש סופת טורנדו. יובל מוריד הילוכים בשיטת עקב בצד אגודל. גז ביינים הורדה מרביעי לשני האימפרזה על הצד הרבה גז והוסבארו נכנסת לסחיפת כוח, יוצאת מהסיבוב בדיוק של איזמל מנתחים ובמהירות של טיל בליסטי. כוחות ה G הפועלים על גופי כה גדולים עד כי איני יכול לזוז ס"מ. לדעתי רק מטוס קרב יכול לדמות תחושות כאלה. האדרנלין בגוף משפריץ לי מהאוזניים. אני אוהב להזריק לעצמי מהחומר המשכר הזה אבל בחיים הוא לא היה אצלי ברמה כל כך גבוהה. כך אנחנו ממשיכים יובל והאימפרזה פשוט רוקדים כמו שני רקדני בלט מקצועיים על הקרח. אני יכול להמשיך ולתאר בדימויים כאלה ואחרים את החוויה שעברתי אבל שום דבר לא יכין אתכם לנסיעה ברכב כזה עם נהג כזה. כל שאליכם לעשות הוא להירשם לאחד הקורסים שמציע יובל. ההתרגשות ואדרנלין ברמה הגבוהה ביותר מובטחים.

[redroze]

גם לי אין הרבה חוויות מעניינות. יש הרבה נסיעות שאני לא אשכח אף פעם, אבל אני בטוח שיהיו עוד מאות ואפילו אלפים כאלה ואין בהם משהו מיוחד ...

אני גם לא אוהב מהירות בקו ישר, נסעתי כבר על 200 הרבה פעמים וממש לא עשה לי הרבה ...

חוויה אחת מיוחדת שהייתה לי זה עם ה-BMW 320D בגרמניה. מבחוץ האוטו נראה כמו משפחתית רגילה (במוו סדרה שלוש לכל דבר), ובארץ הוא היה ללא בעיה מקבל את הפנס הצהוב על הגג עם הכיתוב TAXI עליו ...

אבל האוטו הזה זה משהו מדהים, פשוט אי אפשר להוציא את הרכב הזה משיווי משקל, כל פניה הוא מגהץ כאילו היא כביש ישר ...

השיא היה כמובן כשנכנסתי לעיקול שהירידות לאיילון נראות כביש ישר לעומת העיקול הזה, נכנסתי ב-80 קמ"ש (כשהמהירות המותרת הייתה 25 קמ"ש), הצמיגים צורחים אבל האוטו בשלו ...

אחרי זה אני ויתרתי עד סוף הטיול, אין מצב שאני אצליח להכניס את הרכב הזה לקצת ריקודי זנב, הוא פשוט יותר מדיי מאוזן והיכולת שלו הרבה אבל הרבה יותר גבוה מהיכולת שלי ...

 

ולאוסקר, בקשר למה שרשמת על הבת שלך, אני לפני כחודש חודשיים עברתי בדיוק את אותה חוויה, הקפצתי את חברה של חברה שלי עם 2 הבני דודים שלה לקניון ארנה. נשבע לכם, זו הייתה הנהיגה הכי איטית שעשיתי בחיים שלי, אפילו בשיעורי נהיגה לא נהגתי ככה. כל פניה ב-2 וחצי קמ"ש, בכל צומת גם אם יש לי זכות קדימה אני עצרתי לבדוק שאף אחד לא בא וכו' (אני מתבייש להגיד אבל אפילו נסעתי כל הדרך במהירות חוקית, משהו שבחיים לא חשבתי שאני אעשה) ...

[RedR]

זמן : בערך בגיל 17.5 ...

 

המכונית : פג'ו 205 ג'ונייר 1100 שהייתה לי אז ...

 

המיקום : צמתים / רמזורים וכו' ...

 

הסיפור : יצאתי בתקופתו עם מישהו משוגעת לגמרי , הייתה בערך בת 16.5 לדעתי , היה לה תחביב לעשות דברים מאד חביבים ברמזורים , צמתים , במהלך הנסיעה ... בקיצור לא יכלה לשבת בשקט בזמן הנסיעה , שואב אבק חבל"ז ...

בהחלט חווית נהיגה ...

 

ועכשיו לסיפור היותר נהיגתי :

כמה חודשים לאחר שהוצאתי רישיון והייתי ילד קטן ומפגר לקחתי סיבוב על הלאנטיס במהירות קצת גבוהה מדי , ודי החלקתי , בזמן שאני וחבר שלי די צועקים ומנסים לחזור לנתיב שלנו מגיע רכב מולנו , הרכב שפשף את הראי שלו בשלנו ...

נס שככה נגמר ,

החוויה הכי מפחידה שהייתה לי בנתיים ( ואני מקווה שהאחרונה ) .

* זה היה בערך ב - 100 קמ"ש .

 

** טוב שקרה , למדתי לקח חשוב , הרגיע אותי מאד ועדיין משפיע ( כמה שנים טובות אחרי ) .

[יותם ק.]

חווית הנהיגה שלי?

היו לי הרבה. אני רק יכול להסביר את זה, שבשלושה חודשים

האחרונים הנהיגה נהפכה להיות עוד יותר מחוויה. מאז שקניתי את הS16,

הרבה מהנסיעות שלי הם פשוט כייף צרוף. אם זה הרבה טיולים שעשיתי

לירושלים, אם זה נסיעה לאשקלון באמצע הלילה רק בשביל לשבת אצל חבר איזה

שעה, והק"מ שהאוטו עשה מאז שהוא אצלי מעידים על כך (עשיתי משהו כמו 3K-4K בשלושה וחצי חודשים...)

אתמול עלה הרעיון לנסוע לאיזה טיול לילה. ישבתי במפגש בראשון וחשבתי.

בסוף הזמנתי חבר שלי לנסוע ונסענו לטבריה. אני לא אאריך בדברים אבל

אני רק אספר שהגענו למצב שבשעה עשרה לחמש לפנות בוקר מצאנו את עצמנו

בתחנת דלק בצומת ישי כשחבר שלי ישן כי הוא עיף ולא יכול לנהוג הביתה,

ואני מתנמנם לי, ככה איזה שעה. בקיצור חבר שלי קם לקראת שש בבוקר,

והחלטנו לצאת לדרך אחרי שחבר שלי שיכנע אותי בכל הדרכים האפשריות,

וגם אלו שלא אפשריות, שהוא לא עייף.

היו איתנו מכשירי קשר ככה שזה היה ממש ממש נחמד, ודיברנו בינינו מדי פעם.

בקיצור, נוסעים לכביש שמוביל ליקנעם ואחר כך עלינו על כביש החוף.

אבל הדרך.... איזה דרך ! מדהימה ! אני לא יודע איך לתאר את ההרגשה, פשוט לא

יודע איך. וזה מייאש אותי כי ההרגשה הזו היא לא נורמאלית לחלוטין.

בקטעים הלא מוארים של הכבישים, בין צלעות של הרים חצי ירוקים חצי מסולעים,

אני וחבר שלי נוסעים זה לצד זה, זה מאחורי זה, אני עוקף אותו הוא עוקף אותי כזה,

בשעה שהשמיים בצבע כחול בהיר, עוד לא הייתה ה"זריחה" שהשמש מחממת,

שנינו עם מפזר חום על הידיים אבל החלונות פתוחים, שקט, לא פתחנו רדיו ,

לא דיברנו כמעט, רק אני והוא נוסעים ביחד לתוך הסיבוב בין כל ההרים

הירוקים האלו... לא נסענו מהר מדי, או "הרבה" מעל המהירות... אבל...

החוויה עצמה. ולא של להכנס מהר מדי לסיבוב, או לסחוף 4 גלגלים,

או לעשות רייס ולנצח. לא זה הריגוש.

פשוט לנהוג, בנוף היפה הזה, באחת השעות הכי יפות שלו.

חוויה עצומה שאני לא אשכח בחיים.

[a®iel]

והק"מ שהאוטו עשה מאז שהוא אצלי מעידים על כך (עשיתי משהו כמו 3K-4K בשלושה וחצי חודשים...)

האמת שזה מעט מאוד ק"מ (ממוצע של 12-16 לשנה זה לא הרבה...) אבל אתה חייל אז בסדר

 

לגבי, החוויה הכי מהותית שעברתי עד היום עם הרכב היתה טיול הנהיגה הראשון שעשיתי לכביש ערד-מצדה עם כמה חברי פורום, הפירוט כאן : https://www.carsforum.co.il/phpBB2/viewtopic.php?p=21483#21483

[אביעד]

לגבי, החוויה הכי מהותית שעברתי עד היום עם הרכב היתה טיול הנהיגה הראשון שעשיתי לכביש ערד-מצדה עם כמה חברי פורום.

 

אכן מעורר חשק.

מקווה לפקוד את המקום שוב בקרוב.

[יובל]

אם זה נסיעה לאשקלון באמצע הלילה רק בשביל לשבת אצל חבר איזה

שעה

 

מה אתה פסיכי

 

תכלס גם אצלי זה די ככה, מאז שקניתי את הוולקן נסעתי רק עליה.

יעיד על זה הקילומטראז' (בקרוב 8K, ב-5 חודשים בדיוק!)....

 

אבל עדיין לא חוויתי טיול נהיגה אמיתי לצערי.

[RS6]

90 קמ"ש, אותו כביש יער שבו עשיתי את התאונה,

תת היגוי עצבני - חולף מראה לצד מראה במרחק של 10-20 ס"מ

מאוטו שנוסע לכיוון הנגדי, כאשר אני מביט בו והוא מביט בי.

 

כן, מדברים כאלה ההיתי מתרגש, שילמתי את המחיר,

אבל אחרי זה, היה לי חיוך ענקי מרוח על הפנים, והרגשה טובה מאד,

שאי אפשר לתאר במילים.

[תומR]

החוויה היכ מטורפת שהיתה לי לא היתה באוטו שלי.היא היתה בראלי של איילון.

 

זה היה יום שבת.

צהריים.חום אימים.

 

איילון בא אלי אחרי שהאוטו שלו התחיל לגמגם. הוא החנה את האוטו שלו מול הדירה הקודמת שלי ואני יצאתי עם ארגז כלים והתחלתי לפרק את האוטו.

 

החלפנו פלאגים,מאפ-סנסור,כבלי הצתה והאוטו עדיין עבד כמו טרקטור.

 

ואז...כשכמעט אבדה תיקוותנו,נזכרתי שיש לי מודול הצתה של XSI.הבאתי אותו,הרכבתי והאוטו עבד כמו דוקסה.

 

ע"מ לוודא את דוקסאיותו של האוטו,יצאנו לסיבוב ניסיון.כפרנציפ אני לא אוהב להשתולל על מכוניות של אחרים,כי אם חלילה קורה משהו זה על המצפון שלך וכל החברים שלי מאוד מאוד מאוד אוהבים את המכוניות שלהם.

 

אז נהגתי לאט לכיוון הבורסה.בכניסה לבורסה פניתי ימינה ואז...היתה שם כיכר.

 

אני לא יודע למה,אבל לרגע שכחתי שאני לא באוטו שלי.אני רגיל לעבור בכיכר הזאת הרבה ומשום מה האינסטינקטים שלי היו חזקים ממני.

 

אז נכנסתי בשני והחלקתי לתוך הכיכר.

 

יצא לא רע...

 

המתרשם העיקרי מההחלקה היה שוטר התנועה שעמד ישר אחרי הכיכר.

 

הבני זונות תמיד עומדים שם-אבל לא חשבתי שהם יהיהו ביום שבת.

 

כמובן שהוא רץ לאמצע הכביש וסימן לי לעצור.עצרתי 10 מטר אחריו וחיכיתי שהוא יבוא אלי.

 

באותה תקופה נסעתי עם לוחיות מכוסות ולא היה אכפת לי אם הוא רואה מספר או לא.

 

איך שהוא התקרב לאוטו,עשיתי תנועה גסה עם היד וברחתי.

 

פתאום אני קולט.....

 

1 איילון יושב לידי

 

2 האוטו לא זז.(דאז.היה רק פילטר אגזוז)

 

3 זה לא האוטו שלי בכלל!!!!!!

 

4 השוטר מאחורי עם אקדח שלוף.

 

 

 

תוך שניה כבר הינו מחוץ לבורסה,רביעי באבא הילל,שלל כוחות מתנ"א עצבניים אחרינו.

 

איכשהוא הצלחתי להיעלם להם והחבאנו את האוטו.

 

זחלנו בשקט אלי הביתה וחיכינו שם.

 

אחרי חצי שעה יצאנו. בחיים שלי לא ראיתי כ"כ הרבה כוחות משטרה בר"ג.

 

מהמכונית הראשונה שעברה בכביש קפצו 2 בלשים עלי ועל איילון תוך צעקות "הם מתאימים לתיאור!!!".

 

אחרי טיפה מכות,טיפה צעקות וטיפה עצבים הגענו לתיחקור במשטרת ר"ג שנגמר לכל אחד מאיתנו די רע.....

 

אבל זה כבר סיפור אחר.

[אורן 16V]

והק"מ שהאוטו עשה מאז שהוא אצלי מעידים על כך (עשיתי משהו כמו 3K-4K בשלושה וחצי חודשים...)

האמת שזה מעט מאוד ק"מ (ממוצע של 12-16 לשנה זה לא הרבה...) אבל אתה חייל אז בסדר

 

לגבי, החוויה הכי מהותית שעברתי עד היום עם הרכב היתה טיול הנהיגה הראשון שעשיתי לכביש ערד-מצדה עם כמה חברי פורום, הפירוט כאן : https://www.carsforum.co.il/phpBB2/viewtopic.php?p=21483#21483

 

מד ק"מ מצולם ביום שקניתי את האוטו (חודש ו 3 שבועות) וכיום הוא עם 8 אלף ק"מ יותר שכללו 2 נסיעות לאילת.. והרבההההה נסיעות אחרות

[Casper]

חווית הנהיגה שלי כללה עוד כמה מחברי הפורום הזה.

 

זה היה לפני שנה וקצת, יום שישי בערב במפגש המסורתי של ר"ג. כמה חבר'ה מחליטים לעשות טיול, טיול לילה.

 

בערך בשעה 19:30 נפגשנו 10 מכוניות במחלף כפר-שמריהו, מקסימום 2 אנשים ברכב. נוסעים צפונה.

כל הדרך הקצב מהיר אבל לא משתוללים, שומרים את עצמנו לפיתולים.

בצומת גולני פוגשים עוד חבר פורום שהביא חבר נוסף שלו, סה"כ 12 מכוניות....פאקינג שיירה.

 

חבר הפורום מהצפון מוביל בגלל שהוא מכיר את הכבישים היטב, וזה חשוב בגלל שלילה וחושך מוחלט.

העליה לרמת הגולן מדהימה, פיתולים עם שינוי גובה ופניות ,"ראש-סיכה" עיוורות.

הירידה לא פחות מדהימה ומהירה, לקראת הסוף כבר אין לי בלמים....חלק עולים את העליה שוב רק כדי לרדת אותה, אני מחליט לוותר כי הדיסקים לוהטים.

על כביש גבול הצפון סער מנסה לתפוס אותי...בחיים שלי לא חשבתי שה-AX שלו כל כך מהירה, מחליף הילוכים במנתק ומצליח איכשהו לשמור על פער

נוסעים בכבישי הצפון תוך כדי התעקבות על "סטייג'ים" נבחרים וכיכר אחת רחבת ידיים.

ככה נסענו שעות, שרפנו דלק, רפידות ברקסים, צמיגים ואדרנלין בכמויות.

 

חזרנו מאוחר, או בעצם מוקדם....

בשעה 7:00 אור ליום שבת שמתי את הראש על הכרית. כמעט 12 שעות נהיגה כמעט רצופות, היה מדהים וגם מסוכן באותה מידה.

לכל מי שהיה באותו טיול, תודה לכם! הטיול הזה לעולם לא ישכח.

[David A]

שלי ללא ספק היא זאת מי היה מאמין שיומיים לאח"כ מכן יקרה האסון.