מהי החווית הנהיגה שעברתם שלא תשכחו לעולם

[אורן 16V]

שלי ללא ספק היא זאת מי היה מאמין שיומיים לאח"כ מכן יקרה האסון.

 

אסון ?

[יאשה והפיצפוצים]

היו לי דיי הרבה

 

אבל אני אספר על האחרונה

 

זה היה ביום בהיר וקייצי

 

הרגשתי טוב אותו יום , יום כזה שאתה יודע שהולך להיות משהו מיוחד

 

החלטתי אותו יום לבקר את מכוניתי אשר חיכתה לי עם מכסה מנוע פתוח וראש מפורק לגורמים....

 

הגעתי למוסך וראיתי כמה רכבים מעניינים

 

איביזה טורבו שהוחלף לה גיר / מנוע / קלאץ והיה צריך לבדוק אותה

 

פיאסטה טורבו

 

אונואים טורבואים....

 

ועוד מיני מטעמים

 

בכל מקרה שאלתי את השאלות הקבועות :

 

היה משהו מעניין ?

 

מישהו קיבל / נתן רכבות , מטוסים , טילי שיוט מדגם טומהוק MK2 ?

 

וכו'....

 

נאמר לי שהאימפרזה ( מנוע 2.5 ) גודשת כמעט מוכנה... ( 1.4 בלבד במקום 1.8 עם חוסר דלק , לא מכוונת ומשאבת דלק לא מספיק חזקה... )

 

קיבלתי זיקפה !!!!!!!!!!!!!!!

 

התחלתי לחשוב על דוב נמלים בשעת האוכל בשביל להרגיע את עצמי

 

 

רק שזה לא כל כך עזר...

 

כבר קיבלתי נסיעה עליה כשהיא גדשה 0.6 וזה היה לא מובן

 

מי שמכיר אותי יודע איזה רגוע אני בנסיעה / סיבובים / החלקות / תאונות

 

ויש לי ניסיון על כמה רכבים דיי חזקים

 

זה הלך ככה ( על גדישה של 0.6 )

 

עד 3 טורים היא טסה

 

4 טור והיא ממש ממש ממש עפה

 

5 טורים והיא מרחפת תוך כדי שאני מוציא מן משהו לא מובן מהפה נראה לי שאמרתי וואוווווווווווווו

 

ואז הבחור ששמו גיא החליט להראות לי איך הרכב בסיבובים...

 

אהממממממ

 

בן זונה !!!!!!!

 

החלקות כוח מטורפות שאני כבר גמרתי בפעם התשיעית !!!! ( אבל מי סופר )

 

בכל מקרה זה רק ההקדמה למה שקרה כשסופר לי על הגדישה עכשיו

 

התחלתי לצרוח ולאיים על חייו של המכונאי המסכן שאני חייב לקבל סיבוב

 

הוא הבטיח לי ( כולם יודעים שהוא בחור טוב ואוהב את הזולת )

 

ואיך שאני נכנס לערוך סיבוב על האיביזה הגיע האביר על הסוס הלבן ( או שמא הכחול... )

 

ואיך שאני סוגר את הדלת אני מקבל צעקה :

 

"אתה לא מתכוון להיכנס ? "

 

אני מוציא את ראשי מהחלון וקולט את אלי בעל הרכב מחייך לעברי

 

לא ידעתי אם הוא מתחיל איתי או מתכוון לערוך לי סיבוב הדגמה

 

לקחתי את הסיכון

 

נכנס לאימפרזה המגולחת תוך כדי עזרה ברול באר ונכנס לבאקט

 

מושיט ידי לאחור אך אבוי

 

אין חגורה....

 

אני כבר לא כל כך רגוע

 

אך עדיין עם חיוך מטופש על הפנים ( שיתחלף תוך מס' שניות למשהו אחר לגמרי )

 

אנו נעמדים על השביל כורכר הארוך והצר שמוביל למוסך

 

ואני נזכר לפתע ש...

 

בעל הרכב תמיד ( אבל תמיד ) בודק איך הרכב מאיץ שם

 

שיטטטטטטט !!!!!!!!!!

 

מאוחר מדי

 

כולם נאספים להתבונן במחזה

 

ורק אני מתכנס בבאקט כמה שיותר מנסה לקבור את עצמי

 

ולפתע

 

פיצוצים עצבניים ואנחנו למשך חצי שנייה במקום

 

ואז

 

בום

 

חיי חולפים לנגד עיניי

 

לפני שהבנתי איך עפתי קדימה בכזו מהירות ועוד על כורכר !!!!!

 

שני....

 

וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

 

שלישי

 

וכל נגיעה על הגז הופכת להאצה צידית ( כן , האצה - צידית... )

 

 

זה היה מפחיד

 

נכנסנו לכביש...

 

ואז הילוך שני 40 קמ"ש בלבד

 

והוא מסתכל עליי ומחייך ואומר לי "תסתכל"

 

ואני אכן מיישר מבט לכיוון הלוח שעונים

 

ואז הוא לוחץ על הדוושה

 

ו...

 

120 !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

שנייה וחצי

 

פאקינג שיט

 

זה לא הגיוני

 

לא אנושי

 

לא מובן

 

אני רוצה כזה גם !!!!!!!!!!!!!!!!

 

כליה ?

 

תקבלו !!!!

 

תנו לי כזההההההההה

 

 

 

בגללו אני מרגיש שהרכב שלי לא זז , בלי תחושות...

 

הוא חפר הילוך שני עד 120 !!!!

 

והוא מונמך עם בולמים של ה 22B !!!

 

וצמיגי יוקו AVS....

 

והוא עם הנעה כפולה....

 

 

 

 

שמועות מספרות על 600 סוסים

 

( שיצאו מן המרעה לאחר שטלטל יצא... )

 

אוטוטו מנוע חדש ואז אני רוצה עוד סיבוב ותנחשו מה ?

 

אני גם אקבל

 

וככה הסתיים הרומן שלי על הרכב הכי מהיר בארץ עד שהטלטל יצא לחופשי....

 

זהו , אני הולך לשתות משהו ונגב את הדמעות ועוד משהו

[106RallyeBoy]

24 שעות ן 250 ב VIPER

[Tamir_VTR]

אני מעריך שהוותק שלי בנהיגה גדול מרוב חברי הפורום (לא חסרים ותיקים ממני) לכן כמות החויות הבלתי נשכחות היא לא קטנה.

חלק גדול מהחויות לא ייכתבו כאן בפורום ציבורי כי בניגוד לתומר אני חושש שזה יסבך אותי.

אולי זה בגלל שבניגוד לתומר אותי מעולם לא תפסו

 

בחרתי שלוש חויות שיש בהן לקח על שיקול דעת לקוי עבור צעירי הפורום שהחויות שלהם מסתכמות בנסיעה עם אמא ומכוניות ספורטיביות שחולפות אותם ב-150 קמ"שים מטורפים . אני מאחל לכם שלא תדעו חויות כאלה ותלמדו מהשטויות שאנשים עשו וכותבים עליהם פה.

 

סיפור ראשון קרה לפני הרבה שנים (3 שנות ותק בנהיגה) ב-205GR שהיתה לי.

המקום - יציאה מפ"ת רחוב זרובבל (צומת הכפריה) נסיעה לכיוון כפר מעש.

שני נתיבים שמאלה אני בשמאלי מביניהם. אחרי הפנייה הנתיב הימני מתמזג לשמאלי.

נתיב נסיעה לכל כיוון ללא שטח הפרדה העקיפה מותרת אבל קשה לביצוע.

מימין מדרכה עמודי חשמל/תאורה ושדה פתוח.

אחרי הפנייה ולפני סוף ההתמזגות רכב מסחרי עוקף אותי מימין ונדחף בפראות. אני בולם כמו משוגע והדופק בשמיים, ספק עצבני ספק מבוהל. החבר שמימיני עשה שגיאה נוראית והגיב ב-"שייווו ראיתה מה עשה לך?" פה כבר עולה הסעיף לגמרי. אני מוריד הילוך ויוצא לעקיפה.

הכביש פתוח ואין תנועה ממול אבל אני צריך "לחנך" את הבן ז*#* (טעות של מתחילים).

אני שובר את ההגה בפראות ימינה כדי להבהיל את התנדר אבל חול שהיה על הכביש מכניס אותי להחלקת זנב לשמאל. אני מתחיל לתקן בתנועות מטוטלת אבל ממול מגיעה משאית ואין מרחב תמרון מיותר. בהחלטה של שבריר שנייה אני בוחר את מזלי במפגש עם המדרכה על פני מפגש עם המשאית ממול. עמוד תאורה מתקרב במהירות מטורפת למרכז הגריל. עוד תמרון קטן והפנס הימני שלי הופך לאבק. הרכב מגיעה לעצירה בתוך שדה הקוצים. באוטו שתיקה מבוהלת של החבר שלי והחבר שלו שלא ממש מכיר אותי. הם לא יודעים מה להגיד וספק אם הם מסוגלים לדבר. אני מחליט לחתוך את המתח ואומר "מדהים שהדיסק לא קפץ".

נהג התנדר האט והתבוננן בנו המום, החבר שלי מסמן לו על הצואר אתה גמור. הוא הבין את הרמז וברח. הנזק 7000 ש"ח ואין שאסי. הלקח - לא לחנך נהגים על הכביש. זה לא באמת מלמד אותם לקח וזה יכול להגמר רע.

 

סיפור שני. לפני כחצי שנה אני יוצא מהעבודה ברמת החיל בשעות הלילה ונכנס לעיקול האהוב עלי (רוקח - עלייה לדרום) בבלימה מאוחרת תוך הורדה לשני. בזמן הבלימה השטיח נכנס עמוק מתחת לדושת המצמד ומתגלגל. ההילוך השני לא משתלב ואני לא מסוגל להעביר משקל אחורה אחרי הבלימה. הסקסו בהיגוי ייתר מטורף (כ-40 50 מעלות למשיק הפנייה) ואני לוחץ את דושת המצמד בכל כוחי תוך קיזוזי הגה מטורפים. בסופו של דבר אני מצליח לשלב הילוך לא לפני שביקרתי בנתיב הנסיעה הנגדי שהיה ריק למזלי. מסקנה חשוב לזכור למה נחוצים שולי הביטחון שאנו נדרשים להם בזמן קבלת החלטות בנהיגה.

 

סיפור שלישי פחות או יותר באותה תקופה אני מחזיר את אח_שלי מגלילות לבית הורי בפ"ת בחוץ גשם זלעפות. אני יורד במחלף התקוה (שני נתיבי פנייה ימינה בקשת מאד ארוכה ומתהדקת למי שלא מכיר) אני עוקף מימין 206 במהירות שהיא גבוהה לתנאי הכביש החלקים והסקסו מתחילה לגנוב את הנתיב השמאלי (אחרי העקיפה) בקצב שברור לי שלא אסים את הסיבוב. נגיעה קלה בברקס והזנב נשלח שמאלה עד שאח שלי רואה את ה-206 בלי לסובב את הראש. סדרת משחקים בהגה ואני עובר לשרוגין בין החזרת אחיזה בגלגלים הקדמיים וכניסה לחלקה בכיוון הפוך תוך ריסון הדרגתי של התנודות. סה"כ שלוש זריקות זנב כשהשתיים הראשונות חריפות בטרוף. אני חייב לומר שהייתי בהרבה מצבי החלקה בחיי אבל מעולם לא חששתי כך לגורל הסקסו כמו באותו יום. כבר ראיתי איך היצירה המוטורית הזו מצטרפת לשורה ארוכה של נפגעות שאסי ביידי נהגים חסרי אחריות.

 

הסיפורים האלה לא נכתבו כדי להראות איזה נהג גרזן אני אלא להדליק אור אדום לכל הנהגים הצעירים שחושבים שהם יודעים להמנע ממצבים מסוכנים. זה תופס אותכם בהפתעה ואתם מוצאים את עצמכם מכים על חטא ומבינים שיצאתם ממש מפגרים. אז תעשו לי טובה ותשמרו לעצמכם שולי בטחון לתיקון טעויות וארועים בלתי צפויים (כמו שטיחים שנכנסים בדושות ).

אני לא רוצה להתפרש כמתנשא כי גם אני אחרי כמעט 15 שנות נסיון פעילות מאד, עדיין עושה שטויות שאני מצטער עליהן (גם אם הן נגמרות בשלום) אבל אני מפיק לקחים ומקווה שאלו ישארו השגיאות הגדולות היחידות בקרירת הנהיגה שלי.

[ג'רמי]

טוב, לא ממש התכוונתי להגיב לשרשור הזה פחות או יותר מאותם טעמים שתמיר רמז להם, אבל מכיוון שהוא כבר התחיל במגמה מסויימת, אני אצטרף.

 

יש שני מקרים שקרו לי בשנה הראשונה שלי עם רשיון שאותם אני זוכר בבירור עד היום.

יש המון דברים שעשיתי עם מכוניות מאז שקיבלתי רשיון ב 1989 ועד היום, אבל שני המקרים האלה פשוט לא יישכחו.

 

מקרה ראשון:

התארחו אצלנו משלחת נוער מגרמניה לאחר שאנחנו התארחנו אצלם בקיץ.

ערב אחד יצאנו לבלות. הגרמנים כהרגלם שתו ליטרים שלמים של בירה.

אני הייתי בדרך כלל שותה בירה אחת בבילויים, ואח"כ גם נוהג, שזה בסדר גם מבחינה חוקית.

באותו ערב שתיתי שתי בירות, והרגשתי בסדר גמור והיה נדמה לי שאין לי שום בעיה לנהוג.

בתור צעיר מתלהב, גם היתה לי נטייה לנהוג מהר יחסית, וכך מצאתי את עצמי נוסע מערבה בבריגדה היהודית בהרצליה במהירות 90 קמ"ש.

 

בימים ההם הבריגדה היהודית היתה כביש צר בלי מדרכה, בלי תאורה ובין השדות, שנגמר בצומת T לפני הגדר של מה שהיה פעם הביסנ"מ.

ידעתי שיש צומת T בסוף הירידה, וגם ידעתי שאני צריך לבלום בשבילו, אבל איכשהו מצאתי את עצמי עדיין על 90 קמ"ש, כששלט העצור נמצא ממש מעלי....

אין לי מושג מה עשיתי ואיך, אבל אחרי כמה עשיריות שניה מצאתי את עצמי יושב בהלם ליד ההגה כשהאוטו עומד על השוליים אחרי הסיבוב.

לא ירדנו לשדה, לא נכנסנו בגדר, לא התהפכנו.

 

רק הבנתי על בשרי מה ששני כוסות בירה יכולות לעשות לבנאדם.

 

מקרה שני:

כבר סיפרתי שהייתי נוהג מהר, וזה כלל נהיגה מהירה בתוך העיר.

יום אחד נסעתי לידידה שלי. כל סיבוב כהרגלי בחריקת צמיגים.

נכנסתי לפנייה מוכרת בכניסה לשכונה, ופתאום מולי יש אשה עם עגלת תינוק שחוצה את הכביש כמה מטרים אחרי מעבר החצייה (את מעבר החצייה יכולתי לראות לפני הכניסה לסיבוב, אבל היתה חומה שהסתירה את שדה הראיה בהמשך הכביש).

דפקתי ברקס והספקתי לעצור לפני שהגעתי לאשה, אבל ה"כמעט" הזה שינה לעולם את אופן הנהיגה שלי בתוך שטח בנוי.

 

ואתם יודעים מה, גם מקרה שלישי שנכנס באותו קטגוריה:

זה היה איפשהו במהלך השרות הצבאי שלי. ביליתי את הסופ"ש אצל ידידה בצפון, ובערב יצאנו לחיפה לבלות.

חזרנו במשהו כמו 3 בבוקר (לא שתיתי). נסיעה שאורכת כשעה.

הייתי עייף והייתי מודע לעובדה זו, ולכן הקפדתי לשיר בקול רם עם הרדיו על מנת שלא ארדם.

פחות מק"מ מהכניסה ליישוב היעד, אני מתעורר מצעקה של חברה של ידידה שלי, ומגלה את עצמי פוגע בגדר הבטיחות שבצד שמאל של הכביש בזוית קטנה.

למזלי לא הגבתי במשיכת הגה פראית, ורק תיקנתי קצת את הקו כדי לחזור לכביש.

היה נזק לכל הפנלים של צד שמאל של הרכב וקצת בהלה לנוסעים, אבל תמיד אני ממשיך לחשוב מה היה קורה אם היה בא רכב ממול, או אם לא היה שם גדר בטיחות או אם....

ובקיצור, אין שום דבר שנהג עייף יכול לעשות נגד העייפות מלבד עצירה למנוחה/רענון.

אני למדתי את זה בדרך הקשה. לכם יש הזדמנות פז לא ללמוד באותו אופן....

[DaviX]

בשנה הראשונה לרשיון שלי, היו לי שתי טעויות שיכלו להיות קטלניות. לא היה ברור לי עוד, כנראה, מה האחריות המתקבלת עם הגה בידיים.

 

ערב, סיבוב ביישוב עם הרכב(לאנטיכס), הפלאפון מצלצל, אני מנמיך את המבט בשביל רק לראות מי זה מצלצל, כשאני מישיר מבט בחזרה אני מגלה את המדרכה וזוג הולכי רגל, מהמדרכה לא הצלחתי לחמוק אבל ההולכי רגל לא נפגעו.

 

ערב, סיבוב ביישוב עם הרכב(פיז'ו 205 ממכרז של הצבא), יש אצלנו יישוב מקום גבוהה שבו ממוקם מגדל המים, העלייה ספירלית וחסרת גדר בטחון, פעם אחת כשעליתי אז שמעתי קירקושים מכיוון דלת הנוסע(דאז, לא ידעתי שקירקושים זה טבעי) אני מתכופף ומנסה למשוך את הדלת טיפה כי אני חושב שהיא משוחררת, שאני קם ומישיר מבט, אני בערך חצי מטר מליפול מצוק של 15 מטר בירידה טלולה מאוד (כמעט 90מעלות).

 

שימו לב כשאתם נוהגים. אתם מחזיקים בקלפים שלכם ושל האחרים לחיים.

[alfa_draco]

גם לי היתה חוויה מתקנת (ליתר דיוק, מקלקלת - המוסכניק והפחח הם אלה שתיקנו), לפני איזה 4 שנים בערך, כשאיילון התחבר להרצליה.

 

זו היתה הפעם השניה בסך הכל שעשיתי את הלופ הדפוק הזה (מהנה או לא, הוא מתוכנן פשוט גרוע), הירידה משדרת 7 הכוכבים לאיילון צפון. הפעם הראשונה היתה מאוד איטית, עדיין התפעלתי מעצם העובדה שיש איילון מהרצליה עד הבית (תל אביב) נסעתי לפי התוואי ולא ממש שמתי לב לאופן הלא סטנדרטי שבו הוא מתהדק.

 

ובכן, אותה פעם שניה אניבפונטו, מגיע לירידה בנתיב הימני (הפנימי), לפני סקודה שדופקת ברקס מוקדם, ואני אינסטיקטיבית עוקף אותה. איך שאני עוקף אותה, הסקודה מתחילה להאיץ. ושוב, באינסטינקט שמתאים אולי לסיבוב שנפתח ועולה כמו בגלילות אני גם מאיץ. לקראת האייפקס של הפניה שנינו על 70-80 קמ"ש בערך והסקודה מאבדת אחיזה או שהנהג מאבד את הריכוז, ומתחיל לסטות שמאלה, ישר אלי. אני קצת חששתי לבלום באותה נקודה (למרות שזה מה שהייתי צריך לעשות, בזהירות) ולהאיץ כבר לא רציתי, חשבתי לסטות שמאלה ולהתקרב לגדר ככל שיכולתי. למרבה הצער, באייפקס של הסיבוב הזה, באותה המהירות, ועם חוסר ההכרות של עם הסיבוב (ועם העובדה שהסיבוב לא נפתח לגמרי מיד לאחר מכן, יש שם מין לופ נוסף אחר כך) ועם הפונטו והצמיגים הצרים שלה... זה לא היה מספיק טוב, ולא יכולתי לתמרן בדיוק מספיק. גלגלים אחוריים איבדו אחיזה, והניסיון לתקן ולהדק את הפניה לא היה מספיק טוב.

 

בקיצור, הפונטו סבסבה קצת ונכנסה חזיתית למעקה, שלמרבה השמחה עמד בנטל ולא שלח אותי לעופף לעבר השדות שמתחת ומעבר לעיקול. באופן מפתיע, למרות פחחות נרחבת שנדרשה, לפונטו לא נגרם נזק של ממש, וגם לי לא, אבל החוויה כולה לא היתה נעימה, והחסירה כמה פעימות לב גם לי וגם לאבא שלי שבא לאסוף אותי משם וראה את האוטו המעוך מונח הפוך לתנועה.

[ferrari test driver]

(חויית נסיעה ולא נהיגה)

אני גם יספר חוייה קטנה שחוויתי לפני זמן רב אתמול (יום שבת) ה-20 ל-9 יום ההולדת שלי .

אחרי כל ההפתעה של החברה לפני .. ואחרי המגרש הקורע והמשחק כדורגל המעייף אני יושב לתומי בבית ופתאום אני מקבל טלפון מחבר שלי הוא אומר לי:

"עומרי, המתנה של אתמול לא מספיקה, יש עוד 2 הפתעות קטנות, הפתעה אחת כבר בחוץ, צא החוצה עכשיו" ...

טוב אני יוצא החוצה לראות במה מדובר .. ואכן הוא הביא לי את **** הנהג שאני כל כך מחכה לעלות איתו על אוטו לראות על מה כולם מדברים שהוא נוהג .

אה שכחתי לומר הוא היה עם ההונדה civic vti קופה שלי בדיקות ה-2 מסוגה בארץ, (שנשארה עקב אחרות שהושבטו) הקיצר חבר שלי מפנה לי את המושב לייד הנהג, אני נכנס, יושב הרכב קודם כל די מרוח (טוב מה זה חשוב) הקיצר מתחילים ליסוע רגוע, פתאום הוא שם איזה האוס טוב, פפוול ווליום והוא אומר לי(הנהג) "תתקונן לסיבוב שבחיים שלך לא תישכח" .. נכנס לעיקול של 90 מעלות שלייד הבית שלי שממש מסוכן, נכנס באיטיות פתאום לוחץ על הדוושא בחוזקה (לא הדביק לריצפה) והסיוויק מתחילה לפרפר בעצבניות תוך כדי פנייה נכנסת לתת היגוי ולאחר מכון להיגויון יתר ממש קטןטן .. יותר נכון זריקה קלה .. והוא מתחיל להרביץ מעלה תוץ כמה שניות בודדות ל-10 קמ"ש ואז אישה חוצה את הכביש אז הוא מעט, נותן לה לעבור .. היא עוברת .. עוד הדבקה קטנה .. בעלייה דיי גדולה לייד הבית שלי מביא אותה בלחיצה, הסלד מתחיל לעלות 3,4,5,6,7 תק מעביר הילוך לשני .. עולה עולה מגיע עוד פעם ל-7 פתאום נשמע בין הילוך שני לשלישי פירפור אדיר ביותר .. כאשר האוטו במשהו כמו 120 קמ"ש .. האוטו משיך להרביץ, ואז הגיע הכיכר מאטים .. וכו' נוסעים כמה דקות יוצאיםמשוהם לכיוון כביש 444 לכיוון בית נחמיה .. מי שמכיר את האיזור, יש שמה כביש ארוף ביותר עם ירידה בפנייה של משהו כמו 50-60 מעלות .. מסוכן ביותר הפנייה ..

אנחנו עולים לכביש .. ועוד לחיצה על הדוושא .. האוטו מעלה מהירות 120,130,140,150 .. עולה . 160 .. 180 .. חברה 200 קמ"ש .. הוא לא יודע מה זה ברקס ( חבר שלי כמובן אידיוט בלי חגורה הבאתי עליו צרחה של החיים) הוא ממשיך להאיץ האוטו .. אנחנו טסים ואז מגיע הפנייה אני אומר לעצמי:

"ברקס, תן ברקס,נווו תן ברקס" .. שום דבר לא מגיע ... עדיין גז אנחנו ב-200 קמ"ש הוא מלטף קלות את הברקס האוטו יורד ל-180-170 קמ"ש עושים את הפנייה בירידה במהירות של 170-180 .. הלב שלי כמובן בתחתונים .. אני משתין מפחד ...

והאוטו הזה כל כך יציב, ממש, צמוד לכביש חברה .. בכל מקרה אנחנו טסים .. עכשיו מי שרואה את הסרטים של טופ גיר .. תמיד טיף נידל עושה החלקות ושטויות כאלה .. והוא תמיד עם חיוך על הפנים כי כמובן הוא יודע מה הוא עושה ...

הקיצר אוטו אחד הבעלים של הווי טי אי גם ... נוסע לו על 200 בסיגנון טיף .. כל רכב שהוא עוקף הוא נצמד לו מילימטר ומתחת ובפתאום עוקף ..

חברה הווי טי אי זה רכב מטורף .. היה בתיכנון כמה החלקות ומקומות שאפשרי .. אךך לא יצא כי הוא קצת מיהר ... הוא הביא עקיפה למשאית כאשר יש מי ציקיין כזה .. והמשאית מסתירה את הכביש הנגדי .. אנחנו מתקרבים למשאית .. ב-180 קמ"ש ...

לא רואים אם בא אוטו .. הו לא יעט .. הוא לוחץ על הגז, נכנס לנתיב הנגדי .. רואה שאוטו מתקרב .. הוא מדביק עוד את הדוושא ... עקפנו את המשאית במצב שהרכב שבא מולנו במרחק של 2 מטר אולי ...

חברה אני אכן לא ישכח את הסיבוב הזה ...

זה היה הסיבוב של החיים ...

בסוף הסיבוב חבר שלי בא אליי ואומר לי :

"עומרי זה לא הכול בשבוע (יום שישי הזה וזה לא 100%) .. הרעם כחול תחכה לך בחוץ לסיבוב כזה ... ואז אני ממש הולך להשתין ... מפחד ...

 

נ.ב :

אוטו נהג הוא בן 27 הוא נוהג על הסיוויק 7 שנים ... הוא מטפל בה בעצמו, הוא מכיר את הרכב ואת התגובות שלו כמו את כף ידו, הרכב שמור מאוד, יש לו תוספת של צ'יפ שהעלתה לו את ההספק ל-200 סוסים יפניים צוהלים .. אותו נהג הוא אדם שפוי שפעם בכמה זמן עושה את הדברים האלה .. הוא עושה את זה מכוון שהוא כבר מכיר את כל הבישי םפה איזור והוא יודע איפה כדאי לעשות מה, וכמו שאמרתי הוא הרבה זמן על האוטו הזה. הוא עבר גם קורס נהיגה מתקדמת שעזר לו להכיר את האוטו וזה הסיבה שאני עליתי איתו על האוטו ..

[falou]

(בסוף הסיבוב חבר שלי בא אליי ואומר לי :

"עומרי זה לא הכול בשבוע (יום שישי הזה וזה לא 100%) .. הרעם כחול תחכה לך בחוץ לסיבוב כזה ... ואז אני ממש הולך להשתין ... מפחד ...

 

נ.ב :

אוטו נהג הוא בן 27 הוא נוהג על הסיוויק 7 שנים ... הוא מטפל בה בעצמו, הוא מכיר את הרכב ואת התגובות שלו כמו את כף ידו, הרכב שמור מאוד, יש לו תוספת של צ'יפ שהעלתה לו את ההספק ל-200 סוסים יפניים צוהלים .. אותו נהג הוא אדם שפוי שפעם בכמה זמן עושה את הדברים האלה .. הוא עושה את זה מכוון שהוא כבר מכיר את כל הבישי םפה איזור והוא יודע איפה כדאי לעשות מה, וכמו שאמרתי הוא הרבה זמן על האוטו הזה. הוא עבר גם קורס נהיגה מתקדמת שעזר לו להכיר את האוטו וזה הסיבה שאני עליתי איתו על האוטו ..

 

הדבר הנבון לעשות הוא ל-א לעלות איתו שוב למכונית.

שום קורס ושום ניסיון בעולם לא יעזור למי שנוסע מהר מדי בעיר ועוקף בכביש לא פנוי, כי עוד לא המציאו קורס בשיפור המזל .

תאמין לי, נסעתי עם נהגים גדולים וטובים ממנו ואף אחד מהם לא עושה את הדברים שתיארת.

[DaviX]

(חויית נסיעה ולא נהיגה)

אני גם יספר חוייה קטנה שחוויתי לפני זמן רב אתמול (יום שבת) ה-20 ל-9 יום ההולדת שלי .

אחרי כל ההפתעה של החברה לפני .. ואחרי המגרש הקורע והמשחק כדורגל המעייף אני יושב לתומי בבית ופתאום אני מקבל טלפון מחבר שלי הוא אומר לי:

"עומרי, המתנה של אתמול לא מספיקה, יש עוד 2 הפתעות קטנות, הפתעה אחת כבר בחוץ, צא החוצה עכשיו" ...

טוב אני יוצא החוצה לראות במה מדובר .. ואכן הוא הביא לי את **** הנהג שאני כל כך מחכה לעלות איתו על אוטו לראות על מה כולם מדברים שהוא נוהג .

אה שכחתי לומר הוא היה עם ההונדה civic vti קופה שלי בדיקות ה-2 מסוגה בארץ, (שנשארה עקב אחרות שהושבטו) הקיצר חבר שלי מפנה לי את המושב לייד הנהג, אני נכנס, יושב הרכב קודם כל די מרוח (טוב מה זה חשוב) הקיצר מתחילים ליסוע רגוע, פתאום הוא שם איזה האוס טוב, פפוול ווליום והוא אומר לי(הנהג) "תתקונן לסיבוב שבחיים שלך לא תישכח" .. נכנס לעיקול של 90 מעלות שלייד הבית שלי שממש מסוכן, נכנס באיטיות פתאום לוחץ על הדוושא בחוזקה (לא הדביק לריצפה) והסיוויק מתחילה לפרפר בעצבניות תוך כדי פנייה נכנסת לתת היגוי ולאחר מכון להיגויון יתר ממש קטןטן .. יותר נכון זריקה קלה .. והוא מתחיל להרביץ מעלה תוץ כמה שניות בודדות ל-10 קמ"ש ואז אישה חוצה את הכביש אז הוא מעט, נותן לה לעבור .. היא עוברת .. עוד הדבקה קטנה .. בעלייה דיי גדולה לייד הבית שלי מביא אותה בלחיצה, הסלד מתחיל לעלות 3,4,5,6,7 תק מעביר הילוך לשני .. עולה עולה מגיע עוד פעם ל-7 פתאום נשמע בין הילוך שני לשלישי פירפור אדיר ביותר .. כאשר האוטו במשהו כמו 120 קמ"ש .. האוטו משיך להרביץ, ואז הגיע הכיכר מאטים .. וכו' נוסעים כמה דקות יוצאיםמשוהם לכיוון כביש 444 לכיוון בית נחמיה .. מי שמכיר את האיזור, יש שמה כביש ארוף ביותר עם ירידה בפנייה של משהו כמו 50-60 מעלות .. מסוכן ביותר הפנייה ..

אנחנו עולים לכביש .. ועוד לחיצה על הדוושא .. האוטו מעלה מהירות 120,130,140,150 .. עולה . 160 .. 180 .. חברה 200 קמ"ש .. הוא לא יודע מה זה ברקס ( חבר שלי כמובן אידיוט בלי חגורה הבאתי עליו צרחה של החיים) הוא ממשיך להאיץ האוטו .. אנחנו טסים ואז מגיע הפנייה אני אומר לעצמי:

"ברקס, תן ברקס,נווו תן ברקס" .. שום דבר לא מגיע ... עדיין גז אנחנו ב-200 קמ"ש הוא מלטף קלות את הברקס האוטו יורד ל-180-170 קמ"ש עושים את הפנייה בירידה במהירות של 170-180 .. הלב שלי כמובן בתחתונים .. אני משתין מפחד ...

והאוטו הזה כל כך יציב, ממש, צמוד לכביש חברה .. בכל מקרה אנחנו טסים .. עכשיו מי שרואה את הסרטים של טופ גיר .. תמיד טיף נידל עושה החלקות ושטויות כאלה .. והוא תמיד עם חיוך על הפנים כי כמובן הוא יודע מה הוא עושה ...

הקיצר אוטו אחד הבעלים של הווי טי אי גם ... נוסע לו על 200 בסיגנון טיף .. כל רכב שהוא עוקף הוא נצמד לו מילימטר ומתחת ובפתאום עוקף ..

חברה הווי טי אי זה רכב מטורף .. היה בתיכנון כמה החלקות ומקומות שאפשרי .. אךך לא יצא כי הוא קצת מיהר ... הוא הביא עקיפה למשאית כאשר יש מי ציקיין כזה .. והמשאית מסתירה את הכביש הנגדי .. אנחנו מתקרבים למשאית .. ב-180 קמ"ש ...

לא רואים אם בא אוטו .. הו לא יעט .. הוא לוחץ על הגז, נכנס לנתיב הנגדי .. רואה שאוטו מתקרב .. הוא מדביק עוד את הדוושא ... עקפנו את המשאית במצב שהרכב שבא מולנו במרחק של 2 מטר אולי ...

חברה אני אכן לא ישכח את הסיבוב הזה ...

זה היה הסיבוב של החיים ...

בסוף הסיבוב חבר שלי בא אליי ואומר לי :

"עומרי זה לא הכול בשבוע (יום שישי הזה וזה לא 100%) .. הרעם כחול תחכה לך בחוץ לסיבוב כזה ... ואז אני ממש הולך להשתין ... מפחד ...

 

נ.ב :

אוטו נהג הוא בן 27 הוא נוהג על הסיוויק 7 שנים ... הוא מטפל בה בעצמו, הוא מכיר את הרכב ואת התגובות שלו כמו את כף ידו, הרכב שמור מאוד, יש לו תוספת של צ'יפ שהעלתה לו את ההספק ל-200 סוסים יפניים צוהלים .. אותו נהג הוא אדם שפוי שפעם בכמה זמן עושה את הדברים האלה .. הוא עושה את זה מכוון שהוא כבר מכיר את כל הבישי םפה איזור והוא יודע איפה כדאי לעשות מה, וכמו שאמרתי הוא הרבה זמן על האוטו הזה. הוא עבר גם קורס נהיגה מתקדמת שעזר לו להכיר את האוטו וזה הסיבה שאני עליתי איתו על האוטו ..

 

משתתף בצערך על שכמעט קופחו חייך ואחרים בגלל נהג חסר אחריות עם רכב שלא אמור להיות אצלו בכלל. הייתי שמח אם היית מדווח על נהג זה למשטרה, אני לא יודע מה כבר אפשר להגיד על "חוויה" כזאתי.

[Aדי]

אם כבר מדברים על חויות עוצרות נשימה בנסיעה, אז אין ספק שצריך לדבר על אופניים*!

 

אני חויתי הרבה חויות שכיווצו לי את המוח, ופיצצו אותו באנדרלין, כולל נסיעות עם רכבים מטורפים (פורשה 911 טורבו, אימפרזה בעלת 500כ"ס+ ועוד...), גם נסיעות אגרסיביות מטורפות שאני הנהג וגם בתור נוסע (שזה מן הסתם יותר מפחיד...), אבל שום דבר לא השתווה לנסיעה על הצפרדע הירוקה (והמשופרת, מאוד!) של קרוב משפחה שלי (שוטר, ששש... לא לגלות לאף אחד!), ועוד כמורכב!

 

כל רוכב אופניים* יודע שמעבירים אותו אחורה רחוק מהכידון זה כבר עושה מאין פיק רגליים זה לא כלכך מסתדר להיות מורכב על אופניים* למי שרגיל להיות "in charge" על החיה.

ערב אחד בן דודי קפץ לבקר אצלנו עם ה- ZX-9R שלו שעבר מקצה שיפורים די מאסיבי.

הוא פנה אלי ושאל אותי אם אני בא לאיזה סיבוב קטן (אם הייתי יודע שהסיבוב הזה יקצר לי את החיים בכמה שנים הייתי מוותר), אמרתי למה לא יאללה נצא...

עד היציאה מהעיר הוא נסע רגוע בלי לעשות שום דבר מיוחד, ואני שמכיר את בן דודי טוב אומר לעצמי "מתי זה יגיע?" כל הדרך יציאה מהעיר אני מקשיב למנגינה המחשמלת שיוצאת מהאגזוז (אם הוא היה נוסע מהר לא הייתי שומע כלום...), וביציאה, ברמזור האחרון הוא אומר לי "תחזיק חזק", הוא מתחיל בנסיעה רגילה ופתאם ללא עוד התראה מצידו הוא יורה את האופניים* קדימה והגלגל הקידמי עולה גבוה למעלה ואני שמקווה באותו רגע שלבשתי תחתונים עבים נועץ את האצבעות שלי במעיל שלו כאילו אין מחר "איזה מזל שהקסדה מחזיקה את הפרצוף שלי אחרת הוא היה מתעוות לגמרי", הגלגל יורד אחרי כמה מטרים והכל מסביב הופך לציור גואש של ילדה בת 3 אנחנו נוסעים בין מכוניות ונראה כאילו הן נוסעות ברוורס נראה שהוא משתדל שהרכיבה לא תהיה משעממת ולכן הוא מזגזג בין המכוניות המעטות שעל הכביש אתם מכירים את הפחד הזה שמרגישים שעדיף למות מאשר שהפחד ימשיך? אבל מי ישמע אותי?! אלוהים?! אנחנו מגיעים לסיבוב שלפני איילון והוא מטה את האופניים* אני מספיק לקחת כמה נשימות ארוכות (מהאספלט) , ושוב ההאצה המטורפת הזו "די די מתי זה יגמר" ונהנה מכל רגע

 

אחרי שחזרנו הביתה וניקינו את המושב ( ), הוא אמר לי שרוב הזמן נסענו על 200-300 (מטר לדקה), והמקסימום שהוא נסע עם האופניים היה 340 (מטר לדקה, ולבד).

[edan82]

אוקיי,את האמת שאין לי חוויות "מטורפות" על נהיגה כי אני לא נוטה להשתולל יותר מדי וגם חברים שלי לא,אבל אני אספר חוויה אחת מתקנת חינוכית שלא אני עברתי אלא אבא שלי,ועוד חוייה אחת לא נעימה שאני עברתי.

 

1)לפני כשנתיים וחצי שנים היה לנו אירוע משפחתי באילת,האירוע היה באמצע השבוע אז ההורים שלי החליטו לנסוע לאילת באותו יום של האירוע,להגיע בצהריים ולנוח,ואז בלילה אחרי האירוע לחזור ישר הביתה על מנת שיוכלו ללכת לעבודה.

אני הייתי באותה תקופה בקו בצפון וביום האירוע תפסתי טיסה מחיפה עד אילת.

לאחר האירוע ההורים שלי התכוונו לחזור ואני ואחים שלי אמרנו להם שעדיף שיחזרו מחר כי זה מסוכן לנהוג לבד את כל הדרך עד בת ים,אבל הם התעקשו וחזרו בלילה,ואני למחרת על הבוקר חזרתי לצפון להמשך הפעילות.

בשעה 18:00 בערך (יום לאחר האירוע) אני מקבל טלפון,ואמא שלי אומרת לי שאבא עשה תאונה.

מסתבר שהם באמת הגיעו לבת ים בשעה 6 בבוקר וישר המשיכו לעבודתם.

בערב כשאבא לי חזר מהעבודה הוא כל הדרך היה סחוט מעייפות,ובמרחק 30 מ' מהבית הוא נרדם על ההגה.

התוצאה:

אבא שלי בנס יצא רק עם שריטה ביד,המכונית הושבתה לאחר שפגעה ב-4 מכוניות חונות והתהפכה פעמיים עד שנעצרה בסוף על הגג.

 

אז לכל החבר'ה הצעירים פה שבטח אומרים עכשיו "שיואוו,איזה נזק",אז תדעו לכם שבתאונה הזאת במזל לא היה נזק.כן,נזק לפח זה לא נזק,בשביל זה יש ביטוח,אבל אם חס וחלילה הוא היה פוגע ברכב שבא ממול,או שלא היו שם מכוניות חונות הוא היה יכול לעלות על המדרכה ולפגוע בהולכי רגל,וזה נזק,לא מכות בפח.

 

מוסר השכל-אם אתם עייפים אל תנהגו !!!

 

אגב,את הלקח אבא שלי למד,ולמשל בשבוע שעבר כשאח שלי אושפז בבית חולים בחדרה ואני ואבא שלי נסענו בערך 3 פעמים ביום את הקו בת ים -חדרה,אז קרה איזה 3 פעמים שהוא ישן בלילה בתחנת דלק כי הוא הרגיש עייף ולא רצה להתסכן ולסכן אחרים.

 

אל תחכו לתאונה כדי ללמוד לקח.

 

2)החוויה השניה קרתה לי כשנהגתי במכונית של דוד שלי (ב.מ.וו 320 ששופרה ואובזרה),נהגתי בכביש שד' משה דיין מכיוון גשר ראשון לכיוון מערב ראשון,זה היה בערך ב-3 לפנות בוקר,ופתאום שמעתי רעם של תאונה,אבל רעש מתמשך כזה ומפחיד,מתוך בהלה חשבתי שאולי נרדמתי (למרות שהייתי הכי עירני בעולם),וישר הסתכלתי לקדימה של האוטו לראות אם הוא שלם (בכל זאת פחדתי על האוטו כי הוא לא היה שלי והוא היה שווה יותר מ-300K),ראיתי שהכל שלם,הסתכלתי במראה שמאלית והכל היה תקין,מראה מרכזית ראיתי שהכל תקין מאחורה,מראה ימנית ראיתי תמונה שאני בחיים לא אשכח:

רנו קנגו פשוט עפה באוויר באולי איזה 2 וחצי מ' גובה ומתהפכת,איך שהיא נחתה על הכביש היא המשיכה ב"טיסה" נמוכה על הצד,העיפה את מעקה הבטיחות ועפה לשוליים.

מייד נתתי ברקס,וחזרתי אחורה ועזרתי לחלץ את הנהג,אולי חלפו 10 שניות והגיעו איזה 4 ניידות בילוש ועוד 2 ניידות משטרה וישר התנפלו על הנהג....

מסתבר שניהלו אחריו מרדף בכביש אשדוד תל אביב והוא עלה במחלף והתכוון לחצות את הכביש שנסעתי בו אבל נכנס במשאית שנסעה אחרי.

המזל היחיד שלו זה שהקנגו רכב גבוה אחרת עד היום היו מגרדים אותו מהגג של הרכב.

 

חויה אחרונה שנזכרתי בה:

נסעתי לבקר חברים שלי מהגדוד בבסיס בנחל עוז ליד עזה,ואחרי שפגשתי חלק אז אמרו לי שהיתר נמצאים במחסום קרני בשמירה ושאני יכול לבקר אותם שם.

מי שמכיר את הכביש הזה בין מחסום קרני לבין נחל עוז זה כביש פתלתל נורא ללא שום תאורה בלילה.

קיצר אני נוסע לכיוון קרני (היה 20:00 בערב),ופתאום אני מגיע לכוח חיילים רגלי ועם סופות שמבצעים פתיחה לציר,איך שראיתי אותם ישר כיביתי אורות ונעמדתי במקום עם אנדברק משוך (לא ריציתי ללחוץ על הלמים כדי שלא יהיו אורות ),לא עוברות 30 שניו בתאום אני שומע צרורות ירי ונותבים עפים לכיוון שלי מכיוון החלק הקידמי שמאלי של המכונית,ישר שברתי ימינה ונעמדתי מאחורי הסופה הממוגנת,התחיל קרב עם המחבלים,ואני שלא הייתי עם נשק בביקור הזה החלטתי שכדאי לוותר על הביקור במחסום,נסעתי רוורס איזה 500 בלי אורות,עשיתי פרסה והמשכתי לנסוע עוד איזה קילומטר וחצי בחושך מוחלט ללא אורות (מזל שאני מכיר כל ציר שם כמו את הכף יד שלי...).

 

וזהו,אין עוד חוויות.

[הנסיך.]

בטעות. עם הבאלנו-ליסינג שהיתה לי מהעבודה.

זה קרה לפני שנתיים.

זה הכל.

גם כן חוויה....

 

 

 

רון.

[edan82]

בטעות. עם הבאלנו-ליסינג שהיתה לי מהעבודה.

זה קרה לפני שנתיים.

זה הכל.

גם כן חוויה....

 

תגיד,לא מספיק שנוחתים להם שם קסאמים,אתה עוד נכנס בראש העיר מאחורה?.....

 

לפחות הוא נהנה מזה שנכנסת בו מאחורה ?

 

 

 

רון.

[E.R.C]

תומררר

 

גנבת לי את החוויה

האמת, לפגוש את תומר זאת חוויה בפני עצמה.

הרכב היה אצלי עם ביטוח בדיוק יומיים.

והתומר הזה הוריד לי את הביצים לנעלים, וברוב חוצפתו הוא אומר לי "אתה מפחד, זה לא טוב!"

זריקות תחת ברחובות צרים החלקות, קרע לי את הצורה.

אחרי הבריחה מהמשטרה המצב הפך ליותר מעניין.

בסופו של דבר שיחררו אותנו אחרי שחקרו אותנו כל אחד בנפרד.

בהחלט חוויה.

תומר, שלא תבין לא נכון, אני לא מצטער שניפגשנו ובטח שלא כועס.

 

חג שמח

איילון.

 

החוויה היכ מטורפת שהיתה לי לא היתה באוטו שלי.היא היתה

בראלי של איילון.

 

זה היה יום שבת.

צהריים.חום אימים.

 

איילון בא אלי אחרי שהאוטו שלו התחיל לגמגם. הוא החנה את האוטו שלו מול הדירה הקודמת שלי ואני יצאתי עם ארגז כלים והתחלתי לפרק את האוטו.

 

החלפנו פלאגים,מאפ-סנסור,כבלי הצתה והאוטו עדיין עבד כמו טרקטור.

 

ואז...כשכמעט אבדה תיקוותנו,נזכרתי שיש לי מודול הצתה של XSI.הבאתי אותו,הרכבתי והאוטו עבד כמו דוקסה.

 

ע"מ לוודא את דוקסאיותו של האוטו,יצאנו לסיבוב ניסיון.כפרנציפ אני לא אוהב להשתולל על מכוניות של אחרים,כי אם חלילה קורה משהו זה על המצפון שלך וכל החברים שלי מאוד מאוד מאוד אוהבים את המכוניות שלהם.

 

אז נהגתי לאט לכיוון הבורסה.בכניסה לבורסה פניתי ימינה ואז...היתה שם כיכר.

 

אני לא יודע למה,אבל לרגע שכחתי שאני לא באוטו שלי.אני רגיל לעבור בכיכר הזאת הרבה ומשום מה האינסטינקטים שלי היו חזקים ממני.

 

אז נכנסתי בשני והחלקתי לתוך הכיכר.

 

יצא לא רע...

 

המתרשם העיקרי מההחלקה היה שוטר התנועה שעמד ישר אחרי הכיכר.

 

הבני זונות תמיד עומדים שם-אבל לא חשבתי שהם יהיהו ביום שבת.

 

כמובן שהוא רץ לאמצע הכביש וסימן לי לעצור.עצרתי 10 מטר אחריו וחיכיתי שהוא יבוא אלי.

 

באותה תקופה נסעתי עם לוחיות מכוסות ולא היה אכפת לי אם הוא רואה מספר או לא.

 

איך שהוא התקרב לאוטו,עשיתי תנועה גסה עם היד וברחתי.

 

פתאום אני קולט.....

 

1 איילון יושב לידי

 

2 האוטו לא זז.(דאז.היה רק פילטר אגזוז)

 

3 זה לא האוטו שלי בכלל!!!!!!

 

4 השוטר מאחורי עם אקדח שלוף.

 

 

 

תוך שניה כבר הינו מחוץ לבורסה,רביעי באבא הילל,שלל כוחות מתנ"א עצבניים אחרינו.

 

איכשהוא הצלחתי להיעלם להם והחבאנו את האוטו.

 

זחלנו בשקט אלי הביתה וחיכינו שם.

 

אחרי חצי שעה יצאנו. בחיים שלי לא ראיתי כ"כ הרבה כוחות משטרה בר"ג.

 

מהמכונית הראשונה שעברה בכביש קפצו 2 בלשים עלי ועל איילון תוך צעקות "הם מתאימים לתיאור!!!".

 

אחרי טיפה מכות,טיפה צעקות וטיפה עצבים הגענו לתיחקור במשטרת ר"ג שנגמר לכל אחד מאיתנו די רע.....

 

אבל זה כבר סיפור אחר.