עליה ארוכה וקשה. איך הכי נכון לעלות?

[om2]

עליה ארוכה ותלולה. בכביש מהיר.

איך הכי נכון לעלות כדי לשמור על המנוע ופחות סיכוי שיתחמם?

 

1. הילוך בינוני. טורים נמוכים. 

המנוע עובד בהספק נמוך. יש פחות דלק שמוזרק אבל מנגד משאבת המים עובדת לאט יותר 

 

2. הילוך נמוך. טורים גבוהים.

משאבת המים רצה מהר, אבל גם המנוע מייצר יותר חום.

 

האם התשובה תהיה שונה ברכבים כבדים על פאן קלאץ שגם הוא תלוי במהירות המנוע.

 

 

 

[SlowRide]

אם מערכת הקירור תקינה המנוע לא אמור להתחמם כי זה חלק מטווח הפעולה שהוא מתוכנן לפעול בו.

טורים נמוכים והילוך גבוה, כלומר יש פחות רעש אז הרכב "סובל" פחות זה חוסר הבנה של איך מנוע עובד. אתה מאמץ את המנוע יותר כשאתה נוסע בעליות בהילוך נמוך מדי. לחץ השמן נמוך יותר ועל המנוע מופעל עומס גדול יותר. תדמיין שאתה רוכב האופניים עם הילוכים בעליה על ההילוך הכי גבוה. הרבה יותר קשה לדווש ככה למרות שאתה עושה פחות דיוושים מאשר בהילוך נמוך.

 

 

[tamir3000]

אפשרות מספר 2 באופן חד משמעי! 

המנוע עובד בשיא הספקו בלחץ סעפת יניקה הנמוך ביותר ונצילות הדלק הגבוהה ביותר, וכן פחות עומס מהגיר. 

 

אפשרות מספר 1 אינה בריאה למנוע בטווח הארוך, כיוון שהמנוע עובד בלחץ סעפת גבוה עד מקסימלי, המנוע לא בטווח ההספק האופטימלי הנכון, נצילות הדלק מול העומס אינה נכונה, וכן העומס על המנוע מההילוך הגבוה גורם לבלאי מהיר יותר. 

 

גם בירידות צריך להיות בהילוך נמוך יותר אבל בגלל סיבות אחרות לגמרי, כמו בלימת מנוע טובה יותר והמנעות שימוש בבלמים ככל הניתן. 

[nadavd4]

יש לך טעות בסיסית - ההספק בשני המקרים יהיה זהה, כי אתה מניח פה שגם תטפס בקצב זהה בשני המקרים.

כלומר אותה כמות של עבודה באותו זמן = אותו הספק = אותה כמות של חום שנוצרת במנוע, פלוס מינוס חיכוך עקב סל"ד שונה, שזה די זניח ביחס לפיצוץ של תערובת דלק ואוויר, והבדלי יעילות של המנוע בסל"דים שונים (זה כנראה כן משמעותי).

 

אז בעצם אתה משיג את אותו הספק ב2 דרכים שונות - הסל"ד המינימלי שאתה צריך לקבל מומנט מסוים בשביל לטפס בקצב מסוים, או סל"ד גבוה יותר שיתן מומנט נמוך יותר, אבל ההספק יהיה זהה בגלל סל"ד גבוה יותר.

 

באפשרות הראשונה אתה מקבל מקסימום מומנט בסל"ד מסוים, אז סביר להניח שזה יאמץ יותר את רכיבי המנוע, גם אם ההספק לא במקסימום.

[race driver]

ככל הנראה גם מבחינת צריכת דלק עדיף להוריד הילוך.

אני בעליות כמעט ולא מוסיף גז,

רק משחק עם הטיפטרוניק כך שהסל"ד יגיע לאזור ה3K,

ומשייט במעלה הדרך בלי שום דרמות.

[Mr 44]

בנק' הנחה בה העלייה אכן תלולה וישרה ללא פיתולים שיגרמו לאיבוד מומנט - אעדיף לשלב להילוך נמוך יותר בסלד סביר ולא גבוה מידי (תלוי רכב כמובן).

כמובן שיש פה בשאלה הזו בעיה קטנה בה יש התחשבות של הרבה גורמים סביב אך אני מתאר לעצמי שאנחנו עכשיו מניחים הרבה הנחות שמקלות על התשובה.

 

[tamir3000]

מסכים עם שתי התגובות. 

הכל תלוי בעומס העליה במשקל הרכב וכו'. 

אם העומס גדול מספיק, אעדיף סל"ד גבוה בהילוך נמוך. 

ההיפך אם העליה מתונה והרכב קל. 

[viper83]

בעליה רוצים לקבל את המומנט הגדול ביותר ולשמור על המהירות, על מנת להגיע לתוצאה הזאת בד"כ נמצאים בהילוך לפני אחרון או מס' הילוכים אחרונים המיועדים לשיוט במישור ועולים לסלד טיפה יותר גבוה מבדך כלל.

כמובן יש הבדלים בסוגי תיבות ההלוכים והספקי המנוע.

 

[sperial]

תלוי איך אתה מתחיל את העליה. אם אתה מגיע במהירות גבוהה תשאר בהילוך גבוה עד שתרגיש שהמומנט לא מספק, ואז תוריד בהדרגה.

[Shab00]

בשביל לעלות את העליה צריך כמות מסוימת של הספק ונגיד והוא X כוח סוס

נצילות (היעילות שלו) של מנוע נהיית גבוה יותר ככל שהסלד נמוך יותר והעומס גבוה יותר, לכיוון ה80% (מצרף גרף)

 

בשביל הדוגמא אז בשביל לייצר את אותם X כוחות סוס למשך זמן או שאני אשרוף 100 מיליליטר (יעילות 94%) ב2000 סלד

או שאני אשרוף 104.4 מיליליטר (יעילות 90%) ב3700 סלד.

זה נראה קטן אבל זה הבדל של כמעט 5 אחוז בצריכת דלק ועוד חום.

 

שרפתי פחות דלק = יצרתי פחות חום והינה גם גרף של החום של האגזוז תלוי סלד מצורף.

 

ועכשיו בצורה לא מדעית.

 

אם מערכת הקירור שלך באוטו תקינה שזה אומר נוזל קירור במצב טוב, אין נזילות סתימות או בריחת לחץ.

בתנועה תמיד האוטו יוכל לקרר יותר ממה שהוא מייצר חום, במיוחד שאתה במהירויות מעל עירוניות שיש זרימה טובה מאוד של אוויר.

וגם אם אתה מטפס על צוק מטורף במהירות של 10-20 קמש הרכב פשוט ידליק מאוורר.

המשאבת מים יכולה לעבוד כמה מהר שהיא רוצה אבל התרמוסטט יגביל אותה. אתה לא תקבל קירור יתר.

 

עשיתי את העליות לים המלח בקיץ בדרך לאילת בהילוך גבוה ועומס גבוה ועקבתי אחרי הטמפרטורה והיא תמיד הייתה סביב הפתיחה/סגירה של התרמוסטט.

 

לגבי השמן זה די נדיר שמנוע מת ממיסבים שנשחקו מבלאי טבעי/מאמץ גבוה ולא מחוסר שמן שנבע מדליפה/סתימה בגלל טיפול לא נכון/אי בדיקה.

עריכה אחרונה ב-20 ליולי, 2024 על ידי Shab00

[sperial]

אולי תסביר את הגרף, מה משמעות הצבעים והאחוזים?

הנצילות התרמודינמית של מנוע בערה פנימית היא בסדר גודל של 30-35%, רחוק מאוד מ-90%.

ונראה שאתה גם מתבלבל קצת בין עבודה להספק.

[Shab00]

כתבת נצילות של 30-35 אחוז זה אומר טווח נכון? אז זה הטווח בתוך הנצילות... אגב היום גם מגיעים ל40%

 

מכמה שידוע לי כוח סוס זאת יחידה של הספק כמו קילוואט וגם בדוגמא כתבתי לנסוע מהירות מסוימת לזמן מסוים משמע הספק.

[sperial]

אכן הנצילות היא טווח.

לא הבנתי מהם ממספרים המסומלים על ידי הצבעים.

כח סוס מטרי הוא 0.75 ק״ו (יש עוד כמה הגדרות לכ״ס, שערכן מעט שונה),

בכמות מסויימת של דלק אצורה אנרגיה בכמות מסויימת וזו תלויה גם בצפיפותו. למשל, בבנזין יותר אנרגיה לק״ג מאשר בסולר, אבל כיוון שהמשקל הסגולי של סולר יותר גבוה בחישוב לפי נפח כמות האנרגיה לליטר תהיה יותר גבוהה בסולר, שמשקלו הסגולי יותר גדול.

[Shab00]

עזוב הינה גרף יותר מובן הייתי צריך לשים אותו ההוא מבלבל יותר צודק אם מנהל יכול לערוך לי את התגובה ולשים את זה שם אני אשמח

עריכה אחרונה ב-20 ליולי, 2024 על ידי Shab00

[nadavd4]

לפני 6 שעות, Shab00 כתב:

עזוב הינה גרף יותר מובן הייתי צריך לשים אותו ההוא מבלבל יותר צודק אם מנהל יכול לערוך לי את התגובה ולשים את זה שם אני אשמח

 

גם אני רוצה 75 קגמ ב 1500 סלד!

שים לב שטווחי הסל"ד שנתת שונים לגמרי מהתרשים השני, וגם המומנט היעיל ביותר - באחד הוא 50% מהמקסימום ובשני זה 75% בערך.

 

בלי לדעת באיזה מנוע מדובר (+טבלת היעילות של המנוע הספציפי) לא נדע לתת לפות"ש שום מספר קסם, אבל כלל אצבע הוא שמומנט מקסימלי לא יתן יעילות מקסימלית וגם לא מומנט נמוך מידי, כמו שאמרת.

 

הצעה שלי לפות"ש - תעשה את אותה עליה כמה פעמים באותה מהירות, בהילוכים שונים ותמדוד כל פעם את צריכת הדלק במחשב.