רוצה להתחתן, אבל מבועת מהמחשבה על גירושים. מה עושים?

[falou]

קודם כל, זה לא אירוני, גם אם אתה חושב שאני יודע מה טוב, באופן מוחלט. זה אומר שאני יודע, והפרט לא (וזה מה שאני אומר בכלל).

דבר שני, בדיון אין לקחת שורה מחוץ להקשר. ההנחה שפרט יודע מה טוב בשבילו, סותרת הרבה מאוד מהחשיבה המודרנית (והעתיקה) על עד כמה אדם שולט במחשבותיו ומעשיו.

עכשיו, אני לא מזלזל בגישה שגורסת שהפרט אחראי על מעשיו ואמור לנווט את עצמו בעולם. זו גישה מאוד מועילה. אבל להניח שהפרט מבין ויודע מה טוב בשבילו, עומד בסתירה לרב מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים היום על נפש האדם. קודם כל, כל הדיון פה הוא על מה זה "טוב". ודבר שני, אני כופר בגישה שאומרת שהתשובה למה אתה צריך לעשות, טמונה בכל אחד. אני חושב שבאופן הכי בסיסי, אנחנו מחפשים את התשובה באמצעות שיח חיצוני בלתי פוסק, עם העולם, לא שיח שהוא בעיקרו פנימי.

כי מזה יצאנו. זה המקור שלנו. ככה נפגשנו עם העולם.

למה שזה יתהפך?

 

וזו הנקודה השניה, הדעה שלי אולי נחרצת, אבל מנומקת. אם אתה מסוגל, תקוף את הנימוק. אם הנחרצות זה מה שמפריע לך... אז באמת מעניין למה.

[Derish]

לפני שעה, falou כתב:

מגשים את הייעוד, שמבסיסו צמחת.

 

השורה הזאת והפסקות שקדמו לה נשמעות כמו דרשה של מנהיג כת. אם עד עכשיו עוד הקשבתי לך בחצי אוזן, אז כאן כבר איבדת אותי לגמרי.

 

אנשים שמגיעים לבגרות פיזית ומנטלית ומקבלים החלטה לא לשחות עם הזרם הם 'חלשים' ואינפנטילים. אלו שממשיכים להיסחף עם מה שהטבע והחברה הכתיבו להם, ללא שום יכולת חשיבה או ניתוח עצמאי של הסיטאוציה שהם מצויים בה הם 'חזקים' ש'הגשימו את יעודם'. אוקיי... אני חושב שהבנתי.

 

[vadim6385]

בתאריך 18.11.2020 בשעה 12:04, falou כתב:

אתה חוזר שוב ושוב לנקודה, שהפרט יודע מה טוב בשבילו. אני לא מבין למה אתה מתעקש על זה?

 

אז מי כן יודע מה טוב לפרט?

הרב? המפלגה? משרד האהבה? הבונים החופשיים? אתה?

[Benor]

כלל החברה האנושית.

רוב מה שהחברה האנושית עושה כבר שנים ארוכות בין אם זה לימודים בבית הספר, אקדמיה, חתונה, זוגיות, גידול ילדים ומגוון תחומי חיים נוספים.  

זה מה שעבד וממשיך לעבוד כנראה לרוב המכריע של אוכלוסיית העולם.

 

***אני לא בהכרח מצודד בזה, אני מניח שזה ההסבר. 

עריכה אחרונה ב-19 לנובמבר, 2020 על ידי Benor

[Nemesis]

בתאריך 16.11.2020 בשעה 21:02, איציק נ. כתב:

לא יודע מתי זה "היה" ואיפה אתה גר (לעיתים יש מגמות מסויימות במחירים בהתאם לאוכלוסיה באיזור, אבל זה בהחלט לא הכלל).
במרכז המדינה (גן חילוני) אתה משלם בין 3000 ל 4200 ש"ח בלי למצמץ. "פריפריה" מרוחקת  2000-2800 וגם זה במגמת עליה. מניסיון אני אומר לך שבפתח תקווה לא משלמים פחות מ 3K, הוד השרון מעל 3K (באיזור 3.2K ויש גם יותר), ראש העין 3K, רמת גן 3.5K וכד'.
עגלה וכל הציוד מסביב זו הוצאה חד פעמית. תמ"ל טיטולים ובגדים הם דברים שהולכים כל הזמן (קצב הגדילה מהיר ובגדים לא מחזיקים תקופות ארוכות). שקלל את אובדן ימי העבודה שלך על פני 3 שנים (לא לכולם יש סבתא על הספה בבית) ותראה איך אתה מגיע למספרים האלו (או מאוד קרוב אליהם) בלי בעיה.

איציק

 

אצלינו בפ"ת שילמנו לפעוטון 2,500 לילד ועל התאום השני קיבלנו 10% הנחה. זה היה שנה שעברה. נדיר אבל קיים.

בחרנו בפעוטון הזה לא בגלל המחיר, אלא בגלל המלצות + התרשמות אישית טובה מהמקום.

 

[malcishua]

לפני 17 דקות, falou כתב:

קודם כל, זה לא אירוני, גם אם אתה חושב שאני יודע מה טוב, באופן מוחלט. זה אומר שאני יודע, והפרט לא (וזה מה שאני אומר בכלל).

 

ומה אתה אם לא פרט כזה? ועוד אחד שיודע מה טוב לכולם, לא רק לעצמו.

 

לפני 17 דקות, falou כתב:

דבר שני, בדיון אין לקחת שורה מחוץ להקשר.

 

בדיוק להיפך. אם תשים לב, בכלל לא התייחסתי לדעות הספציפיות שלך בנושא אלא לגישה הפטרונית (או מתנשאת, כמו שפבל כתב) שבה הן נכתבו.

 

 

לפני 17 דקות, falou כתב:

ההנחה שפרט יודע מה טוב בשבילו, סותרת הרבה מאוד מהחשיבה המודרנית (והעתיקה) על עד כמה אדם שולט במחשבותיו ומעשיו.

עכשיו, אני לא מזלזל בגישה שגורסת שהפרט אחראי על מעשיו ואמור לנווט את עצמו בעולם. זו גישה מאוד מועילה. אבל להניח שהפרט מבין ויודע מה טוב בשבילו, עומד בסתירה לרב מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים היום על נפש האדם.

 

מקובל לגמרי, זכותך לטעון שהפרט לא יודע מה טוב בשבילו. אבל זה לא מסתדר עם הטענה שלך שאתה כן יודע. (Hence פטרונות.)

 

לפני 17 דקות, falou כתב:

קודם כל, כל הדיון פה הוא על מה זה "טוב".

 

זה חלק מהעניין. מה זה ״טוב״? אם חבר פורום, שמתנסח בבהירות ובאינטיליגנציה, כותב לך שהוא שקל והתנסה והגיע למסקנה מה עושה לו טוב, למה אתה חושב שאתה יודע יותר טוב ממנו?

 

לפני 17 דקות, falou כתב:

ודבר שני, אני כופר בגישה שאומרת שהתשובה למה אתה צריך לעשות, טמונה בכל אחד. אני חושב שבאופן הכי בסיסי, אנחנו מחפשים את התשובה באמצעות שיח חיצוני בלתי פוסק, עם העולם, לא שיח שהוא בעיקרו פנימי.

כי מזה יצאנו. זה המקור שלנו. ככה נפגשנו עם העולם.

למה שזה יתהפך?

 

אני מסכים לגמרי שהחיפוש הוא מול העולם. אבל אתה למעשה שולל את החיפוש, כי התשובות כבר ידועות מראש, מתוך ״המקור״ שלנו.

 

לפני 17 דקות, falou כתב:

וזו הנקודה השניה, הדעה שלי אולי נחרצת, אבל מנומקת. אם אתה מסוגל, תקוף את הנימוק. אם הנחרצות זה מה שמפריע לך... אז באמת מעניין למה.

 

אני, באופן עקרוני, לא אוהב שיח ברמה של ״אני יודע מה הכי טוב״. גם אם אני מסכים עם הדעה עצמה. אגב, גם לא מתחבר לרטוריקה דמגוגית (״אז באמת מעניין למה״).

 

לגבי נימוקים - באמת שניסיתי, ולא נתקלתי בכאלה שאפשר להתייחס אליהם. ההתייחסויות היחידות שיכולות להיות לי הן דוגמאות אישיות שאני מכיר לקביעות כוללניות שלך, אבל לא בא לי להכנס איתך לדיון כזה, זה לא נראה לי פרודקטיבי.

[falou]

לפני 39 דקות, malcishua כתב:

 

ומה אתה אם לא פרט כזה? ועוד אחד שיודע מה טוב לכולם, לא רק לעצמו.

 

 

אני לא אמרתי שאני יודע, אבל גם אם אתה לא יודע, יש לך דעה, סדרי עדיפויות, אתה קם ופועל בעולם, לא?!

השאלה היא האם אתה מניח שאתה יכול לטעות או לא, ואיך אתה בודק את עצמך.

אני בודק את עצמי בזה שאני אומר מה אני חושב.

 

לפני 39 דקות, malcishua כתב:

 

דיוק להיפך. אם תשים לב, בכלל לא התייחסתי לדעות הספציפיות שלך בנושא אלא לגישה הפטרונית (או מתנשאת, כמו שפבל כתב) שבה הן נכתבו.

 

 

אם הבעיה שלך היא בעיה של סגנון, אז סליחה, אבל זה לא מעניין אותי. אתה יכול לא לקרוא, אין לי עניין להתדיין על סגנון הבעת הדעה. מקובל שיש מי שזה לא מתאים לו, הוא יכול להתעלם.

 

לפני 39 דקות, malcishua כתב:

 

אני מסכים לגמרי שהחיפוש הוא מול העולם. אבל אתה למעשה שולל את החיפוש, כי התשובות כבר ידועות מראש, מתוך ״המקור״ שלנו.

 

בתוך מה שאני טוען שהוא נתון, יש מרחב תמרון מאוד גדול. אבל זה נכון, יש דברים שהם לא אפשריים. מרחב הביטוי העצמי של אדם הוא איננו אינסופי. בקצה הברור של השגיאה, אתה מת, למשל.

 

לפני 39 דקות, malcishua כתב:

 

זה חלק מהעניין. מה זה ״טוב״? אם חבר פורום, שמתנסח בבהירות ובאינטיליגנציה, כותב לך שהוא שקל והתנסה והגיע למסקנה מה עושה לו טוב, למה אתה חושב שאתה יודע יותר טוב ממנו?

 

קודם כל, אני לא מניח שאם מישהו הוא אינטליגנטי ומסוגל להתנסח, זה אומר ששיקול הדעת שלו יותר טוב. אני חושב שיש מספיק דוגמאות, שבטח כל אחד מכיר, של אנשים אינטיליגנטים, שהם, מה שנקרא, דפוקים לגמרי.

למה אני לא יכול לחשוב שאני יודע יותר טוב ממישהו אחר?

ולמה בכלל מעניין אותך מקומי בהיררכיה האנושית?

מכל מה שאני כותב, זה מה שמטריד אותך, שיש מישהו שחושב שהוא יודע משהו יותר ממך?

 

לפני 39 דקות, malcishua כתב:

 

לגבי נימוקים - באמת שניסיתי, ולא נתקלתי בכאלה שאפשר להתייחס אליהם. ההתייחסויות היחידות שיכולות להיות לי הן דוגמאות אישיות שאני מכיר לקביעות כוללניות שלך, אבל לא בא לי להכנס איתך לדיון כזה, זה לא נראה לי פרודקטיבי.

 

אז אל תיכנס. לא זכור לי שהוזמנת.

אתה לא מסוגל או רוצה להתייחס לנימוקים, אל תתייחס, אבל יש כאלו. ודוגמאות אישיות הן משהו רלוונטי מאוד לבחון, כי זה לא דיון אמפירי.

[David32]

איזה דיון קארספורום אוף טופיק קלאסי.

[falou]

לפני כשעה, vadim6385 כתב:

 

אז מי כן יודע מה טוב לפרט?

הרב? המפלגה? משרד האהבה? הבונים החופשיים? אתה?

 

אה, אתה רק רוצה לדעת מה התשובה לשאלת החיים, היקום והכל...?

 

אני לא אמרתי שאני יודע, אבל אתה יכול לנסות להוציא את העקרונות של מה עובד טובמתוך הסביבה שלך, ולנסות לזקק מתוך המאושרים שאתה מכיר, מה עובד ומה לא.

בני אדם עושים את זה כל הזמן, קוראים לתהליך הזה "סיפורים". אנחנו כל הזמן מספרים סיפורים דימיוניים (או מהחיים), שהם ניסיונות לזקק עקרונות ולקחים מהחיים, לגבי מה טוב ורע, נכון ולא נכון, משתלם או לא, וכו'. הסיפורים הללו, בחלקם, משקפים אידיאלים. האידיאלים האלו הם דוגמאות לאיך כדאי לחיות (לפעמים איך לא כדאי).

 

ותבדוק את עצמך כל הזמן, מול אנשים שאיכפת להם ממך, ותמצא את המקומות בהם אתה פועל נגד האינטרס שלך, ומשקר לעצמך (ובני אדם טובים מאוד בלשקר לעצמם).

 

 

 

 

[David32]

לפני 1 דקה, falou כתב:

לנסות לזקק מתוך המאושרים שאתה מכיר

אין לך שמץ של מושג אם הבן אדם שמולך מאושר או לא.

אתה כן יכול לדעת אם הוא לא מאושר, אבל אם הוא כן? לא אפשרי.

הנה, אתה אומר את זה בעצמך:

לפני 2 דקות, falou כתב:

ומשקר לעצמך (ובני אדם טובים מאוד בלשקר לעצמם)

.

 

 

 

[falou]

אתה לא תמיד יודע הכל, ואושר זה לא מצב דיכוטומי, אבל אתה בטח יודע (או חושב שיודע) לא מעט על מי שמסביבך, אתה אפילו רואה את השקרים שהם מספרים לעצמם אולי יותר טוב ממה שהם רואים אותם.

יענו, לשקר לעצמך יותר קל מלשקר לאחרים.

 

אנחנו יודעים הרבה מאוד על האנשים סביבנו, כולנו עובדים על זה כל הזמן, ובוחנים את עצמנו בהשוואה. מי שמתקשה לעשות את זה, סובל מלקות.

[SlowRide]

ולפעמים מי שלא מצליח להיות מאושר מחרטט את כולם שיעשו כמוהו ולא יהיו מאושרים, כי אם הוא לא מצליח אז אף אחד לא צריך להצליח.

בגלל זה צריך להתייחס לאחרים בערבון מוגבל. גם אנשים שאוהבים אותך לא תמיד יכולים לדעת מה נכון לגבי האושר שלך.

[malcishua]

לפני כשעה, falou כתב:

אני לא אמרתי שאני יודע, אבל גם אם אתה לא יודע, יש לך דעה, סדרי עדיפויות, אתה קם ופועל בעולם, לא?!

השאלה היא האם אתה מניח שאתה יכול לטעות או לא, ואיך אתה בודק את עצמך.

אני בודק את עצמי בזה שאני אומר מה אני חושב.

 

 

זו הפעם הראשונה ש(אני ראיתי ש)אתה משתמש במינוח הזה (״אני חושב״). ממליץ לך להשתמש בו יותר.

 

ציטוט

אם הבעיה שלך היא בעיה של סגנון, אז סליחה, אבל זה לא מעניין אותי. אתה יכול לא לקרוא, אין לי עניין להתדיין על סגנון הבעת הדעה. מקובל שיש מי שזה לא מתאים לו, הוא יכול להתעלם.

 

אני יכול גם להעיר. זכותי, לא? כמו שזכותך להתעלם (מה שאני בטוח שתעשה).

 

ציטוט

בתוך מה שאני טוען שהוא נתון, יש מרחב תמרון מאוד גדול. אבל זה נכון, יש דברים שהם לא אפשריים. מרחב הביטוי העצמי של אדם הוא איננו אינסופי. בקצה הברור של השגיאה, אתה מת, למשל.

 

בוא לא נלך להכללות ומקרי קיצון. בתוך הדיון הנוכחי, על הכורח בזוגיות וגידול ילדים, אתה מציג גישה שאין בה הרבה ״מרחב תמרון״, ודאי ביחס לעמדות האחרות המוצגות כאן.

 

ציטוט

קודם כל, אני לא מניח שאם מישהו הוא אינטליגנטי ומסוגל להתנסח, זה אומר ששיקול הדעת שלו יותר טוב. אני חושב שיש מספיק דוגמאות, שבטח כל אחד מכיר, של אנשים אינטיליגנטים, שהם, מה שנקרא, דפוקים לגמרי.

למה אני לא יכול לחשוב שאני יודע יותר טוב ממישהו אחר?

 

ברור שאתה יכול. אתה יכול לחשוב כל דבר שאתה רוצה. שאלתי למה אתה חושב שאתה יודע יותר טוב. לא ממישהו אחר, מכולם. ועוד לגבי חוויה סובייקטיבית שלהם. אתה לא רוצה לענות - לגיטימי (ולא מפתיע).

 

ציטוט

מכל מה שאני כותב, זה מה שמטריד אותך, שיש מישהו שחושב שהוא יודע משהו יותר ממך?

 

מטריד? בחייך.

 

ציטוט

 

אז אל תיכנס. לא זכור לי שהוזמנת.

 

מכיוון שאני חבר בפורום, מעצם ההגדרה אני מוזמן להשתתף בכל דיון פומבי שמתקיים בו. גם אם זה לא מוצא חן בעיניך.

 

ציטוט

אתה לא מסוגל או רוצה להתייחס לנימוקים, אל תתייחס, אבל יש כאלו. ודוגמאות אישיות הן משהו רלוונטי מאוד לבחון, כי זה לא דיון אמפירי.

 

כפי שכתבתי, לא מצאתי נימוקים שאפשר להתייחס אליהם. לגבי דוגמאות אישיות - בהחלט רלוונטיות, אבל כאמור, לא רואה את הטעם לנהל את הדיון הזה. בעיקר מכיוון שחברים פה כבר כתבו על עצמם (יותר אישי מזה - אין) ולא נראה שזה שכנע אותך.

 

 

עריכה אחרונה ב-19 לנובמבר, 2020 על ידי malcishua

[falou]

 

לפני 28 דקות, SlowRide כתב:

ולפעמים מי שלא מצליח להיות מאושר מחרטט את כולם שיעשו כמוהו ולא יהיו מאושרים, כי אם הוא לא מצליח אז אף אחד לא צריך להצליח.

בגלל זה צריך להתייחס לאחרים בערבון מוגבל. גם אנשים שאוהבים אותך לא תמיד יכולים לדעת מה נכון לגבי האושר שלך.

 

יש פסיכופטים בעולם, זה נכון.

וזה נכון שיש להתייחס לאחרים בעירבון מוגבל, ולדעת לבחור את מי שרוצה בטובתך זה לא קל תמיד, וגם לא תמיד מי שאוהב אותך רוצה בטובתך יותר ממה שהוא רוצה בטובתו... אבל כל מה שיש לנו לבחון את עצמנו לעומתו זה הזולת. אחרת מאוד קשה לנו לפרוץ מעגלי התנהגות לא מועילים. אנחנו חיות מוזרות עם הרגלים מגונים לרב, שהם, בהגדרה, הרגלים שלא עושים לנו טוב.

 

אבל זה מה שיש, אין לנו קיום אחר.

מזלנו שאנחנו חיים בזמנים שמאפשרים לנו בכלל לתכנן מסלול חיים שכולל מידה של אושר, ולא עסוקים, כמו רב האנושות רב ההיסטוריה, בלשרוד.

לפני 22 דקות, malcishua כתב:

 

זו הפעם הראשונה ש(אני ראיתי ש)אתה משתמש במינוח הזה (״אני חושב״). ממליץ לך להשתמש בו יותר.

 

 

לא הבנתי. אתה סבור שאני מביע דעות שמישהו אחר חושב?

זה גם קורה הרבה, אני משתדל שלא.

 

לפני 22 דקות, malcishua כתב:

 

אני יכול גם להעיר. זכותי, לא? כמו שזכותך להתעלם (מה שאני בטוח שתעשה).

 

כן, אבל זה לא קשור לנושא הדיון. זה עניין אישי שלך.

 

לפני 22 דקות, malcishua כתב:

בוא לא נלך להכללות ומקרי קיצון. בתוך הדיון הנוכחי, על זוגיות וגידול ילדים, אתה מציג גישה שאין בה הרבה ״מרחב תמרון״, ודאי ביחס לעמדות האחרות המוצגות כאן.

 

 

יש בימינו הרבה יותר מרחב תמרון מפעם, אבל אני טוען שמה שעובד לרב האנשים רב הזמן, כנראה נכון לרב האנשים רב הזמן, ושזה טוב לאדם לקחת אחריות ולהיות אמא או אבא למישהו או לפחות למשהו. אני חושב שזו דעה מאוד קונבנציונאלית. את מי את מכבד ומעדיף, את החפ"ש עם הראש הקטן או את הקצין?

סיפור מהחיים, הייתי ממש סובל במלואים (פיקוד העורף, אב"כ). היה לי משעמם, חם, הרגשתי שאני נרקב עם המון שעות מתות ביום, ועיסוק משעמם טילים. אז הציעו לי להיות רס"פ. כל היום מתרוצץ, דואג לציוד, אספקה, לחיילים. כביכול כאב ראש נוסף, שלא צריך. וואלה, פתאום המילואים עברו בצ'יק והחרא של להיות בצבא הפך להיות מקום של עשייה, שאין זמן לחשוב כמה חם ולא נעים ולא בזין שלך לעשות זה. הזמן רץ. הפרופיל שלי עלה, נהייתי מוכר.

קצת אחרי הגירושים, מילואים, מצב רוח די מחורבן, פתאום מישהי שמה לב אליי (כי כולם מכירים אותך כשאתה רס"פ). מפה לשם דייט, והופ חברה, והנה ירד מפלס הבעסה.

אז אפשר ללכת למילואים ולקטר על כל מה שלא עובד, ולהיות צודק, ואפשר לנסות דווקא במקום שלא עובד, לקחת אחריות, ומזה יוצאים דברים טובים.

 

אז כן, אני טוען קטגורית שעדיף לפעול ולהתחייב למשהו, ולהשאר בתנועה ובעשייה תוך כדי מחוייבות, תמיד. וכל דבר שתעשה בחיים, כמה שתהיה יותר מחוייב, ככה יש סיכוי יותר גדול שייצא מזה משהו טוב לטווח ארוך.

 

מכאן והלאה, יש הרבה מאוד מה לעשות.

 

לפני 22 דקות, malcishua כתב:

 

ברור שאתה יכול. אתה יכול לחשוב כל דבר שאתה רוצה. שאלתי למה אתה חושב שאתה יודע יותר טוב. לא ממישהו אחר, מכולם. ועוד לגבי חוויה סובייקטיבית שלהם. אתה לא רוצה לענות - לגיטימי (ולא מפתיע).

 

אתה חושב שאושר זה דבר סובייקטיבי, ושאצל כל אחד זה אחר, כי כל אחד הוא משהו יחיד ומיוחד?

זה רעיון ממש מוזר.

 

לפני 22 דקות, malcishua כתב:

כפי שכתבתי, לא מצאתי נימוקים שאפשר להתייחס אליהם. לגבי דוגמאות אישיות - בהחלט רלוונטיות, אבל כאמור, לא רואה את הטעם לנהל את הדיון הזה. בעיקר מכיוון שחברים פה כבר כתבו על עצמם (יותר אישי מזה - אין) ולא נראה שזה שכנע אותך.

 

 

כתבו על עצמם ש... מה?

שהם אנשים חסרי מעש ומאושרים בחייהם נטולי המחויבות?

 

מי כתב כזה דבר?

אתה מזכיר לי את השותף שלי באונ', שראה טריינספוטינג וטען שזה מתאר דרך חיים אלטרנטיבית לגיטימית.

כאילו, זה בסדר לטעון שלהיות מכור להרואין זו לא בחירת חיים טובה?

 

בסופו של דבר, הבעיה שלך היא עם הביטחון העצמי שלי, כי אין לך שום התייחסות לגופו של עניין. אני חייב להגיד שזה ממש משעמם, כי אין כאן על מה לדבר.

 

 

[vadim6385]

לפני 22 דקות, falou כתב:

מזלנו שאנחנו חיים בזמנים שמאפשרים לנו בכלל לתכנן מסלול חיים שכולל מידה של אושר, ולא עסוקים, כמו רב האנושות רב ההיסטוריה, בלשרוד.

 

אולי זאת הסיבה שאנשים בוחרים לא להתחתן ו/או לא להביא ילדים לעולם.

 

אתה כבר לא חייב להתחבר לאינסטינקט שדורש ממך לשרוד ולהעמיד צאצאים שישרדו.

אתה יכול לעשות משהו מעבר, בין אם זה לתכנן מעבורת חלל או לשחק בסוני ולאונן (מה שעושה אותך מאושר, אני לא שופט).

 

טכנולוגיה וזמינות מידע שיחררו אותנו מצורך בבת/בן זוג כדי לנהל משק בית מצד אחד, ומצד שני בגלל הצורך לעבוד שעות נוספות, אין זמן, אנרגיה ורצון להמשיך את הדור.

 

ומי שכן מתחתן וממשיך את הדור, עם התפתחות הרפואה המודרנית, כבר אין צורך להביא הרבה ילדים בתקווה שלפחות אחד-שניים ישרדו.

וטיפולי פוריות ונשים ולגברים מאפשרים להביא ילד גם בגיל מאוחר יחסית (לא אמרתי שזה קל, אמרתי מאפשרים).

 

ומעבר מכפר לעיר הפך את הילד מעוד זוג ידיים עובדות למשק*, לנטל על ההורים. אז עוד סיבה להביא מעט ילדים (או לא להביא ילדים כלל).

 

ופתאום אתה לא חייב לשרוד ולהקריב את עצמך למען הדורות הבאים (בעולם המערבי), אתה יכול להיות מאושר כבר בחיים האלה, אז לא פלא שאנשים לא רוצים להביא ילדים.

מעדיפים להיות מאושרים הם עצמם על חשבון הדורות הבאים.

 

אבל נראה שזה לא ממש מזיז לאנושות, כי האוכלוסיה עדיין גדלה, אז הכל טוב.

 

גם הנורמות החברתיות (בחברה המערבית) השתנו.

פעם להיות הומוסקסואל הייתה עברה שדינה עונש מוות, היום זה מקובל חברתית (שוב פעם, במדינות מערביות).

גם שפיכת זרע לבטלה בדרך כזאת או אחרת, כי זה היה יכול למנוע להעמיד עוד חייל to fight the good fight.

 

אולי זה בכלל מנגנון ויסות של הטבע, ומי שבוחר להיות אל הורי, גם מתנהג בהתאם למשהו ש-hard coded במוח שלו.

יותר מדי אנשים => סכנה לכך שלא יהיה מספיק משאבים לאנושות לקיים את עצמה => לוחצים על ברקס.

 

 

 

*משום מה פעם קיבלתי התראה כשרשמתי דבר כזה. מי שנפגע, אני מתנצל.