מחסור בעובדים מקצועיים בארץ! כתבה טריה. מה דעתכם בנושא?

[gbguy]

עם חוסר כבוד לעבודות כפיים, הרמה של אנשים שמגיעים למפעלים וכו׳, היא לא בשמיים, והסיכוי להתקל שם בטיפוסים רעילים הוא גבוה באותה מידה, אפילו יותר.

 

ואם, בגלל מחסור בעובדים, מוכנים לקבל כל מי שיש לו נשימה, דופק וזוג ידיים, אז בכלל.

 

אני שומע מספיק מאבא שלי על סיכסוכים על כלום בין העובדים במפעל שלו.

 

לדעתי - תעשה את העבודה שלך ואל תיכנס לסכסוכים של אחרים, גם אם נראה לך שאתה יודע מי צודק מי לא. אם מפנים את הסיכסוך כלפיך, ואתה לא יכול להתחמק מזה, וזה נהיה בלתי נסבל, תלך משם.

אשמח לשתף אותך במקרה בעבודה שלי ביום שבת האחרון:

בעבודה יש מספר מחלקות. כל מחלקה מתנהלת עם חברה כח אדם שונה מהשניה. ביום שבת עבדו מחלקה מסוימת, שמנהל כח אדם אמר לי שהוא לפעמים מגייס בדואים מלשכת התעסוקה.

באותו יום שבת, חלק מהעובדים עבדו פיזית במחלקה אחרת בתוך בניין מלא לחות ללא מזגן (כלומר חם), כי המזגן התקלקל, וכרגע אין טכנאי שיגיע (או כסף שהמפעל רוצה להזרים לאיזה טכנאי, או ויכוח פוליטי בתוך הארגון).

אחד העובדים שכמעט ולא יודע לדבר בעברית, ביקש ממני כוס מים. הלכתי ודאגתי לכל החברים שלו כוס מים שקרובים לקו אריזה שבו הם עובדים. אותו עובד שאל אם הם יכולים לאכול שם ארוחת צהריים. אמרתי לו שכן, רק שינקו את המקום שהם יסימו.

ציפיתי למקום שקצת מלוכלך, והאמת שהתפלאתי: המקום נקי, כפי שהם קיבלו אותו.

מה תפקידי בכוח? מבקר איכות. האיש המעצבן שאומר לעובדים בקו מה לא תקין וצריך לתקן.

בסופו של דבר, גם עם האנשים הכי גרועים שאפשר לעבוד, אפשר להסתדר. תתן כבוד/תתנהג בהתאם/תתיחס בהתאם (בחר מה שתרצה) ותקבל מהצד השני את באותו המטבע.

[vadim6385]

הנקודה שלי זה שאנשים רעים יכולים להיות גם שם וגם שם, ובכל שכבות אוכלוסיה, והם גם לא יהיו 100 אחוז טובים או רעים, זאת לא אופרת סבון מקסיקנית.

 

אבל לא צריך לצייר כאילו בעבודות כפיים כולם חברים של כולם, ובמשרד אדם לאדם זאב. זבל אנושי קיים בכל מקום.

 

זה כמו המיתוס הזה שהחברים שלך מהצבא זה חברים לכל החיים.

 

למרות זאת במפעל אתה יכול לקבל גם סביבה רעילה גם פיזית וגם פסיכולוגית.

עריכה אחרונה ב-23 ליולי, 2018 על ידי vadim6385

[ברווז]

עם חוסר כבוד לעבודות כפיים, הרמה של אנשים שמגיעים למפעלים וכו׳, היא לא בשמיים, והסיכוי להתקל שם בטיפוסים רעילים הוא גבוה באותה מידה, אפילו יותר.

עם חוסר כבוד מופגן. מצד שני, מדוע זה כך? אה, כי משלמים מינימום? וואלה. מעניין. לא, כי במפעלים ששם משלמים הוגן יש רמה אחרת לגמרי. כמו למשל במפעלים של תע"א, ישקר ויש עוד דוגמאות.

ואם, בגלל מחסור בעובדים, מוכנים לקבל כל מי שיש לו נשימה, דופק וזוג ידיים, אז בכלל.

 

אני שומע מספיק מאבא שלי על סיכסוכים על כלום בין העובדים במפעל שלו.

 

לדעתי - תעשה את העבודה שלך ואל תיכנס לסכסוכים של אחרים, גם אם נראה לך שאתה יודע מי צודק מי לא. אם מפנים את הסיכסוך כלפיך, ואתה לא יכול להתחמק מזה, וזה נהיה בלתי נסבל, תלך משם.

מי נכנס לסיכסוכים של אחרים? כל הזמן מסתכסכים איתי. המנהלים, בעיקר.

ביום א', הגדלתי ראש ופתרתי בעייה. חטפתי- מה פתאום אני מגדיל ראש?

ביום ב', עשיתי בדיוק מה שאמרו לי לעשות, מילה במילה. חטפתי- מה פתאום אני עושה מה שאמרו לי לעשות? הציטוט המדוייק של אותו היום היה "אל תקשיב לי בפעם הבאה".

ביום ג', שאלתי מה לעשות. אמרו לי תעשה ככה. אז עשיתי בדיוק ככה. אז באו אלי בטענות, "זה לא מה שהתכוונתי כשכתבתי את זה".

ביום ד', נחש מה? חטפתי. כי פעלתי לפי הנהלים של השנים האחרונות, וזה מסתבר לא נכון לבצע. הפעם. כל שאר הפעמים זה היה בסדר.

ביום ה', אתה לא תאמין, אבל- חטפתי. כי הוזלתי עלויות. משמעותית. הגדלתי את מתח הרווחים. בצורה טובה ונקייה. אבל חטפתי- כי "אז מה אם מרוויחים פה יותר, למה אתה מספק לפני הזמן?".

ביום ו', ישנתי...תודה לאל, לא עובד בימי שישי. ועדיין, אני משוכנע שחטפתי משהו. עוד לא גיליתי מה.

הבעיה זה לא השכר, הבעיה זה הדברים שאפשר, ובעיקר אי אפשר לקנות איתו.

בדיוק.

הנקודה שלי זה שאנשים רעים יכולים להיות גם שם וגם שם, ובכל שכבות אוכלוסיה, והם גם לא יהיו 100 אחוז טובים או רעים, זאת לא אופרת סבון מקסיקנית.

 

אבל לא צריך לצייר כאילו בעבודות כפיים כולם חברים של כולם, ובמשרד אדם לאדם זאב. זבל אנושי קיים בכל מקום.

 

זה כמו המיתוס הזה שהחברים שלך מהצבא זה חברים לכל החיים.

 

למרות זאת במפעל אתה יכול לקבל גם סביבה רעילה גם פיזית וגם פסיכולוגית.

לא ציירתי את התמונה כך כלל.

הלכתי לראיון באיזה מקום, מפעל מוכר. משרה טובה מאד. על הנייר.

הובילו אותי לסיור במפעל.

אני לא יודע בדיוק לשים על זה את האצבע- מה נראה לי שם מוזר, אם זה היה המבט על הפנים של עובדי הייצור, השקט של בית-קברות בחצר של כלא, הריח של הייאוש- לא יודע מה בדיוק. אבל לא רציתי לעבוד שם כל כך.

ולגלות לך סוד? זו הייתה משרה טובה. מאתגרת, בדיוק מהסוג שהניסיון שלי יודע להתמודד איתה. הידע והניסיון שלי היו מאפשרים לי להפוך שם כמה סדרי עולם ולהגיע למצב תקין פלוס ממה שנראה קטסטרופה (נחשפתי לכ-5 מחדלים במהלך סיור של 10 דקות [שאני יודע לפתור] ועוד כמה בעיות מהותיות בהבנה של התהליכים השונים של כלל העובדים במפעל...)

בסופו של דבר, לא עבדתי שם. אולי חבל, אולי לא.

 

וכמובן, הסיכסוכים בין "מחלקת הרכבות" לבין "מחלקת מחסנים" שעברתי על בשרי במקום אחר. משום מה, המחסנאים שם נחשבו למיץ של הזבל. מחלקת הרכבות נחשבו לסלתא ושמנה, לעילא ועילא. עוד לא הבנתי למה זה, ומה עשה את ההבדל הזה בתפיסה. כמובן שזה הוביל לבעיות ולסכסוכים. זה מה יש. כל מקום והשטויות שלו.

 

אני נפלתי לגרוע מבין כל העולמות.

תחום שלא נותן תמורה טובה כלכלית, תחום שאני שונא לעבוד בו, תחום שבו אין לאן להתקדם בלי ללכת ולעשות תואר אקדמי, תחום עם תקרת זכוכית חלבית (רואים אותה היטב מרחוק), תחום ממש לא מאתגר... להמשיך?

[vadim6385]

לא, לא באמת. זה נשמע מתסכל כמו שזה.

 

אין לי מה להגיד, חוץ מזה שתמשיך לנסות ולהמציא את עצמך מחדש.

 

לי היה מזל שנפלתי על עבודה עם בוס טוב, ועבודה שלומדים ממנה המון (במקרה זה היה בחברת היי טק). אחרת כנראה הייתי ממשיך להתגלגל בין מקומות שהם אותו דרעק עם דקורציה אחרת.

[SurfHigh]

ממה שראיתי, ועבדתי מספר שנים באיזור תעשייה גדול, בחברה גדולה שגם נסחרת בת"א 35, בתעשיה המסורתית התנאים לעובדי הכפיים על הפנים.

יסלחו לי המעסיקים פה שכן מקפידים, אבל לרוב בעסקים קטנים ובינוניים (וגם גדולים) מהסוג הזה אין שירותים נורמליים שנעים להיכנס אליהם, אין חדר אוכל מסודר וממוזג, המבנים עצמם ישנים ויכולים להיות עשויים מפח ואפילו מאזבסט. בחורף קור מקפיא בקיץ חום אימים. לרוב אין מקלחת ואי אפשר לצאת הביתה כמו בנאדם. לצערי הרבה פעמים גם לא מקפידים על אמצעי בטיחות ראויים כמו משקפי מגן מתאימות, מסכה לפה ולאף, בגדים, כפפות וכו'.

התחושה הכללית שלי שנכנסתי למקומות כאלו היא של עזובה כללית. איפה כן הכל נראה יפה ונעים? באולם תצוגה.

עכשיו אני לא בא בטענות לעסקים האלו, ברור לי שלעסק בינוני בלי יותר מדי אוויר לנשימה אין מאיפה להביא כסף כדי להרים בשתי רמות את סביבת העבודה. אם המדינה מחליטה שזה חשוב, היא צריכה להירתם פה, גם בתגמול וגם באכיפה.

אם הפערים בתנאים שהם מעבר למשכורת יצטמצמו, זה יתרום.

[Night Driver]

גם אצלי אין חדר אוכל ממוזג (סידרתי פינת אוכל אבל עדיין האנשים מעדיפים לאכול בפינות שלהם עם החברים שלהם), יש מקלחות שב 26 שנים מאז שבנינו לא השתמשו בהם אף פעם, הגג הוא אזבסט (וזה תקין לחלוטין. אזבסט מסוכן רק אם הוא מתפורר וזה לא קורה באופן טבעי) וכמובן שבקיץ חם (אבל יש מאוררים) ובחורף קר (אבל יש תנורים).

זה אולם ייצור ואלה התנאים אבל זה לא שלמשרד יש חדר אוכל או מקלחות אחרות. גם הבוסים בכל המקומות הקטנים והבינוניים עובדים באותם התנאים כמו העובדים.

[Big_White]

גם אצלי אין חדר אוכל ממוזג (סידרתי פינת אוכל אבל עדיין האנשים מעדיפים לאכול בפינות שלהם עם החברים שלהם), יש מקלחות שב 26 שנים מאז שבנינו לא השתמשו בהם אף פעם, הגג הוא אזבסט (וזה תקין לחלוטין. אזבסט מסוכן רק אם הוא מתפורר וזה לא קורה באופן טבעי) וכמובן שבקיץ חם (אבל יש מאוררים) ובחורף קר (אבל יש תנורים).

זה אולם ייצור ואלה התנאים אבל זה לא שלמשרד יש חדר אוכל או מקלחות אחרות. גם הבוסים בכל המקומות הקטנים והבינוניים עובדים באותם התנאים כמו העובדים.

 

אתה בטוח שגג אסבסט תקין? אני כימעט בטוח שההפך.

[hans]

תקין תקין.

[Night Driver]

אתה בטוח שגג אסבסט תקין? אני כימעט בטוח שההפך.

 

אין שום בעיה עם אזבסט. אתה שותה מים שמובלים בצינורות אזבסט בני 50 שנה בלי שום בעיה. אזבסט מסוכן בעיבוד ובגלל זה אם אתה מפרק מבנה אזבסט אתה חייב ציוד מגן מיוחד ופינוי מיוחד.