הילד עבר למיטה נמוכה ומאז עושה לנו טרור

[phpclub]

אמרו לנו שיהיה קשה שבועים ואז כיף כיף כיף..

איזה כיף משהו משהו.

 

כדי שילכו לישון (תאומים) אחד מאיתנו נכנס אליהם לחדר לאיזה 30-60 דקות בתור שוטר, מכבים את האור לגמרי כדי שלא יהיה להם ברירה, על הדרך גם אנחנו נרדמים, מה שהורס את שאר הערב מבחינת כוחות.

 

אחד מהם עשה לעצמו נוהג, מתעורר באמצע הלילה, לפעמים ב 23, לפעמים ב 2, לפעמים ב4

הילד קם לבד, מגיע לסלון ומתחיל לשחק במשחקים, לרוב, פשוט יוצא לסלון ועולה לשכב על הספה, לפעמים אני נרדם בסלון והוא מצטרף אלי ואז מעיר אותי עם כל התזוזות.

 

להרדם חזרה..? הצחקתם אותו. מתהפך 1000 פעמים, כל 3 שניות בערך, שום תנוחה לא טובה לו, עם/בלי כרית, על הספה, על המיטה שלנו, על המיטה שלו, שום דבר לא עוזר.

עד שנרדם מחרפן אותנו, אתמול התעורר ב 2 בלילה ונרדם רק אחרי שעתיים.

היום התעורר ב 22:00, ניסינו לשכב איתו משך שעה, הלכנו לאכול כל הזמן יצא, שמתי אותו במיטה לפני 15 דקות אחרי שמרוב ייאוש "הכנסתי" אותו למוד שינה בידיים.

 

 

 

ידוע לי שלא טוב שהוא נרדם איתנו, משתדלים שלא אבל לפעמים העייפות כל כך גדולה ...

 

מתחילים להתייאש, אין שום סימן שזה הולך להגמר, לא משתפר, עצות מבעלי נסיון ?

[hans]

אצל כל ילד זה שונה, אז אל תבנה על דיווחים מהורים אחרים.

מה הגיל?

מה שעת כיבוי האורות?

 

אצלנו זה ככה ->

האמצעי פשוט נרדם ולא קם לעולם בלילה. אולי פעמיים בחייו.

לגדול הייתה תקופה של חצי שנה או יותר שבה היה קם פעם-פעמיים-שלוש בלילה,

לרוב החל מ-02:00, ועובר לישון במיטה של ההורים.

סתם ככה.

זה התחיל איזה חודשיים אחרי שהעברנו אותו למיטה נמוכה, לא מיד.

 

לא נוקטים בשיטת השוטר, פשוט יוצאים מהחדר עם כיבוי האור.

כל יירוט של דרדק סורר מסתכם ב״לילה טוב״ והחזרה לחדר בלי למצמץ.

כן מקפידים על שעת כיבוי אורות ועל טקס מפורט ומדויק של סיפור-שיר-הורדת-מפלס-גירויים

ועדיין, כמו שאתה רואה, כל ילד והשטיקים שלו.

לשמחתי עליי לציין שזה פשוט עבר ביום בהיר אחד וזהו.

 

מה שכן, כשכן הייתי מספיק עירני כדי לקלוט אותו יוצא מהחדר, תמיד הקפדתי להחזיר מיד,

בלי דרמות ובלי תחנונים, כמו רובוט. אני מניח שעזר, לפחות לשפיות הנפשית שלי.

 

חכה שאספר לך מה הולך עם הגמילה מחיתולים... הגדול נגמל תוך 3 ימים,

לאמצעי אני צופה 3 חודשים לפחות.

עריכה אחרונה ב-4 למאי, 2017 על ידי hans

[phpclub]

גיל שנתיים, כיבוי אורות 19:00-20:00

יש דבר שאתה לא לוקח בחשבון, הם תאומים וגם ללא גירויים הם מעסיקים אחד את השני

הם לא ירדמו בכלל אם לא ננקוט בשיטת השוטר, הם כל הזמן יוצאים החוצה ולא משנה כמה החזרנו אותם (ניסינו את זה בהתחלה), זה נמשך ללא הגבלה , כנ"ל בלילה כשהוא מתעורר

אני יודע שאנחנו צריכים סבלנות אבל לא תמיד יש וגם כשיש כמה אפשר לסחוב ? מדובר על סבבים של שעה במינימום ויותר.

 

אם היה מתעורר ובא לישון, לפחות אנחנו היינו יושנים, אבל הוא זז, מתהפך ובועט כל הזמן. כמה זמן אפשר לשכב במיטה ולקבל בעיטות לצלעות ולפעמים לפרצוף ?

[hans]

יש דבר שאתה לא לוקח בחשבון, הם תאומים וגם ללא גירויים הם מעסיקים אחד את השני

תיארתי לעצמי... ועוד בנים זכרים!

תשמע, נראה שאתם עושים כל מה שצריך, כפי שצריך,

לא נותר אלא להתאזר בסבלנות אינסופית ולהיות מוכן לכמה חודשים של יקיצות מבעיטות והובלות ליליות.

בעיטות לצלעות והתפתלות כמו תולעת על ספידים... מכיר.

[Liviur]

תאומים אין לי , אבל יש לי בת 4 ובן שנתיים.

הבת כשהיתה יותר צעירה דווקא היתה קשה מאוד עם שינה.

הקטנצ׳יק פחות - אבל איך שפתחנו לו את הצד של המיטה - שבועיים הוא היה מלאך - ואז הוא החליט שהוא מתחיל לטייל , ״לקרא״ ספרים , לטפס על המיטה של אחותו , לשחק עם הדג באקווריום ומה לא...

 

גם אצלינו אם לא מחזירים אותו - הם מסוגלים להישאר ערים ביחד כל הלילה (או יותר גרוע - כל הצהריים ...)

 

העצות שהאנס רשם לך - זהב.

להחזיר אותם בלי דיבורים , הורדת אנרגיות , ״טקס״ השכבה קבוע ופשוט להיות נורא עקבי.

כל שיטת השוטר , להיות איתם בחדר וכו - טעות שאני לא אחזור עליה.

 

פשוט לשים אותם , להיכנס לעשות Reset ולצאת - Repeat.

כל עוד הם במיטה - אלא אם הם ממש משתוללים - לא להתייחס.

[falou]

אמרו לנו שיהיה קשה שבועים ואז כיף כיף כיף..

איזה כיף משהו משהו.

מתחילים להתייאש, אין שום סימן שזה הולך להגמר, לא משתפר, עצות מבעלי נסיון ?

 

אחותי פעם אמרה שהיא קראה בספר חינוך ילדים שהכל עניין של עקשנות והתמדה.

והוסיפה: "הבעיה היא שהבת שלי קראה את אותו הספר, וגם היא מיישמת..."

 

כלומר, אם תתעקש על התנהגות מסויימת מספיק זמן, לא חשוב כמה בכי תספוג, בסוף זה ייקרה. יענו, אתה שם במיטה ולא נותן לצאת.

כמובן שככל שאתה איזי ולא קפדן בדברים אחרים, יקשה עליך להיות קפדן דווקא בעניין השינה.

 

בסוף זה משתפר.

הם הולכים לצבא...

[discoTD5]

סבלנות, סבלנות, סבלנות.

ועקביות. לא היה לי מה שאתה מתאר, אבל היו תופעות אחרות.

כל ילד מתנהג אחרת.

מאחר וזה מאוד מפריע לחיים שלכם - הייתי ממליץ להתייעץ עם מומחים. יש כזה דבר 'יועצי שינה' לילדים.

זה יכול לשפר לכם את איכות החיים באופן משמעותי.

[michaelbe6]

כמו שאמרו, סבלנות ועיקביות הם המפתח, כל ילד הוא שונה ולכל ילד יש את הזמן הסתגלות שלו לשינויים(גם לתאומים)

אני יכול להציע אולי, לאחר את שעת השינה, אם בשמונה בערב הם מספיק ערניים כי הם ישנו צהריים, תנסו לאחר את השעה לתשע ובשעה הזאת לתת להם לשחק עם עצמם בחדר או מה שהם לא עושים על מנת שייתעייפו, בלי מלחמות, הרי אם הם באמת לא עייפים, הרי הם לא יירדמו ובכל מקרה הם מתישים אתכם, אז תנו להם לעייף את עצמם, אני יכול לנחם אותך שהתקופה הזאת עוברת בסוף (אני תמיד אומר להורים צעירים, שעם 2 הבנות הגדולות שנולדו בהפרש של שנתיים, לא ישנתי לילה רצוף כמעט 5 שנים).

עם הילד השלישי שלי כעת(בן שנתיים וחצי), אנחנו לא נלחמים על השינה בכלל , חוץ מהחוק שהוא צריך להישאר בחדר שלו, לשחק, והוא לא בא לסלון או לחדרים האחרים בבית, לשמחתי זה עובד והוא מתעייף לבד ומבקש ללכת לישון, לפעמים יותר מהר ולפעמים יותר לאט, לפעמים בשמונה וחצי הוא נרדם ולפעמים ברבע לעשר הוא עוד מבקש ללכת לעשות פיפי או לשתות מים.

אבל כמו שאמרתי לך, זה בסוף עובר

בהצלחה.

[bagira]

האם הם ישנים בצהריים?

אם כן, כמה זמן?

 

מה עם תקופה של פעילות פיזית מעייפת בשעות אחהצ-ערב מידי יום בכדי להכניס אותם למסלול של ארוחת ערב, פיפי ולהתעלף במיטות??

[קורן בן אשר]

^ +1

 

מה הלו"ז שלהם מבינת השכמה, שנ"צ והשכבה, בימות השבוע ובסוף השבוע?

 

התאומים שלנו בערך בני אותו גיל, אך המצב אצלנו שונה בתכלית, הילדים ממושטרים וממושמעים מגיל צעיר מאוד פשוט כי זו הדרך היחידה שלנו לשרוד. צריך סדר יום ומשמעת, לא ברמה של גולאג בקולימה, אבל ברמה סבירה אחרת כולם מתחרפנים - גם הילדים.

 

להקפיד לא להתרחק יותר מדי בסופי שבוע מהלו"ז השבועי הרגיל, לא לתת לישון בבוקר מעבר לשבע-שבע וחצי, שנ"צ כשעה וחצי ובכל מקרה לא יותר משעתיים. ניתן לדלג על שנ"צ אם לא רוצים לישון, זה קורה ואין טעם להכריח. השכבה בין שמונה לתשע בערב (כעת בזמן שעון קיץ נוטה להתאחר). פעילות גופנית בגינה או טיול של כשעה גם עושים פלאים.

[איציק נ.]

בני שנתיים לרוב ישנים צהריים אבל יכול להיות שהם לא פורקים מספיק אנרגיה בגן\משפחתון או אחה"צ כשאתם איתם בבית.

 

כל מה שנאמר עד כה - מצויין.

מילת המפתח: התמדה.

לקטנים האלו יש יכולת למוטט לך את מערכת העצבים בגוף דיי מהר. הייתי שולח קטנים כאלה ל"שיחה" עם אבו מאזן - בסוף אני חותם לך שהוא היה מחזיר לנו שטחים... : ;-) יכולת ההתמדה שלהם היא לא פחות ממצויינת.

 

בהצלחה (וזה סימן טוב למחשבה האם אתה רוצה עוד להתרבות - או לא : )

 

איציק