מה עושים אם מישהו גונב לכם חנייה

[sfeigelman1]

סיפור שהיה, כך היה:

 

חזרתי עם בני מרופא ילדים בשעות הערב, וחיפשתי חנייה במשך חצי שעה!!! (מרכז רמת גן ב18:30)

אחרי סיבובים מרובים, אני קולט שמישהי בדיוק משלבת לרוורס ביציאה מחנייה.

מיד נעצרתי לידה, אך בגלל שחסמתי את התנועה מאחוריי, התקדמתי כמה מטרים אחריה, כדי מצד אחד לתת לה לצאת, ומצד שני, להצמד מספיק לשמאל (רחוב ביאליק בצד החד סטרי שלו) כדי לא לעכב את התנועה מאחורי.

לכשלבסוף היא יצאה, אני משלב לרוורס ומתחיל להתקדם אחורה לכיוון החניה שהתפנתה, ופתאום, איזה נבלה מגיח ומשתחל לחניה.

אני בשלב הזה, עומד להתפוצץ (ילד בן 7, עם כאבים באוזניים מתלונן כבר חצי שעה, בצדק, מתי מגיעים הביתה ושמים טיפות באוזניים) אבל עדיין מחזיק את עצמי, יוצא מהרכב ודופק לו קלות על החלון שיפתח.

הבחור (*איחולים "לבביים" לשלומו) מוריד את החלון ומשתהה מדוע אני פונה אליו...

אמרתי לו שאני ממתין לחניה הזו, והילד חולה באוטו, אך הוא מצידו, משקר במצח נחושה ואומר שהוא המתין לגברת שתצא לפני (מה שלא מסתדר עם המציאות (הזו לפחות).

כך או כך, הבבון (סליחה, הבחור) לא רק שלא התכוון לזוז, אלא גם בחר בצורה מנומסת לעשות זאת באומרו "אני שם #ין עליך".

למרות שפה כבר הייתי על סף לשלוח אותו לבית חולים הקרוב, התאפקתי (בכל זאת, יש ילד חולה באוטו, וצריך לתת דוגמה שלא פותרים סכסוכים באלימות), אז איחלתי לו "כל טוב" (תבינו לבד) והמשכתי בחיפושים, כש5 דקות אחרי כבר מצאתי חניה קרובה יותר לבית.

 

בכל מקרה, היה נחמד לדעת, מה אתם הייתם עושים בסיטואציה כזו...

[alechko01]

מה שעשית זה בסדר גמור !! כל הכבוד.

הרי יכול להיות מצב שונה ממה שאתה חושב,אולי נהג לא ראה אותך ממתין ובגלל שהתקדמת למעשה ויתרת על המקום.

[danniel]

עצם התקדמותך אל מעבר לרכב ההמתכוון לצאת מהחניה, אומר כי "ויתרת" על החנייה.

פעם הבאה תחסום את התנועה לדקה, עם איתות לכוון הצד שאתה רוצה לחנות ב על מנת לסמן לאלו שמאחוריך את כוונת לחנות.

[Guest Automatic1]

אין יותר מדי דברים לעשות, זה או ללכת מכות ולקוות לטוב אך סביר להניח שתמצא את עצמך נחקר ועם תיק (גם הצד השני) או בבית החולים או... בקבר. לעולם אין לדעת.

 

כפי שהציעו, מומלץ לעצור לפניי הרכב שיוצא לאותת ימינה ועם יציאתו להתקדם ולהכנס ברוורס או לקחת ימינה לשחרר את התנועה ולהכנס לחניה טוב יותר, תלוי מה נוח לך ועד כמה היא גדולה.

[Escre1]

יש גרועים יותר כמו הפוסטמה שהורידה מהאוטו איזה אלטעקאקער כדי שיתפוס בגופו חניה שעומדת להתפנות בקניון בזמן שאני ממתין במכונית ומאותת שאני הולך להכנס.

[shlomub]

מה שעושים זה מקבלים החלטה, וקונים/שוכרים דירה עם חניה פרטית. הבריאות זה הדבר הכי חשוב בחיים, וחבל על העצבים שלך.

[Ryan OReily]

מה שעושים זה מקבלים החלטה, וקונים/שוכרים דירה עם חניה פרטית. הבריאות זה הדבר הכי חשוב בחיים, וחבל על העצבים שלך.

לא תמיד זה אפשרי וגם אם כן יש מקרים בהם זבל כזה או אחר יתפוס לך את החנייה הפרטית שלך.

לפות״ש עשית בשכל לדעתי. שום דבר טוב לא היה יכול לצאת מזה, במיוחד שילדך יושב במכונית ורואה הכל.

[thebaron]

אני כל כך שמח שיש לי שתי חניות פרטיות. נכון, זה לא חוכמה, אני גר ביישוב קהילתי כפרי. אבל אני זוכר לפני שנים רבות כשהייתי אורבאני (חיפה ותל אביב), כמה מתסכל עניין חיפוש החנייה. לדעתי זה משהו שמוריד מאיכות החיים ובהחלט תורם לשערות לבנות וללחץ הדם...

 

Sent from my m2 note using Tapatalk

[discoTD5]

עשית נכון. גם אם היית דופק לו מכות, והוא לא היה מגיש תלונה במשטרה, הוא עדיין לא היה מוציא את האוטו מהחניה, אז במבחן התוצאה הוא ניצח. פצוע אבל ניצח.

בפעם הבאה, אל תתקדם.

 

לפני כמה שנים, ברמת השרון ברח' סוקולוב, אני רואה רכב יוצא. אני נותן לו לצאת, ואז קופצת איזו קוסמטיקאית דה-לה-שמעטה ותופסת רגלית את החניה ללקוחה שלה. אבל הייתי עם הג'יפ. נכנסתי לחניה, חצי רכב בפנים חצי לא. היא נעמדה מול הרכב, והתחילה לקלל כמצופה מקוסמטיקאית בדרגתה. לא עניתי. הלקוחה שלה עוד לא הגיע בכלל. היא עושה צעד אחורה, אני מגלגל את הרכב בזהירות קדימה. היא מקללת ואני מתקדם. נזהר שלא לפגוע בה חלילה (למרות שיש בזה פיתוי גדול). בסוף היא הבינה עם שאריות ה IQ שלה, שהלקוחה שלה לא תחנה שם עכשיו.

 

מצד שני אם זה היה מול צ'יינג' והעארס התורן היה יוצא משם, לא בטוח שהייתי פועל באותה הדרך. ניהול סיכונים.

[Shaike.Zam]

למה התקדמת? תמתין תחסום את התנועה ל30 שניות עם הבהוב שאתה רוצה לחנות (יצפצפו עלייך, שימשיכו) והיית נכנס.

[sfeigelman1]

חברים, הסיבה היחידה שהתקדמתי היתה, כי לא היתה ברירה אחרת. ראיתי את הגברת מכניסה לרוורס, כשאני עומד בפקק לידה ממש, ומאחורי צמוד רכב אחר (ומאחוריו עוד 30).

הדרך היחידה היתה להתקדם טיפונת לכניסה לחניית בניין ואז לחזור (ניצלתי את הרווח שנוצר בנתיב, בזמן שהיא יצאה החוצה וחסמה את כולם).

ברור לכולם שממתינים לפני הרכב ולא אחריו.

אבל זה לא האישיו, אלא תרבות האנשים בארץ, שחושבים שהכל מותר, ממש כמו בימי המערב הפרוע.

בכל מקרה, אתמול בלילה, אשתי קראה פוסט בפייס על מישהי שמאסה בקשיי המחיה בארץ, והיגרה לאוסטרליה, וכמה ששם הכל טוב יותר.

לי אישית כבר אין הורים (לצערי) ושאריות המשפחה האחרונות "עסוקות" בעיקר בעצמן, כך שלא יהיה באמת למי להתגעגע, אז אולי זו הדרך...לפחות על פי אשתי

[yossy]

איך אפשר לגור במקום עם מצוקת חניה? ממש מרגיז,

מכל מקום אולי תוכלו להתאגד כמה שכנים על חניה פרטית?

כל מקרה בבון או לא הבעיה צריכה להיפתר ע''י ידי רשויות,

עיריה וכו'.

 

בחניה תת קרקעת ברמב''ם שהיא בתשלום (לא זול) למצא חניה

עד שעה 1200 בערך, זה כמו למצא כוכב עם חיים. כנ''ל מצאתי את

עצמי לא פעם מתווכח עם אנשים בסגנון הבחור שתיארת.

אם מבקשים יפה שמתי לב שיש מצב אבל הפתרון הוא יותר יצירתי,

אני משתדל לתאם ביקור אחרי 1200,גם אז לוקח זמן למצא חניה אפילו אם אנו יורדים

למפלס השלישי התחתון ביותר,

או שאשתי צריכה להגיע יחד איתי,אני מוריד אותה ואת הבן,

ומתחיל ברונדלים (פעם לקח לי 40 דק'!!) למצוא חניה, להזכיר חניון בתשלום,

 

אבל ביאושי הגעתי למסקנה פשוטה יותר,אני עוצר ליד המעלית (זה אפשרי בלי להפריע)

וממתין לאנשים שיוצאים לכוון החניה ואז שואל אם מפנים חניה אני מסיע אותם עד החניה,

או נוסע אחריהם והם מפנים לי.

 

היה לי מקרה של אין ברירה חסמתי מישהו והשארתי לו פתק,עם שני מס. פל'.

אלא מה? בחדרי ההשתלות אין קליטה והבחור חייג שעה וחזר הביתה באוטובוס...

נתתי לו התנצלות למחרת והצעתי לו פיצוי כספי אפילו אבל הוא לא הסכים בכלל ואמר

שזה יכול לקרא לכל אחד,

לא כולם בבונים מסתבר.

עריכה אחרונה ב-5 למאי, 2017 על ידי yossy

[danniel]

חברים, הסיבה היחידה שהתקדמתי היתה, כי לא היתה ברירה אחרת. ראיתי את הגברת מכניסה לרוורס, כשאני עומד בפקק לידה ממש, ומאחורי צמוד רכב אחר (ומאחוריו עוד 30).

הדרך היחידה היתה להתקדם טיפונת לכניסה לחניית בניין ואז לחזור (ניצלתי את הרווח שנוצר בנתיב, בזמן שהיא יצאה החוצה וחסמה את כולם).

ברור לכולם שממתינים לפני הרכב ולא אחריו.

אבל זה לא האישיו, אלא תרבות האנשים בארץ, שחושבים שהכל מותר, ממש כמו בימי המערב הפרוע.

בכל מקרה, אתמול בלילה, אשתי קראה פוסט בפייס על מישהי שמאסה בקשיי המחיה בארץ, והיגרה לאוסטרליה, וכמה ששם הכל טוב יותר.

לי אישית כבר אין הורים (לצערי) ושאריות המשפחה האחרונות "עסוקות" בעיקר בעצמן, כך שלא יהיה באמת למי להתגעגע, אז אולי זו הדרך...לפחות על פי אשתי

אז אין פה שום אישיו בכלל, אם קלטת את החנייה שעומדת להתפנות, שאתה כבר מקביל אליה או אחריה ואין לך אפשרות לחזור אחורה כדי "לשריין" אותה.

סתם התעצבנת וכמעט יצאת בבון בעצמך, אם היית נגרר לריב.

[ישה]

 

אבל ביאושי הגעתי למסקנה פשוטה יותר,אני עוצר ליד המעלית (זה אפשרי בלי להפריע)

וממתין לאנשים שיוצאים לכוון החניה ואז שואל אם מפנים חניה אני מסיע אותם עד החניה,

או נוסע אחריהם והם מפנים לי.

 

.

טכניקה ידועה בתל אביב

 

בו אתה שואל כל מי שהולך עם צרור מפתחות ביד.

 

הזוי

[sfeigelman1]

אז אין פה שום אישיו בכלל, אם קלטת את החנייה שעומדת להתפנות, שאתה כבר מקביל אליה או אחריה ואין לך אפשרות לחזור אחורה כדי "לשריין" אותה.

סתם התעצבנת וכמעט יצאת בבון בעצמך, אם היית נגרר לריב.

לא הבנתי דניאל, מדבריך נדמה, כי אחרי חצי שעה של חיפושים, עם ילד חולה ברכב, כשאתה מגלה שממש לידך מתפנה חניה, ואין לך איך לסוע אחורה, אלא רק להתקדם טיפונת ולחזור, אז הפתרון הוא לוותר?

אני, וכל אחד שאני מכיר, היה שם לב שיש מישהו שמאותת שמאלה ונוסע אחורה, ובלי להיות גאון, להבין שהוא ממתין לחניה.

והיה והיינו "מתעלמים" מזה במחשבה (יותר נכון בתקווה) שהוא סתם עושה רוורס, והיינו תופסים את החנייה, והוא היה ניגש אלינו עם אותה תגובה ("סליחה, אבל הייתי פה לפניך וחיכיתי שהגברת תצא כדי להכנס במקומה"), אז מבלי להתווכח, היינו מפנים את החניה וממשיכים בחיפוש.

אבל, לא כולנו אותו דבר, ולא כולנו מתחשבים באחרים, ומבחינתי לפחות, זה האישיו.(אבל שוב, זה רק אני)