למה אי פעם עזבתם עבודה?

[lesles]

משכורת

מיצוי/שחיקה

הרגשה של תקיעה במקום

[hans]

מקום העבודה עבר לחור מרוחק... פעמיים!

[nitch]

כל כמה זמן אתה מתקלח ושם דיאודורנט? אולי זה לא הם אלא אתה, ופשוט לא נעים להם להגיד?

[אושריקו]

אני לא אוהב לעבוד ובחיים לא אהבתי וכנראה גם לא אוהב בהמשך.

דווקא בתחומים של הרכב החזקתי יפה אבל גם שם נוצרת לי שחיקה תוך שבוע.

 

אז אני לעולם לא אהיה מרוצה משום מקום עבודה אלא אם זה בן משפחה שנותן פרוטקציות מה שלא יקרה כנראה.

[Guest Automatic1]

כבודם של כולם במקומם מונח.

אבל בבקשה, אל תלמד את הסובבים שלא לעבוד זה ה- דבר.

כל העולם נבנה בעבודה קשה, ברצון והתמדה, נסה גם, יביא אותך למקומות ושיאים חדשים (לא קרוב לרגע הגמירה אבל עדיין).

[אושריקו]

חבר יקר, מי כתב שאני מעודד לא לעבוד?

 

להפך, אני מאוכזב מעצמי שאני לא אוהב לעבוד בזמן שכל הסובבים שלי מאוהבים בהרגשה של עבודה(חוץ מבימים חרא כמובן.)

[vadim6385]

על העבודה האחרונה, שפוטרתי ממנה:

 

עבדתי זמן מה במעבדת מחשבים ניידים בתור טכנאי (לא משנה איזו). מקום העבודה שלי היה ממוקם כך, שלידי (ועוד שלושה טכנאים) ישב מוקד שירות לקוחות.

 

במוקד הזה ישבו עשר פרחות שכל היום צרחו על לקוחות ואחת על השניה, ככה שבסוף יום עבודה הייתי יוצא עם ראש מנופח, והזדהות מלאה עם אמירות של מחמוד אחמדינג'ד על ישראל.

 

המנהלת שלהם וגם של המעבדה הייתה פרחה כמוהן רק פלוס עשר שנים בגיל.

 

עכשיו יום העבודה של הטכנאים היה מתחיל שעה לפני המוקד ונגמר שעה אחרי. אלה בעצם שעתיים ביום, שבהן יכולנו לעבוד בשקט.

 

המנהלת עשתה לעצמה נוהל להגיע חצי שעה לפני הזמן, ולשים בקולי קולות שירי פרחות (מאייל גולן ועד להיטי אירוויזיון), ככה שהיו נופלים לי מברגים מהידיים. טז התחלתי לצעוק לה שתנמיך.

 

לאחר כשבוע וחצי, קיבלתי זימון לשימוע מסיבת בולשיט כלשהי, וכעבור יומיים פוטרתי על סיבת בולשיט כלשהי.

 

יום אחרי הפיטורים מצאתי את העבודה הנוכחית, שבה אין פרחות שצורחות, ואין שירים בפרחית, הרבה יותר מעניינת, ועם פי 1.5 יותר משכורת בחודש, ושם אני עובד כבר קרוב לשנה.

 

לא מזמן יצא לי לפגוש את אחד מהטכנאים האחרים, והוא סיפר לי שהמעבדה נסגרה, והחברה עצמה על סף פשיטת רגל.

 

הסוף.

 

מסקנה - כשדלת נסגרת בטריקה, נפתח חלון.

[אושריקו]

אני אוהב פרחות, הן מטופחות ורגישות כשצריך.

[Liviur]

עבודה אחרונה שעזבתי (לפני 5.5 שנים ... כן כן ... בהייטק) היתה עקב רצון בשינוי מקצועי בתפקיד שלא איפשרו לי במקום הקודם (מתוך פרנציפ קטנוני) + הרצון לנסות משהו חדש (מובייל , סטארטאפ אל מול חברה גדולה וכו).

 

שורה תחתונה - סופר מרוצה - אחד הצעדים הטובים שעשיתי בחיי עם לא מעט מזל (כי עמדתי מול 3 חוזים שישבו לי על השולחן - כל אחד בפיתוח בתחום אחר לגמרי).

 

מה גם שעובד עם ידידינו Hans (בחברה - לא בצוות - עוד לפני שהגיע הקדמתי תרופה למכה ועברתי לחו״ל , ניו יורק - לא חור אבל מרוחק )

[vadim6385]

אני אוהב פרחות, הן מטופחות ורגישות כשצריך.

התיאור שהכי התאים לאלה שעבדו לידי זה "אלינור, את יפה כמו חמור".

 

גם בין שליש לחצי מהן היו בכל רגע נתון בהריון.

[hans]

כל כמה זמן אתה מתקלח ושם דיאודורנט? אולי זה לא הם אלא אתה, ופשוט לא נעים להם להגיד?

שתי עבודות שונות, לא קשורות.

אבל כמו שאתה רואה, ליביו הקדים תרופה למכה וברח לפני שהצטרפתי למקום שלו, למרחק של כמה אלפי קילומטרים. אהם.

[itaysamurai]

פעם אחת בחיי עזבתי מקום עבודה וזה היה תמורת הזדמנות לקידום מכל הבחינות - כסף, אחריות, למידה ושליטה בעוד תחומי עבודה.

לכאורה החלטה פשוטה, אבל אני אוהב לעשות לעצמי חיים קשים וזה היה מלווה בהמון היסוסים ותהיות, שבועיים כאבה לי הבטן.

מאוד אהבתי את הג'וב הישן, אפילו שהרווחתי בו לא משהו.

בסוף החלטתי לעזוב וזו היתה החלטה ששינתה לי את חיים, לא פחות.

דבר ראשון, נהייתי בעל מקצוע, לא עוד עובד. מה שעיצב אותי הלאה ושם אותי בפוזיציה מעניינת ונתן לי ביטחון רב.

דבר שני וחשוב לא פחות - כסף. לא רק שהרווחתי יותר בשוטף, העסק כולו הסתיים בשותפות שלי בפיתוח פטנט מסויים ומכירתו בסכום מכובד.

לעיתים אני חושב "מה היה קורה אם לא הייתי אוזר את האומץ לעזוב".

[ישה]

המילה פחד היפוכה הוא

 

דחף

 

אף פעם לא עברתי מקום עבודה בשביל כסף , אלא בשביל להתקדם באופן מקצועי וניהולי.

 

אל זה תמיד התלווה שיפור משמעותי מבחינה כלכלית.

 

המקום האחרון שעזבתי לפני שהפכתי להיות שכיר של עצמי ( חארה של בוס ) היה כדי לא להפוך לעבד של העבודה,24/7/365 גם אם זה היה בטייטל של מנהל כספים של חברה בינלאומית בין המובילים בתחומה.

[dorsht]

את העבודה האחרונה עזבתי בגלל היחס של הבוס ובגלל שלא הייתה התגמשות מספיקה איתי למרות שידעו שאני בזמן לימודים.

עבדתי באותו המקום לפני הצבא, היחס של הבוס היה אחר לחלוטין ולא נזקקתי לגמישות. (הוא ידע שאני זקוק לגמישות והסכים למרות הכול)

בכל מקרה אני שמח שעזבתי את מקום העבודה הזה, לא היה לי טוב שם בכל מקרה מבחינת צוות העובדים שהשתנה באופן מהותי וכך גם מבחינת היחס מהבוס והאופי העבודה שהשתנה.

 

כרגע אני מחפש עבודה אחרת בתחום הזה (טכנאות PC ומכירות). מקווה למצוא משהו.

מבחינת שכר אין לי ציפיות מיוחדות, אני לא בוגר תואר ואני לא מצפה להרוויח 100₪ לשעה.

[בנצי]

חוסר הערכה והרעה בתנאים.

אני מראש לא נכנס למקומות שיש להם סיכוי לשעמם אותי.

אני לא מסוגל לשבת במקום אחד כל הזמן ולכן אני איש שטח, התגמול בתחום שלי מגיע נטו מהתפוקה שלי ולכן הערכה היא הדבר הכי חשוב.