למה אי פעם עזבתם עבודה?

[ChemGuy85]

עבדתי מספר שנים טובות במשרד רו"ח מאוד נוח ומשפחתי. בעלים היו אחלה, המשרד היה נחשב בתחומו עם לקוחות רציניים, אבל הרגשתי שהמקום פשוט יותר מידי נוח והבוסים שלי לא מהירו לקדם אותי. הרגשתי שאני תקוע. עברתי לעבוד בביג 4 שזה כמו מפעל לראיית חשבון. התנאים הרבה פחות טובים, אבל העבודה ברמה גבוהה מאד וכיף להיות מוקף במאות עובדים בגיל שלי.

[NirLevi]

עבדתי מספר שנים טובות במשרד רו"ח מאוד נוח ומשפחתי. בעלים היו אחלה, המשרד היה נחשב בתחומו עם לקוחות רציניים, אבל הרגשתי שהמקום פשוט יותר מידי נוח והבוסים שלי לא מהירו לקדם אותי. הרגשתי שאני תקוע. עברתי לעבוד בביג 4 שזה כמו מפעל לראיית חשבון. התנאים הרבה פחות טובים, אבל העבודה ברמה גבוהה מאד וכיף להיות מוקף במאות עובדים בגיל שלי.

עשית מעבר טוב מאוד.

מעבר לעובדה שמדובר בפס יצור של דוחות כספיים וכל עובד הוא מס' רישיון, הניסיון ובעיקר הקשרים שאתה מקבל כתוצאה מהעבודה השוטפת הם נהדרים להמשך הקריירה.

 

בהצלחה.

[davemustaine87]

טוב, תודה לכולם על המענה.

 

אחרי שדחיתי הצעה אחת בגלל פחד(וגם שהעבודה ניראתה סופר משעממת), לפעם הבאה אני לא אחשוב יותר מדי.

[sorvall]

אני עזבתי את מקום העבודה ה"אמיתי" הראשון שלי אחרי הלימודים בעיקר בגלל אווירה מחורבנת בקרב הצוות.

לדוגמא, הייתי צריך לשמור העתקים בכתב על כל פעולה שבצעתי כדי שתהיה לי הוכחה שעשיתי את המוטל עלי.

תופעה שקיבלה עידוד מלמעלה. (יש מעסיקים כאלה שאוהבים לעודד יחסי צוות לא טובים לשיטת ה"הפרד ומשול")

אחרי 3 שנים נמאס לי והתפטרתי.

הצעד הכי חכם שעשיתי בקריירה המקצועית שלי מכל בחינה שהיא.

[ברווז]

 

אחרי שדחיתי הצעה אחת בגלל פחד(וגם שהעבודה ניראתה סופר משעממת)

 

יש לי עצה אחת עבורך: אם משהו נראה לך לא טוב, אל תעשה את הצעד.

בשנה האחרונה החלפתי 4 מקומות עבודה (!).

הראשון, בגלל שהם פשוט נבלות, חיפשתי לאן לברוח.

השני, היה סוג של בריחה, אבל התגלה כסיוט- למרות שחשבתי שאני אהנה מכל רגע: נגרייה. מה יש לא לאהוב? הרגיש תפור עליי. אני בונה דברים בתור תחביב, פתחתי פורום שלם מסביב לזה פלוס ערוץ יוטיוב.

נהייתי אומלל. בתוך חודש מצאתי עבודה עם השכר הגבוה ביותר שהרווחתי בכל ימי חיי, בתפקיד ניהולי ("מנהל תאילאנדי"- עושה את כל העבודה בעצמו, לא מנהל אנשים). כבר בשלב הראיון נדלקו לי כ-5 מנורות אזהרה אדומות, מהבהבות, ולאחת הוצמדה סירנה. לאחר ייעוץ קצר, החלטתי בצער רב וביגון קודר לקחת את העבודה. החזיק חצי שנה, אבל הוריד לי עשור מהחיים. בסופו של דבר,החלטתי לעשות מעשה ולחזור אחורה- דיברתי עם המעסיק האחרון שהיה לי לפני שהפכתי לעצמאי, ואמרתי לו שעם הידע שרכשתי מאז, אני יכול להגדיל לו את המכירות. הוא החליט לקחת אותי בחזרה, ומאז אני רגוע- חזרתי לעבוד בחנות כלים, דבר שרציתי מאד.

עם כמה שאז חשבתי שהמקום היה גרוע, כיום העיניים שלי נפתחו ואני יודע לראות דברים באור אחר לחלוטין.

 

שורה תחתונה:

1) אם אתה מקבל תחושת בטן של "אל תיגע", אז אל תיגע.

2) לא בהכרח המקום שאתה נמצא בו כל כך גרוע, תמיד יכול להיות הרבה הרבה יותר גרוע ממנו.

3) אם אתה מוצא מקום שמוצא חן בעיניך, אל תעיז להסס. לך על זה ובכל הכח. החיים קצרים מדיי להיסוסים.

4) כל עוד אתה עדיין עובד, אתה יכול להרשות לעצמך להתפנק ולחפש רק מה שבאמת מתאים לך.

[Alon_A]

עבדתי בסטארטאפ מיד עם סיום הלימודים.

 

כבוגר אוניברסיטה צעיר העבודה בסטארטאפ אפשרה לי לצבור המון נסיון בזמן קצר, להתמודד עם קשיים טכניים רבים וללמוד איך ללמוד בעולם האמיתי מחוץ לאוניברסיטה.

 

לאחר שנה וחודשיים, כשהסטארטאפ לא צבר תאוצה, החלטתי שהגיע הזמן להמשיך - השיקולים היו האופק המקצועי שכבר לא ראיתי שם, ההנהלה שהבנתי שלא מכוונת לשום מקום, התחושה שכבר לא אלמד דברים חדשים יותר כי את מה שפיתחנו פיתחנו ויותר לא היה כיוון וגם הרצון לשיפור תנאים. בתקופה של בערך חצי שנה עזבנו כל ארבעת העובדים שם (אני ועוד שלושה).

 

לאחר מכן ועד היום (כבר 3.5 שנים) אני עובד באחת מ 10 החברות הגדולות בשוק ההייטק, מארבע אנשים עברתי לחברה של יותר מ 15 אלף איש . אחד העובדים שהוא גם חבר שלי מהלימודים עזב כחודשיים אחרי ועובד איתי באותה חברה.

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

עריכה אחרונה ב-12 למאי, 2016 על ידי Alon_A

[noknok]

העבודה הרצינית הראשונה שלי היא למעשה השירות הצבאי שלי,

 

התגייסתי כאיש IT בצבא והתחלתי להתמחות בתחום,

לאחר השירות חובה נשארתי בצבא(הייתי מחוייב לשנה קבע) בשביל האנשים,תחושת השליחות וההזדמנות שניתנה לי להקים צוות חדש ולהוביל תחום גדול למרות גילי הצעיר.

 

העבודה הלא קלה שאיני משווה אותה לשירות קרבי מן הסתם(עבודה מתחילה ב9 בבוקר ונגמרת במקרה הטוב ב8-9 בערב - היו לא מעט ימים של 30-48 שעות ברצף בעבודה עם החיילים), ולאחר 6 שנים הייתי בנקודת החלטה של האם לצאת לקקצ(למרות הגיל המאוחר) ולהמשיך בצבא לפחות 3 שנים ולכוון ל"חתונה" איתו או להשתחרר ולעבוד במקצוע בחוץ.

 

התפקיד האחרון שחק אותי מאוד(למרות ששעות העבודה עדיין יחסית תובעניות במקצוע הנ"ל גם מחוץ לצבא) העובדה שנכנסתי לאחד החלקים היותר חמים ב"מטבח" והייתי צריך "לספוג" ולהגן על הצוות מול גורמי חוץ גרמה לי להישבר ולהחליט למרות הקושי הרב כי הצבא היה כמו בית(אחרי 6 שנים עם קולגות שכמו משפחה והערכה רבה) לעזוב.

 

התחלתי לעבוד בחברת IT גדולה בתוך מטמיע מערכות - השכר הוא גדול משמעותית פלוס רכב ומאפשר לי לחשוב קדימה ולא לחיות מתלוש לתלוש,

התפקיד נייד וגמיש והעובדה שכל יום אני במקום אחר מול מערכת אחרת ואתגר חדש הוא כיף גדול ושינוי מרענן ביחס לצבא - ללא ספק שביינתים ההחלטה נכונה.

 

אני מן הסתם מודה על הזכות שלי להיות איפה שהייתי בצבא ועל ההזדמנות הענקית שניתנה לי במערכת.

[Tvr_speed_12]

עזבתי את החיים המרופדים בהייטק כי מיציתי.

הגעתי לתפקיד מאוד בכיר, עם משכורת לא רעה בכלל ותנאים מעולים.

מיציתי את הריכולים במטבח ותפוצת נאט"ו במיילים על כל דלקת אוזניים.

המרחק מהילדים והאישה עקב הטיסות ושעות העבודה גם הוסיפו, שלא לדבר על תקופות לפני גיוסים וסוף רבעון.

 

עשיתי סיבוב פרסה.

הפכתי להיות עצמאי בתחום אחר לגמרי, ואין תלונות בכלל.

אפשר לדעת לאיזה תחום עברת ?

[MadCat_LE]

אם זה לא ברור מהתמונה שלו, הוא פתח קריירה כגיטריסט.

[haranza]

אם זה לא ברור מהמיקום הוא פתח בית קפה

[NirLevi]

אפשר לדעת לאיזה תחום עברת ?

נדל"ן (שמאות מקרקעין).

 

אם זה לא ברור מהתמונה שלו, הוא פתח קריירה כגיטריסט.

עדיין לא. בחיפושים אחרי ג'ון

 

אם זה לא ברור מהמיקום הוא פתח בית קפה

יפה! אתה ירושלמי?

אכן. מדובר על בית הקפה המיתולוגי שהיה ברחביה.

[danniel]

לא שילמו לי.

[ETAA]

לאחר 12 שנות עבודה קשה עזבתי מקום שהיה לי כבית, שהוא הדוגמה הקלאסית ל-"כלוב של זהב". מקום עבודה מאוד מאוד נחשב עם תנאים מעולים שסוחט את עובדיו עד לטיפה האחרונה. למרות הקושי, זה מקום שלרוב לא עוזבים אותו מרצון. החלטתי לעזוב רק לאחר שהובהר לי שהגעתי לתקרת הזכוכית שלי. הייתי מתוסכל מאוד במשך תקופה ארוכה (מדי), גם בגלל החשש מהבאות וגם בגלל שברור היה שזו לא היתה החלטה מקצועית, עד למעבר למקום העבודה הנוכחי שבו אני עובד כבר כמה שנים.

בראיה לאחור, אין ספק שזה היה הצעד הכי מדהים שעשיתי. מקום העבודה החדש חשף אותי לאתגרים מקצועיים מדהימים ולהתנסויות וחוויות שלא הייתי חולם להגיע אליהם בעבודה הראשונה. שדרגתי את עצמי באופן משמעותי בכל צורה ובכל מובן, כולל מעמד, הערכה, השפעה, שכר ואפילו קרבה לבית...

עריכה אחרונה ב-13 למאי, 2016 על ידי ETAA