שרשור הפוביות - מהי הפוביה שלכם?

[haranza]

פחד גבהים, האישה מתה על הדברים האלה- אני מת מהם. תנו לה לעשות באנג'י וקפיצות בלי כלום למים מגובה פעמיים עזריאלי- עשיתם לה את היום, תזרקו אותי משם- גם עשיתם לה את היום.

חוץ מזה, אני לא יודע אם לקרוא לזה ממש פוביה, אבל זה כן משהו שמשום מה מעסיק אותי וטורד את מנוחתי הרבה, זה מחשבות שקורה משהו נורא לילדים שלי.

לפות"ש, מאז ומתמיד פחדתי ממחטים ובדיקות דם, שירות קרבי סידר לי את הבעיה לכיוון ההפוך, אני מת על זה , בגלל הרתיעה שלי מהנושא תמיד הייתי מנודב בעל כורחי לאימוני חובשים, מאז זה סיפור אהבה בלתי נשכח ואני ממש מקפיד לתרום דם כל שלושה חודשים.

[matanfr]

נחשים, עקרבים, רמשים, ג'וקים, דיבור בפומבי בישיבות/מצגות בעבודה, פחד גבהים. אלו הפוביות שלי. עם רופא השיניים אני מסתדר איכשהו.

[Guy_25]

עכברים, חולדות, עכברושים ובני ביתם.

 

אני קורא את השרשור תוך כדי גיחוך והתנשאות על כל מי שכתבה כאן.

מגיע להודעה שלך ואני שומע את עצמי צורח בתוך הראש שלי. יכול להשבע שזה גם היה בקול של ילדה קטנה.

 

כשהייתי בצבא סגרתי פעם שבת עם 2 מהחיילות שלי . באמצע הלילה ראינו עכברון קטן רץ לאורך המגורים --> yearsLeftCounter--;

[ALÞћÃ]

ציפיתי לחמישייה הפותחת, עם אופציה לתגובה הראשונה אחרי ההודעה המקורית

 

בד"כ אני זריז יותר ; לא מספיק שוגי על הבוקר.

[Igalz]

האם זה עונה על שאלתך?

אתה בסדר אתה,

אמנם ציטטתי אותך אבל ההערה היא כללית.

התחושה שלי שחלק לא מבוטל מהכותבים לא מבינים את ההבדל בין פוביה לבין סלידה\גועל\איכסה

[YNV]

אני מפחד מפופיק. כן כן... פופיק.

אני לא מסוגל לראות אותו, לגעת בו, להגיד את המילה.

אני לא מסוגל לגעת בפופיק שלי או של הילדים שלי.

אני לא מסוגל לראות אף אחד אחר שנוגע בשלו.

כשהילדה הקטנה שלי רצה אלי, האינסטינקט הראשוני הוא קודם כל למנוע מצב שהיא נוגעת לי בפופיק.

בחיים לא אלך לרופא כשיש סיכוי שיגע לי שם איכשהוא. אני מעדיף למות.

כשהאחים שלי (והילדים שלהם) רוצים להטריף אותי - הם מסננים בשקט בשקט "פופיק". אני לא מסוגל להתעלם מזה.

כשהילדים נולדו והמילדות שאלו אם אני רוצה לחתוך את חבל הטבור - אני הגבתי בצרחות וידיים על האוזניים. היו מבטים מופתעים בחדר. אשתי נאלצה להסביר.

הדפיקות כל כך קשה, שלפעמים אני מתקפל כשאני לגמרי לבד. איכשהוא אני מרגיש שמשהו בדרך לשם.

אגב.. אין לי בעיה לרשום "פופיק". אבל אני יושב עם בטן מכווצת גם עכשיו.

[koka]

וואו זו אחת הפוביות המוזרות ...האם יצא לך לשמוע על עוד אנשים עם פוביה דומה? האם מוכר בספרות?

[שומאכר]

להישרף/להיקבר חי/למות מטביעה.

[שומאכר]

והכי הכי - להיות עיוור.

[iluxxxa]

לפות''ש,

האם ניסית להתמודד ואיך?

אני ניסיתי ופניתי לפסיכולוגים בעינייני שלא הבינו כלום,

אפילו ביגוני פניתי למתקשרת שזה בדיחה שלא יודע אם לבכות

או לצחוק.

 

ניסיתי לפנות לרופאים - לא היה להם מה להגיד לי.

מתמודד עם זה לבד. מכין את עצמי נפשית לפני כל בדיקת דם/ביקור רופא. תמיד מלווה במישהו קרוב. לבדיקת דם תמיד לוקח איתי מיץ בשביל להתמודד עם נפילת סוכר בדם (עוזר לי להתאושש מהר יותר). וכמובן מנסה להמנע מלהחשף לנפגעים/דם במידה ויש אפשרות.

 

פות"ש , אני זוכר שבתור ילד הייתה לי פוביה קטנה מדם וזריקות אבל אחרי הרבה פציעות שעברתי,דברים שראיתי וזמן שחלף אין לי בעיה להחדיר לעצמי מחט לוריד...

אצלי זה הולך ומחריף לצערי.

 

פחד מצבים ,פשוט חיה מגעילה .

צב? דווקא צב? ג'וקים אני מבין - גם רצים כמו משוגעים וגם (חלקם) יודעים לעוף. למזלך לפגוש צב באיזורים שלנו זה די נדיר.

 

 

 

אני רואה שהג'וקים מככבים בשרשור הזה.

גם אני פחדתי פחד מוות מג'וקים עד כדי שיתוק מוחלט. מאז שעברתי לדירה הנוכחית (לפני כשנה), שבה אני נאלץ להתמודד עם ג'וקים על בסיס יומי כמעט, אני כבר מתחיל להתרגל... לא בקטע של להתחבק וכאלה, אבל בהחלט משמעותית פחות היסטריה מצידי בכל מפגש אקראי בחדר מדרגות חשוך.

[edan82]

חוץ מזה, אני לא יודע אם לקרוא לזה ממש פוביה, אבל זה כן משהו שמשום מה מעסיק אותי וטורד את מנוחתי הרבה, זה מחשבות שקורה משהו נורא לילדים שלי.

 

אתה לא לבד, גם אני מתעסק ומוטרד מזה לא פעם וזה לא כיף גדול בכלל.

[אלעד]

אפרופו פוביה מג'וקים:

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?145927-החומוסייה-שלי!&p=4701454&viewfull=1#post4701454

אני עצמי לא נותרתי עם צלקות נפשיות כלשהן, אבל לטובת כל אלה שציינו שהם סובלים מהפוביה הזאת כדאי להיכנס לקישור ולהסיק את המסקנות.

[ZX2.0]

שאלה שקופצת לי לראש ולא התעמקתי בה: יש טיפול (פסיכולוגי/תרופתי) לקלסטרופוביה? מישהו מכיר מישהו שעבר תהליך שכזה?

למען הסר ספק, אני לא מדבר על עצמי.

 

לא מניסיון אישי אבל כן יש טיפול. אני מכיר אישה שהיא מכירה אדם שעבר טיפול כזה. היא סיפרה לי את הסיפור לפני לא מעט זמן ואני גם לא בקשר איתה יותר אבל לפי הזכור לי, הטיפול עזר אבל לא 100%. ייתכן ואני טועה. בעיקרון אני יודע שיש טיפולים לכל מיני פחדים- קלאוסטרופוביה, פחד גבהים וכו'.

 

 

 

לא קשור למה ששאלת אבל קשור לשירשור באופן כללי

[mystopp]

שירת איתי בצבא בחור שהייתה לו פוביה מאפרסקים

[YNV]

נשמע כאילו כולם חשבו שהוא מקורי חוץ מהקב"ן אצלכם