ערך ריגשי לרכב?!

[asaf123456]

צהריים טובים כבר כמה ימים אני חושב על הנושא הזה.

הסיפור שלי הוא כזה ואשמח לשמוע אם יש עוד חבר'ה עם סיפור דומה.

יש לי פיאט אונו שנת 94 שעברה מיספר שינויים מבחינת מנוע והיתנהגות.אני מחזיק ברכב משנת 2007 בהתחלה קניתי אותו רק להיתניידות קצרה לאחר תאונת אופנוע.

ולאט לאט התחילו להגיע חלקים ושיפורים במחירים מפתים שגרמו לי להישאר עם האוטו.

אני לא ישקר יש יפות וחזקות ממנה אבל אני פשוט קשור לאוטו הזה לא מבין למה.

עברנו יחד כבר 140000קילומטר.

השקעתי בה אני לא יודע כבר כמה תיקונים.

כל תיקון אני אומר "זו הפעם האחרונה שאני משקיע בה סכום כזה"

למרות שאת רב התיקונים אני עושה לבד כולל ראש מנוע כולל טיפולים .

הדברים היחידים שאני עושה במוסך זה דברים שמצריכים ליפט באופן דחוף כמו קלאץ' ודברים מהסוג הזה.

ההורים לוחצים להחליף רכב אבל משהו מונע ממני לעשות את זה.

השאלה שלי היא אם יש מישהו שמרגיש ככה או שהבעיה היא רק שלי.

ועוד דבר.

יש ימים שממש נימאס לי ממנה אבל אחרי שאני פותר את הבעיה אני מיתאהב מחדש.

זו אומנם רק אונו אבל היא עוברת חיים לא קלים במסגרת השינויים שבוצעו בה.

גם שינויים במנוע וגם שינויים היתנהגותיים(עד כמה שאפשר)

אה ויש לה מזגן.

תודה מראש ואשמח לששמוע את עמדתכם בענייין אסף.

[Balakai]

הגיוני להקשר לרכב.

אבל זה הכל תלוי למה תחליף בעיניי.

רכב שנת 94 ימכר בכמה כסף? שווה למכור את זה בכלל? אולי כדי לנסוע עד ש....

[asaf123456]

נכון.

אבל כל פעם שמגיע תיקון גדול אני רואה עד כמה המצב של שוק המכוניות ה"מעניינות" עגום וכבר מעדיף להוציא עוד 500 עוד 1000 ולהישאר עם מה שאני מכיר.

אז כל בעיה אתה מסדר בסוף.

[liran_r]

נעים מאוד אסף

 

אני לירן, וגם לי יש אונו.

שלי גם שנת 94, מנוע 1000, 5 הילוכים, עם מזגן.

 

קניתי אותה אחרי שעמדה לה בודדה באיזה מגרש ואמרו לבעלים הקודמים שהלך מנוע והוא החליט לא להשקיע.

 

אני קניתי אותה ב 500 שקלים עם טסט ל 13 חודשים, גררתי אותה עם חבר הביתה והתחלתי לאגן חלקים ולעבוד עליה.

אחרי חודשיים עם עזרה של כמה חברים הכל היה מחובר והיא התניעה.

 

בהתחלה סבלתי. היה לי קשה להתרגל.

אני לא חובב פיאטים. ממש לא. אני חולה על BMW. זאת המטרה שלי, אפשר לומר.

היום המצב שונה. אני הרבה פעמים מסתכל על מכוניות ביד 2.

הרבה פעמים שוקל לרכוש ואפילו מתקשר.

וכל פעם אני חושב לעצמי מה אני אעשה עם הפיאט ורק המחשב על למכור אותה פשוט לא מסתדרת לי במוח.

למה? ככה! לא יודע למה. אני דפוק (אבל טוב לדעת שלא היחיד )

 

גם אני עובד עליה הרבה לבד, משתדל בכל אופן.

לפני כחודש הציעו לי לפרק מפיאט אחרת מלא חלקים, ובמשך שלוש שעות פירקתי חלקי חילוף.

אבא שלי וחבר שלו צחקו עליי כאילו אני הולך להישאר עם האוטו 10 שנים.

את האמת, לא יודע מה יהיה... ימים יגידו כנראה

 

שיהיה לך רק בהצלחה ונסיעה טובה

[B&W250]

בטח שיש ערך ריגשי לרכב, היה לנו פעם לנסר שקנינו ב23/8/1990 היתה אצלנו עד 1/2002 ,נגנבה

כמה שמרתי עליו וכמה ליקקתי אותו, כל פעם שהיינו נכנסים למוסך היו בהלם,היו קוראים לאנשים לבוא לראות אותו.

כל שבוע פתק על החלון מקונים פוטנציאלים,

עד היום כל 23/8 אני נזכר בו,כאילו זה בן משפחה.

[סלמונלה]

יש לפיאט קסם, כמו לשאר הרכבים האיטלקיים, גם לאבא שלי שהוא אדם מבוגר יש חולשה לפיאט הוא התחיל ב127 (שהיא הייתה חדשה) עבר לאונו ומאז רק פונטואים, ולא סתם יש מועדון פיאט בארץ ובשאר העולם, אז אולי הוא לא הרכב הכי אמין בעולם אבל קסם בהחלט יש לו.

[asaf123456]

לירן מחשבה דומה עברה לי בראש לפני שבועיים כשהלכתי לראות את ה קולט של אמיר חבר בפורום.

הכל התאים המחיר האוטו.

אבל מצאתי את עצמי אומר"מה אני עושה עם פיפי .

ובסוף ירדתי מהקניה.

כי אני פשוט מת על האוטו הזה ואנשים אומרי לי "זה לא פורש זה רק פיאט אונו"

אני באמת חשבתי על לקנות משהו מעניין יותר .

אבל לא יודע באמת שאצלי רק ימים יגידו.

[alexk]

אני חושב שדווקא בגלל שאתה משקיע בה הרבה זמן וכסף, אתה כ"כ קשור אליה רגשית.

ככה זה. כוננית שבנית לבד, תמיד תאהב אותה יותר מאחת קנויה, למרות שהיא כנראה עקומה ומרופטת.

[asaf123456]

אלכס אתה צודק מאד.

אבל את האוטו אני לא מרגיש שבניתי אני אתן לך דוגמא מתחום אחר שאני מיתעסק בו טיסנים

אז כן היום ביחס לפעם מעט מאד אנשים בונים טיסנים לבד.

וכשאני בונה אחד אני באמת מעריך אותו כי עבודת ידיים שלי

לעומת זו ברכב אני רק הכנסתי את השינויים שרציני .

וזה לא באמת "בניה שלי"

[Arilou]

אסף - גם לי יש פיאט אונו בין היתר. האוטו שלי מהתיכון

 

לא משופרת אבל מטופלת בידיים שלי ואני מסרב למכור אותה למרות שביום יום אני כמעט לא נוסע עליה.

 

אז יש לזה עלות מסויימת, אבל היא נשארת אצלי.

[asaf123456]

ארילו את זה אצלך אני יודע.

אבל הבעיה שלנו היא אחרת.

מה באמת מושך אותנו להמשיך להחזיק בהן?

כי הן לא שיא האמינות לא שיא ההנאה לא שיא החיסכון ולא שיא היופי.

חברה שלי אומרת "וואי מאמי לזה קוראים אהבה"ופעם באחד המיפגשים שהייינו בהם אני וגם אתה ארילו אז כישבנו לאכול (עשינו על האש) חברה שלי אמרה "הלוואי שהייתה אוהב אותי חצי ממה שאתה אוהב אותה"

את האמת אני לא יודע איך להסביר את זה אבל העולם מיתקדם וכל פעם שאני נוהג ברכב חדש אני יורד ממנו ואומר "וואו האוטו שלי גרוטאה"

אבל אחרי כמה לחיצות אני משכנע את עצמי ששום רכב בסכום כזה לא יתן את ההרגשה הזו.

[Arilou]

כי היא גרוטאה. ועדיין כשאני נוסע איתה לעבודה אני כולי מחייך כמו דביל.

 

אין מה לעשות - נדפקנו.

[liran_r]

חברה שלי אמרה "הלוואי שהייתה אוהב אותי חצי ממה שאתה אוהב אותה"

 

אם רק הייתי מקבל שקל על כל פעם ששמעתי את זה מארוסתי (על אף השריטה היא הסכימה )...

ואת המשפט "למה אתה לא מסתכל עליי כמו שאתה מסתכל עליהן" (על BMW בפרט ומכוניות בכלל)

 

 

יש מצב שהייתי קונה סדרה 6

[asaf123456]

יש עוד אנשים חולים במחלה שלנו כאן?

[e-r-a-n]

לפני כשנה מכרתי יונדאי גטס (מהדגם המאובזר עם הסאנרוף והכל) שהייתה אצלי מהיותה חדשה למשך של 5.5 שנים.

שמרתי וטיפחתי אותה במשך כל הזמן הזה ושמרתי עליה בקנאות.

כשהתחדשתי ברכב חדש זה ללא ספק היה לי מוזר ככה להשאיר אותה בידי מישהו אחר...

הרגע הכי נורא היה שלשום, כאשר נתקלתי בה עומדת במגרש חניה כלשהו ליד מקום שהלכתי אליו - מטונפת ומזוהמת הן מבחוץ והן מבפנים. שרוטה ומשופשפת מכל הכיוונים ומכות קטנות בפח בכנפיים. אז באמת הרגשתי רע.