הדרך שלי כרוכב חובב - שרשור אופניים מתגלגל

[Gosser1860]

לפני 7 שעות, oryo כתב:

לא נגעתי בהן מאז קליפורניה

למה לא בעצם? אין סינגלים/מסלולים באזור שלך?

יש חברים/מכרים רוכבים באזור? אולי הם יכולים להחיות את החיידק מחדש.

 

עריכה אחרונה ב-6 ליולי, 2022 על ידי Gosser1860

[oryo]

האגדה מספרת שיש כאן סינגלים מגניבים לגמרי וסצנה חיה ומדוושת

 

אין לי מושג כי לא באמת בדקתי 

 

מה שהרג לי את התחביב זה מיעוט בזמן פנוי נגד אוברהד (עליה/ירידה מציוד) נגד טמפרטורה נגד ילדים נגד, בוא נודה בזה, עצלנות/עייפות.

 

בישראל היתה לי חבורה שבנינו במשך שנים והמפגשים היו כבר מחולקים בין האתגר בעליות לכיף בירידות להנאה שבחברותא. היינו אומרים בחצי הלצה חצי רצינות שהאופניים הם תירוץ לקפה…

 

אופני כביש היו לי לפרק זמן מאוד קצר, החשש בישראל מתרבות הנהיגה יחד עם התשתיות הקלוקלות של כביש 4 (ריבוי פנצרים) חזלשו את זה די מהר. 

 

יש משהו מגניב בתנועה מהירה על כלי בו אתה המנוע, וכל ההתעסקות מסביב. פספס בענק אחד המגיבים בשרשור שהלעיג את ההשקעה, הרי זה לא שרכשת אופניים משופרים רק בשביל לגלח כמה שניות, ההתעסקות עצמה יחד עם כלי יפה הם כיף בפני עצמם. מצחיק שצריך להתייחס לזה בפורום רכב, זה הרי מאוד דומה.

[David32]

לפני 10 דקות, oryo כתב:

פספס בענק אחד המגיבים בשרשור שהלעיג את ההשקעה, הרי זה לא שרכשת אופניים משופרים רק בשביל לגלח כמה שניות, ההתעסקות עצמה יחד עם כלי יפה הם כיף בפני עצמם. מצחיק שצריך להתייחס לזה בפורום רכב, זה הרי מאוד דומה.

כן ולא.

 

ההפרשים על אופניים הם קטנים יותר מאשר עם רכב, ויש פחות התעסקות.

נקודת התפוקה השולית הפוחתת היא ממש נמוכה, שלא כמו ברכב. (אני מתעלם מההבדלים במחירים, ברור שכול דבר קטן לרכב >>> חלקים לאופניים).

 

"אין" סיבה טובה באמת להשקיע (מעבר לפשוט זוג אופניים איכותי). רשמתי בעמוד הקודם לגבי מעבירים חשמליים, שימאנו יצאו עם 105 Di2, שזה מגניב בתכלס, אבל זה אומר אופניים חדשות ב ~2200 יורו+.

מה זה יוסיף לי מעבר להרגשת המגניב? כלום. אינטגרציה עם הגרמין. זה שווה 2200?

 

[Gosser1860]

לפני 13 דקות, oryo כתב:

האגדה מספרת שיש כאן סינגלים מגניבים לגמרי וסצנה חיה ומדוושת

נו, אז למה אתה מחכה?

 

לפני 13 דקות, oryo כתב:

מה שהרג לי את התחביב זה מיעוט בזמן פנוי נגד אוברהד (עליה/ירידה מציוד) נגד טמפרטורה נגד ילדים נגד, בוא נודה בזה, עצלנות/עייפות.

מוכר, אבל עם העשייה העצלנות תיעלם. בנוסף זה חשוב לעשות ספורט ומצאתי שאם אוהבים את מה שעושים אז מתמידים יותר. אני די בטוח שגם אצל חבוב עמוס כמוך אפשר לאפטם קצת את הזמן ולמצוא זמן לרכיבה. חשוב שזה יהיה נגיש ונוח ולא מסורבל וארוך אחרת קשה להתמיד.

 

לפני 13 דקות, oryo כתב:

אופני כביש היו לי לפרק זמן מאוד קצר, החשש בישראל מתרבות הנהיגה יחד עם התשתיות הקלוקלות של כביש 4 (ריבוי פנצרים) חזלשו את זה די מהר. 

כביש 4? מי רוכב בכביש 4? מפחיד מידי. ממה שאני זוכר כשהיית בישראל גרת באזורים שיש בהם אחלה כבישים צדדיים לרכיבה. 

 

לפני 13 דקות, oryo כתב:

יש משהו מגניב בתנועה מהירה על כלי בו אתה המנוע, וכל ההתעסקות מסביב. פספס בענק אחד המגיבים בשרשור שהלעיג את ההשקעה, הרי זה לא שרכשת אופניים משופרים רק בשביל לגלח כמה שניות, ההתעסקות עצמה יחד עם כלי יפה הם כיף בפני עצמם. מצחיק שצריך להתייחס לזה בפורום רכב, זה הרי מאוד דומה.

נכון, כל התעסקות עם האופניים היא בערך ככה:

 

לפני 2 דקות, David32 כתב:

"אין" סיבה טובה באמת להשקיע (מעבר לפשוט זוג אופניים איכותי). רשמתי בעמוד הקודם לגבי מעבירים חשמליים, שימאנו יצאו עם 105 Di2, שזה מגניב בתכלס, אבל זה אומר אופניים חדשות ב ~2200 יורו+.

מה זה יוסיף לי מעבר להרגשת המגניב? כלום. אינטגרציה עם הגרמין. זה שווה 2200?

אני לא באמת מבין את הצורך ב-105 חשמלי, זה פשוט מיותר. 105 מכאניות הן איזון מעולה בין שימושיות לאמינות לרוכב החובב. בעיקר כי הן לא סובלות מהתופעה של הזרוע שמתנתקת מהציר המרכזי (העכביש) בגלל כשל בחומר המקשר:

 

כמו שיש לאולטגרה והדורה אייס. מצד שני המערכת ללא יומרות, הן שוקלות יותר אבל בצורה די זניחה. זה לא באמת משנה לרוכב הממוצע.

 

לצערי יצרניות האופניים דוחפות שלדות וגלגלים בינוניים מאוד עם מערכות יקרות ומעלות את המחירים לכל רוחב ליין המוצרים. ואם אתה כבר רוצה שלדה טובה (קלה, מיוצרת היטב ואיכותית) ולרגע חשבת גם על גלגלים באיכות טובה היצרנים מחייבים אותך לרכוש יחד איתכם גם מערכות יקרות שהרוכב הממוצע לא באמת צריך.

בארה"ב זה די פופולארי לבנות את האופניים מחלקים נפרדים בשביל לאפטם לדרישות/תקציב, או לפחות ככה היה לפני משבר המלאים/אספקה שגרמה הקורונה. בארץ זה פחות נפוץ וגם אם יש אפשרות, זה בד"כ יעלה הרבה יותר יקר מאשר לקנות אופניים "קומפלט".

[Gosser1860]

בתאריך 22.5.2022 בשעה 20:13, Gosser1860 כתב:

לתעדף מחדש

מקפיץ לעדכון, אולי אחרון (?)

 

פוסט איטליה

אפשר להגיד שאחרי איטליה הייתי ב״היי״ מסוים סביב אופניים ורכיבה. די מהר חזרתי לרכיבות הרגילות בסופי שבוע בתוספת רכיבות על טריינר באמצע שבוע. זה החזיק כמה שבועות.

 

ואז הסרטן חזר לבקר

באזור אפריל-מאי הסרטן של אימי חזר ל״בקר״ אחרי היעדרות של 7 שנים. הפעם הוא חזר ללא רחמים. ככל שהטיפולים התקדמו כך רכבתי פחות. בהתחלה עברתי לטריינר באופן כמעט מוחלט ולקראת סוף השנה הפסקתי כליל. בהתחלה האשמתי את הכבישים בישראל, את תרבות הרוכבים והנהגים, את החברים לקבוצת הרכיבה, כל הזמן השוויתי לרכיבה באיטליה וכהנה וכהנה. היום אני יודע להגיד שמשהו בחדוות הרכיבה נעלם, משהו ב״חשק״ הפסיק לנגן כמו פעם. 

 

את רוב 23' העברתי במחלקה האונקולוגית בתקווה שימצא מזור למחלה הארורה, אך ללא הועיל, אימי הלכה וקמלה. בניסיון לשמור על שפיות כלשהי השתדלתי לשמור על כושר מסוים עם מעט ריצות וחדר כושר אבל זה לא היה ״זה״. כשהאשפוזים הפכו לתכופים גם את זה זנחתי.

 

ואז החלה המלחמה, כי כידוע צרות באות בצרורות. אם לא הספיקו ה״חוויות״ מהמחלקה אז לכך התווספו חרדה וחוסר האונים באופן כללי. השבועות הראשונים היו מהקשים ביותר. אימי עברה להוספיס ואיבדה הרבה מהיכולות המוטוריות. כשהאזעקות היו פוקדות את בית החולים, ההוראות היו לנסות לקרב את המיטה לקיר פנימי ולהתפנות למרחב מוגן. רעשי המיירטים עוד זכורים לי היטב. זו היתה סיטואציה סוריאליסטית במיוחד.

 

לא עבר עוד הרבה זמן ואימי נפטרה. אין הרבה מה לספר על התקופה שלאחר מכן, מעבר לעצב רב, בניית המון לגו (צריך לעדכן בשרשור השכן) והשלמה עם המצב.

 

בקיץ שאחרי

המחסור בפעילות גופנית החל לתת את אותותיו והחלטתי שחייב לעשות שינוי. חזרתי בהדרגה לחדר כושר ולהרמות קצת יותר כבדות. לקראת הקיץ הבנתי שלאופניים כנראה לא אחזור, לפחות לא בשנה-שנתיים הקרובות. למרות שהמשכתי לטפל בהם באדיקות זה הרגיש לי מאוד מיותר שאף אחד לא נהנה מהם. בלב (כמעט) שלם העמדתי אותם למכירה.

 

הזוג ה״פשוט״ נמכר לחייל בקבע שחיפש כלי תחבורה מהבית לעבודה שיחליף את אופני ההרים שאיתם התנייד. אמנם הם קצת overkill למטרה הזו, אבל מי אני שאתווכח. נמכרו תוך שבועיים בערך. את הזוג היקר לקח קצת יותר זמן. הקונה הראשון שהגיע היה גם זה שרכש אותם. מדובר ברופא שרכש אופניים במידה לא נכונה וחיפש אופניים מותאמים יותר ומאובזרים, היו לו ספקות לגבי בלמי חישוק אבל אחרי סיבוב התרצה וסגרנו על מחיר נוח לשנינו. חייב להודות שקצת נצבט הלב כשראיתי אותו מעמיס אותם לרכב. 

 

מבחינה כספית האופניים נמכרו בכ-50% ממחירם כחדשים (כולל השדרוגים), לא טוב אבל גם לא מאוד נורא.

 

מה עכשיו

אמנם אין לי צורך באופני כביש מקצועיים אבל עדיין רציתי את האפשרות להתנייד עם אופניים, לסידורים בעיר או לרכב מידי פעם לעבודה (כשמזג האוויר מאפשר). נשארתי עם אופני עיר, אבל לצרכים שלי זה היה נראה לי מעט מיותר לרכוש זוג חדש. התמקדתי ביד2 וספציפית באופני single-speed שכן רוב המסלולים שלי די שטוחים. לאחר כמה זמן נבחר הזוג המעט מרופט הבא:

[Gitane Defi 1985]

 

למרות שהם יותר מבוגרים ממני, והגיל בהחלט נראה עליהם, לאחר יישור קו שכלל החלפת צמיגים, פנימיות, שרשרת, השלמת כדורי מיסב וגירוז הן מספקות את התמורה.

 

וזהו בגדול.

 

[DareDevil]

משתתף בצערך, אני מאמין שחדוות הרכיבה תחזור מתישהו. take your time.

 

[BoazB11]

תנחומי על אמך. מצער לקרוא.

לפי הכרונולוגיה בשרשור הזה אתה בן 30 וקצת, כמו הבנים שלי...  חתיכת מכה.

 

בהודעה הפותחת דיברת על לחץ הדם הגבוה שלא ידעת עליו (הרוצח השקט),

ומיד התעוררה בי הזדהות, כי אצלי זה היה הטריגר העיקרי לשינוי מהותי בחיים,

שבו האופניים תפסו חלק משמעותי ביותר בשיקום ושימור הקיים.

 

התחלתי מאוחר. כמעט מאוחר מדי...

בגיל 58 מצאתי את עצמי יוצא תשוש ומרוט מניתוח בקע טבורי.

לכאורה משהו זניח וקטן, אבל עבורי זה היווה אינדיקציה למצב הכללי שדי התעלמתי ממנו עד אז.

המצב הכללי הזה השתקף אלי בצורה ברורה אחרי אותו ניתוח:

1. שלושה אנשים מיומנים נדרשו כדי להחליף אותי בעבודה עד שאתאושש.

2. לחץ הדם שלי היה בשמיים 3 חודשים אחרי הניתוח. 180/120 במנוחה.

דבר הרופא:

"רוץ מהר לבית מרקחת, קח כדור בבוקר ועוד אחד בערב. בעצם אל תרוץ, תלך לאט.

אתה בסיכון גבוה לאירוע מוחי או לבבי".

כתבתי על זה אז במגזין של רוכבים (אופנועים):

ציטוט

לפני קצת פחות משנתיים החלטתי לעשות אוברול.
לעצמי.
הצירים חרקו, הצנרת התחילה להיסתם, המכסה של הקרביים נסדק והצריך ניסור, הטלאה וריתוך. בהמשך מסתבר שיש יותר מדי בוצה באגן השמן, ושהמנוע עובד בלחץ גבוה כבר בסרק ובקושי סוחב בעליות. זולל דלק ופולט עשן.
אחרי קרוב לשישים שנה על הכביש זה לא פלא. אני רואה סביבי לא מעט גרוטאות אדם.
שחוקים. בסטרס מתמיד. על כדורים.
מחליקים אט אט במדרון שמסתיים בדו"ג מקבילי עם מנוע פיליפיני.

החלטתי שביומולדת שמונים אני רוצה להשקיע באיזה הארלי או אינדיאן, ולא בקלנועית.

 

במקום לבית המרקחת הלכתי לעבודה. הודעתי על התפטרות, והלכתי לקנות אופניים.

למה דווקא אופניים? רכבתי הרבה כילד, וקצת כנער. מאז כמה עשרות שנים כמעט ובכלל לא.

אבל ריצה לא באה בחשבון. בעיות ברכיים והקרסול ההוא שפעם נשבר,

ובעיקר - משעמם לי וגם מביך כשכל הבטן והציצקלך שגידלתי קופצים עם כל צעד ושעל.

שחייה פעם אהבתי, אבל הכתפיים כבר לא משתפות פעולה עם תנועות מעגליות וחזרתיות.

הימרתי על אופניים. והתמכרתי...

 

התחלתי בשטח עם אופני כניסה - GT אבלאנש. זנב קשיח, שימנו אלטוס 3X9, ו-14 ק"ג.

היו סבבה בהתחלה, אבל אחרי שנה כבר היה בלאי רציני והחלטתי לעלות דרגה.

נבחרו אופני מרין (לא זוכר את הדגם) עם שיכוך מלא וצמיגים רחבים, שנראו מיליון דולר ועלו רק 6K משומשים.

לא התחברתי אליהם בשיט. הרגשתי שהם מכבידים עלי, וגם שאני לא מנצל את היכולות הגבוהות שלהם.

למזלי היה גם בלאי ניכר למרות שחודשו וטופלו, וזה נתן לי תירוץ להחזיר אותם לחנות שם עשיתי טרייד אין.

דגמתי כמה דגמים, הפעם רק חדשים, וכשעליתי על ה-ביג 9 3000 קרבון של מרידה הרגשתי מיד שזה=זה.

הוספתי עוד אלף ₪ ויצאתי לדרך. הפעם זה היה סיפור אהבה מפדל ראשון.

זנב קשיח, מערכת העברה SLX 1X11, ושילדת קרבון קלילה שעם הזמן גם למדתי להעריך את האיכויות שלה.

 

רכבתי אז הרבה בשטח. סולו. יוצא מהבית ברכיבה, ק"מ וחצי ואני בשדות השרון, תענוג.

אבל 2 דברים בעיקר הפריעו. הבוץ בחורף (צריך אח"כ להכניס את האופניים הביתה)

והטרקטורונים/SBSים שאשכרה טסים על 100 קמ"ש ++ בשבילים, סיכנו אותי וגם חנקו באבק בקיץ.

הסבתי את המסלול שחלקו יהיה סלול, ועם הזמן החלק הסלול תפס כמעט לגמרי את המקום של השטח.

אבל לא עברתי לכביש. מסוכן ומשעמם לי מדי, והשעות שלי הן בעיקר בערב ולבד.

עוד מגרעה של השטח הוא הבלאי לאופניים. גם השטיפות התכופות גובות את מחירן וגומרות מיסבים וצירים,

ובכלל, אחרי שנכנסתי לקטע הטכני של לתחזק לבד ולהחזיק מלאי של חלקים בבית, די נמאס לי.

בא לי לרכב נטו, עם כמה שפחות התעסקות באופניים עצמם.

 

אחרי שנתיים והרבה שטח עם הביג9 , כ-15K ק"מ סה"כ היו לי שתי אפשרויות.

להשקיע 2.5-3 אלף ₪ בחידוש כללי של הזוג הקיים, או להכפיל את הסכום הזה ולקחת זוג חדש.

הפעם לא התלבטתי הרבה. בדיוק הגיע הדגם החדש של הביג-9, ורק שתי יחידות ממנו (קורונה וכו').

אמרתי לבחור בחנות שישריין לי אחד, והלכתי להתארגן על 5K₪.

אולי לא ממש צעד כלכלי חכם בהתחשב בזה שההכנסות קטנו מאוד מאז הפסקתי לעבוד מסודר וקבוע,

אבל צעד ממש חכם ונכון אם מכניסים את שיקולי החשק והנחת והשמחה שזה גורם לי...

 

שלוש שנים אני כבר עם הביג-9 האלה, זנב קשיח כמו שאני אוהב, התאמה מושלמת לגוף ולאופי הרכיבות שלי,

מערכת העברה XT 1X12 מעולה ומשובחת גם לעומת ה-SLX המצויינת בפני עצמה. אופניים שתפורים עלי.

וגם המסלול הסלול ברובו שומר לי על האופניים בתחזוקה מינימלית אבל קפדנית.

מרוצה מהם לאללה. כל רכיבה מתחילה עם חיוך, וכך גם ממשיכה ומסתיימת.

רוכב "נפח" מה שנקרא, לא קופץ מעל הפופיק של עצמי, משתדל לשמר את היכולות, ובעיקר ליהנות.

מצאתי מסלול כיפי, מגוון ולא מסוכן, ואני יוצא פעמים-שלוש בשבוע באופן קבוע ל"מרתון" שלי... 42 ק"מ ועוד קצת.

בקיץ בעיקר בערב, בחורף "בין הטיפות", וגם לא ממש אכפת לי ממה אני רטוב, מזיעה או מגשם...

 

לחץ דם? היום הוא כבר רגוע.

אחרי כשנה וחצי של רכיבה התחילה ירידה עקבית, והיום כבר מיוצב על 120/80 במנוחה.

בלי כדורים ובלי שטיקים. יחד עם הרכיבה בא גם שינוי בתזונה,

כאילו הגוף הבין לבד מה טוב לו ומה לא, ואני למדתי להקשיב לו ולשת"פ ולא להאביס ולהתעלל בו,

אז ככה על הדרך גם המשקל ירד משמעותית. 22 ק"ג מתחילת התהליך, ומעל 30 ק"ג מה"שיא" של לפני עשור וחצי.

 

חפרתי, אבל זה ב'אוף', אז מה אכפת לי... מבטיח לאמל"ק במקומות הנכונים.

 

 

 

[oryo]

משתתף בצערכם @Gosser1860💔💔🥺 עדכון קשה מאוד. 

 

אני את האופניים שלי מכרתי לפני חודש, אחרי שישבו בגראז' שש שנים ללא רכיבה. אחד העובדים-לשעבר שלי היה אצלי ושאל עליהם, מכרתי לו בשליש ממה שהם עלו אי שם לפני עשור. היה לי ממש קשה לשחרר, למרות שלא נגעתי בהם, הם סימנו איזושהי תקופה יפה שהיתה ונגמרה. 

[llaavvii]

משתתף בצערך,
אני רוכב יחסית כבד בעברי (שטח) שבשנים האחרונות לא מוצא את הזמן לרכב (אולי זה תרוץ), אבל סורי לא יכול להפרד מהאופניים,
וכך הם תלויות להם על המתלה (אישתי כבר ממן רוצה להעיף אותם), ולפני 4 חודשים השקעתי 3K ש"ח בטיפול במחשבה לחזור לרכב ועדיין...

אבל תחזור לרכב ולהנות זה רק יעשה לך טוב.

[baer]

משתתף בצערך.

שמת פה בפוסט אחד כמה נושאים שכאילו לא קשורים אבל במציאות הרי הכל מתערבב לנו וזה מאפשר, לי לפחות, להזדהות.

אין על אופניים, יש ל 4-5 זוגות ותמיד יש עוד בתכנון.

להיפטר מאופניים ישנים? אפילו את אלה של הקטנה שכבר היו קטנים לה היה קשה לי לשחרר.

 

[Gosser1860]

בתאריך 13.10.2024 בשעה 18:50, DareDevil כתב:

אני מאמין שחדוות הרכיבה תחזור מתישהו. take your time.

 

תודה. ככל שעובר הזמן המצב משתפר. מאמין שאחזור לזה בהמשך.

 

בתאריך 13.10.2024 בשעה 21:19, BoazB11 כתב:

החלק הסלול תפס כמעט לגמרי את המקום של השטח.

אבל לא עברתי לכביש. מסוכן ומשעמם לי מדי, והשעות שלי הן בעיקר בערב ולבד.

תודה על התגובה, היה תענוג לקרוא. 

אני מתחבר למה שכתבת. אני מאמין שאם אחזור זה יהיה לסגנון גראבל עם אופני כביש-גראבל או ז"ק. לשטח לא הצלחתי להתחבר.

 

בתאריך 14.10.2024 בשעה 08:57, llaavvii כתב:

משתתף בצערך...

אבל תחזור לרכב ולהנות זה רק יעשה לך טוב.

תודה. 

מאמין שאחזור.

 

בתאריך 14.10.2024 בשעה 09:26, baer כתב:

משתתף בצערך.

שמת פה בפוסט אחד כמה נושאים שכאילו לא קשורים אבל במציאות הרי הכל מתערבב לנו וזה מאפשר, לי לפחות, להזדהות.

אין על אופניים, יש ל 4-5 זוגות ותמיד יש עוד בתכנון.

להיפטר מאופניים ישנים? אפילו את אלה של הקטנה שכבר היו קטנים לה היה קשה לי לשחרר.

 

תודה.

כן, הפוסט מכיל הרבה נושאים שהתערבבו ביחד לעיסה אחת, בהחלט מתאים לתקופה.

מתחבר למה שאתה ולביא כתבתם על להיפטר מאופניים ישנים, אבל לא הצלחתי למצוא הצדקה לשמור אותם במחסן מעל לשנה. הרגשתי שפשוט צריך לשחרר.

מצד שני אולי זו דרך מאוד ארוכה ומסורבלת לשדרג 

[SurfHigh]

@Gosser1860 משתתף בצערך. 

 

מתעלק ברשותך, אני מאוד אשמח להוסיף רכיבה לשאר סוגי הספורט שאני עושה - כדורגל, שחייה, קפיצה בחבל (על האחרון אני מאוד ממליץ לעצלנים, זה הכי VFM שיש).  

גם רוצה לגוון כדי לשבור את השגרה וגם כדי להוריד עומס מהרגליים (כדורגל בגילי וקפיצה בחבל די שוברים).

בפעמים המעטות שניסיתי לרכב, פשוט לא היה לי נוח, אחרי זמן לא ארוך, פשוט נרדם לי החבר מקדימה (נמלול כזה, בדיוק באיבר שאתם חושבים עליו). 

בנוסף, אני חיפאי, מה שאומר גישה קלה לשטח ושבילים, אבל הכל בעליות וירידות. 

 

יש עצות לנוב כמוני איך להתחיל? 

 

[BoazB11]

לפני כשעה, SurfHigh כתב:

בפעמים המעטות שניסיתי לרכב, פשוט לא היה לי נוח,

כשמתחילים לרכב באופן קבוע, יש צורך בהתאמת האופניים לרוכב.

יש, כמו שפות"ש כתב בהודעה הפותחת, אפשר ללכת להתאמה מקצועית.

עניין לא זול של כמה מאות שקלים, אבל משתלם בטווח הארוך.

אני גם סבלתי בשנתיים הראשונות מכל מיני תופעות, אבל פתרתי אותן לבדי

ע"י כמה התאמות של האופניים עצמם, ביגוד מתאים וכיוונון מדויק של המושב והכידון.

אם אתה באמת רוצה לרכב, אל תיתן לדברים הקטנים האלה לעצור אותך. הכל פתיר...

לגבי העליות, אפשר לתכנן את המסלול בשיפועים מתונים יחסית,

או להתחיל עם חשמליים (מהסוג המקצועי של 'חשמלוקים', לא אופני העיר הנפוצים).

[Gosser1860]

לפני 5 שעות, SurfHigh כתב:

נרדם לי

מוכר היטב. החבוב היה נרדם לעיתים קרובות. במקרה שלי הכידון היה רחוק מידי, מושב לא מתאים והייתי ״מוציא ישבן״ (anterior tilt) מה שגרם לי להישען על הפירניום (חיץ הנקביים). קיצור ה-stem, עבודה על החזקת שרירי ליבה ודגש על ישיבה על ה-sit bones עשו את העבודה.

למרות ההשקעה הראשונית הגדולה, ממליץ על התאמה מקצועית. מעבר למדידות עצמן, בד״כ בהתאמה כזו יהיה מבחר גדול של מושבים, כידונים מה שיאפשר התאמה מתאימה למבנה גוף.

 

לפני 5 שעות, SurfHigh כתב:

אבל הכל בעליות וירידות. 

אפשר להתחיל עם חשמליים, הכוונה אופני שטח חשמליים, או לחפש שבילים שטוחים יותר ולבנות את הכושר בהדרגה.

[falou]

לפני 4 שעות, Gosser1860 כתב:

קיצור ה-stem, עבודה על החזקת שרירי ליבה ודגש על ישיבה על ה-sit bones עשו את העבודה.

 

פה מצאתי שכשאני בכושר שחייה טוב (חתירה ושוחה נכון, יענו, מפעיל שרירי ליבה גב/בטן) זה מאוד עוזר להוריד את הלחץ מהידיים ולשים יותר מהמשקל על הרגליים/דוושות. האימון הוא להחזיק את הכידון בקלילות, במקום להשען עליו.

לפני 4 שעות, Gosser1860 כתב:

אפשר להתחיל עם חשמליים, הכוונה אופני שטח חשמליים, או לחפש שבילים שטוחים יותר ולבנות את הכושר בהדרגה.

 

אני חושב שאופני שטח חשמליים הם כלי לא טוב עד לא בטוח למתחילים. היכולות שלהם, כמו גם המשקל, דורשים מיומנות. זה כלי כבד, דורס, מהיר ובירידה המנוע לא משנה.

והירידה היא המסוכנת.

ובירידה אתה עם כלי במשקל כמעט כפול, המון שיכוך, המון צמיגים, המון יכולת... ומעט מאוד טכניקה של הרוכב. וגם מעט אפשרות ללמוד.

 

עדיף להתחיל עם אופניים צנועים בסינגלים שאינם דורשים כושר (ויש כאלו ארוכים ויפים לרב).