טיול בממלכה - נהיגה בצד הלא נכון ומרצדס E220d

[Mr. MAG]

בהמשך לסיפורי הטיולים + ביקורות הקודמים (כאן וכאן), הגיע הזמן לאתגר את עצמי בסוג חדש של נהיגה - בצד הלא נכון של הכביש.

 

על הטיול

 

את השבועיים הראשונים של החדש בילינו בטיול בממלכה המאוחדת. מסלול הטיול התחיל מ6 ימים בלונדון. כשסיימנו את הסיוט הזה (אני מתעב ערים גדולות) הזמנו אובר לשדה התעופה הית'רו ושם קיבלנו את רכב ההשכרה, מרצדס E220d מחברת Sixt. מקטע הנהיגה הראשון לשמחתי היה קצר (כ 15 דקות) וברובו בכביש מהיר (M25+M3), לפרבר של לונדון בשם Sunbury-Upon-Thames בשביל לבקר בתערוכת כלי עבודה. אמנם הצלחתי להתברבר פעמיים בדרך עד שלמדתי איך להבין את ההוראות של גוגל מאפס, הגענו ליעד והיינו בתערוכה עד שנסגרה - אני הזלתי ריר, האישה נהנתה מהוייפיי.

 

לאחר תום התערוכה בשעה 5, ועם רכב עמוס לא רק במזוודות אלא גם בכלי עבודה חדשים, המשכנו לעצירה הראשונה שלנו באזור הCotswolds לדירת AirBnB ליד עיירה קטנטנה בשם Seend. הנסיעה, בת כ150 ק"מ ו3 שעות כללה עצירה להמבורגר מעולה בNewbury (במסעדה בשם 7bone) ונהיגה לא רק בכבישים מהירים אלא גם בכבישי A וB צרים וחשוכים, הזדמנות להתגלח לראשונה כמו שצריך על הנהיגה בצד שמאל.

העברנו 4 ימים באזור הזה, בטיול כוכב בין Bristol וBath בדרום האזור ועד Cheltenham בצפונו, אזור שמאופיין בשדות חקלאיים, יערות, ועיירות עתיקות וקטנטנות. כמה מהעיירות האלה ידועות מאוד (Bibury, Castle Combe) וסביר מאוד שתזהו תמונות שלהן, בין אם מרשימת "מקומות שאתם חייבים לבקר בהם" שקיבלתם כרמז מהאישה ובין אם מפרקים של סדרות בריטיות, כולל טופ-גיר.

משך כל ארבעת הימים רוב הנהיגה הייתה בכבישי B צרים ומפותלים, עוד על החוויה הזו בהמשך. מבחינה תיירותית, חוץ מהעיירות יש גם שפע של אטרקציות ומקומות לבקר בהם - מהסדרה התלולה ביותר של תאי שיט בממלכה (הישג הנדסי מרשים לזמנו), דרך מבוכי צמחיה מלאי חידות, ועד לערי סטודנטים שוקקות תרבות אלטרנטיבית וארכיטקטורה גותית ונאו-גותית כמו Bristol.

 

התחנה הבאה הייתה ויילס. יצאנו לפני הצהרים לנהיגה של כ110 ק"מ (שעה וחצי) לעיר Cardiff, הגדולה בערי וויילס, ברובה על הכביש המהיר M4 שכולל גשר אגרה ארוך עם נוף מרהיב מעל נהר הSevern. אחרי טיול של יום בויילס, כולל כמה שעות בטירה\מבצר המעולה של העיר (מומלץ בחום!) המשכנו בנהיגה של עוד כשעה לAirBnB השני, בעיירה קטנה צפונית לעיר החוף Swansea במערב. כאן בילינו 4 ימים נוספים של טיול כוכב בדרום ויילס, ביערות הBrecon ובחופים המדהימים של דרום וויילס.

אני לא מכיר אף אחד שהיה בWales מבין מעגל החברים שלנו, וחבל. מדובר בארץ עם נופים מדהימים ואנשים אדיבים עם מבטא מזעזע ושפה שוברת שיניים. ויילס מציעה הרבה הפתקאות למיטיבי לכת, והלכנו בין 12 ל22 ק"מ בכל יום. אחת מנקודות הציון הבולטות היא Worm's head island, אי בפינה הדרום מערבית של ויילס שדורש לא מעט נהיגה כדי להגיע אליו, ואם תגיעו בשעות הנכונות (חלון הזדמנויות של כ4 שעות בזמני השפל) תגלו לפניכם רצועה של סלעים חדים וחלקים הבולטים מהאוקיינוס ומאפשרים להגיע לאי ברגל, אם אתם אמיצים מספיק. אם לא תחזרו לפני הגאות, תבלו את היממה הבאה על אי קטן ושומם, בוהים בחוף שנמצא קרוב קרוב, אבל לא קרוב מספיק. מדובר בחוויה יוצאת דופן, שמצטרפת לטיולים רגליים ארוכים לצד שדות של כבשים רועות ומעט מאוד בני אדם, מערות נטיפים, יערות עבותים הישר משר הטבעות (וגם מלחמת הכוכבים 7, שסצנות מתוכו צולמו בForest of dean בויילס) וחופים עצומים שמשתרעים לקילומטרים של חול דחוס ושטוח לחלוטין. אם ראיתם בטופ-גיר את השלישיה מתחרעת בחופים, כאן זה צולם.

 

אז איך זה לנהוג בממלכה?

 

הטיול הזה היה הפעם הראשונה עבורי של נהיגה "בצד הלא נכון", הן של הכביש והן של הרכב. אחרי ששמעתי מכולם שאני עומד להרוג אותנו בתאונה חזיתית או מינימום להעביר כמה משכורות לחברת ההשכרה לכיסוי נזקי פח, לקבל רכב יקר וגדול מאוד לא הוסיף לביטחון העצמי שלי, אבל אם לא נאתגר את עצמנו, איך נגדל?

בנהיגה בממלכה יש יותר מאתגר אחד שצריך להתמודד איתו ונכון לדבר על כל אחד מהם בנפרד.

 

האתגר הראשון הוא הישיבה בצד ימין של הרכב במקום בשמאל, ובעיניי זה היה האתגר הקשה ביותר. אנחנו כל כך רגילים לתפיסת המרחב שלנו, לmuscle memory, לזוויות שבהן דברים נמצאים, שהמעבר הזה פשוט שובר. אתם רגילים שבצד שמאל אתם רואים את גבולות הרכב, ולכן המוח שלכם מחווט "להכיר" את גבולות הרכב בצד ימין. עכשיו תהפכו את זה - אתם בימין, והכל פתאום מאוד קרוב לימינכם (נגיד, רכבים עוקפים) וגורם לעומס סנסורי עצום, בעוד שבשמאל אתם לא רואים כלום ואין לכם מושג איפה הרכב נגמר. כדי להסתכל במראה האמצעית, צריך להטות את המבט שמאלה ולא ימינה. רגל ימין שלוחצת על הגז ולרוב תישען על הקונסולה המרכזית, עכשיו משפשפת את הדלת.

זו חוויה שלגמרי הוציאה אותי מהcomfort zone והכריחה אותי לא להסתמך על 12 שנות הניסיון שלי בנהיגה, אלא להתרכז ולהיות מודע לרכב ברמה שלא חוויתי מאז שיעורי הנהיגה. בדיקת מראות יזומה ומודעת, הקפדה על מרחק מקווי ההפרדה, והרבה עזרה מאשתי שהשגיחה על צד שמאל של הרכב והתריעה אם התקרבתי מידי לשוליים, איפה שהיו כאלה.

אם אתם חושבים שתגיעו לאנגליה לראשונה וישר תוכלו להתרגזן - שכחו מזה (אלא אם תגיעו ברכב מאירופה). השינוי הזה הרבה יותר משמעותי ממה שנדמה ויקחו כמה ימים טובים עד שתרגישו נוח מספיק ובשליטה מספקת כדי להתחיל לבחון את הגבולות. אם לא, כנראה שאתם לא מודעים מספיק לעצמכם...

 

האתגר השני, והכי פחות מאתגר, הוא נהיגה בצד שמאל. זה נשמע מאוד לא אינטואיטיבי, אבל זה לגמרי כן. הכבישים מסודרים ומסומנים, אתם מוקפים בנהגים אחרים, ופשוט אין סיכוי להתבלבל. לקח לי לא יותר משעה להתרגל לנהיגה בשמאל ואולי פחות מזה. פניות ימינה הן בדיוק כמו הפניה שמאלה בכל רחבי אירופה (פניה רחבה, בצמתים כניסה למרכז הצומת ומתן זכות קדימה) והפניה שמאלה היא צמודה לשפה. כניסה לכיכר היא שמאלה, ופשוט אי אפשר להתבלבל בגלל הזווית. בסך הכל, השילוט והסימון בכבישי הממלכה מעולה ובכל התקופה לא הייתה לי אף טעות בהיבט של באיזה צד של הכביש אני צריך להיות. המסקנה היא - זה לגמרי חסר משמעות.

 

האתגר השלישי, הוא כבישי אנגליה, וכמה שהם שונים מכבישי ישראל ושאר אירופה, וכאן הופתעתי מעט. נתחיל בחוקים, יש כמה הבדלים מהותיים שכדאי להכיר - למשל, אין פניה שמאלה באדום (בעוד שברוב מדינות אירופה וארה"ב יש ימינה באדום) אלא אם יש שילוט או רמזור מיוחדים, דבר די נדיר. שנית, שימוש רב בסימוני כביש בעלי משמעות חוקית, למשל: צומת שמכוסה ברשת צהובה, מסמן אזור שאסור להיכנס אליו אם היציאה ממנו לא פנויה. בפניה ימינה בה אמורים להיכנס למרכז הצומת ולתת זכות קדימה, זה מסבך את העניין מאחר ואסור לעצור במתחם המסומן. דוגמה נוספת היא עצירה לפני רמזור בעלת 2 קווים - הקדמי לרוכבי אופניים, ואילו הרכבים כ2 מטרים מאחוריו. ייתכנו אפילו צמתים בהם הסימון של "זכות קדימה" ו"עצור" הם רק על הכביש, ללא שלט על עמוד. כדאי מאוד ללמוד את סימוני הכביש והחוקים הספציפיים של הממלכה לפני נהיגה שם.

נמשיך בכיכרות - אנגליה אוהבת כיכרות, ונתקלים בעשרות כאלו בכל נהיגה, רובן כיכרות של 2-3 נתיבים שהיו גורמות לכל תלמיד נהיגה להזיע. יש להן בין 3 ל6 ויותר יציאות, נתיבים עם סימונים, והן קטנות ועגולות או ענקיות ואליפטיות לעתים מעל או מתחת לכביש מהיר. בחלק מהכיכרות יש רמזורים, בכניסה, ביציאה או אפילו בתוך הכיכר! הסוד הוא לא לחשוב עליהן ככיכר, אלא ככביש חד סטרי לכל דבר. הכניסה לכיכר היא מחלף\צומת כמו גם היציאה ממנה, וצריך לאותת. צריך להיות בנתיב הנכון ליציאה הרצויה, ולא לחתוך. לתת זכות קדימה למי שמגיע מימין (כמו בכל פניה שמאלה) וכו'. כשמתרגלים לקונספט, הכיכרות מספקות דרך מאוד בטוחה וקלה להתנייד, ומספקות שליטה הן במהירות הנסיעה והן בעומס בצורה יעילה, כמו גם אפשרות לכפר בקלות על טעויות בניווט ולעשות פרסה בבטחה (להימנע מפרסה בכבישים צרים).

החלק השלישי והמאתגר היה הכבישים עצמם, בדגש על כבישי B וחלק מכבישי A - מדובר בכבישים בעלי 2 נתיבים ללא הפרדה, וללא כל שוליים, לא מוארים, צרים, ומפותלים מאוד. וכשאני אומר ללא שוליים, אני לא מכוון שהשוליים לא גדולים מספיק כדי לעמוד עם רכב במקרה חירום, אלא לכך שאין שוליים לחלוטין. לעתים כ5 סנטימטרים מהפס הלבן מתחילה חומת אבן בת 400 שנים, לעתים שיח שפולש לשטח הכביש ומנסה לשרוט לכם הרכב, לעתים פשוט תעלה (ditch) שתעזור לכם לגלות מהר מאוד איך הרכב שלכם נראה מלמטה. ראוי לציין שברוב הכבישים האלה, חוץ ממקטעים שעוברים בעיירות, המהירות המותרת היא 50 או 60 מייל בשעה (100 קמ"ש) והנהגים המקומיים אף פעם לא נוסעים פחות מזה. משאית שבאה ממול, תופסת את הנתיב שלה ועוד קצת? בהצלחה. אין מקום לטעויות והכבישים האלה דורשים 100% ריכוז, 100% מהזמן. במקומות מסוימים הכביש נהיה לפתע צר כל כך ש2 מכוניות לא יכולות לעבור, אך אין כל סימון לזה, וצריך להיות מוכנים לעצור, להיצמד לשמאל (עד כדי קיפול מראות) ואפילו לעשות רוורס כדי לאפשר לרכב אחר לעבור.

ולסיום, הנהגים עצמם - אנגליה היא חד משמעית לא אירופה. הנהגים נוסעים בפראות וממש חסרי סבלנות - תתעכבו קלות ברמזור או כיכר ותשמעו שלל צפירות, למרות שזה לא חוקי, ממש כמו בארץ. המהירות החוקית היא המלצה בלבד, וגם בכבישים שתעדיפו לנהוג בהם ב50 קמ"ש תראו שלל סבתות בA4 קבריולט עוקפות אתכם ב130 לפחות. משאיות יסתערו על כבישים שבעיניכם צרים מידי בשביל סקייטבורד בלי לחשוב פעמיים. התרבות הזו אגב מובילה לנוכחות לא קטנה של משטרה ומצלמות מהירות, יותר משראיתי בכל מדינה אירופית, אבל קל מאוד לזהות אותם (הניידות בצבע צהוב זרחני ובכל אזור עם מצלמות יש שלטי אזהרה). איך מתמודדים עם זה? נוסעים בזהירות ולאט, ושכולם ילכו לחפש. אל תתרגשו מזה שיש מאחוריכם שיירה - אם זה לא הייתם אתם, זה היה סבא אנגלי שגורר את הקרוואן שלו לסופ"ש, מכונה חקלאית או תייר צרפתי. קחו את זה באיזי.

 

לסיכומו של עניין, העברתי 8 ימים של נהיגה יום יומית בכבישים האלה, בתנאים לא קלים של ערפל וגשם בחלק מהזמן, ברכב גדול, והחזרתי אותו ללא אף שריטה. לא התברברנו יותר מידי, לא עשינו פאשלות, ואחרי כ3 ימים של נהיגה הרגשתי בנוח מספיק כדי לנהוג גם מעל המהירות המותרת בחלק מהמקומות ולבחון קצת את הרכב שקיבלנו. התחושה היא שזו יכולת שצוברים, ויהיה לי הרבה יותר קל לעשות זאת שוב פעם הבאה. אז כאמור, כבדו את האתגר והתמודדו איתו, זה שווה את זה.

 

הרכב: מרצדס E220d

 

כאמור את הרכב שכרתי מSixt בשדה התעופה הית'רו. במקור שכרתי קטגוריה שכללה Jaguar XE, C Series (כלומר משפחתית פרימיום קומפקטית) לתקופה של 8 ימים עם איסוף בסניף שבטרמינל 5. האיסוף הוא ממלון Sofitel שצמוד לטרמינל (דורש חציית גשר) ויש סניף נוסף, מחוץ לשדה, שמשרת את נוסעי הטרמינלים האחרים עם שאטל. אפשר להחזיר ל2 הסניפים, אבל תדאגו להזמין מהסניף שקרוב לטרמינל הנחיתה שלכם. העלות הייתה כ300 פאונד לתקופה. כשהזמנתי, פניתי לסניף וביקשתי לשמור לי יגואר XE מאחר ולא יצא לי לנהוג בה (ונהגתי בכל מקבילותיה בקטגוריה, כמו ה C קלאס, סדרה 3, A4, V40 וכו') אך כשהגענו לדלפק הסתבר שנשארה רק 320, ואחרי שעשיתי כמה פרצופים מאוכזבים והזכרתי לדיילות את היסטוריית ההשכרות שלי בסיקסט, קיבלתי שדרוג בקטגוריה בחינם ומפתחות לE220d.

 

נתחיל בקצת נתונים יבשים: מדובר בדגם מתוח פנים של הE שיצא אם אני לא טועה בשנת 2016. המנוע הוא 2 ליטר טורבו דיזל שמפיק כ190 כ"ס ומשודך לתיבה אוטומטית בת 9 הילוכים עם שליטה מההגה שמעבירה את הכח לגלגלים האחוריים. כן, תשעה הילוכים - שבזכותם, הרכב מאיץ ל100 קמ"ש בזמן מרשים של 7.3 שניות למרות משקל עצמי של 1700 ק"ג.

הדגם הזה הוא הדגם המבוקש ביותר בממלכה, כי הוא נגיש מספיק לאוכלוסיה (כ160 אלף שקלים, לעומת מעל חצי מליון בארץ), כולל שפע של אבזור, ומספק צריכת דלק מרשימה ביותר! הנתון הרשמי הוא 30 ק"מ לליטר דיזל, אני הצלחתי לקבל כ20, נתון מרשים בכל זאת לגודל, למשקל ולאופי הנהיגה שלי.

 

אם כבר אבזור, לא חסר כזה. מושבים מחוממים ומתכווננים חשמלית חלקית), קונסולה מרכזית בעלת מסך עצום ומסך נדיב נוסף בלוח המכוונים. בורר 5 מצבי נהיגה כולל אחד להתאמה אישית, כיבוי אוטומטי, auto hold לעליות ופקקים, שליטה על ההילוכים מההגה, אורות ווישרים אוטומטיים, בקרת אקלים מפוצלת דיגיטלית, מערכת בידור מעולה וזריזה, חיישני חניה היקפיים 360 עם תצוגה גרפית וסאונד היקפי, מצלמת רוורס בעלת עדשה רחבה במיוחד, חניה אוטומטית (בדגם הבסיס!), בקרת שיוט ומגביל מהירות, בלם יד אלקטרוני ושפע של מקומות אחסון והרשימה כנראה לא נגמרת שם.

 

שווה לדבר על הארגונומיה - יש ברכב הזה כמה דברים טובים וכמה מוזרים מאוד. למשל, ידית ההילוכים היא מימין להגה, איפה שאתם מצפים שתהיה השליטה בווישרים (אלו חולקים את ידית האיתות והאורות הגבוהים משמאל), כמו ברכבים אמריקאיים של פעם, אבל היא אלקטרונית ולא מכאנית. למעלה זה רוורס, למטה דרייב, וכפתור מפעיל את מצב החניה. זה מאוד נוח לתמרונים כי אפשר להחליף הילוך בלי להוריד את היד מההגה, אבל לא ברור למה הבחירה הזו טובה חוץ מזה. כפתור בלם היד נמצא ליד הדלת הימנית קרוב לברך, והשליטה בו הפוכה משאתם מצפים - לחיצה מפעילה את הבלם, ומשיכה מכבה אותו. מטומטם! למזלכם, אין צורך להשתמש בו בכלל וכאן נכנסת הנדסת אנוש מעולה - כיבוי הרכב מפעיל אוטומטית הן את מצב P בתיבת ההילוכים והן את בלם היד. מעבר לD מנתק את בלם היד אוטומטית ברגע שלוחצים על המצערת. מבחינתי זה פנטסטי! משהו פחות פנטסטי הוא ידית השליטה בבקרת השיוט שנמצאת משמאל להגה מתחת לידית האורות - היא גבוהה מידי, ולעתים במיוחד בזמן עיקול אתם תלחצו עליה במקום על ידית האיתות, בנוסף בלתי אפשרי לראות אותה (ההגה מסתיר) והתפעול שלה לא אינטואיטיבי, כולל כפתור צדדי שמעביר בין מצב שיוט למגביל המהירות שהאינדיקציה למצב הפועל היא על הידית עצמה וכאמור, לא תראו אותה.

תא המטען נדיב מימדים, אבל המושבים האחוריים לא מתקפלים וזה מקשה מאוד על ניצול מלא שלו. היו לנו 4 מזוודות (2 גדולות ו2 קטנות) והיה לא פשוט להכניס את כולן. תאי האחסון מעולים, אבל משענת היד המרכזית לא מתכווננת לגובה וחבל. תנוחת הנהיגה הייתה טובה למדי והמושבים מעולים - נוחים מאוד ועם תמיכה מעולה שלא מוחצת את השומנים אבל מאפשרת פניות חדות בלי תזוזה מיותרת. איכות החומרים היתה מעולה לטעמי כמו גם איכות הבניה ובידוד הרעשים. מדובר ברכב שנעים מאוד להיות בו גם לאורך זמן רב.

 

לסיום, חוויית הנהיגה. לא מדובר ברכב ספורטיבי, בסך הכל סדרה E נועדה להסיע נוסעים בנוחות וברוגע. בשילוב עם מנוע דיזל לא גדול ושאיפות לחיסכון בדלק, הציפייה היא לחוויית נסיעה גמלונית ומבודדת. והE החדשה מפתיעה לטובה - היא משיגה את כל זה, אבל עדיין מהנה לנהיגה. ההאצה והיכולת לבנות קצב מפתיעה מאוד, מלבד עיכוב מסוים בהאצות ביניים ממהירות נמוכה, שנגרם כנראה בגלל הטורבו או התיבה (לא הצלחתי לשים את האצבע). הE מרגישה מאוד בנוח גם במהירות גבוהה וגם בפיתולים - יש רכינת מרכב, אבל התחושה היא בכל זאת נשלטת ויציבה מאוד. ההגה קל מידי, כצפוי, ומספק מעט מאוד תקשורת אבל הוא כן מדויק, ויש כמות סבירה של תחושת כביש מהשלדה (תרגישו אותה בתחת!) שמאפשרת אחרי זמן קצר לצבור בטחון עם הרכב ולנהוג בו כמו ברכב קטן וספורטיבי יותר ואפילו להנות מזה. רוב הזמן הייתי במצב "ספורט" שמספק העברת הילוכים אגרסיבית יותר ותגובת מצערת מחודדת יותר אך בדגם הזה אין לו השפעה על הבולמים ולכן ההתנהגות הכללית של הרכב לא משתנה. לפעמים ה E מפתיעה, ובעת פניה אגרסיבית על כביש משובש מביעה חוסר שביעות רצון ע"י שקשוק קצר של הזנב - תפסיק, חוליגן! אבל ברוב הזמן קשה להוציא אותה משלוותה, גם כשצברתי מספיק אומץ כדי לנסות.

בסך הכל מדובר ברכב מעולה למי שצריך לגמוע מרחקים רבים לעתים קרובות, שמספק נוחות וחסכון, אבל ברגע של שטות מאפשר לבעוט במצערת, לכוון לאייפקס הקרוב, ולשכוח שאתם נוהגים במונית פרימיום.

 

 

יש לי עוד המון מה לספר ולהמליץ אבל קצרה היריעה. אם שרדתם עד פה, ויש לכם שאלות והערות, שוט!

עריכה אחרונה ב-20 לאוקטובר, 2017 על ידי Mr. MAG

[noknok]

תודה על הסיקור המושקע,

חזרתי לפני שבוע מקפריסין בפעם השלישית של נהיגה בכיוון ההפוך(פעם ראשונה קפריסין, שניה 7 ימים בבריטניה ושלישית קפריסין),

לגבי השטח המת, הפתרון שמצאתי בטיול האחרון כיעיל ביותר הגיע מלימודי הנהיגה שיעור נהיגה שיעור שלישי, להסתכל על הקו המקוקו על הכביש ולפיו לתרגם את מרכז הנתיב- עבד כמו חלום.

 

הסימונים בכבישים לא רעים סך הכל - הכל ברור ואפילו השלטים קומיים(במקום Road כתוב Carriageway בכל השלטים מה שקרע אותי מצחוק).

 

לגבי הנהגים? חוויותי דווקא חוויה ממש הפוכה משלך - כמו בכל מדינה יש נהגים חצופים או חסרי סבלנות, אבל ברוב המקרים הנהג הבריטי השאיר אותי עם פה פעור, כולם מסמנים לאן הם נוסעים באם אתה רוצה לצאת לעקיפה מהשמאלי כמעט תמיד הנהג בנתיב שאליו אתה משתלב יאט את המהירות שלו משמעותית יסמן לך עם אורות גבוהים וייתן לך להשתלב! לא ינסה להידחף כמו בארץ(בארץ אם אתה בא לעבור נתיב ומישהו מסמן לך עם אורות גבוהים - משמע הוא הולך לעבור גם אם זה דרכך, הסימון הפוך) כל פעם שנתתי למישהו להשתלב סימן לי עם אורות מצוקה פעמיים "תודה" פשוט מרגיש שאנשים בכבישים נותנים כבוד אחד לשני, באופן מעורר התפעלות משמעותית מכל מדינה אחרת שביקרתי בה.

 

ייתכן והחוויה השונה שלנו תלויה במיקום - אני נהגתי ישר מלונדון לסקוטלנד והעברתי את רוב הטיול שלי בסקוטלנד עצמה(סקוטלנד פשוט עוצרת נשימה), שאתה על פניו את רוב הטיול עשית בדרום(ווילס) - מהצד השני גם בנהיגה בלוטון לא זכרתי התנהלות כזאת(תמיד יש נהג שיצפור, יהיה חסר סבלנות וינהג בעצבנות- גם בצרפת ושוויץ נתקלתי בכאלה).

[bv12]

מסכים לגמרי עם noknok ,החוויה שלי מאנגליה לגמרי שונה משלך.

לפני שנתיים עשיתי טיול מלונדון לצפון סקוטלנד וחזרה על אופנוע ולא הפסקתי להתפעל מרמת האדיבות של הנהגים בדרך.

[Igalz]

מדהים לשמוע שהנהגים המקומיים לא אדיבים במיוחד.. הרי זו מדינה שבה נחשב "לא מנומס" להחזיק את הברקס לחוץ בשעות החשכה, כי אתה מסנוור את הנהג שמאחוריך.

[robertf]

תודה על הסיקור! יפה, מפורט ומעניין.

כמה הערות:

 

1. כבריטי וכמי שעדיין יוצא לו לנהוג שם אחת לחודש לפחות אין לי מושג על מה אתה מדבר כשאתה אומר שהם נוהגים בפרעות ואינם אדיבים. אני מודה שהמצב שם השתנה קצת ב15 שנה האחרונות (לא רוצה להישמע גזען אבל אין ספר בכלל שזו אשמת ההגירה), ועם זאת גם היום מדובר סה״כ בנהגים אדיבים ובעלי סבלנות (לא נדיר לראות רכב עומד ברמזור אחרי שהתחלף לירוק ואיש לא צופר לו אפילו כשמתחלף שוב לאדום...). אני חושב שתענוג לנהוג שם.

 

2. זה שהE220d הוא דגם פופולארי זה קשור יותר הזה שמדובר בדגם דיזל ופחות במחיר. גם ה520d מהווה כ80% ממכירות סדרה חמש באנגליה למשל.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[57mmStroke]

תודה עך הסיקור המעניין, בהחלט יש כמה מקומות שביקרת בהן שהם עדיין ברשימת הto do שלי ואני חי בצפון אנגליה כבר עשור.

רק לא ברור לי מי היו אלו הנהגים שסביבך? פרטאות וחוסר סבלנות? מוזר מאוד.

בדיוק הגיעה לאזור שלנו שליחה חדשה של הסוכנות היהודית, כל מה שהיה לא להגיד על הנהגים מסביבה זה שהיא בהלם מהאדיבות.

הדבר הראשון שמדליק לי נורה לגביי החוויה שלך זה שלא ציינת את העובדנ שהבהוב אורות גבוהים משמעו ראיתיך תשתלב, ובאזורים עירוניים עם יש קשר עין אז גם בתנועת יד, שעליה עונים בהרמת יד לתודה.

אולי לא שמת לב וכל פעם שנתנו לך להשתלב חשבת שכמו בארץ מסמנים לך אני בא!!!! תזהר ממני! כי אז אולי גרמת ללא מעט עיכובים כאשר מסביבך נהגים אחרים אינם מבינים מדוע אינך מתקדם?

דבר נוסף פניה ימינה כשיש תנועה ממול עם לא תזוז לאמצע הצומת, באזורים הצפופים והקטנים בהם טיילת הנהגים האחרים מאחוריך שרוצים לנסוע ישר לא יכולים לעבור, והם יצפרו וחצי כי מבחינתם אתה נוהג בחוסר התחשבות.

מותר לך לעמוד באמצע הצומת. ואם אתה לא יכול לפנות, תחכה עד שהתנוע ממול נעצרת באדום ואז תפנה, לגמרי תקין. אלו שנהיה להם ירוק מכיוון אחר רןאים אותך עומד שם כל המחזור ויחכו שתפנה.

אגב, כבישי b יש בהם יותר מקום משנדמה לנו הישראלים שרגילים לשוליים עצומים.

[Mr. MAG]

הדבר הראשון שמדליק לי נורה לגביי החוויה שלך זה שלא ציינת את העובדנ שהבהוב אורות גבוהים משמעו ראיתיך תשתלב, ובאזורים עירוניים עם יש קשר עין אז גם בתנועת יד, שעליה עונים בהרמת יד לתודה.

אולי לא שמת לב וכל פעם שנתנו לך להשתלב חשבת שכמו בארץ מסמנים לך אני בא!!!! תזהר ממני! כי אז אולי גרמת ללא מעט עיכובים כאשר מסביבך נהגים אחרים אינם מבינים מדוע אינך מתקדם?

 

לא, מכיר את הסימון הזה, כמו גם איך צמתים עובדים. לא צריך להגזים - יש לי יותר וותק של נהיגה בחו"ל (ארה"ב ואירופה) משאתה חושב, כנראה. אני לא יכול לציין בכל פוסט את כל מה ששונה בתרבות הנהיגה, גם ככה הפוסטים שלי ארוכים יותר מכתבות אנטי-ביבי בהארץ.

 

ככלל ובתגובה לכל המופתעים מעל, לא אמרתי שתרבות הנהיגה באנגליה גרועה מבישראל, רק גרועה יותר מהציפיה שלי. הגרוע ביותר היה בסביבת לונדון, והשתפר ככל שנסענו מערבה - בויילס הנהגים היו אדיבים וטובים בהרבה לצורך העניין. ובכל זאת, תופעות שבהן נתקלתי לפחות אחת ליום הפתיעו אותי כמו למשל נהגים שלא מכבדים את זכות הקדימה לימין בכיכרות ומסתערים פנימה (ולרוב, אלו גם לא יאותתו), צפירות, עקיפות מסוכנות, ומהירות מאוד גבוהה ביחס למה שחוקי. לא פלא שהכבישים שם מרוצפים ביותר מצלמות משראיתי בכל מקום אחר.

 

לגבי כבישי B (וגם A) הם באים שם בכל הצורות והטעמים. אם תראה את התמונות שהעליתי, 2 מהם כבישי B ואין להם שוליים בכלל ואלו לא הדוגמאות הכי גרועות. התמונה עם הרכב בירידה ממש צפופה היא רחוב טיפוסי בעיירות העתיקות שבCotswolds, ספציפית ב Bibury.

 

משהו ששכחתי לציין בפוסט המקורי אגב - הבריטים אוהבים מכוניות. לא ראיתי כל כך הרבה מכוניות מיוחדות ויקרות בשבוע מעולם, כולל באזורים עשירים מאוד בקליפורניה. וואו! באותה Bibury למשל עברה שיירה של רכבי מסלול של אסטון מרטין עם לוחיות רישוי זמניות שכללה Vantage GT ואם אני לא טועה גם Vulcan אחת. לא יכולתי לצלם בגלל שכל הדם הלך למקום אחר בגוף...

[dorki]

כמה מילים על נהגים ואדיבות:

 

אני אוהב לנהוג בגרמניה, זו ארץ עם תרבות מוטורית מפותחת ונהגים אדיבים ברמה שאכן משאירה את המבקר בהלם, עד כדי שלוקח לי שבוע בארץ כדי להתרגל חזרה לתרבות המקומית.

 

פעם אחת בעודי נוהג בחזרה אל המלון במרכז מינכן נקלעתי לפקק תנועה שבהמשכו מישהו ניסה להיכנס לחניה בצורה לא מוצלחת במיוחד ואז הוא ניסה עוד ועוד ועוד.

ופתאום משום מקום מישהו התחיל לצפור בעצבים שעל סף הקריזה ובאופן מדהים רוב הנהגים שסביבנו הצטרפו למקהלה העליזה.

 

זה היה הרגע שפתאום הבנתי איך העם התרבותי הזה שחרר לאוויר מפלצת שבעים שנה קודם לכן.

מסקנה - אדיבות הנהגים תלויה גם בתנאי הצפיפות והלחץ, בעיר עמוסה ופקוקה האדיבות תתפוגג לה.

[CX25GTI]

אך חזרתי מנסיעת עבודה בסקוטלנד ובאנגליה , אני נוהג כבר מספר שנים באנגליה ובעיקר עם רכבים ידנים, אני חולק עליך לחלוטין בנושא אדיבות הנהגים , אומנם יש מעט חריגים ובעיקר בסביבות של מהגרים , אבל ככלל הנהגים אדיבים וסבלנים בצורה יוצאת דופן , הם יודעים לזהות שאתה לא מקומי ונוהגים בהתאם.

הכבישים ברורים , משולטים היטב, מצלמות המהירות מסומנות היטב , אבל המכה האמיתית היא מצלמות המהירות הממוצעת , זו מכה שאין לתאר ,קילומטרים של מצלמות אשר חריגה מהמהירות תביא לקנס אוטומטי...

[robertf]

. ובכל זאת, תופעות שבהן נתקלתי לפחות אחת ליום הפתיעו אותי כמו למשל נהגים שלא מכבדים את זכות הקדימה לימין בכיכרות ומסתערים פנימה (ולרוב, אלו גם לא יאותתו), צפירות, עקיפות מסוכנות, ומהירות מאוד גבוהה ביחס למה שחוקי. לא פלא שהכבישים שם מרוצפים ביותר מצלמות משראיתי בכל מקום אחר.

אתה בטוח שנהגת באנגליה? [emoji33]

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[Giri Giri]

 

ופתאום משום מקום מישהו התחיל לצפור בעצבים שעל סף הקריזה ובאופן מדהים רוב הנהגים שסביבנו הצטרפו למקהלה העליזה.

 

זה היה הרגע שפתאום הבנתי איך העם התרבותי הזה שחרר לאוויר מפלצת שבעים שנה קודם לכן.

עדר.

והוא לא תרבותי. הוא כאילו תרבותי. הבדל גדול.

[חן ג.]

לא רוצה להישמע גזען אבל אין ספק בכלל שזו אשמת ההגירה.

 

זו לא טענה גזענית, גם אם אני לא בטוח שהיא נכונה. רוב המהגרים באים ממדינות שנתוני הקטל בדרכים שלהן הרבה פחות מחמיאים מאלו של בריטניה, וזו עובדה.

 

הטענה הגזענית תהיה שהמהגרים הן אינהרנטית (מלידה) נהגים פחות טובים מהבריטים, כשלמעשה מדובר בסוגיה של חינוך והכשרה.

 

בכל אופן, אני חושב שהמסקנה שצריך להסיק מהרושם השלילי שיש לאנשים מנהיגה בניכר, הוא שלנו הישראלים קל לעשות רומנטיזציה לנהיגה בארצות אירופה, למרות שהמציאות לעולם אינה כזו וורודה.

 

בסופו של יום, כולנו בני אדם וסדנא דארעא חד הוא. בכל מקום בעולם יש עומסי תנועה, עיכובים, עבירות, יש גילויים של ביריונות ויש גם התנגשויות, פצועים והרוגים בדרכים. זו המסקנה האמתית והיא כזו שעוברת לעשיה משום שהיא מחייבת כללי זהירות גם במקומות שאנחנו חושבים עליהם כ"בטוחים" לנהיגה.

עריכה אחרונה ב-22 לאוקטובר, 2017 על ידי חן ג.