האם אנשים לא רוצים לעבוד והם בכיינים, או שאולי אני חולה?

[SlowRide]

המקומות האלה מחפשים סוג מסויים מאד של אנשים. לא כל אחד יכול לדבר עם אנשים 8 שעות ביום בטלפון תוך כדי שמשפילים אותו בכך שמפרסמים מודעות שהוא מחרבן יותר מהזמן המטכל"י של המוקד. אם מדובר בשכר מינימום, אין לך מה לחפש שם. בעצם לאף אחד אין. אם אתה לפני לימודים עדיף לעבוד באבטחה וסיור.

עריכה אחרונה ב-9 לאוקטובר, 2016 על ידי SlowRide

[vadim6385]

המקומות האלה מחפשים אנשים עם נשימה, דופק, יכולת למכור מוצרים שהם לא מאמינים בהם, ומוכנות לעבוד בשכר מינימום.

 

Sent from my ASUS_Z00A using Tapatalk

[ChemGuy85]

כל מילה בסלע.

 

מגייסים המוני צעירים אחרי צבא וסוחטים מהם כל מה שאפשר.

[Fitch]

אבל יש שם אווירה דינמית וצעירה!

[SlowRide]

דינמית כי כל יום מישהו אחר עף בגלל שנמאס לו, וצעירה כי טוחנים שם צעירות בדיוק כמו בצבא.

[ChemGuy85]

כל העבודות הסטודנטיאליות איומות. מכירות, שירות לקוחות, אבטחה, מפעלים, מחסנים הכל אותו חרא. וכן, עבדתי בכל אחד מהסוגים.

[Keyser]

המקומות האלה מחפשים סוג מסויים מאד של אנשים. לא כל אחד יכול לדבר עם אנשים 8 שעות ביום בטלפון תוך כדי שמשפילים אותו בכך שמפרסמים מודעות שהוא מחרבן יותר מהזמן המטכל"י של המוקד. אם מדובר בשכר מינימום, אין לך מה לחפש שם. בעצם לאף אחד אין. אם אתה לפני לימודים עדיף לעבוד באבטחה וסיור.

 

היה לי ראיון במקום כזה, הנציג שאל אותי ״יש לך תשוקה לשירות לקוחות? זה משהו שאתה רואה את עצמך עושה?״ ואני כולי wtf זה בסה״כ עבודה של שירות טלפוני, על איזו תשוקה אתה מדבר?

עניתי לו שזו עבודה, אני מחפש עבודה ולכן אני שם לא כי יש לי תשוקה בלתי מוסברת לדבר עם אנשים בטלפון.

 

לא קיבלתי את המשרה ומהאשכול הזה אני רואה שהשאלות היו מכוונת כדי למצוא אנשים שיסכימו שימדדו להם את הזמן בשירותים.

 

כל העבודות הסטודנטיאליות איומות. מכירות, שירות לקוחות, אבטחה, מפעלים, מחסנים הכל אותו חרא. וכן, עבדתי בכל אחד מהסוגים.

 

לאו דווקא, אני התחלתי בעבודה סטודנטיאלית ואני עדיין נמצא עובד בה (אמנם לא כprimary income) אבל אני עדיין מגיע כי היחס טוב והתשלום סביר. פשוט צריך לחפש משהו אחר שלאו דווקא יושב במה שמוגדר כעבודה סטודנטיאלית סטנדרטית

 

דינמית כי כל יום מישהו אחר עף בגלל שנמאס לו, וצעירה כי טוחנים שם צעירות בדיוק כמו בצבא.

 

זה כל כך נכון. כשהייתי בראיון ראיתי המון שמוקים מהסוג שהיו שום-כלום בצבא, קיבלו טיפת כוח ופשוט התחרפנו לגמרי. דוגמא מהחיים: נציגת שירות שוחחה עם לקוחה, הקו התנתק. טוב, קורה. הנציגה התקשרה חזרה ללקוחה וסיימה את הטיפול בה - רק כדי שהאחראי שחי בסרט שהוא הסמל בFMJ יצעק עליה שהיא לא עברה דרך ״הנוהל״ שמחייב אותה קודם להתקשר אליו, לספר לו מה שקרה, לקבל ממנו אישור להתקשר ללקוחה ורק אז לבצע את השיחה.

עריכה אחרונה ב-10 לאוקטובר, 2016 על ידי Keyser

[יוסי פרנקוס]

כשעבדתי לפני שלוש שנים בחברת ביטוח מסוימת, נתנו לנו 10 דקות ביום לשירותים ועוד חצי שעה לארוחת צהריים.

 

הבעיה היא שההליכה לשירותים היא 2 דקות לכל כיוון, לפעמים אין אפשרות ללכת לשירותים כי יש עומס, וחלק גדול מהיום השירותים באמצע ניקיונות אז אי אפשר להשתמש בהם.

 

זה אומר שפעם ב8 שעות יש זמן ללכת לשירותים, וגם זה רק כדי להשתין.

 

כמעט כל מי שעבד אתי נכנס לדיכאון עמוק והביטחון העצמי שלו הגיע לאפס.

 

בסוף אני התפטרתי וכמעט כל הצוות שלי גם.

 

השיא בשבילי היה כשהייתי עם חום, חיוור לחלוטין וכמעט מתעלף, וכשאמרתי שאני צריך ללכת לרופא התשובה היתה "נבדוק מבחינת המוקד אם זה אפשרי", ואז השאירו אותי עוד שעה וחצי בלי תשובה, עד שאמרתי "סליחה אבל אני הולך. אני פשוט אתעלף אם לא".

 

המוקדים האלו הם מקומות שמייצרים סבל לכולם.

גם ללקוחות וגם לעובדים.

 

יש גבול לכמה התעללות נפשית בן אדם יכול לספוג ביום, ולדעת שמה שהוא עושה לא באמת משנה כלום.

אפשר לנסות לעזור אבל זה לא באמת עוזר ללקוח, אלא רק לחברה, שמנצלת את שניהם.

 

וכל זה בלי להתייחס לעובדה שמה שחברות ביטוח עושות זה בעצם העבודה של הממשלה, כי הן משחקות עם הפנסיה של האזרחים וגובות יותר מדי "דמי ניהול", "ריבית שלילית" ועוד כל מני שטויות כאלו.

החברות האלו לא צריכות להיות קיימות בפורמט הזה.

[Alon_A]

אני עבדתי באורנג׳ לפני כ 10 שנים. אכן העבודה היתה שוחקת ומתישה, אבל היו בא גם יתרונות.

 

זו היתה תקופה בה שירות היה שירות, כי החברות באמת התחרו אחת בשניה במדדי איכות שירות, היום זה לא אכפת לאף אחד וכולם מוכרים.

 

בסהכ היתה רמה גבוהה של אנשים, החברה זה מה שהיה מחזיק את האנשים שם. מעבר לזאת התנאים הפיזים היו טובים (מיזוג, נקיון, חדר אוכל טוב וכו), רכשתי שם מיומניות שיחה (שוב, הדגש היה על השירות ולא על רק תמכור) והיכרות עם מערכות מחשב גדולות - היום אני בחברה שבונה מערכות כאלה, הרבה פעמים כשאני נפגש עם לקוחות אני מספר להם שהייתי CSR בעברי וזה בכלל לא מזיק.

 

לא רואה יתרונות ענקיים של תחנת דלק, מפעל או בית מלון על גבי מקום כזה.

 

היום זה התדרדר הרבה יותר בגלל שאין כמעט חשיבות לשירות, ועדיין את הילדים שלי אעדיף לשלוח לעבודה כזו ולא לתחנת דלק.

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

[Smiro]

החלק הכי גרוע זה שהרבה פעמים הלקוח רואה בנציג הפשוט, שמקבל 26 ש"ח לשעה והוא כלום בחברה, לא רק כמייצג של החברה אלא כאשם בבעיה. ולפעמים כשהבעיה לא תלויה בו, כמו למשל בעיית תשתית כל שהיא, בצירוף אדישות של הנציג שירות (שבתכלס ילך הביתה עוד X שעות ולא ישנה לו במהומה מה קרה בתהליך), יוצרים פיצוץ.

[SlowRide]

יש מוקדים ויש מוקדים כמו שיש מפעלים שבהם אתה מכונה ללא תנאים ומפעלים עם תנאים נהדרים גם לעובד קבלן הכי מעפן. מוקד שמודד לך זמן שירותים בסטופר צריך לשלם מעל המינימום רק על הדיכאון כזה עושה.

חוץ מזה, כמעט בכל עבודת מינימום כזו אפשר ללמוד משהו שיעזור לך בעתיד המקצועי, תלוי במה אתה עוסק.

[shugiflex]

זו היתה תקופה בה שירות היה שירות, כי החברות באמת התחרו אחת בשניה במדדי איכות שירות, היום זה לא אכפת לאף אחד וכולם מוכרים.

 

צודק. היום כל מה שמעניין את רוב הלקוחות זה מחיר נמוך, ולכן השירות מבוצע באופן הזול ביותר האפשרי.

[avk]

בתור אחד שעבד בשירות טלפוני לא מעט, מסכים עם מה שנאמר כאן. גם עבדתי בצ'אט ולמרות שגם זה נמאס מתישהו, זה הרבה הרבה פחות נורא מטלפוני. הבעיה בכל עניין השירות שבשנים האחרונות מכולם דורשים לעשות מכירות מכירות-טכני, דאטה, ISP... כאשר ברוב הפעמים המכירות הן בעצם "לדחוף" לאנשים מוצרים שהם לא באמת צריכים ואלה שבאמת אוהבים לתת שירות לא מקבלים קרדיט.

[vadim6385]

כמעט בכל עבודת מינימום כזו אפשר ללמוד משהו שיעזור לך בעתיד המקצועי, תלוי במה אתה עוסק.

 

אלא אם כן זה שמירה/אבטחה

[avk]

אלא אם כן זה שמירה/אבטחה

 

יש את העבודות שמירה שאתה נמצא שם על תקן דחליל(יכול להביא איתך מחשב נייד וללמוד).

בעבודה הזאתי למדתי יותר מאשר למדתי בכל עבודת מינימום אחרת.