המדריך של אור לסטודנט המתלבט (חשמל/תוכנה/מדמ"ח)

[פינדר]

כמה מילים על "להצליח בהייטק בלי תואר":

אני עובד בהייטק (בעיקר חומרה) 16 שנים וניתקלתי בבודדים שלא היה להם תואר, אבל עבדו במשרות שמקובל לדרוש בהן תואר.

המשותף לכל אלו שפגשתי:

- אנשים מבריקים ומוכשרים מאוד מאוד

- אנשים שחיים את המקצוע בכל רגע (בשעות הפנאי קוראים מאמרים מקצועיים או לומדים איזה שפה\טכנולוגיה חדשה)

- אנשים שתמיד ידעו מה הם רוצים לעשות בחיים ואיך להגיע לשם

 

כלל אצבע שלי: אם הגעת לפורום באינטרנט ופרסמת הודעה בסגנון: "בא לי למצוא עבודה בהייטק (כי שמעתי שמרוויחים שם טוב), אבל אין לי חשק ללמוד מתמטיקה 4 שנים", אז כנראה שלא תצליח בלי תואר.

[Night Driver]

פינדר, האנשים שתיארת כנראה שלא יצליחו גם עם תואר.

 

כדי להצליח אתה צריך להיות מוכן להשקיע מעצמך וזה נכון לכל מקצוע.

[Dark Crystal]

תודה רבה! קראתי ואשמור לי את זה.

 

Sent from my Redmi 3 using Tapatalk

[ניקו פ.]

קודם כל שאפו. זה מאוד מסודר וענייני, ברמה שמביאה לי רעיון שאולי כדאי לפתוח שרשור עם קישורים למדריכים על החיים בנעוץ ולשים אותו שם. אפשר להוסיף לשם שרשורים לגבי נושאים רלוונטיים כמו משכנתאות, בנקים, כרטיסי אשראי, לימודים, בתים וכדומה.

אני חושב שזה יכול להיות מאגר מידע מעולה.

 

ברשותך, אתייחס לסעיף 3 של הודעתך ואציע מספר הערות, בעיקר בשל שינויים שהתרחשו בכמה שנים שעברו מאז שאתה היית מועמד ללימודים.

גילוי נאות יופיע בסוף גם כן.

 

3. אני מעוניין בלימודי הסמכה אך יש לי סכם נמוך / חסרות בגרויות / אין לי פסיכומטרי, מה לעשות?

יש כמה פתרונות אפשריים, שמשתנים בהתאם לנתונים האישיים והמוסד האקדמי.

 

א. השלמת בגרויות - זה הפתרון הכי straight forward, חסרות בגרויות / נדרש מקצה שיפורים? מטפלים בכך. הבעיה המרכזית: צריך לטפל בכל בגרות בנפרד, וזה יכול להסכם להרבה זמן וכסף. זה אפיק שמומלץ בעיקר למי שחסר לו מקצוע ספציפי. אם המקצוע המדובר קיקיוני ופשוט (נניח: 2 יח"ל בספרות), לאו דווקא צריך קורס שלם בשביל זה, ייתכן שאפשר לקחת את הספרים הרלוונטיים ולגשת לבד.

ג. מכינה קדם אקדמית - יש מוסדות שמאפשרים לך לבצע מכינה, ובהתאם להישגים בה אולי יוותרו על סכם בגרויות / פסיכו', זה משתנה בין מקום למקום. אם צריך לבחור בין זה לבין בגרויות, אני מאמין ללכת על המכינה בפול כוח: היא תכין אותך הרבה הרבה יותר טוב לתואר עצמו, במהלך המכינה תכיר את המוסד האקדמי וגם תוכל להכיר מס' אנשים שימשיכו איתך לסמסטרים במהלך התואר (היו איתי אנשים שהכירו מהמכינה, וזה עזר להם בתחילת התואר כשכולנו היינו זרים זה לזה), והחומר שם - לפחות למיטב ידיעתי בטכניון - ברמה הרבה יותר גבוהה מהבגרויות. זה אולי נשמע רע, אבל בפועל זה טוב - כי שוב, אתה הולך ללמוד חומר ברמה גבוהה מאוד במהלך התואר, עדיף להתכונן לסיטואציה מראש, ובמידה וזה גדול עליך, תוכל לגלות זאת במהלך המכינה ולהתאים את תוכניותיך.

 

ראשית, בכוונה שיניתי את הסדר בין הסעיפים בהודעה המצוטטת כי הדבר הראשון שאתייחס אליו זה מכינה VS שיפור בגרויות.

כשאני אומר מכינה, אני מתייחס למכינה לתואר מסוים ולא למכינה קדם אקדמאית, שזה כמו לשפר בגרויות לבד.

כמו שאור אמר, אין כאן דרך נכונה, וש מספר דרכים שונות לעשות שיפורי בגרות. אכתוב את היתרונות והחסרונות של כל אחת, לדעתי:

 

מכינה

+ פחות כאב ראש - נרשמים, חורשים ומקבלים ציון שמחליף את תעודת הבגרות, אך לא את הפסיכומטרי.

+ למדים מקצועות שרלוונטיים לתואר - מתמטיקה, פיסיקה ואנגלית כלולות ברוב המכינות ואלו מקצועות שיותר רלוונטיים לתואר "הייטקי" מאשר היסטוריה או ספרות.

 

- המכינה תופסת רק למוסד הלימודים שבו אתם מבצעים אותה. למעט מקרים חריגים, שעליכם לוודא מראש. דהיינו מכינה היא אוניברסיטאית. כלומר, היא לא באמת מחליפה ממוצע בגרות, אלא מחליפה אותו רק במוסד שבו תרצו ללמוד.

דוגמה לכך היא המכינה של הטכניון.

- הרבה יותר עמוסה משיפור בגרויות. בגלל הסעיף הראשון, צריך "להתאבד" על המכינה כדי לא להגיע למצב המאכזב של איבוד שנה וכסף לחינם.

- המקצועות הנלמדים בה קשים. מאוד. פיסיקה ומתמטיקה הם שני מקצועות שלא קל ללמוד. אז אם חסרות X נקודות לממוצע בגרות, סביר להניח שיהיה קל יותר להוסיף אותן עם שיפור בגרויות הומניות מאשר עם מתמטיקה ופיסיקה. יחד עם זאת, מתמטיקה נותנת בונוס של 30 נק' אז גם בשיפור בגרות, זה כדאי.

 

בגרות

+ העומס תלוי בכם. אפשר לקרוע את עצמך כמו במכינה ואפשר לעשות את זה נוח יותר.

+ לאוטודידקטים - חלק ניכר מהחומר זמין ברשת בחינם וחלקו האחר מאוד זמין וזול ביחס לתשלום למכינה [או למכון שיפור בגרויות].

+ תופס לכל מוסדות הלימוד בארץ.

+ המקצוע שתשפרו תלוי בכם. מה שמעניין קל יותר לשפר.

 

- מי שלא יכול ללמוד לבד, יצטרך לשלם לא מעט כסף לשיפור הבגרויות למכונים השונים/מורים פרטיים.

- מאוד קשה מנטלית לשפר עוד בגרות ועוד בגרות בלי לראות אופק. זה פחות ממוקד ממכינה.

- מי שלומד לבד, לא נהנה מאווירה והווי של מכינה [או קורס לבגרות]. חברים ולמידה משותפת זה דבר מבורך גם בפן החברתי וגם בפן המקצועי, שכן לרוב האנשים למידה בקבוצות תורמת.

 

ועכשיו, אתייחס לנושא הכלכלי בין שתיהן: השארתי אותו לסוף משום שאין כאן שחור ולבן.

מי שיודע ללמוד לבד, לפחות חלק מן המקצועות, יכול לחסוך לעצמו המון כסף ולצאת עם כל היתרונות ללא חסרונות.

אני למשל, עשיתי קורס למתמטיקה 5 יח' שעלה לי 5K שקלים (והצדיק כל שקל כי זה מקצוע קשה מאוד, אך גם מעניין, דבר שלא השכלתי להבין בגיל 17). במקביל למדתי לבד להיסטוריה 2 יח'. לאחר מכן, במועד קיץ הרחבתי לבד את תנך, ספרות והיסטוריה ל-5 יח'. כל החומרים זמינים באינטרנט ובמיקודיות, שעולות עשרות שקלים בודדות כל אחת.

בכל התקופה עבדתי במקביל, כך שגם חסכתי קצת כסף.

לאחר השנה הזו, הגעתי לממוצע בגרות מקסימלי באונ' ת"א ול-117 בטכניון. התחלתי ב-100 כולל בונוסים, כי בתיכון הייתי ממוצע כזה - לומד 3-4 ימים לפני, מחלץ את ה-80 שלי ומאושר. לא כותב את זה כדי להשוויץ, אלא כדי שתראו מה אפשר לעשות בשנה אחת של שיפורי בגרות.

מי שלא יודע ללמוד לבד וחייב מסגרת לכל מקצוע, שיקשיב לעצתו של אור וילך לקרוע את התחת במכינה, אלא במקרה שבו יש לו בגרות או 2 ספציפיות שעליו לשפר [או מספר נק' מועט בסכם] וגם אז אמליץ לשפר בגרות.

 

מספר טיפים כלליים לשיפור בגרויות:

* לשפר את הקיים תמיד עדיף מאשר להוסיף עוד 5 יח' חדשות. יש לכם כבר 2 יחידות תנך, ספרות והיסטוריה? שפרו אותם ל-5 יחידות. זה יעלה לכם את הציון יותר מאשר להוסיף 5 יח' בגאוגרפיה.

* המקצועות הקלים לשיפור הם תנ"ך והיסטוריה, כשהקושי בהיסטוריה הוא הדרישה לשינון רב [ומעניין מאוד!] והקושי בתנ"ך לא קיים גם עבור אחד כמוני [כופר על]. אגב, התנ"ך היה מאוד מעניין גם כן. סה"כ זמן שאני למדתי זה 3 שבועות לתנ"ך ו6 שבועות להיסטוריה.

ספרות מצריכה ה-מ-ו-ן שינון וחפירות אבל שוב, עבודה של חודשיים-10 שבועות ואתם ב90+.

* מתמטיקה 5 יח' נותנת בונוס אסטרונומי של 30 נקודות, ומדובר במקצוע שייקל מאוד על אלו הלמדים מקצועות הנדסיים. כמו כן, זה ייקל מעט על הפסיכומטרי שתעשו בכל מקרה.

*אנגלית אמורה להיות נחלתכם אם אתם מעוניינים ללמוד הנדסה, אני משער, אין לי היכרות עם התחום. בגרות שתמיד נחמד לשפר כי לא באמת צריך להתכונן. שימו לב רק שיש שינוי במבנה של הבחינות, בררו אותו לעומק.

 

לסיכום, אני מצרף קישורים עם מחשבונים לחישוב סכם של כלל האוניברסיטאות, השתמשו בכולם כי בכל מוסד החישוב מעט שונה. הזינו נתונים ואז שחקו עם המספרים כדי לדעת איזה ציון תצטרכו כדי להגיע לממוצע מסוים ומה קל יותר לשפר בדרך לשם.

 

הטכניון:

http://admissions.technion.ac.il/calculator/

 

ת"א:

https://go.tau.ac.il/calc3

 

העברית:

https://www.huji.ac.il/dataj/controller/getinfo/TLM-BAGRUT

 

אב"ג:

https://bgu4u.bgu.ac.il/html/average_calc/

 

בר אילן:

https://dory.os.biu.ac.il/EnrollmentChances/pages/input_bagrut.jsp

 

 

ב. ביצוע פסיכומטרי - הפסיכומטרי זה כמו דמוקרטיה: חרא שיטה, אבל הכי טובה מבין מה שמוכר לנו נכון להיום. הפסיכומטרי לא בודק תבונה אלא בעיקר שילוב בין נתוני פתיחה + יכולת חרישה. הציון של הפסיכו' רלוונטי לחלון זמן פצפון שהוא בין ביצוע הפסיכו' עד הקבלה למוסד המבוקש, לאחר מכן הציון הזה מתנדף ולא מעניין אף אחד.

אני מאוד, מאוד, מאוד(!!) ממליץ למי שעושה פסיכו' לגשת אליו בגישת 'רבאק' - ללמוד את המילון העברי כמו ט'טלה *טרם* פתיחת הקורס, להשקיע בסימולציות וש"ב, קיצר לחרוש כמו מניאק. ציון טוב בפסיכו' יכול לכפר על סכם בגרויות מאעפן, ואף אחד לא רוצה לגשת למבחן המציק הזה פעמיים… בנוסף, הפסיכו' ייתן לך מיני-תחושה של איך זה לחרוש, פרופר לחרוש, למבחן. לכל מי שכמוני לא באמת למד במהלך התיכון, זו אחלה טבילת אש.

 

צודק ORYO כשאומר שהפסיכומטרי לא באמת מבחן אינטליגנציה וההוכחה לכך היא שלא הצלחתי לכתוב את המילה אינטליגנציה בלי שגוגל יתקן לי אותה. בנוסף, פסיכומטרי הוא באמת לא מטרה, אלא אמצעי. המטרה היא להתקבל ללימודים. לכן, אל תתנו לציון פסיכומטרי גבוה להרשים אתכם. הנה, אפילו ORYO הצליח לקבל מעל 700

אז מה המבחן הזה בודק?

הוא בודק הרבה דברים, אבל אם לסכם לשתי כותרות-על, אז:

1. מספר יכולות קוגניטיביות מסוימות.

2. התמודדות עם לחץ.

בתכל'ס, המבחן הזה מודד כמה אתם טובים ב...פסיכומטרי!

כלומר, מדובר במיומנות נרכשת. מהרגע שלימדו אתכם, או שלמדתם לבד לעשות את זה כמו שצריך, זה רק עניין של תרגול והטמעה. לכל אחד יש את הגבול שלו, אבל הגבול מגיע רק במידה ואתם ממקסים [מהמילה מקסימום] את היכולת שלכם בעבודה נכונה.

 

לגבי לחרוש מילים לפני הקורס, זו עצה נהדרת, אבל זה כבר כמעט ולא בא לידי ביטוי במבחן במתכונתו הנוכחית שהשתנתה אי שם ב-2012.

לכן, לפני הקורס התמקדו בחזרה על נושאים כמותיים [ידע אלגברי בסיסי, חוקים בגאומטריה על משולשים, מרובעים ומעגלים]. כמו כן, התחילו לקרוא מאמרים מדעיים בעברית, מאמרים כליים באנגלית ולשנן מילים בעיקר באנגלית.

כל קורס/מורה פרטי שמכבד את עצמו ידע להפנות אתכם לכל התרגולים שציינתי.

 

מבחינת השקעה במבחן, האמת שהיא לא חייבת להיות רבה. כלומר, רבה זה אחלה, אבל עד גבול מסוים.

תרגול איכותי ונכון חשוב פי כמה וכמה על פני תרגול בכמות רבה. לכן, ודאו שאתם מתרגלים נכון עם המורה שלכם בקורס, או אם אתם למדים לבד, אולי תשקלו מספר שיעורים עם מורה פרטי.

זה לא יכסה הכל, אבל זה כן יכוון קצת. אין תחליף להדרכה טובה, אבל זה שיקול אישי וכלכלי של כל אחד בנפרד. לא נכנס לזה.

 

הנקודה האחרונה שאור נגע בה וצדק, פסיכומטרי גבוה יחסוך לכם המון שיפורי בגרות. ברוב האונ', משקלו של הפסיכומטרי בסכם משמעותי יותר משל הבגרות, לדעתי במינימום של 60% לעומת 40% אם לא יותר.

מצד שני, בגרות 5 יחידות במתמטיקה כן תהיה רלוונטית במידה מסוימת לפסיכומטרי ותקל עליכם, אז יש גם מקום לשקול אותה לפני פסיכומטרי.

 

מעבר לכך,

כל מי שמעוניין בעצה לגבי שיפור בגרויות או פסיכומטרי מוזמן לפנות אליי בפרטי. אני כבר מודיע שהזמינות שלי לא להיט, על כך יעידו החברים שכבר פנו אליי, אבל אני עושה מה שאני יכול.

אם זו עצה לגבי סכם, מראש הצטיידו בצילום של תעודת הבגרות ובתשובות של איפה ומה אתם רוצים ללמוד שאדע לכוון אתכם טוב יותר למה כדאי לשפר ואיך.

 

גילוי נאות,

אין לי שום קשר לעולם היי-טק.

אני מדריך פסיכומטרי במקצועי וסטודנט. החברה שבה אני מועסק לא רלוונטית, כי אני לא רוצה לייצר פרסום. זו לא מטרתי.

עריכה אחרונה ב-13 לספטמבר, 2016 על ידי ניקו פ.

[חן ג.]

בתור מי שחי את העולם האוניברסיטאי, אני אוסיף כמה דברים שהם חשובים באופן כללי לכל בחירת תואר. ראשית, חשוב להבין שהאוניברסיטה לא חשובה, אלא הפקולטה, ולעתים גם צריך לרדת לרמת המחלקה.

 

לכל אוניברסיטה יש פקולטות טובות ופקולטות פחות טובות. אם אתם רוצים את הטוב ביותר, לכו לאוניברסיטה שיש לה את הפקולטה הטובה ביותר בתחום הלימודים המעניין אתכם. ייתכן שבתחום הלימודים שלכם יש דווקא מכללה שמציעה יותר מהאוניברסיטאות.

 

דבר נוסף הוא שלכל אוניברסיטה, דיסציפלינה ופקולטה יש צביון. תחשבו, למשל, על בר אילן. אף על פי כן, לא צריך להירתע מזה כי האקדמיה היא, בהגדרה, מקום גמיש ובדרך כלל אפשר להסתדר בכל מוסד אקדמי.

 

והדבר הכי חשוב: בחירת התואר חייבת להיות לפי מה שמעניין אתכם באמת. לא איזה תחביב שלא באמת יכול להתפתח למשהו מעבר, ולא משהו שלא מעניין אתכם אבל לדעתם יוטיל לכם בחיים.

 

אנשים שנכנסים לתואר שלא מעניין אותם מוצאים את עצמם מחליפים תכנית לימודים בשניה שניה, שלישית או יותר, וזה כסף, שעות והרבה שיער לבן שהולכים לטמיון.

[חן ג.]

ראשית, בכוונה שיניתי את הסדר בין הסעיפים בהודעה המצוטטת כי הדבר הראשון שאתייחס אליו זה מכינה VS שיפור בגרויות.

 

העולם הזה זר לי, אבל מאנשים שדיברתי איתם הבנתי שהרבה יותר קשה מנטלית להתעסק שוב עם בגרויות מאשר להתכונן ללמוד במכינה או להתכונן לפסיכומטרי.

 

אנגלית אמורה להיות נחלתכם אם אתם מעוניינים ללמוד הנדסה, אני משער, אין לי היכרות עם התחום. בגרות שתמיד נחמד לשפר כי לא באמת צריך להתכונן. שימו לב רק שיש שינוי במבנה של הבחינות, בררו אותו לעומק.

 

אנגלית זה דבר חשוב מאוד באקדמיה באופן כללי. צריך ציונים גבוהים למדי כדי לקבל פטור מלא מאנגלית, וגם זה רק לתואר הראשון.

 

בלי הפטור, השעות הנוספות על לימודי אנגלית הן לא רק משמימות, לא רק מכלות זמן אלא גם מקשות לארגן מערכת שעות.

 

צודק ORYO כשאומר שהפסיכומטרי לא באמת מבחן אינטליגנציה[...]הוא בודק הרבה דברים, אבל אם לסכם לשתי כותרות-על, אז:

1. מספר יכולות קוגניטיביות מסוימות.

2. התמודדות עם לחץ.

בתכל'ס, המבחן הזה מודד כמה אתם טובים ב...פסיכומטרי!

 

אור, מישהו שהוא גם מורה פסיכומטרי אמר לי פעם שפסיכומטרי לא מודד שום יכולת קוגניטיבית אלא הוא כלי של האוניברסיטאות לדילול כמות הנרשמים לכזו שהן יכולות להשתלט עליו.

 

ולגבי התמודדות עם לחץ (במובן של לחץ זמן, אני משער), חשוב לקוראים לזכור שיש מקצועות אקדמיים שבהם זה חשוב, ויש כאלו שבהם זה ממש לא.

עריכה אחרונה ב-13 לספטמבר, 2016 על ידי חן ג.

[Night Driver]

ניקו, לפחות בתקופתי המכינה של הטכניון לא התאימה רק לטכניון כי ציוניה הוכרו על ידי משרד החינוך והחליפו ציוני בגרות. כמו כן היא הוכרה גם על ידי תל אביב, באר שבע והעברית בלי צורך להמתין לאישור משרד החינוך. אין לי מושכ מה המעמד שלה היום.

[שבלול]

שאפו, אחלה מדריך.

[ניקו פ.]

העולם הזה זר לי, אבל מאנשים שדיברתי איתם הבנתי שהרבה יותר קשה מנטלית להתעסק שוב עם בגרויות מאשר להתכונן ללמוד במכינה או להתכונן לפסיכומטרי.

לא הרבה יותר קשה. זה כן יותר קשה, בדיוק כמו שכתבתי. כשיש הרבה בגרויות לא רואים אופק לעומת מכינה שזה יותר זבנג וגמרנו. אבל, זה נכון רק כשיש הרבה בגרויות לשפר.

 

אור, מישהו שהוא גם מורה פסיכומטרי אמר לי פעם שפסיכומטרי לא מודד שום יכולת קוגניטיבית אלא הוא כלי של האוניברסיטאות לדילול כמות הנרשמים לכזו שהן יכולות להשתלט עליו.

זו טענה כל כך בסיסית שגויה, שאני תוהה אם אולי הבנת אותו לא נכון.

זה כמו שתאמר: מדריך נהיגה אמר לי שנהיגה ספורטיבית לא מצריכה קואורדינציה.

אל תגרום להתחיל לדבר על כמה התחום הזה פרוץ. בוא נסכם שהוא כמו הוראת נהיגה מקדמת. מי שנהג טוב לא בהכרח יהיה מדריך נהיגה טוב, כמו שמי שקיבל 800 לא בהכרח ידע להדריך פסיכומטרי טוב. סמוך עליי, ראיתי מספיק אנשים שאוכלים את המבחן הזה בלי מלח, אך לא מראים יכולת הדרכה טובה כלל.

 

ולגבי התמודדות עם לחץ (במובן של לחץ זמן, אני משער), חשוב לקוראים לזכור שיש מקצועות אקדמיים שבהם זה חשוב, ויש כאלו שבהם זה ממש לא.

גם זמן ועוד לחצים אחרים שלא אתחיל לפרט, כי זה עמוק מדי ברמת הבחינה ולא רלוונטי למי שאינו תלמיד.

הלחץ הנוצר רלוונטי לשנה א' באוניברסיטה וזו גם המטרה. המבחן, בהגדרה שלו, מנבא את הצלחתך בסמסטר הראשון של שנה א' באונ'. זו מטרתו. הוא לא עושה זאת בקורלציה מושלמת, אבל בבדיקות שערכו במשך שנים מצאו שפסיכומטרי בצירוף עם ממוצע בגרות מנבאים את ההצלחה הזו בצורה הטובה ביותר [לא זוכר את המספר המדויק]. השימוש שהאונ' עושה בו הוא עניינה בלבד ומשתנה מאונ' לאונ' ומפקולטה לפקולטה.

מה שרלוונטי לתלמיד זה: תדע שיהיה עליך לחץ וזה בסדר להיות לחוץ. בוא נלמד איך לוקחים את זה לכיוון חיובי.

 

ניקו, לפחות בתקופתי המכינה של הטכניון לא התאימה רק לטכניון כי ציוניה הוכרו על ידי משרד החינוך והחליפו ציוני בגרות. כמו כן היא הוכרה גם על ידי תל אביב, באר שבע והעברית בלי צורך להמתין לאישור משרד החינוך. אין לי מושכ מה המעמד שלה היום.

בגלל זה הייתה ההקדמה על הבדל בין מכינות. יש מכינה קדם אקדמאית שהיא פשוט שיפור בגרויות במסגרת האונ'. האונ' מתפקדת כמו מכון שיפור בגרויות. תשווה מחירים ולך למה שנוח לך. זהו. אני פחות מעדיף את זה כי לדעתי רוב המרצים מלמדים פחות טוב ממורים, אבל זו דעתי.

יש מכינה מוכוונת תואר שלמדים שם הרבה מקצועות מעבר לרמת הבגרות, הם מאוד רלוונטיים לתואר ונותנים כיוון טוב אם הוא בשבילך, אבל אינם מוכרים ע"י מוסדות אחרים, בדרך כלל.

בכל מקרה תמיד כדאי לברר פרטנית עם מדורי רישום. זה הכי ודאי.

http://www.universities-colleges.org.il/%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F/

עריכה אחרונה ב-13 לספטמבר, 2016 על ידי ניקו פ.

[חן ג.]

זו טענה כל כך בסיסית שגויה, שאני תוהה אם אולי הבנת אותו לא נכון. זה כמו שתאמר: מדריך נהיגה אמר לי שנהיגה ספורטיבית לא מצריכה קואורדינציה. אל תגרום להתחיל לדבר על כמה התחום הזה פרוץ. בוא נסכם שהוא כמו הוראת נהיגה מקדמת. מי שנהג טוב לא בהכרח יהיה מדריך נהיגה טוב, כמו שמי שקיבל 800 לא בהכרח ידע להדריך פסיכומטרי טוב. סמוך עליי, ראיתי מספיק אנשים שאוכלים את המבחן הזה בלי מלח, אך לא מראים יכולת הדרכה טובה כלל.

 

אמנם הבחור לימד (אותי) במקום מכובד, אבל להגנתי (ולהגנתו) עברו הרבה שנים מאז הפסיכומטרי שלי, אז יכול להיות שהזכרון מתעתע בי. ייתכן שזה גם קשור לשינויים הרבים שהבחינה עברה מאז ועד היום.

 

גם זמן ועוד לחצים אחרים שלא אתחיל לפרט, כי זה עמוק מדי ברמת הבחינה ולא רלוונטי למי שאינו תלמיד.

הלחץ הנוצר רלוונטי לשנה א' באוניברסיטה וזו גם המטרה. המבחן, בהגדרה שלו, מנבא את הצלחתך בסמסטר הראשון של שנה א' באונ'. זו מטרתו. הוא לא עושה זאת בקורלציה מושלמת, אבל בבדיקות שערכו במשך שנים מצאו שפסיכומטרי בצירוף עם ממוצע בגרות מנבאים את ההצלחה הזו בצורה הטובה ביותר [לא זוכר את המספר המדויק]. השימוש שהאונ' עושה בו הוא עניינה בלבד ומשתנה מאונ' לאונ' ומפקולטה לפקולטה.

 

נשמע הגיוני, אבל אני שוב מסייג בכך שזה תלוי בלימודים. יש דיסציפלינות כמו מדעי הרוח, שהלימודים בהן מתנהלים בכוונה על מי מנוחות. בלימודים כאלו לעתים קרובות אין גם חשיבות לסמסטרים כי אין קורסים ומטלות לסמסטר אלא לשנת לימודים שלמה.

 

האונ' מתפקדת כמו מכון שיפור בגרויות. תשווה מחירים ולך למה שנוח לך. זהו. אני פחות מעדיף את זה כי לדעתי רוב המרצים מלמדים פחות טוב ממורים, אבל זו דעתי.

 

זו לא רק דעתך. ברוב המקצועות אין למרצים הכשרה מיוחדת להוראה. במבנה הנוכחי של המערכת האקדמית בארץ, המרצים הם קודם כל חוקרים.

 

חובות ההרצאה שלהם הם בבחינת מטלה צדדית, קצת כמו החובה להנחות תלמידי מחקר ולהשתתף בועדות השונות של האוניברסיטה.

עריכה אחרונה ב-13 לספטמבר, 2016 על ידי חן ג.

[Liviur]

גם פיסיקה אגב היא מקצוע שכדאי להוציא בו 5 יחידות - הוא עם בונוס עצום (25 נקודות בזמנו) ברוב המוסדות וסה״כ קל משמעותית (לדעתי) ממתמטיקה 5 יחידות כי הוא מבוסס הרבה יותר על הבנה בעוד החלק המתמטי בו פשוט יותר.

 

לגבי הפטור מאנגלית - אני הייתי מציע גם למי שיש פטור בכ״ז לשקול ללכת לקורסים האלו מ2 סיבות:

1. הפטור מוריד את הקורסים האלו מהממוצע של התואר - אלו קורסים ק ל י ם! שקל להוציא בהם ציונים גבוהים. סה״כ זה כ5-6 נקודות מהתואר (תלוי במוסד) שהם על גבול המתנה. חבל לא לקבל אותן. סה״כ - הם נחשבים ביחד לממוצע התואר כקורס מתמטיקה אחד כבד. כשאוספים נקודות לתואר שני לדוגמא - זה משנה.

 

2. בחלק מהמוסדות הקורסים האלו טובים וחשובים. בבין תחומי בזמנו הקורסים התחלקו ליכולות קריאה (קריאה מהירה , תמצות של חומר בצורה יעילה וסיכומים) , יכולות כתיבה (מכתבים עסקיים , קורות חיים , פרוייקטים) והצגה (מצגות עסקיות , הגשת מצגת מול קהל וכו) - כשכולם היו שנושא התואר והיו רלוונטים.

גם בתור אדם שקורא אנגלית ומדבר אנגלית מעולה (וגר כרגע בארה״ב) - הקורסים בהחלט היו יעילים לי ושווים את הזמן שישבתי בהם.

 

אולי זה לא המקרה בכל מוסד - אבל בהחלט הייתי בודק את זה לפני שהייתי מנצל את הפטור (ולצורך העניין היה לי ציון גבוה גם באנגלית בפסיכומטרי וגם ב5 יחידות מהתיכון)

 

לגבי המכללות בכלליות - יש אקדמאיות שלא שוות גם את הכסף הזה , ויש פרטיות מעולות.

עצם מקור הכסף לא באמת משנה את הרמה של המוסד (או המחלקה וההתמחות שזו הרזולוציה הנחוצה אגב כמו שצוין).

כך או כך - אם סופרים את השקלים שנכנסים למוסד בין מוסד מתוקצב ע״י המל״ג + שכר לימוד אקדמאי למכללה פרטית ״מגלים״ שאותו סכום כסף מושקע בתלמיד בסופו של דבר.

(ומצד שני - התנאי קבלה בחלק מהמכללות לא כ״כ נמוכים בטובות יותר ואחוז האנשים שמגלים שלא קונים את התואר בכסף - גם קרוב לאחוז הנושרים מאוניברסיטאות - ראיתי את שני אלו נכונים למחזור שלי בבין תחומי)

 

(נקודות השוואה - למדתי גם שנה וחצי בת״א הנדסה , סיימתי בבינתחומי ועשיתי קורסים מן החוץ בעוד כמה מוסדות)

 

ליביו

[Liviur]

כמה מילים על "להצליח בהייטק בלי תואר":

אני עובד בהייטק (בעיקר חומרה) 16 שנים וניתקלתי בבודדים שלא היה להם תואר, אבל עבדו במשרות שמקובל לדרוש בהן תואר.

המשותף לכל אלו שפגשתי:

- אנשים מבריקים ומוכשרים מאוד מאוד

- אנשים שחיים את המקצוע בכל רגע (בשעות הפנאי קוראים מאמרים מקצועיים או לומדים איזה שפה\טכנולוגיה חדשה)

- אנשים שתמיד ידעו מה הם רוצים לעשות בחיים ואיך להגיע לשם

 

כלל אצבע שלי: אם הגעת לפורום באינטרנט ופרסמת הודעה בסגנון: "בא לי למצוא עבודה בהייטק (כי שמעתי שמרוויחים שם טוב), אבל אין לי חשק ללמוד מתמטיקה 4 שנים", אז כנראה שלא תצליח בלי תואר.

 

מ ד ו י ק!

זו התגובה הכי חשובה למי שחושב שאפשר לחפש קיצורי דרך.

גם בתור מראיין - אם אני פוגש משהו בלי תואר - זה לרוב הסממנים לאנשים שיהיה שווה לדבר איתם.

(והכי טוב כשזה שילוב בין זה לתואר).

בגדול - זה בהחלט מקצוע שצריך ״לחיות״ אותו כדי להיות טוב.

[sperial]

לגבי איכות המורים - כמובן שהיא משתנה. אבל לבן האמצעי שלי, שלפני שנתיים למד במכינה של הטכניון, היתה נבחרת מורים מהשורה הראשונה, כלה שטובים מהם קשה למצוא.

 

ליביו - אני חולק עליך לגבי הפיזיקה. מניסיוני (לא רק האישי, גם בני משפחה וחברים) מדובר במקצוע קשה במיוחד. אבל אני מדבר על הרמה של שה א' בטכניון, שקשה במיוחד למי שמגיע בלי בסיס איתן. מצד שני - הייתי מליץ לכל מי שמתעתד ללמוד מדעים מדוייקים או הנדסה לבחור בפיזיקה כין שהיא בסיס כה חשוב בהמשך. החסרון הוא, כמובן, שיותר קשה לקבל בו ציון גבוה, אבל מי שלא לומד את המקצוע לבגרות נתקל בו במבחני המיון בכניסה לטכניון (ואני מניח שגם באוניברסיטאות אחרות).

[Pika007]

ליביו - אני חולק עליך לגבי הפיזיקה. מניסיוני (לא רק האישי, גם בני משפחה וחברים) מדובר במקצוע קשה במיוחד. אבל אני מדבר על הרמה של שה א' בטכניון, שקשה במיוחד למי שמגיע בלי בסיס איתן.

פיזיקה תיכונית (או של מכינת הטכניון, אם תרצה), זה לא קשה.

הייתי באותו ראש פעם. יש בארץ הפחדה כבר מרגע הכניסה לתיכון שפיזיקה הוא איזה מקצוע "יוקרתי" ו "קשה במיוחד" ומה לא.

אבל זה פשוט לא נכון. את ההבנה לחצי מפרקי המכניקה אפשר לקבל ע"י נסיעה במכונית, ולשחק מסירות עם הקיר בעזרת כדור טניס.

אחשוף סוד קטן- בתיכון נכשלתי בפיזיקה. מה זה נכשלתי, 30 ומשהו. קטסטרופה.

הגעתי למכינת הטכניון, שם המורה טרח קודם כל להודיע לנו שהמקצוע הזה לא מפחיד ולא נורא ולא כלום, ושנוציא את הקונספציה הזו מהראש.

המורה, אגב, לא היה דוקטור לפיזיקה או משהו בסגנון ש "לו זה קל, אז בטח שהוא אומר את זה". עשיתי סוויץ' במוח, במקום לפחד מהמקצוע התחלתי ללמוד אותו, עשיתי בדיוק מה שאמרתי פה- בפרקי המכניקה שיחקתי קצת מסירות עם הקיר, בפרקי החשמל הדמיון נכנס לפעולה, וברוב הבעיות אפשר לדמיין צינור עם מים במקום חוט עם "חשמל" שזה דבר קשה לדמיין. מפה לשם, היה לי כיף בשיעורי הפיזיקה של המכינה וגם סיימתי עם אחלה ציון.

ממצב של 30 בסיום התיכון, כיום אני נותן שיעורים פרטיים בפיזיקה. ואני לא עילוי או גאון. סה"כ החלטתי שאני מפסיק לפחד ומתחיל ללמוד.

תכלס, אני ממש אוהב את התחום עכשיו, אם היה לי ראש מתמטי מספיק כנראה שגם הייתי עושה תואר בפיזיקה- אבל אני מודע לגבולות שלי, אז "הסתפקתי" בהנדסה

[חן ג.]

מהנדס מסביר כמה פיזיקה זה קל. נו, באמת....

 

אם אתה באמת רוצה לבסס את הטענה שפיזיקה זה קל, תן לאיש מדעי הרוח (כמוני) להגיד כמה זה קל. רמז: זה לא.

 

עכשיו, איפה הציור שמתאר פיזיקאים....

עריכה אחרונה ב-13 לספטמבר, 2016 על ידי חן ג.