קראוון כפתרון למצוקת הדיור, עד כמה זה פתרון ריאלי?

[Igalz]

המחירים לא ירדו ואם כן, באחוזים בודדים.

שכחת ״לדעתי״.

ולדעתי הם כן ירדו, ובצורה משמעותית.

אז שכל אחד יתנהל איך שנכון לדעתו.

[bagira]

צודק.

לדעתי

[Fitch]

המחירים כנראה יירדו. השאלה מתי, 5, 10, 15 שנים? בנתיים הרכבת ממשיכה לנוע, וההון עושה 0%.

[shugiflex]

על פי בלומברג, העלאת ריבית בארה"ב כנראה לא תגיע לפני 2018 (מקור), וגם כשתגיע כנראה תהיה העלאה סמלית ולא משמעותית.

 

באקלים כזה קשה לראות איך הנדל"ן יורד. אולי יפסיק לעלות אבל לא ירד.

[DJI]

השרשור הזה מזכיר לי את ההוא שרצה לישון באוטו גלידה, מעניין מה נסגר איתו בסוף.

[amir74]

צודק.

לדעתי

in my opinion judge

[ישה]

לשאלת פות"ש

 

אתה צריך למצוא בעל קרקע שיסכים להעמיד קראוון על שטחו

 

יעשה זאת בטח כנגד תשלום, ובתנאי שזה ניתן מבחינת רשויות התכנון והבניה , שגם ידרשו אגרות להסכמתם.

 

אפשרי.

 

שלוש פעמים מדינת ישראל / ממשלת ישראל החליטו לטפל בבעיית הדיור

 

הפעם הראשונה בקום המדינה כאשר מיליון עולים הגיעו ונקלטו על ידי כ 700 אלף איש.

 

כן גרו במעברות עד שנמצאו לכולם פתרונות הדיור

 

הפעם השניה כאשר הפנתרים השחורים הקימו קול זעקה ונוצר המושג של זוג צעיר

 

בשני הפעמים שלטה מפא"י

 

הפעם השלישית כאדר גל של מיליון עולים הגיעו מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה

 

ואז הוקמו אתרים של קראוונים בכל פינה כמעט

 

אז זה היה בהשראת אריק שרון. ( מפאיניק במעשיו )

 

כלומר אם המדינה רוצה היא יודעת לפתור

 

כנראה שהמדינה /הממשלות לא רוצות

 

אז במקום לצאת למרי כנגד יוקר הקוטג' של תנובה תצאו לרחובות למען מטרה אמיתית וצודקת.

 

נעשים כרגע מעשים בכיוון , אבל הם לא מספקים.

 

לזה ששאל את המרצה לכלכלה שלו , חבל על הכסף שאתה משלם שם אם זו תשובתו.

 

כנראה שהוא פרופסור לקלקלה ולא לכלכלה.

 

בויכוח בין בגירה לאחרים אני בעד בגירה.

 

יש לרכוש לפי היכולת ולא לפי מיקום החברים.

 

הרי גם לחברים אין יכולת , אז תעברו כולכם לחריש ( כדוגמה ) ואז לא תצטרך לנסוע לבקר חבר , מקסימום לרדת במעלית.

[NirLevi]

שכחת ״לדעתי״.

ולדעתי הם כן ירדו, ובצורה משמעותית.

אז שכל אחד יתנהל איך שנכון לדעתו.

מעניין.

אשמח לדעת מדוע.

[amir74]

עלייה של 15% בסכום הצ'קים שחזרו.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4822445,00.html

"

בתקופה זו חזרו 765 אלף צ'קים, מתוכם 293 אלף צ'קים חזרו מסיבת אי כיסוי מספיק. מדובר במספרים דומים לרבעון המקביל אשתקד, אך עם זאת סכום הצ'קים החוזרים עלה ב-15% והסתכם ב-8.47 מיליארד שקל, לעומת 7.34 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2015."

מספר הצ'קים שחזרו דומה, הסכום שלהם גבוה יותר. זה אומר שהציבור מתחייב ליותר ממה שהוא מסוגל להחזיר ? זה אומר שלציבור נגמר הכסף ?

[ישה]

סל המצרכים התייקר סכומי השיקים גדלו בהתאם.

 

והחגיגה נמשכת

[Igalz]

מעניין.

אשמח לדעת מדוע.

ברשותך אני אמנע מלהכנס בפעם המאה לאותו ויכוח.. אם זה ממש מעניין, חפש בהסטוריית ההודעות שלי.

[נהג מתחיל]

ישה הויכוח עם בגירה הוא לא האם כן או לא לקנות לפי היכולת, על זה אין ויכוח שזה נכון.

 

הויכוח הוא שבגירה טוען שזה בסדר גמור לחזור לרמת החיים (בגדול, לא אחד לאחד כמובן ע"ע אבקת ביצים) של דור הורינו שעלו ארצה כפליטי מלחמה, בעוד אני למשל טוען שזה כשל (כלכלי, חברתי, ממשלתי, מה שתבחר) שאנשים משכילים ויצרניים צריכים לותר לשיטתו של בגירה על סמרטפונים, סרטים בקולנוע, נסיעות לחו"ל, חוגים לילדים, אירועי תרבות, תחביבים, שני רכבים בבית והכל למען מולך הדיור.

[bagira]

מה? איפה לעזאזל טענתי כאלה דברים???:shock2:

 

מעולם אפילו לא חלמתי לטעון כאלה דברים.

 

מצידי סע 17 פעמים בשנה לחו"ל ותחזיק 15 טלפונים מסביב לחגורה, כל עוד אתה עומד בהוצאה בכבוד.

 

אותו כנ"ל לגבי דירות, מצידי, תגור בפנטהאוז של מגדלי אקירוב, אבל אם אתה לא איזה מליונר, שוב, קנה עפ"י יכולותיך, אין הכרח ל 5 חדרים ואין הכרח לגוש דן.

 

ובנוגע לכשל השוק, חזור לשרשור "יוקר המחיה" ותראה שאני אחד מגדולי אבירי ה"כשל שוק", אבל למלמל כשל שוק ולהמשיך להתנהל עפ"י הוצאות כאילו אין כשל שוק מוביל רק למקום אחד...ביקור של גובי ההוצאה לפועל.

[ליין מן]

לא צריך להגזים במעבר אחורה - אבל לא צריך לקפוץ במעבר קדימה..

מושג חדש במחוזותינו - אני נחנק/ת .

לכן - משדרגים פלאפון כל כ שנה, ונוסעים לחו"ל לפחות פעם בשנה -

ו נופש פעם פעמיים שלוש ארבע חמש.. בשנה.

ומחשב לגיימרים לילד לילדה לע.ילדה ולע. ילד.. וחדר לכל ילד מאוד חשוב.

 

היום כשאני מחבק את אחי , אני אומר לו שיש לו ריח טוב.

פעם כילד , הרחתי את הגרביים שלו.

 

אייל.

[נהג מתחיל]

בגירה וליין מן, על זה בדיוק אני מדבר - מצד אחד להתקדם ברמת החיים ומצד שני לא ליפול לבועת חוב.

 

התקדמנו, השכלנו, אנחנו אחרי 60 שנות מדינה ולכן זה לגיטימי לגמרי לצפות שממשכורות מכובדות אנשים פה יוכלו לחיות ברמת חיים גבוהה - כולל דיור, תחבורה לכל עובד (כי אין ברירה) והעשרה.

 

יחד עם זאת, לא צריך ללכת לקיצוניות השניה ולצרוך כאילו אין מחר ע"ב אשראי שבאיזשהו שלב תצטרך להחזיר.