למה יצרני רכב מוכרים מכוניות עם פגמים?

[amiger]

איך בדיוק אפשר לבדוק עמידות באמצכי תקשורת? זה יכול להבדק רק במבחנים ארוכי טווח ובמקביל להפצת המכוניות לקהל. גם אז צריך סטטיסטיקה של מספר מכוניות גדול. בקיצור, פרויקט רציני וגדול, לדעתי מידי, על מנגנוני צרכנות.

[mavric]

לדעתי זו מגמה עולמית ולא רק בתחום הרכב, לדוגמא, מוצרי חשמל אחרים שהיו מחזיקים שנים על שנים ללא תקלה פעם היום מיוצרים ומתקלקלים תוך שנים ספורות... (מכונות כביסה למשל..) , כנראה בגלל ריבוי האלקטרוניקה באלמנטים ובגלל ירידה באיכות הבקרה בייצור עקב מעבר ליצור רכיבים בסין וכו' כדי לחסוך בעלויות כ"א.

[matanya cahana]

הייתי אומר שיש לכך בגדול שתי סיבות.

הראשונה היא סטטיסטית, כשיצרן הרכב בודק את הרכב הוא לא בודק מאות אלפי יחידות שונות ממנו אלא מספר מוגבל של יחידות בצורה מאוד אינטנסיבית ולאחר מכן עובר לייצור...

בצורת הבדיקה הזו בהחלט ניתן לפספס חלק מהתקלות....

 

בקרת איכות מבצעים בצורה סטטיסטית. יש טבלאות מסודרות והיצרן בדרך כל לא מפספס את התקלות.

לרוב הבדיקות של יצרני המשנה של הרכיבים למנות הראשונות קפדניות יותר מהמאוחרות, ולכן גם בבדיקות של היצרן הכל עובר חלק בהמשך יופיעו תקלות.

[falcon1]

השאלה היא האם בתוך החברות קיימים מנגנוני הסתרה פנימיים, דהיינו שמחלקות פיתוח מגלות תקלות אך מסדרות פתרונות ביניים וכד' ומסתירות את התקלות מההנהלה. רק כך אפשר להסביר קיומן של תקלות ברורות וחוזרות שאין כל הגיון שלא התגלו במהלך בחינת דגמי האבטיפוס

[rotemb]

המסקנה שאני הגעתי אליה שעדיף לקנות שנתון מאוחר של אותו דגם ולא דגם חדש.

אני אסביר: לדגם יש בממוצע אורך חיים של בין 6 ל 7 שנים בתור רכב חדש מחברה, לאחר 3 שנים יוצא שידרוג של הדגם עם כל מיני שינויים מינוריים כמו שבכה קדמית חדשה וכו' ובנוסף כל מיני ריג'קטים ששופרו כתוצאה מתלונות של לקוחות.

ככה זה גם בתעופה שכאשר מייצרים מטוס ישנם סדרות של ייצור מאותו דגם עם שינויים בהתאם לפידבק או תכנון לקוי שהתגלה רק בשימוש אצל הלקוח.

[matanya cahana]

התכוונת לרכב לאחת מתיחת פנים

[falou]

אני עדיין מאמין שחלק גדול מהתקלות לא מתגלות בפיתוח הרכב אולם חלק לא מבוטל מתגלה ולא מתוקן משיקולי עלות...

 

אמונה זה חשוב, אבל עדיף ידע.

 

נתחיל מהתחלה, מי מפתח גירים בחברת רכב?

[fizban]

 

כמובן שכולם היו רוצים לשחרר מוצרים עם אפס כשלים, אבל זה לא ממש מציאותי.

 

אף אחד לא רוצה לפתח מוצר ללא כשלים אחרת הכלכלה שלנו, שתלויה בצריכה וגדילה אקספוננציונלית, היתה מתרסקת.

[shayy]

לא מסכים. בוודאי שלעניין ההכללה. מעבר לכך יש להבדיל בין אמינות לאורך חיים.

חברות שהיו מצליחות ליצר מוצר ללא כשלים היו זוכות למוניטין שהיה ניתן לדרוש פרמיה עבורו. ויש דוגמאות גם מעולם הרכב לחברות ששגשגו למרות מוצר בינוני ואמין ומנגד כאלו שזכו לתשבוחות על איכויות, רק שמוניטין רע של אמינות ריסק אותן.

 

הסיבה שאנחנו צורכים לא נובעת בגלל קלקולים בלבד. אנשים קנאים ולא יכולים לשאת שחבר שלהם קונה דגם חדש יותר ולכן רוצים גם. ככה שגם אם המוצר שלך אמין לחלוטין, הוא יזנח בגלל דגמים חדשניים יותר. אפילו של אותו יצרן.

[fizban]

בשבילך:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%A0%D7%AA

[shayy]

תודה רבה. אתה לא באמת חושב שהייתי תמים לחשוב שזה לא קיים... רק שטענת ש"אף אחד". ומנגד לפעמים גם כשרוצים, לא מצליח לצאת אמין לחלוטין.

[yehuda-k]

אף אחד לא רוצה לפתח מוצר ללא כשלים

זה נשמע אבסורד, אבל הטענה הזו לא תמיד נכונה. לפעמים מנהל גדול דורש עמידה בלוח זמנים לא הגיוני ממנהל הכפוף לו. ומה קורה אם לא ניתן לעמוד בלוח הזמנים? מעגלים פינות , המוצר יוצא בזמן למרות שאינו טוב.

אחת הטענות נגד התגמולים למנהלים בארה"ב היא שיש להם תמריץ לטווח הקצר, וזה יוצר צרות. הבונוס השנתי למנהל תלוי בביצועים והוא משמעותי מאוד יחסית לשכר שלו. יש מנהלים שלא עומדים בפיתוי ונוקטים בצעדים שישפרו את הבונוס שלהם אבל בטווח של מספר שנים ידפקו את החברה.

 

 

השאלה היא האם בתוך החברות קיימים מנגנוני הסתרה פנימיים, דהיינו שמחלקות פיתוח מגלות תקלות אך מסדרות פתרונות ביניים וכד' ומסתירות את התקלות מההנהלה. רק כך אפשר להסביר קיומן של תקלות ברורות

וזה באמת מה שקורה.

למשל- מה גרם לאסון מעבורת החלל צ'לנג'ר ב 1986 ?

באסון נהרגו 7 אסטרונאוטים כאשר היא התפוצצה כדקה לאחר השיגור.

הפיזיקאי היהודי ריצרד פיינמן, זוכה פרס נובל , ואדם מיוחד במינו מונה להיות חבר בועדת החקירה. בתור בן אדם עם ראש פתוח ונטיה להומור , לשאול שאלות ולא לכבד את הנוהלים, הוא הפריע לעו"ד שניהלו באולם את החקירה כמו בבית המשפט. כדי להיפטר ממנו, הרשו לו להסתובב בשטח. המשפט המסכם של פיינמן בדו"ח היה: "עבור טכנולוגיה מוצלחת, המציאות חייבת לגבור על יחסי ציבור - לא ניתן להתל בטבע".

 

סיבת האסון, כפי שהתבררה בחקירה שלאחר האירוע, הייתה אטם בטיל ההאצה, שנפגם כתוצאה מהטמפרטורה הנמוכה ששררה ביום השיגור. כתוצאה מכך, גזים לוהטים נפלטו ממנו וחיממו את מכל הדלק הנוזלי הגדול שבגחון המעבורת, עד שהמכל התפוצץ.

 

"לאחר שמצא את הסיבה להתפוצצות המעבורת, הדגים אותה פיינמן באופן פרובוקטיבי בניסוי פיזיקלי פשוט ששודר בטלוויזיה." הוא טבל דוגמית של חומר האטם במי קרח והראה מול המצלמות שהחומר איבד את גמישותו ונעשה קשיח, ולכן לא אטם יותר ונוצר מרווח שדרכו נפלטו גזים לוהטים שגרמו לפיצוץ. אם כך, מדוע זה לא קרה כבר בשיגורים קודמים? כי זו היתה הפעם הראשונה בה הטיל עמד בחוץ בלילה הקר והשיגור התבצע בבוקר, כשהאטם לא אוטם מרוב קור. התברר שמנהלים בדרגי ביניים בנאס"א ידעו על הבעיה מזה שנים אבל לא דיווחו לממונים עליהם.

 

... מלבד המסקנות הפיזיקליות, היו לפיינמן גם מסקנות בתחום הארגוני. לדעתו, האווירה ששררה בנאס"א הייתה כזו, שמנהלים בכירים בנאס"א העדיפו "שקט תעשייתי" על פני הקשבה לחששות המהנדסים. באופן זה, יכולים היו המנהלים להגן על עצמם מפני מחדלים ותביעות אפשריות. המהנדסים, מצידם, למדו עם הזמן שאם הם מעוררים דאגות ומפנים אותן כלפי מעלה, הדבר לא מתקבל בעין יפה. באופן זה, לטענת פיינמן, אף על פי שהיו מהנדסים שחששו שכשל באטמים עלול לגרום לאסון, לא ננקטה כל פעולה ממשית על מנת למנוע אותו."

 

אין גבול לטפשות האנושית. אולי בעצם צריך להתפלא כשמוצרים כן פועלים כהלכה?

 

יהודה

[rotemb]

מצד אחד רואים שישנם רכיבים שמחזיקים לאורך זמן (מוגדר כ 6 שנים או 180 אלף ק"מ) ולעומת זאת ישנם רכיבים שאתה נאלץ להחליף בתדירות יחסית גבוהה.

בדר"כ רואים זאת בעת הזמנה של הרכיב בין עם זה במוסך או הזמנה עצמית שהרכיב אינו נמצא במלאי או שנמצא בכמויות קטנות.

כשאתה שואל את מכונאי או בחנות חלקי חילוף אז יגידו לך: "זה... הולך כמו מים, או זה רכיב אמין בדר"כ לא מתקלקל).

[m1ke]

Planned obsolescence