מי אשם במצב כזה אם יש תאונה? (יש סרטון).

[Car141]

נסעתי בנתיב הימני מאחורי משאית, ובנתיב השתלבות הייתה עוד משאית שתכננה להידחף ב50 קמ"ש אז בשביל לחסוך את הברקס אותתי והתחלתי לעבור נתיב אחרי שהסתכלתי במראות וראיתי שפנוי.

האיתות פעל עוד בזמן שהרכב היה מאחורי, אז הוא ראה את האיתות שלי.

תוך כדי המעבר נתיב הסתכלתי הצידה וקלטתי רכב לידי ואז שנינו שברנו את ההגה חזרה.

עכשיו מעבר לזה שהוא היה לי בשטח המת, נוצר מצב ששנינו עוברים בו זמנית לאותו נתיב והוא קצת מאחורי, במקרה והיינו עושים תאונה מי אשם בסיפור?

https://www.youtube.com/watch?v=pNFygdLekmc&feature=youtu.be

עריכה אחרונה ב-23 למרץ, 2014 על ידי Car141

[COMMANDER]

שניכם הייתם אשמים (אם כי חלקך באשמה היה כנראה קטן יותר) מכיוון ששניכם סטיתם מנתיב הנסיעה.

אם הנושא היה מגיע לדיון משפטי, הסרט היה מסייע לך כי הרכב השני נמצא מאחוריך, ויש לו שדה ראיה בלתי מוגבל.

[vladclar]

אהבתי את הסיבה : בשביל לחסוך את הברקס".

גם לדעתי החלק שלך היה יותר קטן, גם כי הוא היה מאחורייך וגם כי אתה היית מימין.

הניסיון על הכביש מלמד להסתכל בשבע עיניים כאשר עוברים מנתיב ימני לאמצעי בכביש בעל שלושה נתיבים ולצפות למצב בו הרכב מנתיב הכי שמאלי יועבר לאמצע.

כמו שאומרים - עדיף להיות חכם ולא צודק.

[ניקו פ.]

גם לדעתי האשמה פה מתחלק ביניכם. לדעתי המקרה ייסגר בין כותלי בית משפט. אף חברת ביטוח לא תודה באשמת המבוטח שלה.

 

שתי הערות קטנות:

1. קרא את השרשור הזה.

2. אחוז ניכר מהמצבים המסוכנים בכבישים בין-עירוניים נגרמים מהפחד של הנהג הישראלי להאט. "למה שאני ארד ממאה קמ"ש בשביל מישהו, עדיף לעבור נתיב או להאיץ ולצפור לו". זה מנהג מגונה, טיפשי ומסוכן. אני ממליץ בחום להיגמל ממנו. ה"לחסוך את הברקס" זו טעות נפוצה ומסוכנת מאוד.

[Car141]

גם לדעתי האשמה פה מתחלק ביניכם. לדעתי המקרה ייסגר בין כותלי בית משפט. אף חברת ביטוח לא תודה באשמת המבוטח שלה.

 

שתי הערות קטנות:

1. קרא את השרשור הזה.

2. אחוז ניכר מהמצבים המסוכנים בכבישים בין-עירוניים נגרמים מהפחד של הנהג הישראלי להאט. "למה שאני ארד ממאה קמ"ש בשביל מישהו, עדיף לעבור נתיב או להאיץ ולצפור לו". זה מנהג מגונה, טיפשי ומסוכן. אני ממליץ בחום להיגמל ממנו. ה"לחסוך את הברקס" זו טעות נפוצה ומסוכנת מאוד.

אין שום הגיון לבלום מ120 קמ"ש ל50 קמ"ש, במקום לעבור נתיב במיוחד בכביש מהיר בעל שלוש נתיבים שכמעט ריק לגמרי.

אז כן במצב כזה עדיף "לחסוך את הברקס", אתה משווה פה בין דברים לא קשורים, אם צריך להאט אני יאט אבל זה ממש לא היה מצב כזה.

הנתיב לידי היה ריק לחלוטין זה לא שהג'יפ הסתתר לי שם בשטח המת, הבחור בג'יפ החליט לעבור נתיב דווקא בזמן שהוא מקביל אלי ובזמן שהאיתות שלי פועל.

הוא היה מאחורי אז הוא יכל לראות אותי ואת האיתות שלי , אני לעומת זאת לא יכולתי לראות אותו אבל כן ראיתי שהנתיב שלי ריק.

 

 

 

שזה קרה הייתי בטוח שהוא היה בשטח המת בנתיב לידי ולא שמתי לב אליו, רק אחרי שהסתכלתי בסרטון הבנתי שהוא היה בנתיב השמאלי ועבר לנתיב האמצעי במקבלי אלי.

עריכה אחרונה ב-23 למרץ, 2014 על ידי Car141

[ניקו פ.]

אני לא משווה בין כלום. סה"כ צירפתי לך שרשור שיכול לשפר אותך כנהג. אם לא בא לך, אל תקרא.

[Be roo]

עכשיו מעבר לזה שהוא היה לי בשטח המת

 

שטחים מתים אפשר להעלים או לפחות לצמצם מאוד בעזרת כיוון מראות נכון, אין סיבה שרכב פרטי לא יראה בשום מראה:

http://flix.tapuz.co.il/v/watch-3599316-.html

[שי כ]

אשמתך, מהסיבה שזכות הקדימה למי שחוזר מעקיפה - מהנתיב השמאלי לימני.

[Car141]

אני ישמח לראות גיבוי למה שאתה אומר ממקום מוסמך, בהתאם לסיטואציה שבסרטון.

[m3x7r3m3]

אין התייחסות לכך ממקור מוסמך (תקנות התעבורה), ולא ראיתי גם פסקי דין בנושא.

 

ההגיון אכן אומר שזכות הקדימה למי שמסיים עקיפה ולא לזה שיוצא לעקיפה, אם כי לפעמים המרחק בין הפסיקות להגיון גדול.

[Car141]

אני לא יכולתי לדעת שהוא עומד לעבור נתיב, כי לא יכולתי לראות אותו.

הוא לעומת זאת יכל לראות אותי ואת האיתות שלי(מהסיבה שהוא מאחורי) ובכל זאת בחר לעבור נתיב שהוא מקביל אלי.

אני לא מאמין שאני יותר אשם ממנו, זה לא שהוא היה בנתיב לידי ואז עברתי נתיב, הוא ואני עברנו נתיבים כמעט באותו זמן.

[m3x7r3m3]

עזוב את העובדה שרוב תיקי התאונות מסתיימים באשמה דו-צדדית באחוזים כאלה ואחרים, נדירים יחסית המקרים שבהם יש אשמה מוחלטת של צד אחד.

 

כמו שאמרתי, אין כאן חוק בנושא הזה, אין תקנה, אין פסק דין הלכה ואין פסק מנחה.

ייתכן שבמקרה א' תוטל אשמה מלאה על צד אחד ובמקרה ב' אשמה מלאה דווקא על הצד השני, וכל המנעד שבין לבין.

 

אנחנו יכולים לדבר עד שבוע הבא כמה זה אשמת הצד השני וכו', ויבוא שופט ויקבע אחרת.

 

אגב לא דיברתי על המקרה הפרטי המצולם אלא באופן כללי.