מכוניות יפניות ואמינותם

[tzvipper]

sperial, אני נוסע הרבה בכבישים שמסביבם כפרים של המגזר, נוסע גם בצפון וגם במרכז. אפלאוז אחרון ראיתי לפני כמה שבועות. מסביב לכפרים של המגזר יש הרבה סובר לנסר וקצת עונדא סיויק הדגם אחרי "שפיץ". רואים גם סובארו DL ולעיתים מזדה 323.

[רועי5]

אני לא מתעצבן. אני מתפלא איך אנשים מנסים להוכיח שבחוץ ערב כשבוקר.

טעויות קורות. לפעמים הם גם לא קורות, לפעמים גם אין שום בעיה, והיפנים מזמינים לריקול בשביל ללכת על בטוח.

רכב שנת 2001, חלודה.. מה אתה רוצה?

שכל אחד יעשה מה שבא לו, רק לא צריך לשכנע אותי בדברים ברורים. גם לא צריך רכבים בשביל להבין למה. מספיק קצת ללמוד על שוני התרבויות כדי להבין שאם צריך לעשות משהו שיעבוד ולא יתקלקל, צריך לתת את זה ליפני ולא לאירופאי.

לטעמי בכלל השרשור הזה מיותר מלכתחילה. יש עוד 1000 כאלה. מי שזה מעניין אותו, במקום לפתוח אחד חדש, פשוט לקרוא את עשרות התגובות שניתנו שם. כל אחד יגבש לעצמו דעה.

הבטחון שלך באיכות והאמינות היפנית ראוי להערכה, גם אם אין הרבה מאחור. הבדלי התרבויות אינם מלמדים כלום, גם לא הנסיון הפרטי שלך, או של אחרים. גם סקרי האמינות אינם יכולים להוות קריטריון אובייקטיבי שכן לנשאלים יש לרוב מניעים שונים, כמו צורך לאשש ציפיות פרטיות ( אתה אגב דוגמה טובה לכך שהרי סביר שיקשה עליך להשיב בכנות לסקר כזה שבו תאלץ לנפץ את התזות ״העובדתיות״ שלך, ואתה לא לבד ) ולכן באמת הקריטריון היחיד שיכול לשמש בענין הוא כמות הריקולים של יצרן זה או אחר. אני נוטה להעריך, למרות שאיני יודע, שיש הגיון בהנחה שאין מתאם ברור בין מוצא האוטו לכמות הריקולים.

אצלי עברו לא מעט מכוניות, חלקן יפניות חלקן ממקום אחר. לא מצאתי שום בסיס להנחה שאצלך היא עובדה כמו שמש בצהריים, שמכונית יפנית היא מתכון לשלווה ואירופאית היא מתכון לציפורניים מכורסמות. דווקא פיאט למשל משביעה אותי נחת וכך עשו גם בעברי אלפות סיטרואנים וגם פולקסוואגן אחת עתיקה שמשמשת אותי עד היום. מצד שני אני לא אשכח מזדה לנטיס שכורה שסרבה לעצור בקפריסין לפני שנים, וגם השירה גומיות כמו דמעות, ועדיין אני לא מסיק מכך את ההפך ממך.

אם הנסיון שלי שווה משהו, הרי שהוא מלמד שאין באמת קשר, ודאי לא היום שחלק גדול מהמכללים מיוצרים ע״י יצרן מסוים ומותקנים במכונית רבות ושונות ומיצרנים שונים, ללא קשר לגבולות מדינתיים ומיקום על הגלובוס. ישנם פרוייקטים משותפים לחברות יפניות ואיטלקיות או צרפתיות או גרמניות ואף אחד לא מקשקש שם, במו״מ לקראת חתימת הסכמים כאלו על הבדלי תרבויות וכל מיני כאלו, ובצדק רב.

בדבר אחד אני ודאי מסכים אתך, הענין הזה נטחן כאן לזכרוני לא מעט והסיכוי להמיר דתו של מישהו קלוש מאוד וממילא לכל אחד מאיתנו זכות לדעה משלו, אז אפשר להניח לעניין.

[vadim6385]

צביפר - ניסאן סאני באמת נדירות כיום

 

ניסאן סאני לא נמכרה בכמויות גדולות מלכתחילה, היא הגיעה לארץ ב93, לא ממש הייתה להיט מכירות (לעומת הסופר לנסר, הגראנד ליאונה והסיביק) וכבר ב95 החליפה אותה האלמרה.

[ch2856]

דבר אחד בטוח. לא ראיתי עד היום מוסך של יפניות, גרמניות, קוריאניות, צרפתיות, איטלקיות או אמריקאיות שחסר לו עבודה - כולם מרוויחים יפה מאוד.

[dmkz1111]

הבטחון שלך באיכות והאמינות היפנית ראוי להערכה, גם אם אין הרבה מאחור. הבדלי התרבויות אינם מלמדים כלום, גם לא הנסיון הפרטי שלך, או של אחרים. גם סקרי האמינות אינם יכולים להוות קריטריון אובייקטיבי שכן לנשאלים יש לרוב מניעים שונים, כמו צורך לאשש ציפיות פרטיות ( אתה אגב דוגמה טובה לכך שהרי סביר שיקשה עליך להשיב בכנות לסקר כזה שבו תאלץ לנפץ את התזות ״העובדתיות״ שלך, ואתה לא לבד ) ולכן באמת הקריטריון היחיד שיכול לשמש בענין הוא כמות הריקולים של יצרן זה או אחר. אני נוטה להעריך, למרות שאיני יודע, שיש הגיון בהנחה שאין מתאם ברור בין מוצא האוטו לכמות הריקולים.

אצלי עברו לא מעט מכוניות, חלקן יפניות חלקן ממקום אחר. לא מצאתי שום בסיס להנחה שאצלך היא עובדה כמו שמש בצהריים, שמכונית יפנית היא מתכון לשלווה ואירופאית היא מתכון לציפורניים מכורסמות. דווקא פיאט למשל משביעה אותי נחת וכך עשו גם בעברי אלפות סיטרואנים וגם פולקסוואגן אחת עתיקה שמשמשת אותי עד היום. מצד שני אני לא אשכח מזדה לנטיס שכורה שסרבה לעצור בקפריסין לפני שנים, וגם השירה גומיות כמו דמעות, ועדיין אני לא מסיק מכך את ההפך ממך.

אם הנסיון שלי שווה משהו, הרי שהוא מלמד שאין באמת קשר, ודאי לא היום שחלק גדול מהמכללים מיוצרים ע״י יצרן מסוים ומותקנים במכונית רבות ושונות ומיצרנים שונים, ללא קשר לגבולות מדינתיים ומיקום על הגלובוס. ישנם פרוייקטים משותפים לחברות יפניות ואיטלקיות או צרפתיות או גרמניות ואף אחד לא מקשקש שם, במו״מ לקראת חתימת הסכמים כאלו על הבדלי תרבויות וכל מיני כאלו, ובצדק רב.

בדבר אחד אני ודאי מסכים אתך, הענין הזה נטחן כאן לזכרוני לא מעט והסיכוי להמיר דתו של מישהו קלוש מאוד וממילא לכל אחד מאיתנו זכות לדעה משלו, אז אפשר להניח לעניין.

 

להגדיר רכב כאמין או לא אמין לפי כמות הריקולים לטעמי זה לא נכון מהסיבה הפשוטה שריקול זו לא תקלה אלא לקיחת אחריות ע"י יצרן רכב שגילה משהו שעשוי להיות טעות וזה דווקא ראוי לשבח ודווקא מלמד על אמינות. לרוב זה לא עולה כסף, וזה מה שחשוב. זו גם הסיבה בין היתר למה לא מפריע לי להחזיק מכונית אירופאית מליסינג (כי אם צריך לתקן אותה, אני לא משלם).

ככלל מכונית יפנית אמינה ממכונית אירופאית, ואפשר להפריך את המתכון הזה רק אם אתה מכניס משתנה נוסף והוא איזה מכונית יפנית ואיזה מכונית אירופאית ובאיזה מצב, שאז מכונית אירופאית מסוימת תהיה עדיפה על יפנית, אבל לא על זה אנחנו מדברים.

לשם מותג יש משמעות, לא משנה אם בפועל הברזל הורכב במדינה מסוימת שאינה ארץ המקור. ייצור החלקים הוא דבר די טכני ע"י רובוטים ומכונות, הכל לפי הנחיות ופיקוח הדוקים של היצרן הרלוונטי. מכאן שלטעמי מה שקובע זה המותג וארץ המוצא שלו.

תגיד מה שתגיד, 200 אלף ו-300 אלף עם 0 תקלות ראיתי במזדה 3, לא ברכב אחר, וזה ככה דוגמית, ואני אפילו מתעב את הרכב הזה במובן של עיצוב, נוחות ומה שלא תרצה, אבל קשה להתווכח עם העובדה הפשוטה שהרכב פשוט לא מתקלקל, והוא יפני.

[dmkz1111]

דבר אחד בטוח. לא ראיתי עד היום מוסך של יפניות, גרמניות, קוריאניות, צרפתיות, איטלקיות או אמריקאיות שחסר לו עבודה - כולם מרוויחים יפה מאוד.

 

אין קשר. אי אפשר בלי מוסכים. חייבים לתחזק, לטפל, להחליף ברקסים וכו'.

האוטו שלי (סיוויק) היה כבר המון פעמים במוסך.

פעם החלפתי ברקסים, פעם תושבת, פעם סתם החלפת שמנים ופילטרים. פעם הייתי צריך להחליף פילטר דלק שלא הוחלף וזה הרבה עבודה.

המוסך עבד. שום דבר מה"תיקונים" לעיל לא היה מפסיק את נסיעתו התקינה של הרכב, גם אם לא היה מוחלף עוד כמה אלפי קילומטרים.

[אושריקו]

דבר אחד בטוח. לא ראיתי עד היום מוסך של יפניות, גרמניות, קוריאניות, צרפתיות, איטלקיות או אמריקאיות שחסר לו עבודה - כולם מרוויחים יפה מאוד.

 

צודק, בגלל שמוסך מרוויח לא רע, הגיע הזמן להביא אחלה משכורת.

מי שמרוויח זה אולי בעל מוסך.

[רועי5]

להגדיר רכב כאמין או לא אמין לפי כמות הריקולים לטעמי זה לא נכון מהסיבה הפשוטה שריקול זו לא תקלה אלא לקיחת אחריות ע"י יצרן רכב שגילה משהו שעשוי להיות טעות וזה דווקא ראוי לשבח ודווקא מלמד על אמינות. לרוב זה לא עולה כסף, וזה מה שחשוב. זו גם הסיבה בין היתר למה לא מפריע לי להחזיק מכונית אירופאית מליסינג (כי אם צריך לתקן אותה, אני לא משלם).

ככלל מכונית יפנית אמינה ממכונית אירופאית, ואפשר להפריך את המתכון הזה רק אם אתה מכניס משתנה נוסף והוא איזה מכונית יפנית ואיזה מכונית אירופאית ובאיזה מצב, שאז מכונית אירופאית מסוימת תהיה עדיפה על יפנית, אבל לא על זה אנחנו מדברים.

לשם מותג יש משמעות, לא משנה אם בפועל הברזל הורכב במדינה מסוימת שאינה ארץ המקור. ייצור החלקים הוא דבר די טכני ע"י רובוטים ומכונות, הכל לפי הנחיות ופיקוח הדוקים של היצרן הרלוונטי. מכאן שלטעמי מה שקובע זה המותג וארץ המוצא שלו.

תגיד מה שתגיד, 200 אלף ו-300 אלף עם 0 תקלות ראיתי במזדה 3, לא ברכב אחר, וזה ככה דוגמית, ואני אפילו מתעב את הרכב הזה במובן של עיצוב, נוחות ומה שלא תרצה, אבל קשה להתווכח עם העובדה הפשוטה שהרכב פשוט לא מתקלקל, והוא יפני.

1. ריקול הוא תוצאה של ליקוי בתכנון או בביצוע, על כך לא יכולה להיות מחלוקת. השאלה אם יצרן לוקח אחריות בגלל שהוא נחמד או בגלל שאין לו ענין להתקל בתביעות עתידיות או פגיעה קשה במוניטין שלו, כתוצאה מהזנחת ליקוי שכזה, היא מענינת, אבל לא שייכת לכאן.

2. מזדה 3 עם 300k ללא תקלה זה יפה מאוד וגם מרשים. אין לי מושג בכמה מכוניות כאלו נתקלת, אני מעריך שלא מדובר במספר מספיק בכדי לבסס עליהן מימצא כל שהוא, ודאי לא כזה לפיו ״קשה להתווכח עם העובדה הפשוטה שהרכב פשוט לא מתקלקל והוא יפני״.

העובדה היותר פשוטה היא שאין בנמצא ״עובדה פשוטה״ שכזו. אפילו נשיא מזדה יגחך במבוכה כשיקרא מין ציטוט שכזה.

[aka77]

אני חושב שיש חוסר בשאלה הראשית של הדיון.

 

כוונתי היא שרוב האוכלוסייה קונה רכב לכמה שנים ולא לעשורים, מה גם שרוב האוכלוסייה לא מגיעה ל300K ק"מ וגם לא לחצי.

 

השאלה שצריכה להישאל היא מהי הסטטיסטיקה של החלפת אביזרים/פגישה עם המוסך במהלך X שנים בהשוואה לכמות הק"מ שהמכונית צברה וגילה.

 

מי מרים את הכפפה למצוא חומר על אירופה למשל?

[Guy30]

לפותח השרשור:

היפנים בד״כ נותנים לאירופאים לפתח את הדברים החדשים, להתמודד עם מחלות הילדות שלהם וכשהמוצר בשל, מעתיקים אותו בצורה יותר טובה.

בכל סקרי האמינות בעולם, טויוטה והונדה נמצאות הרבה מעל פולקסווגן ואודי וקריאה חוזרת לתיקון עדיפה מבחינתי מרעידות קבועות בתחילת נסיעה מה-dsg. גם מנועי ה-tsi לא חפים מתקלות. שכחת לציין את העובדה שטויוטה היילקס עברה התעללות בטופ גיר ועדיין הניעה ונסעה. אני בטוח שרוב הרכבים המתחרים פשוט היו מתפרקים.

אנחנו נמצאים במדינה שמעדיפה אמינות על איכות ובזה אין בכלל ספק שהונדה וטויוטה יותר טובות.

 

אומנם זה לא רכב עממי, אבל ניסאן GTR זו אחת המכונות היותר מטורפות טכנולוגית, ועוד לא ראיתי שום גרמנית אחרת ברמה שלה. ובטח לא ברמת המחיר שלה.

את הקשקושים תשאיר למחבת.

לפותח האשכול - היפנים זולים יותר ואמינים לא פחות, ואם לא יותר מהגרמניות.

[edan82]

אין ספק שה-E65 וכמובן כל ה-X למיניהן הם פסגת הטעם הגרמני.

 

אתה באמת הולך לבסס את הטיעון שלך שהעיצוב של ב.מ.וו לא משהו בגלל דגם אחד (שאכן היה מכוער מאוד)?

 

X1 לא שיא היופי- מסכים.

X3 בדור ראשון לא יפה, לאחר מכן השתפר.

X5 לטעמי היפה בסגמנט לאורך השנים (בטח בהשוואה לקאיין התפלץ המכוער והטוארג הבאנלי ושאר הצעצועים מקוריאה\יפן).

 

אבל זה סתם כדרך אגב קפץ לי, לכל יצרן יש דגמים מוצלחים עיצובית ואחרים שמוצלחים פחות, ב.מ.וו זה אחד היצרנים שלמעט נפילה רצינית פעם בכמה שנים- מאוד עיקבי בהוצאת דגמים מוצלחים עיצובית.

 

ולעניין הדיון,

 

קשה להתייחס לעניין האמינות בצורה אבסולוטית כי לאורך השנים ישנם דגמים (הן אסיאתים והן אירופאים) מאוד מוצלחים שמגלים אמינות מופלגת ומזדקנים היטב וכנ"ל דגמים שנחשבים כ"לימונים" של אותם יצרנים בדיוק.

על אותו משקל יש שנים מסויימות שנחשבות כטובות ומוצלחות עבור יצרן מסויים ויש שנים אחרות שהוא היה שמח למחוק מהרזומה (למשל תחילת שנות ה-2000 של מרצדס, בעיקר דגמי ML שגרמו לפיאט אונו שנת 89 להרגיש מוצקה ועם איכות חומרים עדיפה...).

 

אז מה בעצם מושך אותנו ליצרן כזה או אחר?

 

כמה דברים:

1.סטיגמות- רכב גרמני יקר לתיקון, צרפתי סובל מבעיות חשמל, יפני אמין.

2.חוסר ידע- מתקשר היטב עם סעיף 1, הלקוח הממוצע פחות מחובר לריקולים שהיו לטויוטה עם הבלמים, הוא גם פחות מעודכן שלעשות טיפול שוטף לגולף יעלה בערך כמו אותו טיפול לטויוטה.

3.רצון להשאר עם משהו מוכר וטוב- אם טוב לי סוזוקי 1.6 אוטומט למה אני צריך סקודה 1.2 טורבו עם תיבה "מוזרה"?

4.סחירות במכירה- עוד לפני שקנה את הרכב הצרכן הממוצע מוטרד מהיום בו ירצה למכור אותו, סעיף 1 "עוזר" לו גם פה...

 

כל אלה מתאימים לצרכן הממוצע, אבל מה איתנו, חובבי ההגה?

לנו יש שיקולים אחרים.

1.הרבה ידע- יודעים שיש לגולף בעיות כאלה, לקורולה בעיות כאלה וחושבים על מה מוכנים להתפשר.

2.אמוציונליות- הרכישה אצלנו לא מושפעת מהעדר, להפך, אנחנו אפילו די סולדים ממנו, אנחנו רוצים מה שטוב לנו, לא מה שטוב ל"ציי רכב".

3.חיבור לרכב- אנחנו קונים רכב שגורם לנו להתחבר אליו וכזה שיתן לנו בכל נסיעה פאן מסויים, בין אם בנסיעה לסופר (להנות מבידוד הרעשים המצויין, למשל) או ההתגרזנות בנס הרים.

 

בקיצור, אין משהו אבסולוטי, כל אחד והשיקולים\סטיגמות\פשרות\הנאות שלו, לכל אחד מכלול נתונים ודרישות שונות, לכן כולנו נוהגים ברכבים שונים, עד שיום אחד אנחנו מתפכחים, שוברים תכנית חסכון\לוקחים הלוואה מהשוק האפור\שודדים בנק אם צריך וקונים פאביה ספורט 16V.

 

 

[Japanese Engine]

אתה מה שנקרא אחד ל...

היפניות אמינות יותר איך שלא תהפוך את זה, נקודה.

אם אתה רוצה להשוות רכב ישן על הכביש לרכב ישן על הכביש, לך ליד 2 תחפש לי את מספר ההונדה סיויק שנתוני 92-00 שתמצא שניתן לקרוא להם עדיין רכב שנוסע ובועט אחרי כל ההתעללויות שהוא עבר מצד צעירים ובני דודים, ואז לך תחפש לי גולף עם אותו נתון שנוסעת בלי הבועטת, כי בועטת היא אף פעם לא בעטה.

 

אני אחסוך לך, הסיויק וכל יפנית אחרת בסגמנט תקח ובענק.

אם יש דבר שלא תקח ליפנים זה האמינות, חבל על המאמץ, זה שאתה נפלת על אקסמפלרים של ואג שהציגו אמינות זה לא משנה את כל שאר מיליון האחרים שהציגו כשל במנוע\גיר או איפה שלא תרצה עם הזמן.

[daniel.gri]

קשה לי להסכים שהיפניות זולות יותר. עובדה שקאמרי עולה יותר מ S60.

 

גם בגזרת המשפחתיות אין צדיקות עם מאזדה 3, וטויוטה קורולה שבמפתיע עולות 128 - כמו הפוקוס, הC4 ושאר החברות מאירופה.

 

גם בגזרת הג'יפונים, ה CX-5 לא זול ממתחריו, ובטח שלא ה RAV-4 וה CRV.

 

וכך הלאה...

[edan82]

אומנם זה לא רכב עממי, אבל ניסאן GTR זו אחת המכונות היותר מטורפות טכנולוגית, ועוד לא ראיתי שום גרמנית אחרת ברמה שלה. ובטח לא ברמת המחיר שלה.

 

גם אין שום סיבה שתראה גרמניה ברמת מחיר שלה, למה שב.מ.וו\מרצדס\פורשה או כל יצרן גרמני אחר ייצר רכב עם כל כך הרבה טכנולוגיה וימכור אותו כל כך בזול כשהם בכלל פונים לקהל לקוחות שונה?....

 

לא מכיר הרבה בעלי M3 או M5 שמכרו את רכבם כדי לקנות GTR, גם לא מכיר בעלי פרארי\למבורגיני שעשו כן, אני בהחלט מכיר בעלי GTR שעשו את המעבר לצד השני.

 

אגב, זולה לרכישה אבל אם תנהג בה כדי לנצל את יכולותיה (לא חובה בימי מסלול) אתה תגלה שכעבור שנה עד שנתיים היא פתאום תעלה יותר מאותה M3 ואפילו יותר מה-M5, יש לה גיר שמאכיל מרורים את בעלי הרכבים, עם עלות תיקון לא זניחה בכלל בגובה כמה עשרות אלפי $$$.

 

פצצה של רכב למסלול עם פוטנציאל לטוס למאדים, ליום יום? כנראה שגם אתה תבחר גרמניה על פניה.

[Idan233]

אומנם זה לא רכב עממי, אבל ניסאן GTR זו אחת המכונות היותר מטורפות טכנולוגית, ועוד לא ראיתי שום גרמנית אחרת ברמה שלה. ובטח לא ברמת המחיר שלה.

את הקשקושים תשאיר למחבת.

לפותח האשכול - היפנים זולים יותר ואמינים לא פחות, ואם לא יותר מהגרמניות.

 

עד כמה שיודע לי כל הטכנולוגיה של ניסאן באה מרנו ואם לא היתה רנו ניסאן היתה פושטת רגל מזמן.