מכוניות יפניות ואמינותם

[אושריקו]

איזה שטויות!

רכב יפני יהיה אמין תמיד יותר וזה נבדק, הוכח, יש כל פעם סקרים חדשים באירופה, בישראל , היפניות מקום 1.

 

איזה שטויות, סרן התפרק...אתה מוזמן להראות לי את הסרטון, על כל סרטון כזה אני אמצא לא פחות מ20 סרטונים על תקלות בגרמניות שלך. בנוסף הפשטות היפנית פחות או יותר מאפשרת להגיע להרבה ק"מ עם רוב החלקים מקוריים, השורדים לא רע.

 

בלי שום קשר, הטכנולוגיה היפנית פשוט טובה בכל מקום, בטלוויזיות מוצרי בית וכו.

 

אגב, נדמה לי שאנשים חושבים שרכב יפני לא מתקלקל לעולם, אז לא , הוא גם יכול להתקלקל, אבל בסבירות מאוד מאוד נמוכה יותר מרכב גרמני, למשל.

 

במקרה, שרשור מעט ישן ומתחת לשרשור הזה.

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=303869

[tzvipper]

איזה שטויות!

רכב יפני יהיה אמין תמיד יותר וזה נבדק, הוכח, יש כל פעם סקרים חדשים באירופה, בישראל , היפניות מקום 1.

רכבים אסיאתיים חיים פחות שנים מרכבים אירופאיים (יש כמה יוצאי דופן: סובארו DL ומאזדה 323 שחיים כימעט כמו הרכבים האירופאיים). ברכב אסיאתי לרוב הכל קורס בבת אחת ועד אז כימעט ואין תקלות. ברכב אירופאי כל פעם מתקלקל משהו אחר, אבל באופן כללי רכבים האלו יותר שרידים.

תיראה כמה נשארו על הכביש אופלים ופולקסווגנים ישנים. ועל מרצדס עוד לא דיברתי בכלל. בזמנו הייתה נפוצה טויוטה קורולה הדגם לפני שלך. היום כימעט לא נשארו כאלה, שרייד, ג'אסטי רובן כבר לא נוסעות על הכביש, לאומת פונטו, קליאו, קורסה ועוד למשל שיש עוד המון מהדגם דור ראשון.

[dmkz1111]

רכבים אסיאתיים חיים פחות שנים מרכבים אירופאיים. ברכב אסיאתי לרוב הכל קורס בבת אחת ועד אז כימעט ואין תקלות. ברכב אירופאי כל פעם מתקלקל משהו אחר, אבל באופן כללי רכבים האלו יותר שרידים.

 

נדמה לי שחשוב יותר שבתקופת השימוש של הרכב שישרת נאמנה בלי תקלות מאשר שכל זמן שתשתמש בו תצטרך לתקן משהו אחר ואני אומר את הדברים בלי להסכים לטענה שלך שכן לדעתי רכבים יפניים מאוד שרידים.

[אושריקו]

בטח שיש דגמים מוצלחים ששרדו יפה כשהם נולדו באירופה, אבל כמו שאומרים פה, כיום לא באמת מחזיקים רכב ל10 שנים אלא מעיפים אותו כבר אחרי 5-6 שנים, וב5-6 שנים האלו לדעתי יש עדיפות ל אמינות היפנית.

[חן פרחי]

כהכללה, זה לא נכון.

ברור שמכונית פרימיטיבית כמו הוולבו 240 חיה הרבה שנים, כי היא פשוטה לתיקון, אך מנגד תבדוק כמה סיטרואן קסנטיה אתה רואה על הכביש, ועוד מעט גם תורה של ה C5 יגיע.

שנות ה 90' היו השנים הטובות של היצרנים היפניים, ודי להביט בקורולות בנות 20 כדי להבין זאת.

[tzvipper]

בארץ רכבים עדיין חיים על הכביש מעל 10 שנים. המיסים גבוהים, מעט מאוד אנשים יכולים להרשות לעצמם רכב חדש.

אם תורידו רכבי הליסינג מחישוב ורכבים מסחריים - תיראו שיש המון רכבים ישנים. רכבי ליסינג כמו המשכורת הממוצעת שמחשיבה גם מי שמרוויח מיליונים, מראים נתונים כלליים כולל רכבים לא פרטיים.

[חן פרחי]

בפורום אספנות ישנו שרשור מעניין שבו משתמשים מבקשים מידע לגבי מכוניות שהיו ברשותם.

המידע כולל מועד עליה לכביש ומועד גריעה, כלומר רישוי אחרון.

מכונית חיה בממוצע 20 שנה, מכוניות אמינות ופשוטות מעט יותר, מכוניות מורכבות ובעייתיות פחות.

העיניין הוא שהמכוניות, ביחס להכנסה הממוצעת, עולות היום הרבה פחות, ולכן גיל המכוניות הנגרעות מהמצבה הולך ויורד, ולא נדיר למצוא במגרשי הגרוטאות גם מכוניות מתחילת שנות ה 2000.

מכונית יורדת מהכביש ברגע שתיקון גדול הופך ללא כלכלי, ומכריע את גורלה.

[סולל הדרך]

בשנת 88' דייהטסו הציגה את השרייד GTTI.

מנוע 1.0, 3 בוכנות, מוגדש, בעל הספק של 101 כ"ס.

הסיבה העיקרית שהיצרנים האירופאיים החלו בפיתוח מנועים כאלו היא אחת ויחידה - זיהום אוויר נמוך, ותו לא.

ובדיוק מאותה סיבה החלו בפיתוח מואץ של תיבות רובוטיות דו מצמדיות.

היפנים לא תולים את יהבם בשוק האירופאי, שגם כך הוא די אבוד עבורם, ולכן לא רצים לחפש פתרונות לבעיות שאין.

אין ליפנים כיום שום בעייה להציג בכל סגמנט שהם רוצים, את המכונית הטובה ביותר.

דוגמאות ?

לקסוס ב 89', טויוטה יאריס ב 2000, הונדה NSX ועוד.

 

עוד לפני...

ציטוט מויקי

"In March 1990, new standards were again introduced. An extra 110 cc were now allowed in a slightly larger (100 mm longer) bodyshell. These changes came at a time when the

Japanese economy was booming, so all manufacturers quickly developed new models to suit. The only 550 cc model to continue to be available for a while was the Mitsubishi Minica Dangan, which was only upsized five months later.[15] As a response to ever increasing power, a limit of 64 PS (47 kW; 63 hp) was also added. 64 PS happened to be the highest outputs to have been reached at the time, it is unknown if there are any other reasons that this number was selected. The regulation of horsepower has been suggested due to the fittment of turbochargers and superchargers to these tiny engines during the late 1980s in order to cope with the lack of horsepower and torque, and the installation of turbos and superchargers made the vehicles very fast and nimble relative to their size. Engine technology is also shared with Sport bikes, which are designed for rider enjoyment, and less so on fuel economy

[חן פרחי]

בכוונה לא היתייחסתי למכוניות המיני היפניות, מאחר והן לא יועדו לייצוא.

אגב, מכוניות בנפח זה הפכו לפופולאריות להפליא ביפן, מאחר ומעל נפח זה חובה על הרוכש להוכיח בעלות על מקום חנייה.

[sperial]

רכבים אסיאתיים חיים פחות שנים מרכבים אירופאיים (יש כמה יוצאי דופן: סובארו DL ומאזדה 323 שחיים כימעט כמו הרכבים האירופאיים). ברכב אסיאתי לרוב הכל קורס בבת אחת ועד אז כימעט ואין תקלות. ברכב אירופאי כל פעם מתקלקל משהו אחר, אבל באופן כללי רכבים האלו יותר שרידים.

תיראה כמה נשארו על הכביש אופלים ופולקסווגנים ישנים. ועל מרצדס עוד לא דיברתי בכלל. בזמנו הייתה נפוצה טויוטה קורולה הדגם לפני שלך. היום כימעט לא נשארו כאלה, שרייד, ג'אסטי רובן כבר לא נוסעות על הכביש, לאומת פונטו, קליאו, קורסה ועוד למשל שיש עוד המון מהדגם דור ראשון.

 

למה אתה קורא רכבים "ישנים" עד 1992-1993 היפאניות היחידות שיובאו היו סובארו ודייהטסו, אז פשוט אין בארץ טויוטות או מאזדות בנות יותר מ-20. הקוריאניות החלו להגיע ב-1994 - ולקח לכל היצרנים אי אילו שנים להפוך לנפוצים. היוצא מהכלל היחיד הוא מיצובישי שהגיעה ארצה עם הגאלאנט ושנה אח"כ עם הלאנסר וזכתה מיד להצלחה גדולה, והונדה שהופיעה ב-1992. עכשיו נסה לחשוב כמה לאנסרים (וקולטים) זקנים וכמה הונדות "שפיץ" עדיין מתגלגלות בכבישי הארץ? אין לי סטטיסטיקה, אבל הן ממש לא נדירות.

[tzvipper]

sperial, אני מדבר על רכבים בני 10+ - זה אחרי התקופה שהתחילו ליבא יפניות באופן סדיר.

קוריאניות מתחילת עד אמצע שנות ה90 רובן כבר הפכו לפחיות קולה וקורות, יפניות יש מיצרנים ספורים וכבר לא נפוצות למרות שאלו היו דגמים פופולאריים (ניסאן סאני, אפלאוז, אלמרה דור ראשון, טויוטה קורולה/קרינה, מזדה 626). דיהטסו אפלאוז למשל כבר לא רואים על הכביש, רובן נגרטו. עונדא "שפיץ" כבר לא ראיתי כמה שנים על הכביש (ואני מבלה לא מעט על הכביש בכל הארץ). לאומת זאת, יש עדיין מאסות של רכבים אירופאים ישנים מתחילת עד אמצע שנות ה90 שיש לא מעט בכלל וזה כולל מאסות של דגמי פולקסווגן, סיאט, יש גם פה ושם אופלים שהיו לא נפוצים במיוחד, פיאט, רנו, פיג'ו ועוד. סיטרואן עם מתלים הידראוליים באמת נעלמות מהר.

[סולל הדרך]

מיצובישי משנת 88 וטויוטה מ 89.

למיטב זכרוני גאו פריזם משנת 90 (חצי יפנית).

הונדה מ 1990.

[סולל הדרך]

בכוונה לא היתייחסתי למכוניות המיני היפניות, מאחר והן לא יועדו לייצוא.

אגב, מכוניות בנפח זה הפכו לפופולאריות להפליא ביפן, מאחר ומעל נפח זה חובה על הרוכש להוכיח בעלות על מקום חנייה.

 

ועדיין הם עשו שימוש בטכנולוגיה של מנועי טורבו או סופר צארג למנועים זעירים על מנת להוציא הספק גבוהה ממנועים קטנים. כל זה עשרים שנה לפני עידן ה tsi.

 

רק היום חזרתי מיפן, אחרי טיול של שבוע מוקסם.

תמונות וחוויות מוטורית בקרוב...

[Guest Arco]

שנות ה 90' היו השנים הטובות של היצרנים היפניים, ודי להביט בקורולות בנות 20 כדי להבין זאת.

 

מה רע בשנות ה-2000, טויוטה מובילה את שוק ההברידיות בעולם ובאמינות מצטיינת, מה שאי אפשר להגיד על חידושים אירופיים כאלה ואחרים.

[sperial]

סולל - אתה טועה. הונדה הגיעה בדגמי 1992, טויוטה בדדגי 1993 אם כי נמכרה במספרים קטנים משך מספר שנים, יונדאי ב-1994, דייהו קצת לפניה. מיצובישי אכן הגיעה בשלהי 1988 והלנסר הפך ללהיט מיד עם הגעתו ב-1989.

צביפר - ניסאן סאני באמת נדירות כיום, אבל מספר האפלאוזים וההונדות העתיקות די מפתיע, וכמובן גם הלאנסרים שנמכרו במספרים גדולים מאד בתחילת שנות ה-90. קורולות קוביתיות מ-1994 לא חסרות על הכביש. אני דווקא לא נוהג כל כך הרבה, אבל כנראה שאנחנו נוהגים בכבישים שונים, וכנראה שחלק גדל מהעתיקות שהזכרתי שוכנות במגזר. ואם הזכרת רכבים אירופיים - כבר הרבה שנים שלא ראיתי אונו, רנו 19, רונדה או איביזה מדור ראשון וכיו"ב רכבים אירופיים שהיו נפוצים מאד בשנות ה-90.